ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"נאבקתי שנים, אבל אני לא מוכן להמשיך לסכן את הבריאות של הבנות שלי"

את השנים האחרונות, מאז שעבר לדרום ת"א, הקדיש גדי טונס למאבק בשכנה המזהמת שלו - התחנה המרכזית בעיר. למרות המאמצים הרבים, המחאה של חבריו ושלו לא הצליחה להביא בינתיים להזזת המפגע המזהם, אך הביאה אותו לנקודת שבר שבה בחר לעזוב את ביתו. "כלכלית אני מסוגל לעבור, אבל 30 אלף איש, בהם פליטים מהמעגל הראשון של התחנה, לא יכולים"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"לא חשבנו שהמצב של זיהום האוויר כזה גרוע". גדי טונס ברקע התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: יעל געתון)
"לא חשבנו שהמצב של זיהום האוויר כזה גרוע". גדי טונס ברקע התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: יעל געתון)

במשך שלוש שנים למד גדי טונס, תל אביבי בשנות ה-40 לחייו וסמנכ"ל פיתוח בחברת הייטק, איך מנהלים מאבק ציבורי עקשני ומייאש. הוא חבר לשותפים, הרים טלפונים למקבלי החלטות, פנה לתקשורת ויזם כתבות ובעיקר – ניצל את כל המשאבים שעמדו לרשותו כדי להפחית את זיהום האוויר בביתו החדש ולסלק את המפגע. מקור הזיהום, שנאבק בו יום יום עם גרעין ותיק של תושבים – הוא לא פחות מהתחנה המרכזית בתל אביב. 

הבניין העצום שציין בקיץ האחרון שלושים שנות קיום, נשקף מחלון ביתו ובמשך עשורים פוצע את תושבי השכונה שמסביבו, יוצר מפגעים חברתיים, פולט עשן אוטובוסים לתוך חדרי ילדים, ומרכז לתוכו את חוליי החברה הישראלית שאיש לא רוצה לטפל בהם. לפני כשנתיים, היה נדמה שהפתרון כבר באופק ובעירייה קידמו חלופות מהירות שיפחיתו משמעותית את הזיהום. אולם בסופו של דבר החזון נתקל בהמון אתגרים שאיש לא ידע להתמודד עימם והפינוי המהיר נגנז. בינתיים, השרה להגנת הסביבה הקודמת, תמר זנדברג, הכריזה על האזור כמוכה זיהום אוויר, מהלך תקדימי שחייב את העירייה להמציא תוך שישה חודשים פתרונות. באיחור ניכר, המסמך הוגש בימים אלה להערות הציבור והתמונה ממנו ברורה: אין ולא יהיה פינוי בזמן הקרוב. לכל היותר הפחחת עומסים ונטיעת עצים. 

טונס, למוד אכזבות מהמאבק הארוך ומיואש, החליט בקיץ הקרוב לעזוב את העיר עם בן זוגו ובנותיהן הפעוטות (חצי שנה ו-3). "אני חושב שהאכזבה שלי והעזיבה שלי את תל אביב דומה לאלו שמתאכזבים ממדינת ישראל ויורדים מהארץ", אמר בכאב.

מעקב "שקוף":
דרום תל אביב נחנקת: כבר שנה שאין נתונים מדויקים על איכות האוויר בתחנה המרכזית
למרות ההבטחות: בעיריית תל אביב לא מתחייבים לבדוק את הזיהום באזור התחנה המרכזית
מי דואג לכם ברשות המקומית? הממצאים המדאיגים בדוח פעילות ועדות הסביבה 

לפני ארבע שנים טונס ובן זוגו החליטו שהם רוצים להקים משפחה. אחרי שנים ארוכות במרכז העיר, הם חיפשו מקום אחר, זול יותר, אבל גם קהילתי, נגיש לעורקי תנועה מרכזיים שיספק את צרכיה של משפחה צעירה. הם קנו, עדיין על הנייר, דירה בבניין חדש בשכונת נווה שאנן בתל אביב. "בגלל שאנחנו מהקהילה הגאה, רצינו להישאר קרוב למרכז תל אביב, חשבנו באותם ימים שזו לא שכונה טובה, אבל קיווינו שהיא תשתפר". באותה התקופה, זה בערך מה שידעו על האזור. "לא חשבנו שהמצב של זיהום האוויר כזה גרוע, לא חשבנו שהעירייה תתן למקום כל כך מרכזי להיות במצב כזה רע", סיפר טונס. "אי אפשר לראות את הזיהום בעיניים, כמו מפגעים אחרים, בגלל זה הוא בעייתי כל כך, הרבה אנשים לא יכולים להבין אותו", אמר. 

