קרעי נגד קרעי 

שר התקשורת שלמה קרעי הודה בקולו כי ועדת הכלכלה של הכנסת היא הפורום המתאים לפיקוח על עבודת משרדו. ב-7 ליוני 2023 הגיע קרעי לישיבת הוועדה, והודה ליו"ר דוד ביטן על "הזכות להציג כאן את תוכנית העבודה של משרד התקשורת".

הדיון שהתקיים היה תחת הכותרת "דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו", מסוג הדיווחים של שרים בוועדות כנסת האחראיות על פיקוח על עבודת משרדיהם. שלושה שבועות לאחר מכן גם התפרסמה החלטה רשמית של ועדת הכנסת כי שר התקשורת מחויב לדווח על פעילות משרדו לוועדת הכלכלה.

קרעי מנסה כעת לבצע מחטף, לעקוף את ועדת הכלכלה ולקדם הקמת ועדה מיוחדת בכנסת שתטפל בחוק התקשורת המשודרת שהוא מנסה להעביר. קרעי עצמו מצהיר כי מאחורי כוונתו זו עומד הרצון להלך על ראשו של ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, ובכך לרמוס את הפרדת הרשויות בין הרשות המבצע למחוקקת.

"חוק קרעי" מבקש לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת בכל הנוגע לטלוויזיה המסחרית בישראל, וספג ביקורת חריפה מהייעוץ המשפטי לממשלה, רשות האסדרה, מומחי רגולציה, הארגונים המקצועיים וערוצי הטלוויזיה עצמם, למעט ערוץ 14 המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית ומרבה לארח את קרעי.

החוק מבקש להסיר את ההגנות על העצמאות העיתונאית, להגביר את השליטה הפוליטית על כלי התקשורת ובעיקר לקלוע את השוק לכאוס שישרת את האינטרסים של המחנה הפופוליסטי בראשות נתניהו, שמינה את קרעי אחרי שנמנע ממנו עצמו לקחת את התיק לעצמו בשל תיקיו הפליליים.

קרעי הציג לראשונה את טיוטת החוק עוד ביולי 2023, אולם נאלץ לגנוז אותו לאחר שלא נמצא אף גורם שיתמוך בו. במשך כשנתיים נדם קרעי עד שבמאי האחרון הציג טיוטה נוספת של החוק, שבמהלך דורסני הונחה על שולחן הכנסת מבלי שתעבור את הליכי האסדרה הנדרשים.

אלא שקרעי מסוכסך עם עמיתו לליכוד, חבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ולכן מיאן להעביר את הצעת החוק כנדרש לדיון בוועדה. במקום זאת, "חנתה" ההצעה בוועדת הכנסת עד להחלטה בעניינה.

קרעי ביקש להקים ועדה מיוחדת שתקדם את החוק במהירות, מבלי לערוך את הדיונים המקצועיים הנדרשים מכל הליך חקיקה, בוודאי הליך מורכב של רפורמה כוללת, אולם נתניהו פחד להתערב, הן משום שהדבר מהווה עבירה על הסדר ניגוד העניינים שלו והן בשל כוחו של ביטן בליכוד.

כעת נראה כי נפל דבר והוכרז על דיון (שאמור להיערך מחר, ה-1 בדצמבר) בוועדת הכנסת לקראת הקמתה של אותה "ועדת תקשורת", בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, החתומה על הפיאסקו של משרד ההסברה  ("אין לי מדפסת").

גלית דיסטל-אטבריאן עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתוך סרטון שפרסמו השניים ב-2021, עם כניסתה לרשימת הליכוד (צילום מסך)

לקראת הדיון מחר פרסמה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, חוות דעת השוללת מכל וכל את המהלך.

"לקראת הדיון מחר, אבקש להביא את עמדתי כי הוועדה המוסמכת להכנת הצעת החוק שבנדון לקריאות השניה והשלישית היא ועדת הכלכלה", קובעת אפיק. כך לפי תקנון הכנסת וגם לפי החלטות ועדת הכנסת, לאורך השנים מאז השתנה שוק התקשורת המשודרת וחדל להיות ציבורי בלבד (אז טיפלה בענייני השידור ועדת החינוך).

אפיק מדגישה כי בנוסח החוק עצמו שקרעי מעוניין להעביר ישנה התייחסות חוזרת לועדת הכלכלה כוועדה הרלוונטית לנושאים הקשורים לחוק. חוות הדעת חושפת כי גם ועדת הכנסת עצמה קבעה, ב-23 ביוני 2023, כי ועדת הכלכלה אחראית על משרד התקשורת וכי על קרעי להעביר לה דיווח תקופתי. כפי שנחשף כאן, גם קרעי עצמו הודה בכך בקולו.

עוד מזכירה אפיק כי יו"ר ועדת הכנסת עצמו, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, שהוא גם יו"ר הקואליציה, קבע כי כדי שחוק יועבר מהוועדה המוסמכת נדרשת הסכמת הייעוץ המשפטי לכנסת והסכמת יו"ר הוועדה המוסמכת – שניהם מתנגדים למהלך.

יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ בישיבת הוועדה, 29.7.25 (צילום: חיים גולדברג)

העברת הצעת החוק לוועדה שאינה ועדת הכלכלה תהווה פגם בהליך החקיקה ובהחלטת ועדת הכנסת, תפגע בסמכויות הפיקוח של הכנסת, תחליש את כוחן של הוועדות הקבועות מול הממשלה, ותפגע גם בהצעת החוק שהדיון בה ייערך ללא המומחיות והניסיון המקצועי שצברה ועדת הכלכלה בתחום.

אפיק אף חורגת מעט מהז'רגון המשפטי וכותבת בפשטות כי לא יתכן ששר ייזום הקמת ועדה מיוחדת בכנסת רק משום שאינו שבע רצון מעמדותיו של יו"ר הוועדה המוסמכת – כפי שהצהיר קרעי עצמו. הדבר מאיין למעשה את הפרדת הרשויות ומבטל את הרשות המחוקקת.

פגמים כאלו, מציינת אפיק, נידונו גם בפסיקה ויביאו במשתמע לפסילת החוק כשיוגשו נגדו העתירות הצפויות לבג"ץ ממי שעתידים להיפגע ממנו.

היום גם פנתה ח"כ קארין אלהרר, מי שעמדה בעבר בראשות הוועדה שעסקה בחקיקת חוק התאגיד, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, בקשר להתערבותו של נתניהו במהלך שקרעי מנסה ליזום.

"למרות ההכרה הברורה של ראש הממשלה כי הוא מנוע מלעסוק בחקיקה בתחום התקשורת, פורסם לאחרונה כי הוא מעורב באופן ישיר בהצעת חוק התקשורת  (שידורים), התשפ"ו, 2025 – ובכלל זאת בהחלטה איזו ועדה מבין ועדות הכנסת תדון בהצעה", כותבת חברת הכנסת, בהמשך למכתב בקשת החנינה של נתניהו בו הוא חוזר על הכרתו באיסור שחל עליו בשל אישומיו הפליליים.

"עיסוקו האינטנסיבי של ראש הממשלה בהצעה זו, שבמסגרתה התעלמה הממשלה מעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וכעת מתערב ראש הממשלה בעצמו בעבודתה של הכנסת, מעורר תהיות רבות, ונראה כי הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם", ממשיך המכתב, "נוכח האמור, אבקש לקבל בהקדם את התייחסותך למעורבותו של ראש הממשלה בהצעת חוק השידורים".