ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

הלחץ הציבורי עבד: המשרד להגנת הסביבה יחשוף את נתוני התעשיות המזהמות

אחרי הפרסום ב"שקוף" על העיכוב התמוה, המשרד בראשות השרה סילמן צפוי לפרסם לציבור את "מדד ההשפעה הסביבתית" ובו רשימת המפעלים המזהמים בישראל. ח"כ יוראי להב-הרצנו הגיש שאילתה דחופה בנושא העיכוב לאחר הדיווח, גם בתנועה לחופש המידע דרשו את פרסום הנתונים: "רואים ירידה חדה בפרסום המידע היזום של המשרד"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

לן בלווטניק, עידית סילמן ועידן עופר

השבוע המשרד להגנת הסביבה יפרסם את "מדד ההשפעה הסביבתית" וזאת לאחר שבמשך חודשים ארוכים הדוח התעכב. בשבוע שעבר חשפנו כי המשרד להגנת הסביבה והעומדת בראשו, השרה עידית סילמן, מתמהמהים בפרסום מדד ההשפעה הסביבתית תקופה ארוכה. מדובר בדוח שמתפרסם מדי שנה ומדרג את התעשיות הציבוריות והממשלתיות לפי מידת הזיהום, עבירות חוק אוויר נקי ופעולות נוספות. הדוח האחרון פורסם באוגוסט 2023 ובו נתונים על שנת 2021. בשנה העוקבת לא פורסמו נתונים בשל המלחמה, כך שלמעשה, מאז שסילמן נכנסה לתפקיד, לא הופק ופורסם דוח חדש.

השבוע במשרד להגנת הסביבה הודיעו כי הדוח יפורסם לציבור והבוקר (רביעי) דוברות המשרד להגנת הסביבה וסילמן בעצמה קיימו תדרוך לכתבים לקראת פרסומו. 

בעקבות הפרסום ב"שקוף", ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) הגיש שאילתא דחופה לשרה סילמן, במטרה לזרז את פרסום הדוח. "דווח ב'שקוף' כי השרה מעכבת מזה חודשים את פרסום דוח 'מדד ההשפעה הסביבתית' הכולל מידע על ההתנהלות הסביבתית של חברות ומפעלים מזהמים, ועשוי לחשוף נתונים עדכניים וחמורים לגבי פעילות התעשיות המזהמות בישראל", כתב לסילמן, וביקש לדעת מה סיבת העיכוב. 

ח"כ יוראי להב-הרצנו (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

במועד דומה, התנועה לחופש המידע הגישה בקשת חופש מידע לקבל את הדוח ואת המתודולוגיה: "בהתאם לחוק חופש המידע נבקש לקבל את נתוני מדד ההשפעה הסביבתית לשנים 2022 ו-2023 של המשרד להגנת הסביבה וכן פריטי מידע נוספים הנוגעים למדד", כתבו בבקשה ופירטו את רשימת המסמכים. 

"לאחרונה אנו רואים ירידה חדה בפרסום המידע היזום של המשרד להגנת הסביבה – מידע ציבורי חשוב", אמר עו"ד דן רוזנטל מהתנועה לחופש המידע. "מדד ההשפעה הסביבתית הוא דוגמה נוספת לצורך בהנגשת נתונים לציבור כדי לקיים פיקוח ציבורי נדרש על הסביבה". עוד אמר כי "ראוי היה שהמשרד עצמו יפעל בשקיפות מרבית מבלי לחכות לפתיחת הליך על ידי התנועה לחופש המידע".

גורמים במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מדובר בדפוס חוזר של עיכובים. כך למשל, אילנה קוריאל פרסמה ב-YNET לפני שנה כי סילמן מעכבת את נוהל התמיכות בארגוני הסביבה. הנוהל פורסם בסופו של דבר וגרר ביקורת אדירה וסדרת כתבות ב"שקוף" על פגיעה אנושה בארגונים, ובחופש המחקר והעשייה החברתית שלהם.


בינואר האחרון פרסם עידן בנימין בדה מרקר כי סילמן ומשרדה התעכבו עם פרסום דוח משותף למשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. הדוח הציג מגמות חדשות ומבהילות באשר לתמותה מזיהום אוויר בישראל. ממצאי הדוח שפורסמו בסופו של דבר חשפו כי מדי שנה מתים כ-5,000 בני אדם כתוצאה מנזקי זיהום האוויר, מספר כפול מהנתונים של ארגון ה-OECD משנת 2019 שהיו מוכרים עד כה.הקיום הבלתי נסבל של הזיהום: האוויר המלוכלך באשדוד הפך לשגרה

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,813 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק