ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מכרה חדש של עידן עופר מאיים על שמורת טבע אהובה בנגב

תאגיד כיל קיבל אישור מוועדת התכנון להקמת מכרה כ-600 מטר משמורת עין ירקעם הפופולרית הסמוכה לירוחם. ברשות הטבע והגנים חוששים כי הפיצוצים יפגעו בעופות דורסים. פעילי סביבה בדרום נלחמים נגד התוכנית: "יש חשש לזיהום ערוצי הנחל"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שמורת עין ירקעם (צילום: יוני שטרן)

המדינה אישרה לתאגיד שבשליטת הטייקון עידן עופר, שטח כריית פוספטים נוסף, כחצי קילומטר משמורת הטבע המטוילת עין ירקעם הסמוכה לירוחם. הליך התכנון הסתיים לפני כשבועיים באופן רשמי ולא הוגשו כל התנגדויות. תושבי האזור ופעילי סביבה חוששים מנזקים גאולוגים ופגיעה אפשרית בתיירות, ברשות הטבע והגנים מבקשים לבצע פיילוט כדי לבחון פגיעה אפשרית בקינון הציפורים. 

בשלהיי חודש מרץ האחרון הווועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום אישרה לרותם אמפרט, חברת בת של תאגיד הענק כיל (ICL), לכרות פוספטים בשדה אורון צפון, שנמצא כ-600 מטרים משמורת הטבע הפופולרית עין ירקעם. ההליך החל לפני כמעט שש שנים בשנת 2019, אז רותם אמפרט הגישה בקשה לחיפוש פוספטים בשטח זה. החוק מחייב את משרד האנרגיה לפרסם את הבקשה ולאפשר לחברות נוספות להגיש מועמדות לכריית פוספטים בשטח. לאחר שאף חברה לא נגשה למעט רותם אמפרט, במאי 2021 ממשרד האנרגיה פנו לוועדה לריכוזיות, "הוועדה בחנה את הנושא והחליטה שאין בכוונתה להתערב בסוגייה", השיבו במשרד האנרגיה לשאלת "שקוף".

בתום ההליך בדצמבר האחרון, הממונה על המכרות במשרד האנרגיה, שארבל שחאדה, חתם לכיל על זכות לכריית פוספטים ל-20 שנה, בשטחים צין, רותם, תחרורים ואורון. בחוזה החכירה נכלל שטח נוסף "חלקה אורון צפון", וזאת בכפוף לאישור תוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבנייה, שאושרה להפקדה ביולי 2024. 

"הובא לידיעת תושבי הנגב ופעילי הסביבה כי תכנית הכרייה בסמוך לעין ירקעם אושרה בועדה המחוזית", אמר "לשקוף" השבוע יוני שטרן, פעיל סביבתי וחברתי בנגב מארגון מדבר קיימא. לדבריו, הליך כריית הפוספטים כולל בין היתר פיצוצים מבוקרים בשטח שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה. "תכנית הכרייה של כיל תיצור פיצוצים מחרידים, זיהומי אוויר של ענני אבק ותפגע במצוקי נחל חתירה הסמוך", אמר. "קיים חשש לזיהום ערוצי הנחל על ידי תשטיפי הכרייה של הפוספטים". עוד ציין כי "עין ירקעם הוא מקור המים הגדול והחשוב ביותר בנגב המזרחי בסמוך למכתש ירוחם ומהווה מקור מים חשוב לבעלי חיים ולנו ציבור המטיילים המבקש להנאות מרחצה בגבי מים מלאים ומרעננים".

בחברת רותם אמפרט טענו מנגד כי השטח המקורי היה גדול משמעותית. "התוכנית, שעברה צמצום משמעותי, גובשה לאחר בחינה מעמיקה של השטח ובהתאם להסכמות עם רשות הטבע והגנים וגורמים רלוונטיים נוספים, ואושרה ללא התנגדויות".

למרות שלא הוגשו התנגדויות, בפועל ברשות הטבע והגנים העלו חשש מפגיעה בעופות דורסים, נזק לשמורות הטבע ורעש לציבור הרחב. בין הסייגים שנכנסו להוראות תוכנית הכריה באורון צפון שאושרה, הוחלט להגביל את עבודו הכרייה לארבעה פיצוצים בשבוע. עוד הוחלט כי לפני עונת הקינון שמתחילה בראשית חודש דצמבר ומסתיימת בסוף מאי, יתקיימו פיצוצי ניסיון כדי לבחון את ההשפעה על קינון העופות הדורסים. עוד בניסוי – יבחנו השלכות עוצמות ההדף במעלה פלמ"ח ועין ירקעם. בסייגים צוין כי אם יהיו תלונות על רעש, הצוות המלווה ינחה כיצד לפעול. 

זרימת מים בעין ירקעם (צילום: יוני שטרן)

במועצה האזורית רמת נגב, שבשטחה יתקיים הליך הכרייה, ומסי הארנונה ינותבו לקופתה, טענו כי לא מדובר בתוכנית חדשה אולם הוסיפו כי "המועצה תפעל לבדוק שלא נגרם נזק לאזור".

בקואליציית ארגוני הסביבה הדרומית "מדבר קיימא" החלו בשורה של פעולות כדי לעורר מודעות. "אנחנו מתארגנים לפעולות מחאה והסבר על שמירת הטבע בדגש על ההגנה על עין ירקעם ומעלה פלמח לטובת חופש הטיול של המטיילים ולהגנת הסביבה", אמר שטרן. "אני קורא לציבור להצטרף אלינו לסיורי הכרות בעין ירקעם במהלך הפסח". בנוסף, החלו במימון המונים לטובת המאבק. למידע נוסף, ניתן לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של מדבר קיימא. 

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה אינו גורם המוסמך לאשר או לא לאשר את פעילות הכרייה. הגורמים המוסמכים הם הממונה על המכרות והוועדה המחוזית.  

"תוכנית הכריה המדוברת היא חלק מאתרי כריה מאושרים בתמ"א 14 (אתר 494 בגליון 47). הבחינה התכנונית התקיימה בתהליך ארוך של תיאום וישיבות עבודה על צמצום תחום התוכנית והשטח שבו תבוצע הכרייה, וזאת מהטעמים של מניעת פגיעה בשטחים מוגנים, בערכי טבע ובחוויית המטיילים הרבים הפוקדים את האיזור.

"נדגיש כי בזכות עמדת המשרד ביחד עם נציגי רט"ג והחלה"ט וכן לשכת תכנון מחוז דרום צומצמה התוכנית באופן משמעותי לרבות הטלת מגבלות שייתנו מענה מיטבי לנושא הקינונים והערכיות האקולוגית וכן בהתחשב במוקדי הטיילות הסמוכים בנחל חתירה ועין ירקעם.   

"במסגרת הדיונים בוועדה המחוזית בדק המשרד את התוכנית, לרבות את המסמך הסביבתי,  ובמסגרת הדיונים הביע את עמדתו. בחוות הדעת פורטו התנאים הנדרשים כדי שניתן יהיה לקדם את התוכנית תוך מזעור הפגיעה בנוף ובערכי הטבע, ותוך התייחסות מתאימה לנושאים של חוויית המטיילים ובטיחותם כולל הגבלת פעילות בסופי שבוע וימי חג. 

"בחינת ההשפעה על נושא הטיילות בוצעה בתיאום עם רשות הטבע והגנים תוך יישום אמצעים למידול השפעת הרעידות מפעילות הכריה והפיצוצים על  בטיחות המטיילים וכן צמצום ההשפעה על שטחים מוגנים וערכי הטבע שבהם, כולל היבטים נופיים שיהיו חלק מתהליכי ההסדרה והשיקום בסיום הכריה".

רשות הטבע והגנים: "השטח המדובר נמצא בתוך שטח אש בחלק הפנימי בהמשך לשביל ישראל ולא בעין ירקעם. הרשות ביקשה לבצע מדידות של פיצוצים שעלולים להשפיע על הקינון באיזור. יבוצע פיילוט שייבחן את הנושא".

משרד האנרגיה: "התוכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה וכל השאלות הרלוונטיות להחלטת הוועדה ותהליכי האישור – יש להפנות אליהם. תעודת התגלית לשטח תכנית "אורון צפון" ניתנה לחברת "רותם אמפרט נגב בע"מ" ב-1 בינואר 2023, לאחר השלמת תכנית העבודה שנקבעה ברישיון החיפוש שניתן לה שנה קודם לכן. מדובר בשטח מצומצם, הסמוך לשטחי כרייה פעילים, הכולל עתודות פוספט איכותי – משאב חיוני הנמצא כיום במחסור. שטח התכנית לא נכלל במסגרת שטחי הקול קורא שפורסם ביולי 2023. מבחינה תכנונית, השטח יועד מראש לכרייה ולחציבה – הן בתמ"א 14/1 (אתר מס' 494), והן בתכנית המתאר לכריית פוספטים אורון–צין, שאושרה בשנת 2016. תכנית זו כללה מראש התייחסות לערכי הטבע הרגישים באזור, ובפרט לשמורת עין ירקעם הסמוכה".

המועצה האזורית רמת הנגב: "המועצה האזורית רואה חשיבות רבה בשמירה מקסימלית על אזור עין ירקעם וסביבתו. להבנתנו אין מדובר בתוכנית חדשה או בשטחים חדשים אלא באזור שכבר אושר לכרייה וחציבה בעבר ועכשיו ימומש. עם זאת המועצה תפעל לבדוק שלא נגרם נזק לאזור".


רותם אמפרט: "מדובר בתוכנית מעודכנת שנועדה להבטיח את המשך הפקת עתודות הפוספט ופעילות המפעל החיוני לתעשיית החקלאות והמזון, לצד המשך העסקת אלפי עובדים, תוך שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור. התוכנית, שעברה צמצום משמעותי, גובשה לאחר בחינה מעמיקה של השטח ובהתאם להסכמות עם רשות הטבע והגנים וגורמים רלוונטיים נוספים, ואושרה ללא התנגדויות".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

12 Responses

  1. מזה עשרות שנים רותם אמפרט כורה פוספט , לאחר שבדקתי לעומק את הנושא מדובר בחברה רצינית שהציונות ואהבת הארץ הם נר לרגליה , כמובן שיש פה הרבה כסף אבל החברה הזאת משקיעה מליארדים בהמנעות בזיהום סביבתי ובשיקום הטבע – יש מקומום שלא ידעתי ש icl כרתה שם ונראה בדיוק כמו תמונות מהילדות – סומך על icl שישמרו על המקומות החיוניים בטבע ואף ישקיעו בשולחנות ,כיסאות וחניונים כפי שעשו בהרבה מקומות בעבר כדי שלכולנו יהיה כיף לטייל .
    פרט לכך מדובר בהרבה מאוד כסף שנכנס למדינה מי יעשה זאת אם לא icl ? הרי שזה כסף שישב שם סתם ללא שימוש.

    1. אף אדם סביר לא יכתוב תגובות כמו אלה שכתבו "אהבת הארץ" מעלי ו"אדום" מתחתי.
      כיל היא חברה עבריינית, בעלת היסטוריה עשירה בחריגות אסטרונומיות מתקני זיהום האוויר, פריצת בריכה במפעל "רותם אמפרט" שהובילה לנזקים אדירים לתיירות ולטבע במדינה, והתחמקות מתשלום מיסים. מפעלי ים המלח עושים בשטח ענק כבשלהם, מקבלים מהמדינה מים כמעט בחינם, ומשתמשים בטריקים ספק-חוקיים כדי להתחמק מתשלום תמלוגים למדינה.
      בניגוד לנטען כאן, אפשר לכרות את משאבי הטבע ולהרוויח גם בלי להרוס כל כך הרבה. כך עושים במדינות כמו קנדה והולנד, שבהן יש פחות קשרי הון-שלטון מושחתים מאצלנו.

      1. בוא תכתוב לכולנו כמה קיבלתם על הכתבה ה"מרעישה" ואז אומר לך מי ממומן .
        אני מטייל הרבה מאוד באזור המדברי ובמיוחד באזור המפעלים.
        חייב לומר שנחל אשלים מעולם לא היה ירוק יותר.

    2. למה לחרטט הכל כאן כסף ותו לו
      לך תדע מי מאשר כאלה דברים.
      היום הכל חשוד בלא כשר,ראינו מי השופטים והקשרים שלהם. לא סומכים

    3. אתה דובר או עטבד של רותם אמפרט. הנר לרגליה של החברה הם לא ציונות ואהבת הארץ אלא ישיית ממון והרס הטבע כדי לייצא דשנים לחו"ל.

  2. פוספט זה לחם!
    כאשר הכריה היתה בידי המדינה, הציבור סבסד את ההפסדים.
    כיל מנהלת נהדר את העבודה בכישרון וחריצות, ומביאה פריחה כלכלית לנגב.
    כל הכבוד!

    1. חנקתם את המדינה . איפה אזרחי ישראל לא מגיע להם קצת שטח לנשום אויר נקי .
      משם' עופר לא השאירה כלום מים המלח

  3. המדינה נמכרה למשפחת עופר, כל משרדי הממשלה עובדים עבור הפאמיליה, לא עבור תושבי ישראל

  4. מזעזע ביותר שנותנים לתאגיד לכרות פוספטים, כדי שמשפחת עופר תתעשר עוד ועוד על חשבון המדינה, הטבע, החיות והתושבים. לא להריסת הטבע! הלוואי שהתוכניות של התאגיד של עופר ייכשלו, והם לא ייגעו בשמורת טבע.

    1. לכל יפי הנפש , כשאתם מטיילים תדאגו לשמור על הגיפים שלכם שלא יגנבו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,811 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק