ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שני מחקרים שפורסמו השבוע שופכים אור חדש על הקשר בין זיהום אוויר בארץ לבין פגיעה בבריאותם של פעוטות וילדים. במרכז המחקרים התגלה עודף תחלואה נשימתית בקרב פעוטות באזור המפרץ, נוכחות גבוהה של מזהם האופייני לפלסטיק בקרב ילדים בראשון לציון וקשר בין חשיפה לחלקיקים בהיריון למשקל לידה נמוך. לצד המסקנות, החוקרים הצביעו על הצורך בהמשך המחקר ובאיסוף נתונים כדי להעמיק את הידע ולהגן על הציבור בישראל.
שני המחקרים הם חלק מסדרה של חמישה מחקרים נוספים, חלקם פורסמו בשנים האחרונות – כולם חלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני כמעט תשע שנים העוסקת בצמצום זיהום האוויר מפרץ חיפה. במסגרת ההחלטה, הממשלה הטילה על המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם שר הבריאות, להשקיע במחקרים וסקרים אפידמיולוגים שיבחנו את הקשר בין זיהום האוויר במפרץ לבין מחלות שונות, בהיקף של כתשעה מיליון שקלים.
ההשקעה במחקרים מסוג זה משמעותית ובעלת השלכות על היחס למזהמים בארץ. הקשר בין זיהום אוויר למחלות שונות נבדק והוכח בספרות המקצועית, אך עדיין קשה להצביע על מפעל או תעשיה ספציפית כאחראיים ישירים למחלה כזו או אחרת של אדם פרטי ולפעמים גם של אוכלוסיה שלמה. מסיבה זו, לשני המחקרים שפורסמו השבוע יש חשיבות עצומה בהוכחת השפעות זיהום אוויר על בריאות התושבים בישראל.
"זיהום אוויר הוא הסיכון הבריאותי המשמעותי ביותר בימינו", כתבו עורכי המחקר העוסק בחשיפה למזהמים במהלך שנות הילדות, פרופ' מתי ברקוביץ מהמרכז רפואי אסף הרופא, פרופ' עידו שולט מהמרכז רפואי רמב"ם וד"ר רחל גולן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. "מחקרים רבים, קליניים ואפידמיולוגיים, מצאו קשר בין מזהמים סביבתיים ובעיות במערכת הנשימה. מזהמים באוויר הינם מגוונים וחשיפה לריכוזים נמוכים שלהם מספיקה על מנת לגרום לפגיעה בבריאות".
במסגרת המחקר נבדקו כ-1,200 זוגות של אמהות ותינוקותיהם בעת הלידה בבתי החולים רמב"ם שבחיפה ואסף הרופא שבצריפין. במחקר נמדדו בין היתר רמות מזהמים המאפיינים זיהום אוויר אליהם נחשפה האם במהלך ההיריון. החוקרים ביקשו לבדוק אם חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההריון ושנות החיים הראשונות של הילד קשורה לעלייה בשכיחות בעיות בדרכי הנשימה בילדים בשנות חייו הראשונות.
המחקר לא מצא שונות ספציפית בקרב ילדי מפרץ חיפה בנוגע למזהמים שנבדקו. אך מהשאלונים עולה תמונה מדאיגה: עלייה משמעותית בשכיחות מחלות נשימה בקרב פעוטות. "יתכן שהדבר נובע לא ממזהם יחיד אלא משילוב של מספר מזהמים בו זמנית או מהשפעה מתמשכת על מערכת הנשימה בילדים באזור מפרץ חיפה שאינה משתקפת במחקר זה", כתבו עורכי המחקר.
משרד הבריאות מתעלם מהחוק ומתחמק מתשובות על מחקר בסמוך למפעל נשר
חשיפה: דוח שמצביע על עלייה באשפוזים ליד מפעל "נשר" אבד ולא הוצג לציבור
חשיפה: במערכת הבריאות הצטברו עדויות לפגיעה אפשרית מזיהום האוויר באשדוד
במסגרת המחקר חולקו 42 צמידי סילקון לילדים בשכונות סביב מפרץ חיפה, ו-53 צמידי סיליקון באזור ראשון לציון כקבוצת ביקורת. הצמידים שימשו כ"תחנת ניטור" אישית שמדדה במשך שבוע את החשיפה של הילדים למזהמים השונים כמו פתאלאטים, זרחנים אורגניים ותרכובות אורגניות נדיפות. לצד זה, קיבלו משפחות הילדים שאלונים שהשוו בעיות בריאותיות שונות ובמיוחד מחלות דרכי הנשימה, לממצאים מניטור החשיפה של הילדים ורמות המזהמים אצל האימהות, ובחלוקה לשני האזורים הגאוגרפים. התוצאות הצביעו על הבדלים בשני מזהמים מקבוצת הפתאלאטים (DEP ו- DMP) שנמצאו בכמויות גדולות ב164% ו-120% בקבוצה במרכז הארץ.
ד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר במשרד להגנת הסביבה, ממובילות תהליך יישום החלטת הממשלה, הסבירה כי מדובר בתרכובות שמשמשות לייצור מוצרים כמו צעצועי פלסטיק, אריזות מזון וחלק ממוצרי הטיפוח. "זה לא בהכרח מאפיין את התעשייה הפטרוכימית", הבהירה.
לצד המחקר, מצנר פרסמה הסבר מפורט לציבור על סכנות התרכובות: "ההשפעות של פתאלאטים על בריאות האדם עדיין אינן ידועות במלואן, והן עדיין נחקרות", כתבה. לדבריה, עיקר המידע כיום נוגע לחיות מעבדה, שם נמצא כי חשיפה לפתאלאטים משפיעה בין היתר על מערכת הרבייה, התבגרות מינית מוקדמת בנקבות, ספירת זרע נמוכה בזכרים, משקל לידה נמוך ולידות מוקדמות.
עוד כתבה, כי בעשור האחרון פורסמו מחקרים ראשונים בנושא שעוסקים בבני אדם ומציגים תוצאות דומות לאלה שהתקבלו במחקר חיות מעבדה. להסבר נוספו המלצות שונות ובהן להימנע מחימום פלסטיק שאינו מותאם למיקרוגל וכן לקרוא היטב את התוויות על המוצרים.
מצנר מציינת כי הבחירה בראשון לציון כקבוצת ביקורת תלויה בין היתר בזהות החוקרים ושייכותם לבתי החולים מסביבה מסוימת. לדבריה, יש לשים לב שבראשון לציון אין תעשייה פטרוכימית בניגוד לחיפה וכי הטופוגרפיה שונה משמעותית בשני האזורים.
עורכי המחקר ציינו בסיכום הדברים כי מדובר במחקר בין היחידים מסוגו בעולם שמשתמש בצמידים בשיטת מדידה של זיהום אוויר בילדים, ראשון מסוגו בישראל. מסקנת החוקרים היא כי יש צורך במחקרים נוספים באוכלוסיה הטרוגנית במטרה להבין את מורכבות האפקט של חשיפה למספר מזהמים בו זמנית והשפעתם על תחלואה נשימתית בילדים. כמו כן, ציינו כי השיעורים הגבוהים של המזהמים שנמצאו בראשון לציון דורשים הערכה נוספת בתחום.
"המחקרים יצאו במסגרת תוכנית להפחת זיהום ממפרץ חיפה", מצנר מזכירה. "באופן כללי אנחנו מעוניינים להרחיב את היקף הקולות הקוראים והנושאים בהם אנחנו עוסקים, אך זה תלוי בהיבט התקציבי".
מה העלות של כל מחקר?
"מחקר כזה עולה כמיליון שקל ואף יותר, ופה מדובר בשבעה מחקרים. בשנה שעברה הוצאנו קול קורא בנושא זיהום אוויר, ולא היה לנו מספיק תקציב כדי להכיל בו גם מחקרים אפידמיולוגיים (שבוחנים את הקשר שבין זיהום לתחלואה י"ג). יכול להיות שזה יקרה עוד השנה או שנה הבאה או בשנים הקרובות, אני לא יודעת איך ייראה התקציב".
לאור תוצאות המחקר, איך ממשיכים?
