ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפרלמטר של "שקוף" לכנסת ה-24: הח"כים המצטיינים בפיקוח על הממשלה – ואלו שאפילו לא ניסו

מנתוני הכנסת ה-24 אפשר ללמוד מי מנבחרי הציבור במשכן הצדיקו את המשכורת שלהם ועשו עבודה טובה בפיקוח על הרשות המבצעת, באמצעות שאילתות, הצעות לסדר והשתתפות בוועדות הכנסת • ינון אזולאי, ממצטייני המדד: "הפיקוח בכנסת הזאת פחות טוב" • לכל הנתונים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מה עשו חברי הרשות המחוקקת שלנו כדי לוודא שהממשלה, הרשות המבצעת, עושה את תפקידה עבורנו? ועד כמה הם היו חרוצים ונחרצים? כדי לענות על השאלות האלה כמיטב יכולתנו הכנו את הפרלמטר של "שקוף" – מדד הפיקוח הפרלמנטרי.

בראש המדד בכנסת ה-24 נמצאים חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ומוסי רז (מרצ). המדד כולל: הגשת שאילתות בכנסת ה-24, הצעות לסדר שאושרו בכנסת ונוכחות בוועדות בחצי השנה האחרונה. 

בתחתית הרשימה הזאת אפשר למצוא כמה מהח"כים מהליכוד, שעליהם כתבנו בתקופה האחרונה, והציגו פיקוח כמעט אפסי על הממשלה. ממשלה, נזכיר, שאותה הם מקפידים לבקר תחת כל פוסט רענן ברשתות. מדובר בקבוצת השרים לשעבר: מירי רגב, אבי דיכטר, דוד ביטן, ניר ברקת, יואב גלנט, יולי אדלשטיין, חיים כץ, יובל שטייניץ וישראל כ"ץ. 

את הפרלמטר של "שקוף" שכללנו מאז הבדיקה הקודמת: מתוך רצון למקד את הבדיקה עד כמה שניתן, התמקדנו בכלים של פיקוח פרלמנטרי של חברי הכנסת על עבודת הממשלה. בדקנו שלושה כלים עיקריים שלדעתנו משקפים את עבודת הפיקוח: נוכחות בוועדות, שאילתות והצעות לסדר. 

לכל אחד משלושת הכלים הללו יש יתרונות ויש גם חסרונות, אבל ביחד הם מצליחים לשקף תמונה על המתרחש בכנסת. לכל אחד מהמדדים הענקנו משקל שווה במדד (כלומר שליש). מרשימת חברי הכנסת הורדנו את ראשי הוועדות המרכזיות: יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון (כחול לבן), יו"ר ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק (יש עתיד), יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא (רע"מ), יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב (עבודה), יו"ר ועדת החינוך שרן השכל (תקווה חדשה), יו"ר ועדת העבודה אפרת רייטן (עבודה), יו"ר ועדת הבריאות עידית סילמן (ימינה), ויו"ר הוועדה לביטחון הפנים מירב בן ארי (יש עתיד). גם יו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו (ליכוד) ירדו מהמדד. 

לראשי הוועדות הללו יש כלי פיקוח משמעותי לא פחות, והוא סדר היום של הוועדה שהם עומדים בראשותה. יכולת זו כוללת את האפשרות לנהל מו"מ ישיר עם המשרד והשר שעליו הם מפקחים. זה בהחלט כלי פיקוח פרלמנטרי ששווה בדיקה – בתקווה בהמשך.

עוד על שיטות המחקר שלנו - איך בנינו את הפרלמטר?

כדי לשפוט את הנתונים שהצגנו כאן, חשוב להבין כיצד הרכבנו וחישבנו אותם. לכל אחד מהמדדים נתנו משקל שווה של שליש כדי לא לתעדף כלי פרלמנטרי כזה על פני אחר, ומתוך רצון שלא ליצור העדפה סובייקטיבית. לכל מדד חישבנו את המאה אחוז שאפשר להגיע אליו – הממוצע של כלל הח"כים פלוס סטיית תקן אחת. החיבור שלהם (ממוצע+סטיית תקן) יצר את תקרת הציון שאפשר לקבל בכל מדד. לדוגמה: אם ממוצע השאילתות הוא 50 וסטיית התקן היא 20 אז המקסימום שאפשר להגיע אליו הוא 70 שאילתות. כלומר, ח"כ שהגיש 70 שאילתות וח"כ שהגיש 120 שאילתות יזכו לאותו ציון בקטגוריה – ציון 100 עגול. זה מאפשר לנטרל מקרי קצה שיכולים לעוות את התמונה הכוללת ולתגמל ח"כים שמשכילים להשתמש במגוון כלים. כלומר, אם ח"כ הציף את משרדי הממשלה בשאילתות אבל לא הגיע לאף דיון, הציון שלו ייפגע משמעותית. 