"לא חשבנו שהמצב של זיהום האוויר כזה גרוע". התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)

בנקודה זו הוא החל להתעמק יותר, לברר פרטים ולנסות ללמוד על השכונה החדשה והשכנה הוותיקה שבחלון ביתו. "ידעתי שחברת מועצת העיר, שולה קשת, מאוד מעורבת. היא הפנתה אותי לארגון מגמה ירוקה, ומשם הגעתי לאנשי מקצוע שהדריכו אותי טלפונית איך לנתח את פרטי תחנת הניטור". 

ומה גילית? 

"חשכו עניי. ראיתי חריגות בערכים של חנקן דו חמצני וחלקיקים נשימים עדינים, שם הממוצע השנתי היה גבוה משמעותית מהמותר. יצרתי אז קשר עם המשרד להגנת הסביבה, לאמת את הנתונים, והסבירו לי שאני צודק. לא בטוח שבשלב הזה הם הבינו עוד מה הסיפור, אלא רק ביקשתי לדעת אם אני מודד נכון". 

טונס, שהיה בשנים האחרונות מהפעילים הבולטים, מבקש לאורך כל הריאיון להדגיש שהוא לא פעל לבד. "מלבד קבוצה גדולה של תושבים, עזרו לנו גם ארגונים טובים לאורך כל הדרך כמו 'אחותי', 'מגמה ירוקה', 'תנועה ישראלית', 'אדם טבע ודין', 'עומדים ביחד' וגרעין נחוש של פעילים שהיה פה לפני וישאר אחרי להיאבק".  

איך אתה מתקדם מכאן? 

"פניתי לכל מיני גורמים פוליטיים בעירייה, החל בראש העיר ועד סגנים וחברי מועצה. חלקם לא ענו, אחרים הבהירו שאין להם איך לעזור. 'אני יודע שיש זיהום, זה לא כזה גרוע' אמר לי אחד מהם. לא יצא מזה כלום". 

ברגע שהבין את עוצמת הזיהום, טונס ובן זוגו רכשו מטהרי אוויר. "קניתי באלפי שקלים מטהרי אוויר תחבורתיים וכל שנה הייתי צריך לקנות פילטרים בחול", אמר. "זה מבאס לחיות עם חלונות סגורים, זה קשה בישראל. אם החלון נשאר פתוח, הדירה מתמלאת לכלוך, פיח ואבק שחור". 

"אי אפשר לראות את הזיהום בעיניים, בגלל זה הוא בעייתי כל כך". טונס ובתו על רגע התחנה המרכזית

טונס החליט לא לוותר. הוא החל להפעיל את הדרגים המקצועיים במשרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה. "הם הגיעו לסיורים והגיבו". לאורך הדרך גורמים רבים הגיעו להפגש עם צוות המאבק, החל בשרים ובדרגים מקצועיים, ועד גורמים במועצה הלאומית לכלכלה ומשרד ראש הממשלה. לדבריו, לא פעם הוא קיבל מסר מהמערכת הפוליטית שאם אין לאותו הגורם עניין אלקטורלי, הוא לא ישתף פעולה. "אחרי הרבה לחץ, סיורים ודרגים מקצועיים, היתה תוכנית לפינוי התחנה עד סוף 2023 – זו היתה נקודת יציאה מושלמת מהחוזה של התחנה המרכזית. אם זה היה קורה, היינו יכולים להיות היום אחרי הארוע הזה". 

אחד הרגעים המתסכלים, חברתית ובאופן אישי עבורו, התרחשו במאבק מול חניון פנורמה שאמור היה לקלוט אליו חלק מהתחבורה של התחנה המרכזית למסוף חשמלי. את התחנה המרכזית עצמה לא ניתן היה לחשמל בשל המבנה שלה ונדרשו חלופות ובשלב הזה פנורמה עמדה על הפרק. תושבי השכונה מסביב חששו מתרחיש של תחנה מרכזית נוספת בחצר הבית שלהם, נאבקו יחד עם גורמים פוליטים ואף פנו לבית המשפט, ובשלב הזה הרעיון ירד מהפרק וגנז את האפשרות לפינוי מהיר של התחנה. 

"התושבים שם התנגדו מסיבות שאינן מוצדקות", הוא טוען. "המסוף אמור היה להיות חשמלי ופתוח, לא לקבל את כל התעבורה של התחנה. זה היה משפר להם את התחבורה וזיהום האוויר בכל גוש דן היה משתפר. כעת, במקום פינוי תוך שנתיים, לא פונה כלום". 

ועדיין המשכת להיאבק. 

"הייתי מאוכזב. התחושה הייתה שהשיקולים הם לא ענייניים ולא טובת הציבור. מצד כל הגורמים, לא היה ניסיון לפתור את הבעיה, אלא לשים מקלות בגלגלים. אין לי ניסיון במאבקים, אבל התוכנית כבר היתה מוכנה, העירייה ומשרד התחבורה סיכמו והכל היה חתום. פתאום גילו שם אתר טבע והכל בוטל". 

מה היית עושה אחרת בדיעבד?

"היינו צריכים לנסות להגיע עם התושבים שבאזור פנורמה לשיח. לצערי זה לא קרה. אני רוצה להזכיר שהעירייה היא זו שהציעה את פנורמה, לא אנחנו. חשוב להגיד, אם היינו או חושבים שלהעביר את פנורמה יגרום להם נזק, היינו מתנגדים לזה. דיברנו עם הדרגים המקצועיים והסבירו לנו שזה טוב לכולם ויועיל לכולם, אז בצוות המאבק היינו שלמים עם זה. תמיד יהיה מישהו מישהו שגר ליד, אנחנו מדינה קטנה וצפופה".

אבל אולי לא כולם רוצים לגור ליד מסוף אוטובוסים, גם אם מדובר בתחבורה חשמלית 


"אני דווקא רציתי, רציתי מסוף ליד הבית ולא מפלצת. בתוכנית המקורית אמרו שישאר מסוף קטן ליד הבית שלי ושמחתי. שנים רבות לא היה לי רכב, אני מאמין בתחבורה ציבורית ואוהב לנסוע באוטובוס, ואלמלא היו לי ילדים, לא הייתי קונה אוטו. 14 שנה החזקתי בלי רכב ולא רציתי רכב".

התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: יעל געתון)

מתי התייאשת?

"כשרון חולדאי נבחר שוב לראשות העיר. הבנתי שאין תקווה. אם היה נבחר מישהו אחר, היינו מגיעים לפתרונות נוספים. ברגע שהבנתי שזה לא ישתנה, אמרתי שאני לא מוכן להמשיך לסכן את הבריאות של הבנות שלי, נזקי זיהום אוויר מצטברים. כלכלית אני יכול לעבור, אבל 30 אלף איש, בהם פליטים מהמעגל ראשון של התחנה, לא יכולים לעבור". 

איך הגיבו מסביבך? 

"רק חלק יודעים על ההחלטה. היו ניסונות לשכנע אותי להישאר, אבל החלטתי. אם זה בריאות מול צדק, הבריאות של הילדות שלי חשובה יותר. יש לי אחריות. זה כואב. אנחנו נאלצים לעזוב הכל, להחליף מסגרות לילדות ולהתחיל מהתחלה". 

אתה מתחרט שקנית פה דירה? 

"כן. צריך אבל להבין שזו שכונה עם המון פוטנציאל, עשר דקות מרוטשילד, חניה זמינה, בניינים חדשים עם ממ"דים, שכר דירה הגון, צמודה לרכבת ושני קווי רכבת קלה שעוד יעברו כאן. קיוויתי שזאת שכונה שתתפתח כמו שפלורנטין התפתחה בזמנו וגן החשמל, אבל התחושה היתה שהשכונה היא אקס טריטוריה ובתחתית סדרי העדיפויות של העירייה ושום דבר מהפוטנציאל הזה לא מתממש. קיוויתי שקנינו בית לשנים רבות, שנוכל להשקיע בו ושהבנות שלנו יגדלו בו, אבל אנחנו נאלצים לעזוב". 

יחד עם העזיבה שלך, ותחושה מרה של כישלון המאבק, היו לכם ומניחה שעוד יהיו, לא מעט הצלחות בדרך. חשוב שתציין גם אותם

"למרות הכל, הצלחנו להביא הבאנו את כל הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה להבין שיש לפנות את התחנה המרכזית והם הכינו תוכנית לפינוי מלא תוך שנתיים, גם אם היא נגנזה בסופו של דבר, זה היה הישג חשוב לשעתו. בהמשך וכפועל יוצא, אזור התחנה המרכזית הוכרז, באופן תקדימי במדינת ישראל, כאזור נפגע זיהום אוויר, בזכות עתירה שארגון "אדם טבע ודין" הגיש לאחר שפנינו אליהם. לצד זה, הצלחנו לגרום לכך ש-20% מהאוטובוסים כבר הוסטו מהתחנה. זה לא מספיק, אבל זו בהחלט התחלה. מעבר לזה, מסוף הלוחמים שהוקם משמש לחניות לילה של חלק מהאוטובוסים שהיו חונים מדי לילה בתחנה, וכן המוסך, התדלוק והשטיפה עברו מהתחלנה המרכזית לשם, כשבמקביל, חברות האוטובוסים חטפו קנסות של מאות אלפי שקלים בגלל שהאוטובוסים עמדו עם מנוע מונע מעל לעשר דקות ללא צורך וזיהמו את האוויר. אבל מעל הכל, יצרנו מודעות לנושא זיהום האוויר מהתחנה, מודעות שלא היתה קודם במידה כזו, בקרב הציבור, העיתונות ומקבלי ההחלטות, ואת זה אף אחד לא יצליח לבטל לעולם".

תגובת עיריית תל אביב

"עמדת העירייה וראש העירייה בנושא התחנה המרכזית החדשה היא חד משמעית ונאמרה לא פעם לאורך השנים – יש לפעול לצמצום הפעילות התחבורתית בתחנה ולייצר פתרונות חלופיים – כאשר העירייה מקדמת מזה מספר שנים את העתקת התחנה המרכזית למע"ר בן צבי. אולם, הסמכות לביצוע התוכנית מצויה בידי גורמים נוספים, ובראשם משרד התחבורה.

במקביל פועלת העירייה מול המשרד לצמצום קווי האוטובוסים החונים והיוצאים מהתחנה. זאת בנוסף למסופים רבים שקודמו במרחב לפיזור התנועה מהתחנה המרכזית וזאת על פי מפת הדרכים שהציג משרד התחבורה  – חניון לילה הלוחמים נפתח לפני כחצי שנה, מסוף וולפסון הורחב ושופץ וכן הוקמו בו כ-25 עמדות חשמליות, מסוף הכרמלית מסיים שיפוץ בימים אלו ובתוך כ-3 חודשים יפתח גם מסוף החרש. כל זה בסמכות ובביצוע של משרד התחבורה אבל עם הרבה סיוע של העירייה. נדגיש כי בכל הנוגע לניסיון לבזר תנועה למסוף פנורמה נזכיר כי המהלך נעצר ע"י בית המשפט.

התוכנית התחבורתית שהכינה העירייה מראה בבירור כי מסוף התחבורה הולך ומצטמצם משמעותית מבחינת מספר הקווים, שהוסטו ויוסטו למסופים אחרים, ובטווח הרחוק – המסוף החדש יהיה מחושמל, קומפקטי, מתקדם ונקי. בנוסף, אנחנו בוחנים אפשרות שמסוף התחבורה יהיה כולו מתחת לקרקע. ויש לנו רצון לצמצם משמעותית את שטח הבנוי של התחנה ולהרוס את כל ה"רגל" לאורך רחוב צמח דוד- מדובר ב-30% (ואפילו יותר) משטח התחנה.

חשוב לציין כי המהפכה באזור לא מסתכמת רק בתחבורה ציבורית ובתחנה עצמה. העירייה פועלת באופן נמרץ לשיפור התנאים בשכונה ולצמצום בעיית זיהום האוויר וההפרעה לתושבים במרחב נווה שאנן עם הרבה מאוד עשייה ציבורית, לרבות שיפוץ מדרחוב נווה שאנן, פיתוח תשתיות ברחובות צמח דוד וראש פינה, שדרוג מרחב גשר ההגנה לרבות הסדרת מרחב ציבורי ומסוף קטן מתחת לגשר (מקום שעד לאחרונה היה מפגע תברואתי גדול) ועוד הקמה של 2 קווי רכבת קלה שיספקו לשכונה נגישות מעולה בתחבורה ציבורית. כך שהשכונה הולכת להפוך בעשור הקרוב למרכז תרבותי, קהילתי וכלכלי.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 תגובות

  1. בינתיים חשף יונתן יהוסף, עובד לשעבר של משרד התחבורה, בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר שמירי רגב, השרה שתחפקידה טיפול בתחבורה, התעלמה לכאורה מבעיות התחבורה של ת"א כי ראש העיריה רון חולדאי אינו צפוי לקדם אותה בפריימריס בליכוד

  2. צריך להקשיב לתחקיר של רביב דרוקר על מירי רגב בכדי לשמוע מי באמת מנע את העברת התחנה המרכזית לפנורמה.

  3. שי-שיב לתח-יק של דרוקר כל מיקי רגב במקור ובין מי באמת תקע את פתרון הפנורמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!