ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
פרויקט המיניסטרמטר של "שקוף" בוחן את תפקוד משרדי הממשלה והעומדים בראשם לפי פרמטרים אחידים ועל בסיס מקורות מתועדים. הפרויקט בודק לא רק הבטחות ותוצאות, אלא גם שקיפות, פיקוח פרלמנטרי ויחסם של נבחרי הציבור למנגנוני הבקרה הדמוקרטיים. בפרק זה בחנו את תפקוד משרד ראש הממשלה בראשות בנימין נתניהו במהלך הקדנציה האחרונה בפרמטר גיוון בתעסוקה.
נתוני נציבות שירות המדינה לשנים 2021–2025 מצביעים על פערים עקביים בין שיעור הייצוג של כמה מהאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בקרב עובדי משרד ראש הממשלה לבין יעדי הייצוג שקבעה המדינה. הפערים בולטים במיוחד בקרב עובדים עם מוגבלות, עובדים מהחברה הערבית ועולים חדשים. מנגד, שיעור העובדים יוצאי אתיופיה גבוה לאורך כל חמש השנים מהיעד הממשלתי המוצג, ובשנתיים האחרונות אף עלה.
בחינת הייצוג היא חלק מבדיקת התנהלותו של המשרד כמעסיק ציבורי וממידת מימוש מחויבותו לשוויון הזדמנויות. נקודת המוצא היא שאיסור על אפליה לבדו אינו בהכרח מספיק כדי לתקן תת-ייצוג מתמשך, שנובע בין היתר מחסמים מבניים ומקיפוח היסטורי. לשם כך נקבעו בחוק ובהחלטות ממשלה מנגנונים של ייצוג הולם והעדפה מתקנת.
מאחורי המדיניות עומד גם עיקרון של חלוקה הוגנת של משאבים ציבוריים. משרות בשירות המדינה – ובייחוד משרות בכירות ותפקידים במוקדי קבלת החלטות – הן משאב ציבורי. כאשר קבוצות מסוימות מיוצגות בהן בשיעור נמוך לאורך זמן, המדינה מבקשת לצמצם את הפער באמצעות יעדי ייצוג וכלים להעדפה מתקנת.
החוק והחלטות הממשלה קבעו לאורך השנים חובת ייצוג הולם ויעדים שונים לאוכלוסיות שונות:
אנשים עם מוגבלות – 5%: סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) וההסדר שנקבע בתיקון מס' 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייבים משרד ממשלתי המעסיק יותר מ-100 עובדים לפעול לכך שלפחות 5% מעובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית.
החברה הערבית, לרבות דרוזים וצ'רקסים – 10%: החלטת ממשלה 2579 מ-11 בנובמבר 2007 קבעה יעד שלפיו לפחות 10% מעובדי המדינה יהיו בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.
יוצאי אתיופיה – 1.7%: החלטת ממשלה 1065 מ-28 בינואר 2016 קבעה כי שיעור ייצוגם בשירות המדינה לא יפחת משיעורם באוכלוסייה, שעמד בעת קבלת ההחלטה על כ-1.7%.
החברה החרדית – 7% מהנקלטים: החלטת ממשלה 3268 מ-17 בדצמבר 2017 קבעה יעד שלפיו לפחות 7% מהעובדים הנקלטים בשירות המדינה יהיו מהחברה החרדית. בשונה מהיעדים האחרים, זהו יעד הנוגע לעובדים חדשים ולא לשיעור החרדים מכלל עובדי המשרד.
עולים חדשים – 3%: החלטת ממשלה 1750 מ-15 במאי 2024 קבעה יעד שלפיו שיעור העולים החדשים בשירות המדינה לא יפחת מ-3%, יעד שאמור להתממש במהלך שבע השנים שלאחר קבלת ההחלטה.
היעד הנוגע לחברה החרדית אינו מאפשר להשוות ישירות בין שיעור החרדים מכלל עובדי משרד ראש הממשלה לבין יעד ה-7%, שכן ההחלטה מתייחסת לשיעורם בקרב העובדים הנקלטים. לכן לא ניתן לקבוע על סמך הנתונים שלפנינו אם המשרד עמד ביעד. עם זאת, אנו מציגים את שיעור החרדים מכלל עובדי המשרד כדי לעקוב אחר מגמת הייצוג לאורך זמן.
גם את הנתונים על עולים חדשים יש לקרוא בזהירות: היעד הכמותי של 3% נקבע רק במאי 2024, ונקבע לו אופק יישום של שבע שנים. לפיכך, הנתונים שלפני 2024 אינם משקפים עמידה או אי-עמידה ביעד, וגם נתוני 2025 מצביעים בשלב זה בעיקר על המרחק ממנו.
מקור הנתונים: נציבות שירות המדינה. שיעורי ההעסקה חושבו באמצעות חיבור נתוני הגברים והנשים, המוצגים כאחוזים מכלל העובדים.
בקרב עובדים עם מוגבלות נרשמה נסיגה: שיעורם ירד מ-1.3% ב-2021 ל-0.8% ב-2025 – ירידה של חצי נקודת אחוז, המהווה כ-38% משיעור הייצוג בתחילת התקופה. בשנים 2024–2025 נותר השיעור ללא שינוי.
בהשוואה ליעד של 5%, שיעור הייצוג במשרד ב-2025 עומד על 16% בלבד מהיעד.
ייצוג החברה הערבית נותר נמוך לאורך כל התקופה. בשנת 2025 עמד שיעור העובדים הערבים במשרד ראש הממשלה על 2.3%, לעומת יעד של 10% – פער של 7.7 נקודות אחוז.
אמנם מדובר בשיפור לעומת 2021, אז עמד השיעור על 1.6%, אך ב-2025 נרשמה נסיגה קלה לעומת 2.4% בשנה הקודמת. גם לאחר השיפור שנרשם לאורך התקופה, שיעור הייצוג במשרד עומד על פחות מרבע מהיעד הממשלתי.
שיעור העולים החדשים בקרב עובדי המשרד עלה מ-0.2% ב-2021 ל-0.6% ב-2025 – פי שלושה בתוך ארבע שנים.
עם זאת, מדובר בעלייה מנתון נמוך מאוד. ב-2025 שיעור העולים החדשים עדיין היה שווה לחמישית מיעד ה-3% שנקבע ב-2024, ובשנה האחרונה לא נרשם שיפור נוסף. כאמור, מאחר שהממשלה קבעה ליעד אופק של שבע שנים, הנתון אינו מעיד כשלעצמו על אי-עמידה בהחלטה, אלא על הפער שנותר בדרך אליה.
שיעור העובדים החרדים עלה מ-3.8% ב-2021 לשיא של 5.7% ב-2023. מאז נרשמה ירידה במשך שנתיים רצופות, עד ל-5.1% ב-2025.
כאמור, לא ניתן להשוות נתון זה ישירות ליעד הממשלתי של 7%, שמתייחס לשיעור החרדים בקרב העובדים החדשים הנקלטים בשירות המדינה ולא לשיעורם מכלל עובדי המשרד.
התמונה החיובית ביותר מבין חמש האוכלוסיות שנבדקו היא של יוצאי אתיופיה. שיעורם בקרב עובדי משרד ראש הממשלה עמד על 2% בשנים 2021–2023, עלה לאחר מכן והגיע ל-2.6% ב-2025.
בכל חמש השנים שנבדקו היה שיעורם במשרד גבוה מיעד ה-1.7% שקבעה הממשלה לשירות המדינה.
הנתונים מציגים תמונה מעורבת, אך הפערים נותרו משמעותיים. לצד ייצוג גבוה מהיעד של יוצאי אתיופיה ועלייה מסוימת בשיעור העובדים מהחברה הערבית והעולים החדשים לאורך התקופה, אחוז העובדים עם מוגבלות נותר רחוק מאוד מהיעד ואף רשם נסיגה. גם שיעור העובדים הערבים נותר נמוך מאוד ביחס ליעד הממשלתי.
בפרמטר הגיוון בתעסוקה, משרד ראש הממשלה מקבל במיניסטרמטר את הציון נכשל.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