נוכחות בוועדות – חלק גדול מעבודת הוועדות היא חקיקה, אבל בעיקר חקיקה ממשלתית שהיא רוב החקיקה בכנסת. לרוב היא מורכבת ודורשת מספר רב של דיונים. בנוסף, נוכחות בוועדות משקפת גם השתתפות בדיוני פיקוח של הוועדה על עבודת הממשלה. 

פער שקיים בנתונים הוא בוועדת החוץ והביטחון, שבה חלק גדול מהדיונים הוא חסוי. לצערנו, עדיין אין לנו נתונים מחצי השנה האחרונה ולכן זו נקודת חולשה במדד. עם זאת, במבט כללי הח"כים החרוצים פעילים גם בוועדות נוספות וישתמשו בכלים נוספים שבדקנו, שאילתות והצעות לסדר. בנוסף, בגלל שיש תקרה שממנה לא ניתן לזכות בניקוד נוסף הפער מצטמצם.

שאילתות – מדובר בכלי עבודה משמעותי לפיקוח הפרלמנטרי. לכל ח"כ יש מכסת שאילתות שהוא יכול להפנות לשר בכל מושב. השר מצידו צריך להשיב תוך פרק זמן מסויים. שאילתות הן כלי משמעותי מכיוון שכפי שתיאר רז, הן מפנות את תשומת הלב של השר והמשרד לנושא שחשוב לח"כ.

הצעות לסדר – ח"כ שאינו חבר ממשלה רשאי להעלות הצעות לסדר היום של הכנסת – בוועדות או במליאה. מספר ההצעות שאפשר להגיש מוגבל בכמות ובתוכן (לדוגמה שני חברי כנסת מאותה סיעה לא יכולים להגיש את אותה הצעה). מאחר שסדר היום של הכנסת מוגבל מטבעו, נשיאות הכנסת המורכבת מיו"ר הכנסת וסגניו מחליטים יחד אילו הצעות ייכנסו לסדר היום ואילו יידחו. פעמים רבות מספר חברי כנסת מסיעות שונות מגישים הצעה באותו נושא, מה שמגדיל את הסיכויים שאותה הצעה תתקבל ותיקח חלק בסדר היום.

הסיעה החרוצה ביותר – הרשימה המשותפת

בתחתית רשימת הח"כים החרוצים אפשר למצוא גם את ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), שלא עשה דבר בכנסת האחרונה. חבר כנסת נוסף בתחתית, חבר קואליציה, הוא יו"ר רע"מ מנסור עבאס. פרשנות מתקבת על הדעת לכך היא שהוא שיחק משחק כפול – חבר ממשלה בלי להיות באמת חבר ממשלה. 

ואם נסתכל על המדד מנקודת מבט סיעתית – הסיעה שמובילה בפיקוח על עבודת הממשלה היא הרשימה המשותפת, כשאחריה נמצאת הציונות הדתית. מצד הקואליציה אפשר למצוא את סיעת מרצ, שגם ממושבה בקואליציה הח"כים שלה הקפידו לפקח על הרשות המבצעת.

בתחתית, בפער ניכר משאר סיעות האופוזיציה, נמצאת סיעת הליכוד. אם נסתכל על קואליציה ואופוזיציה בנפרד, נמצא את סיעת מרצ מובילה את הקואליציה, בעיקר בזכות העבודה של מוסי רז וגבי לסקי שמשכו את הממוצע של הסיעה מעלה. בתחתית אפשר למצוא את ימינה, אך צריך לקחת בחשבון את העובדה שרק ח"כים ספורים שלה אינם ראשי ועדות או שרים ולכן קשה להסיק מכך מסקנות על מידת חריצות הסיעה באופן כללי. ככלל, בקואליציה יש מעט ח"כים בכל סיעה מאחר שחלקם הגדול תפוס בתפקידים שהכללתם במדד פחות רלוונטית. 

כשהשר עצמו מגלה מידע משאילתא של ח"כ

ח"כ אזולאי מש"ס, שהגיע למקום הראשון בפיקוח על הממשלה, מדגיש כי זהו תפקידם של כל חברי הכנסת, לא משנה אם מפלגתם היא חלק מהממשלה או לא. "גם כשהייתי בקואליציה נכחתי בוועדות", הוא אומר. "כמובן שכאופוזיציה אתה יותר חופשי אבל גם כשאתה בקואליציה אתה צריך לעשות את מה שאתה מאמין בו. זו בסוף העבודה הפרלמנטרית שלך".

הח"כים העצלים באופוזיציה

ח"כ רז ממרצ מסכים: "התפקיד של ח"כ מהקואליציה הוא לפקח על הממשלה בדיוק כמו ח"כ מהאופוזיציה, לא פחות ולא יותר", הוא אומר בשיחה עם "שקוף". "זו נקודה מאוד חשובה. השאילתות לדוגמה, יש להן כמה אפקטים. הראשון הוא האפקט המצנן. ברגע שאתה יודע שישאלו אותך אתה יותר נזהר ומסודר. שנית, זה נותן לי מידע שאני יכול להשתמש בו כדי להבין את הנושא יותר טוב ולהציג אותו בהצעה לסדר, עוד לפני שינוי ההחלטה".