"כל המחקרים מוסיפים עוד נדבך. צריך להבין כי המשרד להגנת הסביבה לא עובד בטור. לא מבצעים קודם מחקר ואז פועלים – זה לא עובד ככה, אלא במקביל. אנחנו נוקטים בפעולות להפחתת הזיהום בחיפה ויש תוצאות. כל מחקר שופך עוד קצת אור ונותן לנו הבנות. במקביל, אנחנו מוציאים סקרים ועוד מחקרים. חשוב להבין שאנחנו לא היחידים שמוציאים קולות קוראים למחקרים, גם באקדמיה מתקיים מחקר. כשמתכנסים לקבוע מדיניות, האגף אוסף את כל המידע הקיים כדי שהמדיניות תהיה מבוססת ידע ולא באוויר".
נזקים בהריון ובלידה
מוקדם יותר השבוע המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פרסמו מחקר נוסף בסדרה, הפעם בעריכת חגי לוין, פרופ' מן המנין לאפידמיולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים הדסה. המחקר בחן את הקשר שבין חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים במהלך ההיריון להשפעתם על התינוק. "החוקרים עבדו יחד עם קופת חולים מכבי ובדקו נתונים שונים כמו אם היתה ליד מוקדמת, מומים לאחר הלידה או לידה רגילה", הסבירה מצנר.
לדבריה, החוקרים עבדו עם מודל שמבוסס נתוני לווין והתוצאות הראו כי קיים קשר משמעותי סטטיסטית: חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים במהלך ההיריון קשורה לבעיות בהתפתחות העובר והלידה, כמו משקל נמוך, מומים ועוד. לצד זה יש לציין כי לא נמצאו הבדלים בין חיפה לאזורים אחרים בארץ.
"הקמת מסד נתונים לאומי לצורך הערכת השפעות הסביבה על הבריאות תוכל לאפשר קביעת מדיניות מבוססת ראיות. כך ניתן יהיה להציל חיים, למנוע מחלות, לצמצם פערים ולסייע לכלכלה"
פרופ' חגי לוין
"הצוות מצא עוד נתון מעניין – קיים קשר לתוצאות לידה שליליות (בעיות בהתפתחות העובר, משקל לידה נמוך ועוד י"ג) גם בחשיפה לרמות נמוכות מהממוצע של חלקיקים וכן כי לטמפרטורה שבה האם נמצאת במהלך ההיריון יש השפעה נוספת", מוסיפה מצנר. לדבריה, מקור החלקיקים אינו רק בתעשיה הפטרוכימית, אלא בתחבורה למשל, וגם ממקורות טבעיים: "בישראל יש ריכוז חלקיקים גבוהה יחסית לאירופה בשל הקרבה למדבר סהרה".
"קיים קשר לבעיות בהתפתחות העובר גם בחשיפה לרמות נמוכות מהממוצע של חלקיקים וכן כי לטמפרטורה שבה האם נמצאת במהלך ההיריון יש השפעה"
אלא שגם המחקר הזה טוען שיש צורך בבדיקות נוספות לבחינת מזהמים נוספים בחיפה ובמקומות נוספים בישראל ובעיקר בהיערכות לאומית שונה. "הקמת מסד נתונים לאומי לצורך הערכת השפעות הסביבה ובפרט זיהום אוויר על הבריאות תוכל לאפשר קביעת מדיניות מבוססת ראיות", הסביר פרופ' לוין בשיחה עימו. "כך ניתן יהיה להציל חיים, למנוע מחלות, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה ולסייע לכלכלה, להגנת הסביבה ולמדע בישראל".
עוד הוסיף במחקר עצמו כי "ממצאי המחקר מדגישים את הצורך להגביר את המאמצים להפחית את זיהום האוויר בישראל, תוך התייחסות גם להשפעות השליליות על העובר המתפתח", כתב. "ניטור ביולוגי משולב עם הערכת חשיפה אישית ותוך-מבנית לזיהום אוויר הוא בר יישום בישראל, וניתן להשתמש בו באופן שיטתי לצורך קביעת מדיניות מושכלת".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
