ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אין כל בסיס מקצועי ליוזמה של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו לבטל את מנגנון מדידת הצפייה של ערוצי הטלוויזיה שבבסיס חוק הלאמת הרייטינג, כך עולה מבדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
חוק הלאמת הרייטינג הוא נדבך בחוקי ההפיכה התקשורתית של ממשלת נתניהו השישית. הוא נכלל ב"חוק התקשורת" של שלמה קרעי, השר שמינה נתניהו למשרד התקשורת לאחר שנמנע ממנו ליטול את התיק לעצמו בשל הסכם ניגוד העניינים שגררו תיקיו הפליליים.
קרעי לא הצליח לקדם את הצעות החוק הממשלתיות ו"הפריט" חלקים מהן להצעות חוק פרטיות, עליהן חתומים חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד. אחת מהן היא הצעת החוק להלאמת הרייטינג, של ח"כ שלום דנינו. ההצעה חשובה במיוחד לנתניהו, והיתה אחת משתי הצעות בודדות שקודמו ע"י יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, שהקפיא את הטיפול ביוזמות חקיקה אחרות של קרעי.
לפי הצעת החוק, השליטה במדידת הרייטינג תועבר מעשית לידי שר התקשורת שיחליט על מערכת המדידה ללא צורך להיוועץ בגורם מקצועי כלשהו. הצעת החוק, "חובת הצגת נתוני צפייה לצופה" בשמה הרשמי, נועדה להשיג שליטה פוליטית על מדידת הרייטינג, המהווה פקטור מרכזי בקביעת תעריפי הפרסום בטלוויזיה. בנוסף היא תחייב הצגת נתוני רייטינג על המסך באופן שישרת את ערוץ 14, המשרת את נתניהו וממשלתו, ומרבה לארח גם את שר התקשורת קרעי.
כיום מדידת הרייטינג נעשית ע"י ועדת המידרוג, ועדה משותפת לכלל השחקנים בשוק: ערוצי הטלוויזיה, לפרסומאים ולמפרסמים. בוועדת המדרוג חברים ארבעת ערוצי הטלוויזיה המסחריים: קשת 12, רשת 13, ערוץ התעמולה 14 וערוץ 15 (i24NEWS); ערוץ הטלוויזיה הציבורי כאן 11; הערוצים המגזריים ערוץ 9 והלא טי.וי; ערוץ 24 (ערוץ המוזיקה), ויחד איתם איגוד חברות הפרסום בישראל ואיגוד השיווק הישראלי.
הוועדה היא גוף ללא מטרות רווח והצפייה נמדדת באמצעות ה"פיפל מטר", בטכנולוגיה של חברת קנטאר מדיה המעניקה שירותי מדידה במדינות רבות בעולם. נתוני הרייטינג קובעים בפועל את הסכומים שגובים הערוצים על זמן האוויר שהם מוכרים למפרסמים, ויש להם חשיבות מכרעת להתנהלות הכלכלית של גופי התקשורת.
לפי הצעת החוק, "שר התקשורת יקבע שיטה למדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה. הערוצים יחויבו להעביר לשר התקשורת אחת לחודש את נתוני הצפייה בהם. בשעות השיא, יחויבו הערוצים לדווח בזמן אמת על כמות הצופים בהם".
על הצעת החוק נמתחה ביקורת חריפה מצד כלל הגורמים בשוק, למעט ערוץ 14, המשדר דרך קבע הסתה ותעמולה ממשלתית. בין היתר צוין כי המדינה היחידה בעולם בה הולאמה מדידת הרייטינג היא רוסיה, הדיקטטורה הפוטיניסטית. לצד הביקורת החוקתית והדמוקרטית, גורמים שונים ציינו כי ההצעה גם כלל אינה ישימה מבחינה מעשית.
ועדת המדרוג טענה כי החלקים הטכניים בהצעת החוק כלל אינם ישימים ונוגדים את חוקי הסטטיסטיקה. גם גופי השידור, מכוני מחקר ומומחי רגולציה מתחו ביקורת חריפה על החוק והתריעו כי מדובר בצעד שיפגע קשות באמון הציבור, יטשטש את התמונה האמיתית של העדפות הצפייה, ויחזק באופן מלאכותי ערוצים המזוהים פוליטית עם השלטון.
מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם ביולי האחרון בדיקה השוואתית, שמצאה כי לדחייה של נתניהו-קרעי-דנינו את השיטה הקיימת אין רגליים, וכי גם במדינות בהן נעשו שינויים בשיטת המדידה, השיטה הנוכחית לא נזנחה אלא נשארה כבסיס למדידה כולה. הדו"ח, יש לציין, הופק לפי בקשתו של ח"כ דנינו, מי שחתום על הצעת החוק.
על פי הדו"ח של הכנסת, בעקבות התפתחות הצפייה הדיגיטלית והמקוונת, נוצרו מקורות מידע חדשים להפקת data big במסגרת מדידת הצפייה, כמו איסוף מידע מממירי ספקי שידורי הכבלים והלוויין או מטלוויזיות חכמות וניטור כניסות לאתרי האינטרנט של חברות השידור. אלא שלפי הנתונים, המידע משולב במידע נוסף שנאסף בעזרת מעקב אחר פאנל צופים, ולא מחליף אותו לגמרי.
הדו"ח מתמקד בבריטניה, אוסטריה וקנדה כדוגמה למובילות מגמה של מהלכים לפיתוח כלי מדידה היברידיים, אלא שגם בהן השימוש בנתוני Big Data לא מחליף את השימוש בפאנל צופים אלא נועד להעשיר ולתקף אותו.
לפי הדו"ח, ישנם שני מקורות עיקריים לנתוני עתק (Data Big )שניתנים לשימוש לשם מדידת צפייה: נתונים המתקבלים מממירים של חברות כבלים ולווין כוללים ונתונים המתקבלים מניטור תוכן המוקרן על המסך. אלא שבניגוד לרושם שמנסים ליצור קרעי ונתניהו, וכפי שטוענים בערוץ 14, "נתוני האמת" אינם נתוני אמת כלל וכלל.
ממירים "זמינים יותר בקרב בתים של אוכלוסייה בוגרת וקיים בהם תת ייצוג לגיוון אתני, נתונים אלה גם לא כוללים צריכת תוכן על גבי האינטרנט (Streaming) ובמקרים של בתים עם מספר מסכים וממירים לא בהכרח כל התוכן שנצרך במשק הבית יבוא לידי ביטוי בנתונים. בנוסף, ממירים הדולקים בעת שהטלוויזיה כבויה יכולים להטות את נתוני הצפייה כלפי מעלה בשיעור של פי 1.5 – .2.5".
גם לנתונים המתקבלים מניטור המסך "יש מגבלות כגון הצורך בספריית תוכן שתסייע בהשוואה שלהם, או אפליקציות צפייה שחוסמות את השימוש ב- ACR. נתוני עתק גם לא כוללים מידע על מי צופה ועל המאפיינים הדמוגרפיים שלו – מידע המשמש פרסומאים כדי לפרסם לקהלי יעד".
הדו"ח מציין כי גם הטמעה של מודל היברידי, כפי שנעשה בשלושת המדינות האמורות, הינו תהליך ארוך שנים, וכי המחוקקים באירופה פועלים על מנת להגביר את חובות השקיפות בקרב גופי השידור – ולא בדרך של התערבות ממשלתית.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
