מי יספר לציבור מה קרה בבזן?

אתמול (ראשון) בבוקר, בשעה 9:12, החריד פיצוץ עז את מפרץ חיפה. פטריית עשן שחורה עלתה השמימה ממתחם התעשייה ונראתה בכל האזור כולו. מה בדיוק קרה שם? אם חשבתם שהתקשורת הישראלית בדקה ומצאה ודיווחה, טעיתם.

כמה דקות אחרי הפיצוץ פרסמה קבוצת בזן באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק שלה הודעה, שמגלה טפח ומסתירה טפחיים: "בהמשך לרעש שנשמע מכיוון בזן: מדובר בעליית לחץ פתאומית במתקן לחץ גבוה ומוגן, שגרמה לפריצת דיסקית ביטחון. כתוצאה, נגרם קול רעש פתאומי, הדומה לקול נפץ. זוהי תופעה סטטיסטית המתרחשת מדי פעם, אולם הסיבות עדיין נבדקות. אין ולא הייתה כל סכנה לעובדים ולציבור".

אם כן, לא פיצוץ אלא "רעש". מכיוון שהוא היה פתאומי, הוא אולי נדמה כ"קול נפץ", אבל רק נדמה. בכאילו. ואם תהיתם אם יש סיבה לדאגה, אתם יכולים להירגע. מדובר בתופעה סטטיסטית. נכון שכל תופעה היא סטטיסטית, גם אסונות נוראיים, אבל בכל זאת, סטטיסטי נשמע משעמם כזה, מרגיע.

הסיפור כולו הוא "פריקת לחץ". שזה משהו שקורה לכולנו מדי פעם. מה בדיוק נפרק שם, בבזן, ומדוע, על כך ההודעה לא מספרת. גם לא באיזה מתקן מדובר ובאיזה תהליך, וגם לא דבר או חצי דבר לגבי מהות התקלה והסיבה לעשן השחור שנפלט מהמתקן. איך נוכל לדעת שמהפיצוץ הפתאומי – סליחה, הרעש הסטטיסטי – לא נשקפה כל סכנה לעובדים ולציבור? פשוט, כך אומרים בבזן.

אבל יש ממשלה בישראל. אחרי בזן, גם גם המשרד להגנת הסביבה הוציא הודעה לתקשורת. "ממידע שנמסר למשרד להגנת הסביבה", נכתב שם, "אירעה הבוקר (14/01) תקלה בתהליך במתקן פוליאתילן במפעל כרמל אולפינים (כאו"ל) של קבוצת בז"ן. המתקן הופסק מייד, והתקלה בטיפול המפעל. המשרד להגנת הסביבה יבחן את האירוע ואת העמידה בהיתר הפליטה, יתחקר אותו וינקוט אמצעים לפי הצורך".

אם כן, כאן כבר מדובר בתקלה ולא ב"תופעה סטטיסטית", ונמסר גם מהו המתקן. אבל גם המשרד להגנת הסביבה לא מזכיר את הזיהום שהתפזר סביב ואת מהותו או השפעתו, ולא מפזר את הערפל סביב הפיצוץ המסתורי.

עיריית חיפה ואיגוד ערים איזור מפרץ חיפה לא פרסמו שום הודעה באתרים שלהם או בדפי הפייסבוק שלהם, אך בתגובה לאמצעי התקשורת ציין האיגוד כי "מדובר בפיצוץ דומה לשני פיצוצים קודמים שאירעו באוקטובר 2023 ובאוגוסט 2021. באיגוד ערים התקבלו עשרות פניות מבוהלות על אודות הפיצוץ. הפיח כתוצאה מהפיצוץ מתפזר לכל עבר".

אם כן, פיצוצים דומים קרו בעבר הקרב והרחוק, וכתוצאה מהפיצוץ גם התפזר פיח לכל עבר. אם מדובר בפיח, כפי שניתן היה לראות בעין בלתי מזויינת, מה המקור שלו? הרי פיח נוצר כתוצאה משרפה לא מלאה של חומר אורגני, כלומר לא מדובר רק בשחרור לחץ סתמי, שגרתי, סטטיסטי או בלתי מסוכן.

מבט על נתוני תחנת הניטור הסמוכה ("קרית ביאליק, דרום"), שבשעות הפיצוץ הייתה במורד הרוח ממתחם בזן, יכול לשפוך מעט אור על מה שאירע. התחנה מראה כי בין תשע לעשר בבוקר הייתה עלייה פתאומית ומשמעותית בריכוז החלקיקים, ובעיקר החלקיקים הנשימים העדינים בגודל קטן מ-2.5 מיקרון (PM2.5) שגורמים למחלות נשימה, ריאה, לב ודם, ואף מוגדרים כמסרטנים.

דרך אגב, הנתונים בתחנת הניטור מראים עלייה בריכוזים כבר כמה דקות לפני הפיצוץ, דבר שאולי יכול ללמד על זיהום שנפלט עוד לפני כן.

גם המפעל וגם הרשויות מסרו תגובות עמומות ומעורפלות, מילא. כיצד פעלה התקשורת? אל תצפו לגדולות ונצורות. אמצעי התקשורת השונים שדיווחו על האירוע שיתפו פעולה עם הנרטיב הרשמי והלא מספק. הם דבררו את ההודעות של בז"ן, של המשרד להגנת הסביבה ושל איגוד הערים, אבל לא שאלו שאלות קשות ולא דרשו תשובות ברורות.

הציבור עדיין מחכה.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)