פער אסטרונומי: אלו הח"כים החרוצים בליכוד – ומי שלא נקפו אצבע

הפרלמטר של "שקוף" – איך זה נראה בתוך שורות הליכוד? ניתוח נתוני מדד הפיקוח הפרלמנטרי של "שקוף" מצביעים על פערים אדירים בתוך סיעת הליכוד, בין חברי כנסת שפעלו בחריצות למען הציבור לבין מי שלא עשו מאום כדי לפקח אחר הממשלה, שאותה תקפו בכל הזדמנות. 

שני הח"כים שהציגו עבודה פרלמנטרית ממשית היו שלמה קרעי (ציון 92 במדד הפרלמטר הכללי, מדורג במקום החמישי) ואופיר כץ (ציון 75.6). אחריהם היו גם קטי שטרית (51.2), יריב לוין (50.3) וקרן ברק (41.3). 

לעומת החמישייה בראש המדד, מצאנו פער גדול ביותר מהחמישייה בתחתית: יולי אדלשטיין (ציון 4.6 במדד הפרלמטר הכללי), יואב גלנט (4.4), יובל שטייניץ (0.3), ישראל כ"ץ (0.2) וחיים כץ (0.2). 

הפרלמטר של "שקוף" מציג: הח"כים המצטיינים בפיקוח על הממשלה – ואלו שאפילו לא ניסו – לכל המדדים

קרעי טוען להגנת חברי מפלגתו כי ההתנהלות הדורסנית של הקואליציה הכתיבה מראש "פיקוח פרלמנטרי מכור מראש ופגיעה אנושה בתפקידה המשמעותי ביותר של הכנסת כמפקחת על הממשלה". אך לצד זאת הוא מסביר בשיחה עם "שקוף" ש"סוכם באופוזיציה, שכדאי שחלק מהחברים יגיעו לוועדות כדי להיאבק בכלים הפרלמנטריים שנותרו ברשותנו. כשליח ציבור, קיבלתי עליי בשמחה את התפקיד הזה". 

לדבריו, "נוכחותנו בוועדות התבררה כמוצדקת ביותר. הקשינו מאוד והצלחנו לשנות או לבטל יוזמות רעות שהביאו בקואליציה, ולקדם במשא ומתן עיקש נושאים שהיו חשובים לנו. אני חבר כנסת, וגם אם יש חרם הצהרתי, העבודה רבה, הפיקוח חשוב ומשמעותי, והתוצאות היו בהתאם".

אחרי קרעי במדד הפרלמטר בסיעת הליכוד נמצא ח"כ אופיר כץ, אחד החכ"ים החרוצים שבילה לילות כימים במשכן הכנסת, ואף יצא לנו להתלוות אליו באחד הלילות של דיוני התקציב. כץ, שהרבה בקדנציה להילחם על שיפור השירותים הרפואיים בפריפריה, אמר לנו אז כי "לסקר את הדיון שבו אני נאבק על מכשיר רפואי בפריפריה זה לא מעניין. אבל הצעקות במליאה תמיד יגיעו לחדשות. זה לא ישתנה לצערי".

גם כץ תקף את התנהלות הקואליציה בכנסת ה-24. "לצערי הקואליציה החלישה מאוד את מעמדה של הכנסת הנוכחית", אמר בשיחה עם "שקוף". "זה התחיל ברמיסה שלה בהרכב הוועדות, והמשיך להשתקה של חברי אופוזיציה והוצאה שלהם מישיבות. היתה פה דריכה על מעמד הכנסת והחשיבות שלה לצרכים פוליטיים וזה עצוב". 

לדבריו, "נלחמתי לייצג את הציבור ששלח אותי ולקדם דרך הכנסת הישגים שישפרו את חיי האזרחים, אף שפעם אחר פעם נתקלתי בחסמים". והאם לדעתו זה ישתלם בבחירות המקדימות? "העבודה הפרלמנטרית היא קשה, וזה לא תמיד נוצץ", הוא אומר. "אבל החום וההערכה שאני מקבל ממתפקדי הליכוד על העשייה שלי שווים הכל".

כאן המקום לציין שהחרם של הליכוד, הציונות הדתית וש"ס התבטא בוויתור על זכות ההצבעה בוועדות הכנסת, אך כמעט כל חברי הכנסת של אותן מפלגות המשיכו לפקח על הממשלה בדרכים אחרות. חלקם אף טרחו להגיע לדיונים למרות הוויתור על זכות ההצבעה, ולא לשווא: בדיוני התקציב מצאנו שורה של ח"כים מהאופוזיציה שהצליחו להביא הישגים לציבור הרחב – בזכות הנוכחות שלהם בדיונים. 

אם כך, אין לראות את חוסר עשייתם של ח"כים רבים כל כך במפלגת השלטון לשעבר כביטוי של חרם, לגיטימי ככל שיהיה. אופוזיציה צריכה לבקר את הממשלה בתקשורת אבל חייבת בנוסף לכך לפקח על עבודתה בכנסת. כלים פרלמנטריים הם כלים שיש רק לחברי כנסת, אחרת הם עוד פעילים חברתיים שיוצאים נגד הממשלה. לצערו של הציבור, בכנסת הזו לא כולם עסקו בכך.