והוא מצביע גם על נקודה נוספת, אולי מפתיעה. "זה נותן לשר עצמו מידע שלא תמיד נמצא בידיו", הוא מסביר. "קרה לי, ואני לא יכול לפרט, ששאלתי שר שאלה ולא במסגרת שאילתא והוא אמר לי תגיש שאילתא, אולי ככה גם אני אדע את התשובה. זה קרה לי יותר מפעם אחת". 

סעדי מציין נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון כשמסתכלים למשל על מדד הנוכחות בוועדות הכנסת. "לבוא לוועדה כדי לומר את הדברים שלך ולצאת זו לא העבודה", הוא אומר בביקורת על כמה מחבריו. "אין דבר כזה שאני בא, נמצא דקה-שתיים והולך. בגלל שאני מייצג שישה ח"כים ברשימה המשותפת ולא 15 אז יש עלי יותר אחריות. לא תמצא דיון בוועדת הפנים שלא הייתי בו".  

כשהכול מלחמה – הפיקוח חלש יותר

שאלנו את הח"כים המצטיינים אם הם חשים בשינוי מכנסות קודמות. אזולאי, שחווה כל אחת מהכנסות מצד אחר של המתרס, אומר כי "אני לא חושב שהכנסת הנוכחית הייתה יותר חזקה מבחינת הפיקוח כי לא הייתה לנו את הוועדה לביקורת המדינה ולא היו לנו חברים בוועדות – הפיקוח היה פחות טוב". ביחס לחרם המתמשך של האופוזיציה, בתגובה לצעדים דורסניים של הקואליציה, הוא הוסיף: "אני לא נכנס לוויכוח הפוליטי ולשאלה למה לא היינו בוועדות. בסוף כשאנו נמצאים בוועדות יש יותר פיקוח. אני מהתחלה השתתפתי בדיונים כדי להצדיק את המשכורת שאני מקבל. לא מהפן הכלכלי אלא להיות השליח של הציבור ששלח אותי ולא משנה מאיזה צד ומאיזה ציבור. לכל אחד אני צריך לתת דין וחשבון".

"בסוף כשאנו נמצאים בוועדות יש יותר פיקוח. אני מהתחלה השתתפתי בדיונים כדי להצדיק את המשכורת שאני מקבל. לא מהפן הכלכלי אלא להיות השליח של הציבור ששלח אותי – ולא משנה מאיזה צד"

ינון אזולאי, ש"ס, מקום ראשון במדד הפיקוח הפרלמנטרי

ח"כ רז טוען כי הקואליציה שהוא חלק ממנה כיום חוששת יותר לפקח על הממשלה – בגלל המחנאות שהקצינה. "הכנסת היום נראית מאוד דיכוטומית, יותר מבעבר", הוא מתאר. "יכול להיות שהמלחמה על כל פרט מתורגמת אצל חלק מחברי הכנסת של הקואליציה להימנעות מפעולות פיקוח, למשל שהם לא שואלים שאילתא כדי לא להביך את השר או המשרד. אבל זה הרי לא נכון – אני שואל גם שרים ממפלגתי שאילתות, ולא כדי להביך. אבל נראה היום שהחשש הפך לנחלת הקואליציה יותר מבעבר". 

הח"כים העצלים בקואליציה

לדברי סעדי, לעובדה שעבודת הפיקוח הצטמצמה למספר מועט של ח"כים, כפי שגם ניתן לראות בנתוני הפרלמטר, היו השלכות רחבות. "הליכוד כמעט ולא השתתף בדיונים", הוא אומר. "פרט לשלמה קרעי ואופיר כץ כמעט 40 חברי כנסת לא השתתפו בוועדות. אני, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ינון אזולאי (ש"ס) היינו צריכים לעבוד כפול ופי שלוש-ארבע. העול נפל באופן מלא על כמה חברי כנסת בודדים וזה היה מוזר מאוד".

הביקורת של סעדי נגד חברי הליכוד לא מתמצה רק לחוסר הנוכחות בוועדות. "לא הייתה לנו ועדה לביקורת המדינה שזה כלי פרלמנטרי חשוב מאוד", הוא מסביר. "הם (הליכוד, ע.ב) ויתרו עליו ככה. בוועדה לביקורת המדינה אתה יכול לקיים כל יום דיון ולהזמין את המשרדים והם ויתרו על זה. אני מבין את הטרוניה על החלוקה הלא צודקת, אבל שנה שלמה לא הייתה ועדה".

הכירו את הפַּרלמֶטֶר של שקוף:

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

4 תגובות

  1. ללא דיוק – האמינות פוחתת

    ביטן וברקת אינם "שרים לשעבר"

  2. עכשיו צריך להעביר חוק שמצמיד את השכר של חברי הכנסת למדד הביצועים של שקוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק