נתונים שלא נוחים לתעשייה מתעכבים במשרד של סילמן כבר חודשים

המשרד להגנת הסביבה והעומדת בראשו, השרה עידית סילמן, מתמהמהים בפרסום מדד ההשפעה הסביבתית כבר חודשים ארוכים, כך נודע "לשקוף". מדובר בדוח שמתפרסם מדי שנה ומדרג את התעשיות הציבוריות והממשלתיות לפי מידת הזיהום, עבירות חוק אוויר נקי ופעולות נוספות. הדוח האחרון פורסם באוגוסט 2023 ובו נתונים על שנת 2021. בשנה העוקבת לא פורסמו נתונים בשל המלחמה, כך שלמעשה, מאז שסילמן נכנסה לתפקיד, לא הופק ופורסם דוח חדש. 

ממידע שהגיע לידי "שקוף" עולה כי הדוח שעוסק בשנים 2022 ו-2023 היה מוכן כבר לפני כמה חודשים, עוד בתקופתו של המנכ"ל הקודם אסף יזדי, אולם במשרד בחרו שלא לפרסמו. בינתיים, יזדי פרש מתפקידו וכפי שחשפנו, רמי רוזן מונה במקומו לתפקיד המנכ"ל. לפני שבועות ספורים התרחשה פרזנטציה נוספת והדוח הוצג לחלק מהנהלת המשרד, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלה, אין עדיין תאריך פרסום. 

גורמים במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מדובר בדפוס חוזר של עיכובים. כך למשל, אילנה קוריאל פרסמה ב-YNET לפני שנה כי סילמן מעכבת את נוהל התמיכות בארגוני הסביבה. הנוהל פורסם בסופו של דבר וגרר ביקורת אדירה וסדרת כתבות בשקוף על פגיעה אנושה בארגונים, ובחופש המחקר והעשייה החברתית שלהם. 

בינואר האחרון פרסם עידן בנימין בדה מרקר כי סילמן ומשרדה התעכבו עם פרסום דוח משותף למשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. הדוח הציג מגמות חדשות ומבהילות באשר לתמותה מזיהום אוויר בישראל. ממצאי הדח שפורסמו בסופו של דבר חשפו כי מדי שנה מתים כ-5,000 בני אדם כתוצאה מנזקי זיהום האוויר, מספר כפול מהנתונים של ארגון ה-OECD משנת 2019 שהיו מוכרים עד כה.

במדד האחרון הוצגה רשימה של 45 חברות ציבוריות וממשלתיות שמחזיקות ב-123 מפעלים. עשרת המפעלים הראשונים היו כיל רותם, בתי הזיקוק לנפט (בזן), פז בתי הזיקוק (שנקרא היום בית הזיקוק אשדוד), כרמל אולפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן מערכת הולכה, שפד"ן, גדיב תעשיות פטרוכימיה, אורות רבין ומפעל טיהור שפכים של רהט.

ערב פרסום המדד האחרון, ערכו במשרד להגנת הסביבה מסיבת עיתונאים בנוכחות סילמן, שבנאומה לא פסחה על אף אחת מהקלישאות: הבטיחה להשקיף נתונים, לקצר זמני אכיפה ואפילו התייחסו במשרדה לטיפול רוחבי בגובה הקנסות. מאז לא פורסם כל דוח נוסף והנתונים על התראות ושימועים למפעלים נותרו חסויים. בנוסף, במשרד אישררו את הרפורמה ברישוי המשולב שפגעה אנושות בחוק אוויר נקי והעניקה לתעשיות הקלות משמעותיות.  

המדד משפיע בין היתר על בעלי המניות שמחזיקים באותן התעשיות. "התאחדות התעשיינים והתעשייה מוטרדים מהמדד", אמר בשעתו מנכ"ל המשרד לשעבר, גיא סמט. "יש לו אפקטיביות מסוימת, סביב המדד מתעוררות שאלות קשות". אלא שלצד זה, סמט ציין כי יש למדד חיסרון משמעותי בכך שהוא לא מדרג את כל החברות, כמו למשל מפעל המלט "נשר" שאינו נסחר בבורסה. "הוא מתייחס לחלק מהחברות ולא לאחרות, הוא מוגבל ביכולת שלו", ציין.

"אין הפתעות", הוסיפה אז סילמן, "אתם תוכלו לראות גם פה שאנחנו מכירים את השמות האלה, שמות מוכרים, אנחנו מפקחים עליהם קרוב, הציבור לא תמיד חייב לראות את המדד, כדי להרגיש בפועל ביום יום שלו את את ההשפעות הסביבתיות של אותן חברות", אמרה. "התממשות של סיכון סביבתי יכולה לגרור להפסדים לבעלי מניות ואג"חים של חברות שמזהמות את הסביבה, ובסופו של דבר זה משפיע עלינו".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "העבודה על מדד ההשפעה הסביבתית הושלמה ובימים אלו נמצא המדד בשלבי אישורו הסופיים. עם קבלת האישור הסופי יפורסם המדד לשנים 2022 ו-2023 לציבור הרחב".