כ-5,000 מתים בשנה: דוח חדש מציג את ההשלכות הכבדות של זיהום האוויר

5,510 בני אדם מתו מוות מוקדם בשנת 2023 בשל חשיפה לזיהום אוויר בישראל, כך קובע דוח חדש של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. מדובר במספר כפול מההערכות הקודמות של ארגון ה-OECD משנת 2019. 

הדוח מתייחס לשנים 2015 ועד 2023 שבהן מתו מדי שנה בין 4,641 ל-6,166 בני אדם בשל חשיפה למזהמים שונים. לשם השוואה, בשנת 2024 נהרגו בישראל 436 בני אדם בתאונות דרכים ובשנת 2023 נהרגו 358. 

למרות המספרים הגבוהים, בארגוני הסביבה טוענים כי מדובר בהערכות חסר בשל מדידה חלקית של מזהמים. במשרד להגנת הסביבה מודים כי קיים קושי להעריך את התמותה שגורמים מזהמים אופייניים אחרים. כמו כן טוענים כי הפער בין שנת 2019 לממצאים בדוח, הוא בשל עדכון ערכי המדידה. עוד עולה כי עיקר הנפגעים הם קבוצות הגילאים המבוגרות יותר, וכמעט בכל קבוצות הגיל התמותה גבוהה יותר בקרב גברים. 

"נתונים אלו מצביעים על הנטל אשר מהווה זיהום האוויר על המשק בישראל", כתבו עורכי הדוח, ד"ר אילן לוי, מאגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. "החשיפה לזיהום אוויר גורמת להשפעות בריאותיות שונות ובראשן תמותה מוקדמת,

תחלואה עודפת, אשפוזים, אובדן ימי עבודה ולידות מוקדמות. לצד השפעות אלה, לזיהום אוויר מיוחסות מגוון השפעות על הסביבה ובהן פגיעה באקוסיסטמות, במגוון הביולוגי, בגידולים חקלאיים ואף במבנים", פירטו.

כדי לבחון את התמותה בשל זיהום אוויר, נבחרו שלושה מזהמים אופיניים: חלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני ואוזון. הדוח אמנם אינו מתייחס לתחלואה, אך הוא מציג אובדן שנות חיים מצטבר. מהדוח עולה כי החשיפה לחלקיקים נשימים עדינים הייתה אחראית לאובדן של 46,216-65,289 שנות חיים, חנקן דו חמצני היה אחראי לאובדן של 3,802-7,218 שנות חיים ואוזון לאובדן של 5,547-8,896 שנות חיים.

"זיהום האוויר אחראי לתמותה של כ-10% מתושבי ישראל", אמר פרופסור עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. לשיטתו, המספרים האמיתיים גבוהים משמעותית מאלה שמוצגים בדוח. "המספרים, שמראים שהתמותה העיקרית היא מחשיפה לחלקיקים נשימים, הם מספרים בחסר, כיוון שהם לא מגלמים את ההשפעה של כלל מזהמי האוויר ואת ההשפעות הסינרגטיות ביניהם", טען. "כמו כן, התוצאות לא מפולחות גאוגרפית, אך ברור שבאזורים בהם יש זיהום תחבורתי או תעשייתי גבוה גם התמותה גבוהה יותר". 

עורכי הדוח ציינו כי ידוע להם שמזהמים נוספים אחראיים על תמותה, אולם לשיטתם, קיים קושי בהערכת החשיפה למזהמים אלו, בין היתר כי "לרובם המכריע אין ניטור רציף ומספר המדידות הוא קטן מידי על מנת לייצר הערכת חשיפה ברמת אמינות גבוהה לכל אוכלוסיית ישראל", כתבו בדוח. "כמו כן, ההשפעה של מזהמים אלו היא לרוב מקומית יותר מאחר שמרביתם נמדדים בריכוזים גבוהים רק בסמוך למקורות הפליטה, אם בכלל". 

עוד ציינו כי לקורונה היתה השפעה על תוחלת החיים בפרוץ המגיפה, ויתכן שהתמותה היתה גבוהה משמדווח בשלב זה. מחקרים בקרב חולי קורנה שנחשפו לזיהום אוויר מצביעים על עליה בתגובות הבריאותיות, וכן השפעה על תמותה מוקדמת. יחד עם זאת, מציינים החוקרים כי מדובר בממצאים ראשוניים ועדיין חסרה הערכה מדויקת. "ההשפעה של זיהום אוויר עלולה להיות יותר משמעותית במהלך שנים אלו ממה שמוצג בדוח זה", כתבו. מנגד ציינו, בשנת 2020 חלה ירידה בפליטות של כלי רכב מזהמים בשל הסגרים מה שבתורו גם השפיע על התוצאה. 

"מדובר בדוח חמור מאד", הוסיף יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית". "אך גם הוא מראה תמונה חלקית, שכן אינו מתייחס לחומרים מסרטנים וחומרים רעילים נוספים האופייניים בעיקר לתעשייה הפטרוכימית ולמנועי בעירה פנימית", אמר. "זיהום אוויר הוא המפגע הסביבתי הקטלני בישראל ובעולם וכן אחד מגורמי הסיכון לתמותה המרכזיים בישראל, יותר מאשר טרור ומלחמות". 

הדוח שסקר שלושה מזהמים עיקריים, פירט את היקף התמותה לו אחראי כל אחד מהם. כך למשל, מהדוח עולה כי חשיפה לחנקן דו חמצני אחראית לבין 346 ועד 628 מקרי מוות מוקדם מדי שנה. אלא שמדובר בנתון חלקי, כי חנקן דו חמצני עובר תהליך כימי בשמש שמייצר זיהום שניוני, כלומר מזהם נוסף בשם אוזון שמזיק לבריאות ואחראי מדי שנה לתמותה מוקדמת של בין 348 ועד 575 בני אדם. חשיפה לאוויר המזוהם באוזון עלולה לגרום בטווח הארוך לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, להחמרה במחלות נשימה ולסימפטומים שונים כמו שיעול וכאבים בחזה. 

חנקן דו חמצני נפלט בעיקר מתחבורה, תחנות כוח ומפעלים שעוסקים בשריפת חומרים. חשיפה עלולה לגרום לתגובות דלקתיות במערכת הנשימה, גם לאנשים בריאים ובחשיפה ברמות גבוהות, נמצאה עלייה ברגישות לנגיפים. חשיפה לגז עלולה להחמיר את הסימפטומים בקרב חולי אסטמה ומחלות נשימה אחרות, וכן נמצא כי חשיפה בהריון עלולה לגרום למומים בעובר ולידה תינוקות במשקל נמוך. בשנה החולפת חשפנו כי ריכוזים גבוהים נמדדו בבית ספר שליד התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. 

עיקר התמותה שהדוח סקר נגרמה בשל זיהום חלקיקים בקוטר שקטן מ-2.5 מיקרון. החלקיקים מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים וחלקיקי קרקע ונפלטים ממקורות רבים, כמו סופות אבק – כ-18 כאלה בשנה בישראל, אך גם מזיהום תעשייתי: כמו ארובות, מפעלי תעשיה, תחנות כוח, תחבורה, שריפות פסולת. ארגון הבריאות העולמי לא קבע סף בטוח לחשיפה לחלקיקים, וככל שהחלקיק קטן יותר, כך הוא מסוכן יותר, עלול להכיל תרכובות מסרטנות ולהגיע למחזור הדם והמוח. 

חוק או המלצה?

לפני כ-17 שנה הכנסת חוקקה את חוק אוויר נקי. מדובר בחוק מתקדם שנועד לקבוע בין היתר את גבולות הגזרה של תעשיות ורכבים מזהמים ולהסדיר באופן רשמי את האופן שבו מנוהל הזיהום במדינת ישראל. החוק מתייחס בין היתר לשני ערכים של זיהום אוויר: ערכי יעד, המחמירים יותר שתואמים להמלצות ארגון הבריאות העולמי, וערכי סביבה, שהם בעצם הערכים שהחוק אוכף. 

פרופסור וולפסון הסביר כי הערכים ששימשו כבסיס לחישובים בדוח הם הערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשמשים ערכי יעד "שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם". 

"אולם הערכים שמשמשים לפיקוח ואכיפה על איכות האוויר בישראל, הם ערכי סביבה – ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, והם גבוהים הרבה יותר". במילים אחרות, הדוח משקף את תמונת המצב האמיתית של תמותה ותחלואה בישראל בשל זיהום אוויר, אולם ערכים אלה אינם נאכפים, הם המלצה בלבד. "ערכים אלו אומנם אמורים לאזן בין הרצוי למצוי, אך כיוון שנתוני הרקע של חלקיקים בישראל גבוהים מלכתחילה בשל סופות אבק, כדי להפחית את התמותה והתחלואה כתוצאה מזיהום אוויר חייבים להציב ערכי סביבה מחמירים יותר ולהפעיל מערך ניטור, פיקוח ואכיפה משמעותי יותר".

במשרד להגנת הסביבה הסבירו לשאלה "שקוף" כי "ערכי היעד מופיעים בתקנות הם חלק מחוק אוויר נקי", מסרו. "על פי הגדרה של הערכים האלו, הם נקבעים על בסיס שיקולים בריאותיים". אלא שהבהירו כי "החוק מחייב לעמוד בערכי הסביבה, אשר נקבעים על בסיס ערכי היעד ובשאיפה להגיע אל ערכי היעד". כלומר ערכי היעד הם האידיאל, אולם המציאות שונה: "אנחנו שואפים להגיע אל ערכי היעד כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בבריאות הציבור, אבל הערכים המחייבים הם ערכי הסביבה וערכי הסביבה נקבעים מתוך שאיפה להגיע אל ערכי היעד, אבל תוך התחשבות ביכולת המעשית להגיע אליהם". עוד הוסיפו כי "במקרה של חלקיקים, בגלל ריכוזי הרקע הגבוהים בישראל, אין אפשרות מעשית להגיע אל ערכי היעד".לשיטתם, המצב אינו שונה במדינות אירופה "לפי נתוני הדוח האירופי שאנחנו מתבססים עליו, רק מדינות ספורות באירופה עומדות בערכים של ארגון הבריאות העולמי לחלקיקים (מדינות סקנדינביה), שזהים לערכי היעד בישראל".

"הורג הרבה יותר ממה שחשבנו"

ברקע חשיפת הדוח, עלו טענות כי פרסומו התמהמה מסיבות שונות. במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה כי לא היה כל עיכוב, "הפרסום של הדוח יצא אחרי שיח רחב ומקצועי בין המשרד למשרד הבריאות על הדוח והפרסום שלו". בארגוני הסביבה סברו אחרת:  "הגיע הזמן להתעשת ולשנות כיוון. חבל שבמקום לפעול נמרצות, הממשלה נדרשה למאבק ציבורי וקולני לשחרור הדו"ח החמור הזה", טען ספיר יו"ר שומרי הבית.

"זיהום האוויר בישראל הורג הרבה יותר ממה שחשבנו", הוסיף ד"ר אריה ונגר, מדען זיהום אויר באדם טבע ודין. "על פי הדוח, כל אדם שמת מזיהום אוויר הפסיד כ-12 שנות חיים". וגנר טוען אף הוא שמדובר בהערכות חסר "מאות חריגות מערכי היעד מתרחשות כל שנה באזורים רבים בישראל, וגם אם אזורים אלה עומדים בערכי הסביבה, הרי שאין בערכי סביבה אלה כדי להגן על בריאות הציבור מפני זיהום האוויר, שהוא גורם הסיכון הסביבתי החמור ביותר בישראל", אמר. "הדוח צריך להדליק את כל הנורות האדומות ופעמוני האזהרה ולהביא לשיפור מיידי של המדיניות הסביבתית בישראל, שהתבססה עד כה על הערכות חסר, שאננות ותרדמת אכיפתית. יש צורך להחמיר את ערכי הסביבה ואת ערכי הפליטה שניתנים לתעשייה, להתמודד בצורה משמעותית יותר עם זיהום האוויר מתחבורה ולהפחית את זיהום האוויר מסקטור האנרגיה על ידי מעבר מהיר יותר לאנרגיות מתחדשות. יש לזרז את המעבר לאוטובוסים חשמליים, לעצור מיידית את השריפה הפיראטית של פסולת שהפכה למכת מדינה ולשפר את האכיפה. יש לעדכן בהקדם את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר ולהביא להתקרבות ככל הניתן לערכי היעד".

יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי, טוען בנוסף כי הפתרונות לזיהום הכבד נותרים במגירה ולא מגיעים למימוש "בעוד שאלפי ישראלים מאבדים את חייהם בכל שנה בשל זיהום אוויר, ממשיכות ממשלות ישראל לאורך השנים להתעלם מהמציאות הקשה", אמר. "החלטות ממשלה, כמו התוכנית הלאומית למניעה וצמצום של זיהום האוויר והתוכנית האסטרטגית לצמצום שריפות הפסולת ביהודה ושומרון, נותרות בגדר הבטחות על הנייר, ואזרחי ישראל הם אלו שמשלמים את המחיר הכבד. עמותת אזרחים למען אוויר נקי קוראת לממשלה לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, להציב את המאבק בזיהום האוויר בסדר עדיפות גבוה ולהתחיל ליישם פתרונות מיידיים בשטח".

אלעד הוכמן מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, ציין כי חקיקה אפקטיבית יכולה היתה להציל חיים "לצערנו, חוק האקלים שמסורס על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא יספק מענה אמיתי למשבר, בהיעדר יעדים מחייבים להפחתת זיהום אוויר, אכיפה ראויה ותקציבים ייעודיים", אמר. "בזמן שהעולם מקדם מדיניות תקיפה נגד זיהום, ישראל נגררת מאחור. ההפקרות הממשלתית הזו היא שהובילה אותנו הגיש את עתירת האקלים ההיסטורית, שתגיע להכרעת בג"ץ בחודש הבא ומחייבת עתה לאור הנתונים התייחסות אסרטיבית מצד השופטים. כמה עוד ישראלים ישלמו בחייהם עד שהממשלה תכיר בכך שזהו איום אסטרטגי המחייב טיפול מיידי?". עוד הוסיף כי "זהו מספר הגדול פי שלושה מסך ההרוגים ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל".