ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"כולנו ירוקים", הכריזה עידית סילמן בינואר 2023, בטקס שבו נכנסה לתפקיד השרה להגנת הסביבה. "השאלה איזה עולם נשאיר לדורות שיבואו אחרינו כבר אינה פילוסופית – היא צלצול השכמה לכולנו".
סילמן הציבה למשרד שורה של יעדים שאפתניים: אסדרת משק הפסולת, קידום חוק האקלים, הפחתת זיהום האוויר, שמירה על אוצרות טבע, השלמת רפורמת הרישוי המשולב, צמצום השימוש בכלים חד-פעמיים והפיכת הגנת הסביבה לנושא ציבורי רחב ורלוונטי.
אלא שיותר משלוש שנים לאחר מכן, בדיקת "שקוף" במסגרת פרויקט מיניסטרמטר מגלה פער עצום בין ההצהרות לבין הביצוע. מתוך שבעת התחומים שבדקנו, רק באחד – השלמת רפורמת הרישוי המשולב – הושג היעד המרכזי, וגם הרפורמה הזאת שנויה במחלוקת. ברוב שאר התחומים התוכניות לא הושלמו, לא תוקצבו, נתקעו בהליכי חקיקה או הוחלפו בנסיגה מהמדיניות הסביבתית הקודמת.
גם הנתונים הרשמיים על יישום החלטות הממשלה מצביעים על ירידה. בשנת 2022, בתקופת השרה תמר זנדברג, יישם המשרד להגנת הסביבה 63% מהמשימות שהוטלו עליו בהחלטות ממשלה. בשנת כהונתה הראשונה של סילמן צנח שיעור היישום ל-50%. בשנת 2024 הוא התאושש חלקית ל-57.5%, אך עדיין נותר נמוך מרמתו לפני כניסתה לתפקיד.
במבחן ההבטחות, סילמן והמשרד להגנת הסביבה מקבלים ציון "נכשל".
תחום הפסולת היה אמור להיות אחד ממוקדי הפעולה המרכזיים של המשרד: אסדרת הטיפול בפסולת בניין, מאבק בשריפות פסולת, הפחתת ההטמנה והקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת.
אלא שאפילו בתחום פסולת הבניין נרשם פער בין ההבטחה לבין הביצוע. כבר בדיון הראשון שלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, במרץ 2023, הודיעה סילמן כי חוק פסולת בניין הוכנס לחוק ההסדרים ויגיע במהירות לוועדה. בפועל, החוק לא קודם במסגרת חוק ההסדרים וגם לא במתכונת שהציגה השרה.
במקומו קודמו תיקונים לחוק שמירת הניקיון, שאושרו ביוני 2026 בוועדת הפנים לקראת קריאה שנייה ושלישית. החקיקה הושלמה לבסוף באישון לילה, ביום האחרון לפעילות מליאת הכנסת. אלא שהמהלך הובל בעיקר בידי יו"ר ועדת הפנים יצחק קרויזר, וזכה לדחיפה משמעותית מצד ארגוני הסביבה, שהפעילו לחץ כדי להשלים את החקיקה עוד בכנסת הנוכחית.
כלומר, בתחום פסולת הבניין נרשם בסופו של דבר הישג חקיקתי – אך באיחור, במסלול שונה מזה שסילמן הבטיחה, ובעיקר בזכות פעילות הכנסת וארגוני הסביבה.
גם המאבק בשריפות הפסולת לא הבשיל לכדי תוכנית אפקטיבית. זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד אמרה סילמן כי הנושא "מדיר שינה מעיניה", והכריזה על תוכנית ל"משילות סביבתית". בין היתר הציעה להחיל את חוקי הסביבה הישראליים גם ביהודה ושומרון, לרבות על מוקדי פסולת פיראטיים בשטחי A, B ו-C.
