ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
המשרד להגנת הסביבה קנס את מפעל כרמל אולפינים ב-18.7 מיליון שקלים בשל הפרות חוק אוויר נקי. מדובר בחברת הבת של בתי הזיקוק בחיפה שעוסקת בין היתר בייצור לתעשיית הפלסטיק. במשך תקופה ארוכה החברה אמורה היתה להתקין אמצעים להפחתת זיהום, אולם עשתה זאת באיחור ניכר ותיקנס גם על חריגות בפליטות בתקופה זו. בחברה, שם הודיעו כי בכוונתם לעתור לבית המשפט על הקנס, השתמשו במשבר הקורונה כדי לתרץ את העיכוב וזאת אף שהדרישה להתקנת האמצעים התרחשה שנים ארוכות לפניו.
יש לציין כי הקנס המקורי עמד על כ-22 מיליון שקלים, אולם במשרד להגנת הסביבה שלחו את הודעת הקנס כבר עם הפחתה של 20% כפי שמאפשרות תקנות חוק אוויר נקי. בנוסף על כך, הקנס הזה הוא אמנם גבוה יותר מכל קנס שקיבל המפעל בשנים האחרונות, אך הוא מגיע שנים אחרי הדרישה הראשונית מהמפעל לטפל בנושא פליטת המזהמים.
בשנת 2016 כשהמפעל קיבל רישיון להפעיל מתקנים פולטי זיהום (היתר פליטה) שניתן אחת לשבע שנים, במשרד להגנת הסביבה דרשו כי יתקינו אמצעים להפחתת פליטות של תחמוצות חנקן. מדובר בקבוצה של גזים מזהמים שבחשיפה מסוימת עלולים להעלות את שיעורי האשפוז, תגובות דלקתיות, החמרה במחלות דרכי הנשימה וכן במקרים אחרים אף מעלה את הסיכון למומי לב בעובר ולידת תינוק במשקל נמוך.
בהודעה לתקשורת של המשרד להגנת הסביבה לא נכללו שמות בכירים במפעל, אולם חשוב לציין כי באותה התקופה ניהל את כרמל אולפינים אסף אלמגור, שתפקידו הרשמי הוגדר מנהל היחידה העסקית, וסמנכ"ל בקבוצה. לפני כשנתיים, המשרד הגיש נגד אלמגור, שהיום מנהל את קבוצת בזן כולה, ונגד בכירים נוספים בחברה, כתב אישום בשל עבירות זיהום אוויר.
בחברה התחייבו להתקין אמצעים להפחתת פליטת תחמוצות חנקן עד לשנת 2018. החברה לא עמדה בכך, ובמשרד להגנת הסביבה דחו שוב ושוב את המועד, עד ינואר 2021. "החברה לא עמדה בלוחות הזמנים כפי שקבע המשרד, ולא נערכה כראוי עם הקמת מתקני טיפול במזהמים כנדרש בהיתר", אמרו במשרד להגנת הסביבה בהודעה לתקשורת. "החל מראשית שנת 2021 נמדדו חריגות מערכי הפליטה המעודכנים לתחמוצות חנקן שנדרשה החברה לעמוד בהם". במשרד הוציאו צו מנהלי במטרה לצמצם פליטות נוספות מהמפעל. בסופו של דבר רק לפני כשנתיים, בחודש מאי 2022, השלימו במפעל את העמידה בדרישות המשרד להגנת הסביבה.
"האם אכיפה זו מרתיעה את בזן?", תהתה רוית שטוסל מארגון "מנקים את מפרץ חיפה". "לטובת מי ששכחו, המשרד להגנת הסביבה כבר הודיע על כוונתו להגיש את העיצום הכספי הנ"ל בינואר 2023, על דרישות שהוכנסו להיתר הפליטה עוד בשנת 2016 עם מועד לביצוע ב-2018".
ועד כמה בעצם הקנס הזה יכול להטריד את הקבוצה? מבדיקה שערכנו בראשית 2023 בדוח החברה לבורסה על ההכנסות לרבעון הראשון של אותה השנה – עלה כי בתי הזיקוק נהנו מרווח נקי של 206 מיליון דולר בשלושה חודשים בלבד. כדי לסבר את האוזן, בדקנו את גובה הקנסות והעיצומים שקיבלה החברה על כל זרועותיה מאז 2017 ועד לשנת 2023 לא כולל הקנס האחרון.
מחיר הזיהום: הקנסות והעיצומים שהוטלו על קבוצת בז"ן מאז 2017
שם המפעל | סכום הקנס/עיצום | שנה | סוג אכיפה |
כרמל אולפינים | 2,174,640 | 2017 | מנהלית |
בתי הזיקוק לנפט | 600,000 | 2017 | פלילית |
גדיב תעשיות פטרוכימיה | 450,000 | 2017 | פלילית |
כרמל אולפינים | 450,000 | 2017 | פלילית |
מנכל מגזר התעשייה בקבוצה | 40,000 | 2017 | פלילית |
קבוצת בז"ן | 250,000 | 2018 | פלילית |
סמנכ"ל תפעול ומנכ"ל החברה | 25,000 | 2018 | פלילית |
נושא משרה | 5,000 | 2018 | פלילית |
נושא משרה | 15,000 | 2018 | פלילית |
גדיב תעשיות פטרוכימיה | 643,790 | 2020 | מנהלית |
קבוצת בז"ן | 1,200,000 | 2020 | פלילית |
מנכ"ל החברה | 50,000 | 2020 | פלילית |
נושא משרה | 35,000 | 2020 | פלילית |
נושא משרה | 30,000 | 2020 | פלילית |
בתי זקוק לנפט | 895,420 | 2021 | מנהלית |
גדיב תעשיות פטרוכימיה | 2,895,990 | 2023 | מנהלית |
סיכום | 9,759,840 |
לפני שנצלול למספרים, חשוב להבין שלמשרד להגנת הסביבה יש שתי זרועות אכיפה, הראשונה דרך מחוזות המשרד, שם יושבים יועצים משפטיים ומנהלי המחוזות וביכולתם לשלוח התראה, לזמן לשימוע ואף לחלק קנסות (עיצומים בשפה משפטית). אלא שחוק אוויר נקי קובע את גובה הקנסות ללא גמישות רבה. כך למשל, אי קיום הוראה יכול להגיע עד לחצי מיליון שקל בלבד או במקרה שמדובר בתאגיד, כמעט מיליון שקל. מנגד, החוק מאפשר למפעל לקבל הפחתה משמעותית בגובה הקנס בגין סיבות שונות, ובהן היעדר עבירות בחמש השנים שקדמו לאירוע.
בסופו של דבר, בשש השנים האחרונות ועד לשנת 2023 בתי הזיקוק קיבלו קנסות גם מבתי המשפט וגם מהמשרד להגנת הסביבה, כולם מסתכמים לכמעט עשרה מיליון שקלים (9,759,840 שקל), כלומר 1.35%, שהם קצת יותר מאחוז ורבע. הקנס הנוכחי הוא הגבוה ביותר שניתן לחברה בשנים האחרונות.
בימים אלה קבוצת בתי הזיקוק, שכרמל אולפינים היא חברת בת שלה, עומדת בליבו של אירוע משפטי שעשויות להיות לו השלכות דרמטיות. עמותת אזרחים למען הסביבה הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד נגד 30 חברות המחזיקות מפעלים מזהמים במפרץ חיפה ובהן קבוצת בזן. התובעים ינסו לקשור בין הזיהום לתחלואה עודפת בנפת חיפה ואם תאושר הבקשה, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שבה ציבור רחב תובע מהתעשייה מזהמת לקחת אחריות – ואף לשלם – על הנזק הבריאותי.
התביעה מוגשת בשם כל מי שגר, למד או עבד באזור חיפה מעל שנתיים במהלך חייו, וחלה בסרטן ריאה או סרטן לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), החל משבע השנים שלפני הגשת הבקשה. התביעה כוללת גם את מי שנפטר וחלה בתקופה זו. התובעים דורשים פיצוי על הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד של החולים, פיצוי על אובדן כושר השתכרות, נסיעות, כאב, סבל, קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות החיים. עוד מבקשים התובעים כי המפעלים יידעו כל אחד ואחת שנפגעו באופן אישי ויישאו בעלויות הפרסום.
לאורך הדיונים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בחיפה, אלמגור יחד עם בכירים נוספים בקבוצת בזן שימשו עדים מטעם ההגנה. בעוד חודשים ספורים סגן נשיא בית המשפט, השופט רון סוקול שמנהל את התיק, יפרסם את החלטתו. מערכת "שקוף" מלווה את הדיונים וההחלטות בתיק.
מבתי הזיקוק נמסר בתגובה: "קבוצת בזן קיבלה את ההודעה בדבר העיצום ובכוונתה לעתור לבית המשפט נגד ההחלטה. ההחלטה חסרת יסוד ומהווה הפרה בוטה של הסכמת המשרד להארכת מועדים, שניתנה מתוך הכרה בכך שהתקנת המערכת במתקני החברה לא היתה אפשרית בתקופת משבר וירוס הקורונה. קבוצת בזן הקפידה ומקפידה ליישם את הדרישות הרגולטוריות החלות עליה ולעמוד בהנחיות המשרד להגנת הסביבה".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק