ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

השוואות שנויות במחלוקת ונתונים חלקיים: עדת ההגנה של המפעלים המזהמים בחיפה

זה כמעט שנה שמתנהלים דיונים בבקשה לתביעה ייצוגית – ראשונה מסוגה – נגד שלושים תעשיות מזהמות במפרץ חיפה • לאחרונה, הגישה התביעה את סיכום טענותיה, ובעוד חודשים ספורים יוחלט אם ייפתח משפט היסטורי • בין העדים הבולטים מטעם צוות ההגנה: אפידמיולוגית שעל פי טענות התביעה נשענה על עמדות שוליים בקהילה המדעית כדי לנסות לטעון שאין עודף תחלואת סרטן בחיפה • מעקב "שקוף"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בתי הזיקוק בחיפה (צילום: שיר טורם)

על רקע המלחמה, התרחש בסוף החודש שעבר שלב מכריע בבקשה לתביעה ייצוגית נגד שלושים תעשיות מזהמות במפרץ חיפה. התביעה הגישה את סיכום טענותיה – כמעט 140 עמודים המתייחסים לעדויות בתיק. המשמעות היא שבעוד חודשים ספורים, השופט בתיק, רון סוקול, המשמש סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יכריע אם ייפתח משפט היסטורי נגד אותם המפעלים. 

עד כה, קו ההגנה עבר לסירוגין בין ניסיון לקעקע את אמינות העדויות, דרך מניפולציות שונות על היבטים מדעיים, ועד לניסיון להפחית באחריות התעשיות לזיהום. מערכת "שקוף" הייתה בין הבודדות שליוו את התיק, תוך הפניית זרקור לשיטות הפעולה של עורכי הדין שבחרו לייצג את החברות המזהמות, לצד חשיפת בכירי התעשיות שעלו לשולחן העדים. הללו בדרך כלל נהנים מאנונימיות יחסית, למרות תפקידם המשמעותי בהיררכיית קבלת ההחלטות.

לקראת ההכרעה, מערכת "שקוף" בחרה לשפוך אור על עדות מטעם ההגנה של האפידמיולוגית האמריקנית ד"ר ג'ולי גודמן מחברת הייעוץ "גרדיאנט". בעדותה ניסתה גודמן לטעון, כך לפי סיכום טענות התביעה, שאין עודף תחלואת סרטן בחיפה. 

בית המשפט המחוזי בחיפה (צילום: שיר טורם)

ההבדל בין חיפה לתל אביב

בעדותה, ניסתה האפידמיולוגית ד"ר גודמן לערער על אמינות עדותו של רשם הסרטן לשעבר במשרד הבריאות, פרופ' מיכה ברחנא. בעוד שברחנא השווה בחוות דעתו את היקף התחלואה בחיפה לממוצע הארצי, גודמן בחרה להשוות את חיפה להיקף התחלואה בתל אביב. ההשוואה בין חיפה לתל אביב, אפשרה לגודמן לייצר מצג שבו אין עודף תחלואה בחיפה. 

"די בהיגיון בריא, ואין צורך במומחיות באפידמיולוגיה, על מנת להבין שהשוואה בין שני מקומות איננה קבילה", כתבו עורכי הדין מטעם התביעה בדברי הסיכום. "הרי היא בהכרח מחמיצה את המקרים שבהם שתי הערים סובלות מעודף תחלואה. לענייננו, אם תל אביב וחיפה סובלות מעודף תחלואה, כל אחת מסיבותיה, השוואה ביניהן תעמיד תוצאה שגויה". 

דוקטור ג'ולי גודמן (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב Town of Hanover, Massachusetts)
דוקטור ג'ולי גודמן (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב Town of Hanover, Massachusetts)
רשם הסרטן לשעבר במשרד הבריאות, פרופ' מיכה ברחנא (צילום: יעל געתון)

עוד כתבה התביעה כי "גודמן יודעת היטב שתחלואה יש להשוות לממוצע מדינתי, ולא למקום אחר". ואמנם, במקרים אחרים בעבר, כך טענו בתביעה, גודמן בחרה להשוות בין התחלואה בחיפה לממוצע הארצי כפי שנהוג במחקר. כשהתביעה עימתה אותה עם הבחירה הסלקטיבית שעשתה בנתונים, נראה כי גודמן עצמה לא ידעה להשיב על כך.

עורכי הדין ציינו כי בפני בית המשפט הוצגו מחקרים אפידמיולוגיים רבים, אולם באף אחד מהם לא נעשה שימוש בשיטה שמציעה גודמן, לפיה יש לבחון תחלואה שלא ביחס לממוצע הארצי. "ד"ר גודמן אף נשאלה אם קיימים מחקרים אפידמיולוגיים כאלה, ולא ידעה להצביע על אחד", נכתב בסיכום.

אז מדוע אחת העדות המרכזיות בתיק, שאמורה להגן על בתי הזיקוק, "נשר", תש"ן, חברת החשמל ועוד שורה של חברות, בחרה בהשוואה שנויה במחלוקת מבחינה מדעית? ברחנא הציע פתרון: "גודמן ככל הנראה בחרה בתל אביב כי מדובר במקום עם זיהום תחבורתי ותעשייתי לרבות תחנת הכוח 'רדינג' שפעלה עד שנת 2006 תוך שימוש במזוט מזהם, וכך תוכל להסתיר את העודף בנפת חיפה", טען בנימוקים שהובאו בסיכום התביעה. במילים אחרות, הזיהום התל אביבי שנגרם לאורך השנים מתחנת הכוח והתחנה המרכזית עשויים להציג את התחלואה בחיפה באור אחר ולטשטש את טיעוני התביעה.

"גודמן נאלצה להסכים כי נכון להשוות את התחלואה בנפת חיפה לתחלואה בישראל בכללותה", נכתב בסיכום. "אך השוואה כזו מעלה עודף תחלואה בחיפה". בהמשך גודמן בחרה 15 ערים אחרות בישראל לשם ההשוואה, אך ללא ניתוח סטטיסטי. "לעומתה, פרופסור ברחנא בחן את ההשוואה לישראל בכללותה, באמצעות כלים סטטיסטיים", טענו בתביעה.

עו"ד אריה נייגר, מייצג בין היתר את "דשנים חומרים כימיים", "גדות תעשיות ביוכימיה", "פרוטרום" ו"שמן תעשיות" (צילום: שיר טורם)
עו"ד נוי גומבינר. מייצגת את ההגנה יחד עם עו"ד אריה נייגר (צילום: שיר טורם)

המגנה של חברת הסיגריות 

זו אינה הפעם הראשונה בה גודמן בוחרת לעמוד לצד התעשיות המזהמות. כחודש לפני תחילת הדיונים, סוקר בהרחבה ב"ניו יורק טיימס" שימוע ציבורי שבו גודמן סיפקה עדות בנושא זיהום מתנורי גז, מטעם ספק גז. 

גודמן הוצגה בכתבה כמדענית בולטת ב"גרדיאנט", חברת הייעוץ שבה היא עובדת, ונכתב כי הגנה על תעשיות כמו טבק ודלקי מאובנים. עוד נכתב כי לגודמן חלק בעדות טעם איגוד הנפט של מדינות מערב ארצות הברית, איגוד תעשייתי של חברות דלקים מאובנים, מול מינהל איכות האוויר של מפרץ קליפורניה, שאחראי על רגולציה בתחום בתשע מדינות סביב מפרץ סן פרנסיסקו.

בכתבה עוד צוין כי ב-2015 סייעה גודמן לגבש עדות מומחה עבור חברת הטבק פיליפ מוריס, בדיון בתביעה ייצוגית שבו נטען כי מותג הסיגריות "מרלבורו לייט" בטוח יותר למעשנים. על הטענות האלה ורבות אחרות שמופיעות בכתבה, "גרדיאנט", החברה שבה גודמן עובדת, סירבה להגיב.

במרכז: עו"ד עמוס גורן, בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בחיפה. מייצג את קבוצת בתי הזיקוק, ממובילי צוות ההגנה (צילום: שיר טורם)

"המזהם אינו משלם"

הדיון בבקשה לתביעה ייצוגית נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה החל לפני כשנה, בחודש פברואר, בבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלכו, ניסו עורכי הדין ד"ר ערן צין ואמנון קרן מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף משרדי עורכי הדין אסף פינק וגיל רון, קינן ושות', להוכיח בשם "עמותת אזרחים למען הסביבה" את אחריות המפעלים לתחלואה עודפת בסרטן. 

אם תאושר הבקשה לתביעה ייצוגית, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שבה ציבור רחב תובע מתעשייה מזהמת לקחת אחריות – ואף לשלם – על הנזק הבריאותי לו היא אחראית. 

בין המפעלים הנתבעים: קבוצת בתי הזיקוק (בזן), מפעל "נשר" שפעל בחיפה, "תשתיות נפט ואנרגיה" (תש"ן, כיום תש"א), דור כימיקלים, חיפה כימיקלים (כיום קבוצת חיפה), חברת החשמל ועוד שורה ארוכה של תעשיות.

עורך הדין ד"ר ערן צין מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב. מייצג את התביעה (צילום: שיר טורם)

הבקשה לתביעה נגד שלושים החברות במפרץ חיפה הוגשה בשם כל מי שגר, למד או עבד באזור חיפה יותר משנתיים במהלך חייו, וחלה בסרטן ריאה או סרטן לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), החל משבע השנים שלפני הגשת הבקשה. מדובר במחלות שהתפתחותן עשויה להימשך עשורים ארוכים לאחר החשיפה והתביעה כוללת גם את מי שנפטר וחלה בתקופה זו. התובעים דורשים פיצוי על הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד של החולים, פיצוי על אובדן כושר השתכרות, נסיעות, כאב, סבל, קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות החיים. עוד מבקשים התובעים כי המפעלים יידעו כל אחד ואחת שנפגעו באופן אישי ויישאו בעלויות הפרסום.

"בריאות תושבי נפת חיפה מופקרת" סיכמו עורכי הדין. "המזהם אינו משלם. המבקשת, ארגון סביבתי, פועלת כדי לשנות זאת. כשהמזהם יידע שהוא משלם, יושגו מטרות התובענה הייצוגית. תמומש זכות הגישה לבית המשפט, הדין ייאכף, תושג הרתעה, יינתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, ותביעות ינוהלו באופן יעיל, הוגן וממצה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.