ביוני 2023 החליטה הממשלה להקים צוות בין-משרדי לטיפול בשריפות הפסולת. אלא שההחלטה לא יושמה במלואה, ובנוסף, צוות לגיבוש אסדרה כוללת של משק הפסולת התכנס לראשונה רק בינואר 2026 והמלצותיו טרם הוגשו. בינתיים, שריפות הפסולת, הזיהום והיעדר האכיפה המשיכו לפגוע בתושבים. ואם לא די בזה, סילמן הכריזה לפני שבועות ספורים על הקמת רשות פסולת חדשה – מהלך שידרוש חקיקה ושנים של עבודה. אלא שבינתיים חשפנו כי, בהוראת המשרד ובשל המהלך הוקפאו שני תקנים חדשים במסגרת שינוי ארגוני שכבר אושר, ו-18 מועמדים שעברו מיונים ארוכים נותרו תלויים באוויר וההליך מולם הוקפא.
גם שיעורי ההטמנה לא שינו כיוון. בין 2023 ל-2024 חלה עלייה בהיקפי ההטמנה, והמשרד אינו מפרסם באתרו נתונים סדירים ונגישים המאפשרים לציבור לעקוב אחר המגמה.
לצד הכישלונות נרשמה גם התקדמות חלקית. לאחר שנים של קיפאון, קודם מכרז ראשון להקמת מתקן להשבת אנרגיה בנאות חובב ואף נבחרה חברה זוכה. מתקני קצה נוספים מקודמים ברחבי הארץ, והם עשויים להפחית בעתיד את היקפי ההטמנה.
החקיקה בתחום פסולת הבניין הושלמה רק לקראת סוף הכהונה ובמסלול שונה מזה שהבטיחה סילמן, התוכנית לטיפול בשריפות לא יושמה במלואה, שיעורי ההטמנה עלו והרחבת המטמנות נמשכת. בתחום שבו נדרש שינוי מבני, רוב ההבטחות נותרו חלקיות או על הנייר.
משבר האקלים תפס מקום מרכזי בהצהרותיה הראשונות של סילמן. השרה התחייבה לקדם חוק אקלים, להקים ועדת שרים לענייני סביבה ואקלים, לכונן מועצת אקלים וועדת מומחים אקדמית, להשלים תוכניות היערכות ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה ולקדם תוכנית לאומית לצמצום בזבוז מזון.
רוב ההבטחות האלה לא הושלמו.
הכישלון הבולט ביותר הוא חוק האקלים. ישראל הייתה אמורה להגיע לוועידת האקלים בדובאי בנובמבר 2023 עם חוק חדש, אך החוק לא עבר אז – וגם לא בשנתיים שלאחר מכן. אפשר לייחס חלק מהעיכוב למלחמה, אך המחלוקות בין משרדי הממשלה והמשקל הפוליטי המוגבל של המשרד להגנת הסביבה מעכבים את החקיקה כבר שנים.
התוצאה היא שישראל עדיין מתנהלת ללא מסגרת חוקית מחייבת להתמודדות עם משבר האקלים. זו אינה רק בעיה תדמיתית או דיפלומטית. ללא חוק, תקציב ומנגנון ביצוע מחייב, תוכניות ההיערכות לגלי חום, הצפות, שריפות, עליית מפלס הים ואירועי קיצון אחרים מתקדמות לאט מדי.
גם מנגנוני התיאום שסילמן הבטיחה לא הוקמו. ועדת השרים לענייני סביבה ואקלים לא התכנסה מעולם, מועצת האקלים לא קמה וגם ועדת המומחים האקדמית לא הוקמה.
התקדמות מסוימת נרשמה רק בנושא בזבוז המזון. בספטמבר 2025 הוביל המשרד תוכנית לאומית לצמצום בזבוז מזון, במסגרת מהלך רחב יותר של משרד החקלאות להיערכות לשינויי האקלים. אלא שהתוכנית לא תוקצבה, ולכן גם במקרה הזה קיים פער בין אישור התוכנית לבין היכולת ליישמה.
מול אחד האיומים המרכזיים על חיי האזרחים בעשורים הקרובים, המשרד לא הצליח להפוך את ההצהרות למדיניות מחייבת.
רפורמת הרישוי המשולב לתעשייה היא היעד המרכזי היחיד שהושלם במלואו בתקופת כהונתה של סילמן. לאחר שנים של עיכובים, הרפורמה אושרה ונכנסה לספר החוקים.
הרפורמה נועדה לרכז את ההיתרים והדרישות הסביבתיות החלים על מפעלים ותעשיות וליצור מסלול רישוי אחיד וברור יותר. היא עשויה להפחית בירוקרטיה, להגביר ודאות ולייעל את עבודת הפיקוח.
| המצב כיום | אחרי החקיקה | |
| משך היתר הפליטה | שבע שנים | עשר שנים |
| משך היתר הרעלים | היתר נפרד לשנה עד שלוש | היתר משולב |
| טכנולוגיה למניעת זיהום | שימוש באמצעי המתקדם ביותר | בחירה מתוך אפשרויות שונות |
| זכות השגה לאחר פרסום היתר הפליטה | המפעלים לא יכולים לערער | המפעלים יכולים לערער |
אלא שעצם העברת הרפורמה לא הופכת אותה בהכרח להישג סביבתי. ארגוני סביבה מתחו עליה ביקורת והזהירו כי היא עלולה להחליש חלק מהכלים שנועדו להגן על הציבור מפני זיהום תעשייתי, בין היתר באמצעות פגיעה בכוחו של חוק אוויר נקי.
לכן, מבחינת עצם הביצוע, המשרד עמד ביעד. מבחינת התוצאה הסביבתית, התמונה מורכבת יותר: השאלה אינה רק אם הממשלה הצליחה להעביר רפורמה, אלא גם אם הרפורמה מחזקת את ההגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
זיהום האוויר הוא איום מוחשי ומיידי. נתונים מעודכנים שפרסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לאחר התמהמהות ממושכת העלו כי מדי שנה מתים בישראל כ-5,500 בני אדם בממוצע בשל חשיפה לזיהום אוויר – פי שניים מההערכות הקודמות של ה-OECD. בשנים 2015-2023 נע מספר מקרי המוות השנתי שיוחס לחשיפה למזהמים בין 4,641 ל-6,166.
כבר בדיון הראשון שלה בכנסת הקדישה סילמן מקום מרכזי לזיהום האוויר בחיפה, באשקלון, בחדרה ובאשדוד. היא הדגישה כי יש למנוע מצב שבו ערים שכבר עמוסות בתשתיות לאומיות "יוצפו" בתשתיות מזהמות נוספות.
אלא שבאשדוד אישר המשרד בתקופת כהונתה תחנת כוח נוספת, למרות ההצהרה הזאת. מאבק של תושבים וארגוני סביבה הוא שהוביל לעיכוב המהלך.
גם התוכנית הלאומית להפחתת פליטות וזיהום אוויר באשדוד, שהובטחה כשנתיים קודם לכן, אושרה בממשלה רק ב-11 ביוני 2026. לתוכנית הוקצו 32 מיליון שקל, אך עדיין לא הובהרו במלואם מקורות התקציב של המשרדים השותפים.
התוכנית כוללת הגדלה של פעילות האכיפה, הניטור ודיגומי הפתע – הישג חשוב של מאבק התושבים והפעילים. עם זאת, ארגוני סביבה טענו כי יעדיה פשרניים, התקציבים נמוכים ולוחות הזמנים מעורפלים. עוד התריעו כי היא אינה מחייבת מחקרי בריאות וסקרי סיכונים שיאפשרו להבין את מצב תושבי השכונות הסמוכות לתעשייה.
בחדרה קיבלה תחנת הכוח אורות רבין, על רקע מצב החירום, אישור להפעיל במשך שעות נוספות את היחידות המזהמות. במקביל, ישראל לא עמדה ביעד הביניים שקבעה לעצמה בתחום האנרגיה המתחדשת: בשנת 2025 הופקו רק 16.7% מהחשמל ממקורות מתחדשים, לעומת יעד של 20%.
בחיפה החל אמנם פינוי מיכלי הנפט מקריית חיים, אך מדובר במהלך שנולד מהתחייבות של הממשלה הקודמת והוא עדיין רחוק מהשלמה. במקביל נאבקים תושבים וארגוני סביבה בצו ממשלתי המתיר להקים תחנת כוח חדשה במתחם בזן, לאחר שהמתקן הקיים נפגע במלחמת "עם כלביא". לטענת המתנגדים, המהלך מקודם ללא היתרי בנייה וללא תסקיר השפעה על הסביבה.
גם חובות הדיווח לא מולאו בזמן. חוק אוויר נקי מחייב את המשרד להגיש דוח על יישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר, אך המשרד איחר פעם אחר פעם בהגשתו.
התוכנית באשדוד אושרה לבסוף, אך רק באיחור ולאחר מאבק ציבורי. חובות הדיווח לא מולאו בזמן, תשתיות מזהמות נוספות המשיכו להתקדם ויעד האנרגיה המתחדשת הוחמץ. הציבור בערים המזוהמות קיבל הרבה פחות הגנה מכפי שהובטח לו.
גם בזירות שבהן נדרשה השרה להציב קו ברור מול אינטרסים כלכליים ותשתיתיים, המשרד לא הצליח למנוע נסיגה סביבתית.
ליד שמורת עין ירקעם אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום את הרחבת הכרייה של ICL, שבשליטת הטייקון עידן עופר. תוכנית ההרחבה באזור הרגיש ממשיכה להתקדם, בעוד תושבים וארגוני סביבה מנהלים נגדה מאבק משפטי.
במפרץ אילת נרשמה נסיגה מובהקת אף יותר. בדצמבר 2024 ביטלה הממשלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון" שקבע המשרד בתקופת השרה תמר זנדברג. המדיניות הגבילה את כמויות הנפט שקצא"א רשאית לשנע דרך המפרץ, במטרה לצמצם את הסיכון לאסון סביבתי. ביטולה עמד בסתירה לעמדה המקצועית שהציגו בעבר אנשי המשרד, ולפיה אין צורך ממשי בהגדלת כמויות הנפט והסיכון הסביבתי גבוה מדי.
בספטמבר 2025 ביטלה הממשלה גם החלטה קודמת של ממשלת השינוי בנושא כריית הפוספטים בשדה בריר, ליד ערד ולמרגלות היישוב הבדואי אל-פורעה. במקום דיון עקרוני בעתודות הפוספטים ובמחיר הבריאותי והסביבתי של הכרייה, הועבר הנושא לוועדות התכנון.
כאשר ח"כ יוראי להב הרצנו שאל את סילמן כיצד הצביעה בהחלטת הממשלה, היא התעקשה שלא תמכה במהלך – אך סירבה לומר אם נמנעה. כך או כך, ההתנגדות לכרייה לא תורגמה לעמדה ממשלתית אפקטיבית.
גם חוק התלמ"ת – התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן – לא עבר. במרץ 2023 הציגה אותו סילמן כאחד המהלכים המרכזיים שהמשרד מתכוון להשלים בקדנציה הנוכחית, אך החסמים שעליהם דיברה אז לא הוסרו.
בארבע זירות מרכזיות – עין ירקעם, מפרץ אילת, שדה בריר וחוק התלמ"ת – ההבטחות לשמור על הטבע נותרו חלשות מול לחצי הכרייה, התשתיות והאינטרסים הכלכליים.
בנובמבר 2021, בתקופת השרה תמר זנדברג, הוטל מס על כלים חד-פעמיים. אפשר להתווכח על השימוש במיסוי כדי לשנות הרגלי צריכה, אך במבחן התוצאה המס היה אפקטיבי: לפי נתוני סטורנקסט, בתקופה הקצרה שבה היה בתוקף הוא הוביל לירידה של 34% בצריכת הכלים החד-פעמיים.
בתחילת כהונתה ביטלה הממשלה הנוכחית את הוראת השעה, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. בינואר 2025 הפך הביטול לקבוע.
במרץ 2023 אמרה סילמן כי היא, ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו לקדם חלופה לצמצום השימוש בפלסטיק. לדבריה, המשרד עבד על פתרונות רחבים יותר, והצעה חדשה הייתה אמורה להגיע לממשלה בתוך חצי שנה.
יותר משלוש שנים חלפו. חלופה לא הוצגה ומדיניות אחרת לא קודמה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו הודה כי חלה עלייה ברכישת מוצרים חד-פעמיים.
הממשלה ביטלה כלי שהוכיח את יכולתו לצמצם את הצריכה, והמשרד להגנת הסביבה לא הצליח להעמיד במקומו חלופה אפקטיבית. התוצאה היא יותר צריכה חד-פעמית ויותר פסולת המגיעה להטמנה.
בתחילת כהונתה הציבה סילמן יעד נוסף: להפוך את הגנת הסביבה לנושא ציבורי רחב, שאינו מזוהה עם מחנה פוליטי מסוים.
"אסור שנושא הסביבה יהיה נחלתו של ציבור קטן, או חלילה של מחנה או צד פוליטי מסוים", אמרה בטקס כניסתה לתפקיד. בהמשך הסבירה כי תפקידה הוא להביא לכך שכל אזרח יבין כיצד המשרד רלוונטי לחייו. אם המשרד לא מגיע "לאזרח הפשוט" ומייצר עבורו ערך, אמרה, "אז אנחנו מפספסים".
בפועל, כהונתה העמיקה את העימות בין המשרד לבין ארגוני הסביבה – גופים שפועלים במשך שנים לצד המשרד במחקר, בפיקוח, בהסברה ובהנגשת סוגיות סביבתיות לציבור.
העימות הגיע לשיא סביב ביטול התמיכות בארגוני הסביבה. תחילה עוכב נוהל התמיכות, לאחר מכן צומצם ועוקר מחלק מסעיפיו, ולבסוף בוטל – אף שכבר הוקצה לו תקציב ייעודי ממקורות חיצוניים. הארגונים עתרו נגד ההחלטה וטענו כי התקבלה בחוסר סמכות.
במקביל הציגה סילמן את הארגונים כגופים פוליטיים המתחזים לארגונים ירוקים כדי למשוך כספים מתקציב המדינה. כך, במקום להרחיב את המעגלים שאליהם מגיע השיח הסביבתי, השרה העמיקה את הפוליטיזציה של התחום שאותו הבטיחה להפוך לממלכתי.
לצד ההבטחות הפומביות, בדקנו גם את שיעור היישום של המשימות שהטילה הממשלה על המשרד להגנת הסביבה.
בשנת 2022, בתקופת כהונתה של תמר זנדברג, יישם המשרד 63% מהחלטות הממשלה שבתחום אחריותו. בשנת 2023, שנת כהונתה הראשונה של סילמן, צנח שיעור היישום ל-50%. בשנת 2024 נרשמה התאוששות חלקית ל-57.5%, אך המשרד עדיין לא חזר לרמת הביצוע שנרשמה לפני כניסתה לתפקיד. הנתונים לשנת 2025 טרם פורסמו.
עבודת המשרד להגנת הסביבה תלויה במשרדי ממשלה נוספים, בתקציבים ובהחלטות המתקבלות לעיתים בניגוד לעמדת גורמי המקצוע. גם המלחמה הקשתה על קידום תוכניות ארוכות טווח. לא כל כישלון סביבתי בתקופה הזאת הוא באחריותה הבלעדית של סילמן.
אבל המיניסטרמטר אינו בוחן רק כוונות, הצהרות או חלוקת אחריות – אלא תוצאות. מתוך שבעת היעדים המרכזיים שהציבה השרה, רק אחד הושלם, וגם הוא מעורר מחלוקת סביבתית. חוק האקלים לא עבר, מנגנוני ההיערכות לא הוקמו, ההטמנה לא פחתה, ההגנות על אוצרות טבע נחלשו, החלופה למס על כלים חד-פעמיים לא הגיעה והקרע עם ארגוני הסביבה העמיק.
בפרמטר העמידה בהבטחות ויישום החלטות הממשלה, עידית סילמן והמשרד להגנת הסביבה מקבלים ציון "נכשל".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
השרה להגנת הסביבה היא עידית סילמן, למה ציפתם???