המשותפת בראש, הליכוד בתחתית: הכירו את הפַּרלמֶטֶר של שקוף – מדד החריצות לח"כים

מה המשמעות של נוכחות בכנסת אם הח"כ לא עובד במשכן למען הציבור? ומה ערכה של הגשת שאילתות לפיקוח מרחוק על הממשלה, אם הח"כ נעדר בקביעות מהוועדות בהן ניתן לפקח עליה מקרוב? 

בשנים האחרונות מדדנו ב"שקוף" ח"כים לפי שימוש בכל אחד מהכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותם. כעת, יצרנו לראשונה מדד שמאחד את כל הכלים האלה יחד, כך שנוכל להעניק ציון מסכם לכל ח"כ. 

• השקיפות מדבקת: 7 ח"כים בכנסת ה-24 השקיפו יומן
• שיאני השאילתות בכנסת ה-24: הרשימה המשותפת וש"ס
• בעיה כרונית שדורשת טיפול: 250 שאילתות עדיין מחכות לשרים

מהנתונים שאספנו וניתחנו עולה כי אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הוא חבר הכנסת המצטיין בשימוש בכלים הפרלמנטריים. סעדי מגיע תדיר לוועדות, הגיש שאילתות מרובות כדי לפקח על הממשלה, מקדם דיונים במליאה ובוועדות ומופיע בכלי התקשורת. הוא משתמש בכלים כדי לקדם את האג'נדה שלו: בטיחות בעבודה בענף הבנייה, אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מאבק בהריסות בתים, הוספת סניפי בנקים במגזר הערבי ועוד ועוד. צמודים לסעדי בצמרת: ינון אזולאי (ש"ס), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), אורי מקלב (יהדות התורה), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ועאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת).

הכירו את הפַּרלמטר של "שקוף"

בראש החרוצים בקואליציה: מוסי רז (מרצ), יעל רון בן-משה (כחול לבן), איתן גינזבורג (כחול לבן), עידית סילמן (ימינה) ורם שפע (העבודה).

מאידך הנה חברי הכנסת שקיבלו כמעט 0 עגול ולא עשו כמעט כלום: חיים כץ, יולי אלדשטיין, יואב גלנט, ישראל כץ ויובל שטייניץ. כולם מהליכוד. אלו בקושי הגיעו למקום העבודה שלהם ולא ניצלו כמעט אף כלי פרלמנטרי. זה בזבוז של כיסאות וגם בזבוז משווע של כספי ציבור; ח"כ ולשכתו עולים לנו כ-140 אלף שקלים מדי חודש.

אם אין יומן – שיהיה פַּרלמֶטֶר

חברי הכנסת מקבלים שכר נאה, יועצים וכלים פרלמנטריים מגוונים לביצוע תפקידם. בידיהם הכוח והזכות לקדם – בתכלס – את האג'נדה שלמענה נבחרו. 

• כיצד יצרנו את הפַּרלמֶטֶר – ומה עוד צריך לשפר לפעם הבאה? לטור של תומר אביטל – לחצו כאן

המדד המאוחד שלפניכם בוחן את תפקודם של ח"כים כמשרתי ציבור וכמפקחים על הממשלה ונוצר בזכות השקיפות ההולכת וגוברת. אתם מוזמנים לבדוק ולהשוות את הח"כים באמצעות מדדים מגוונים: העלאת סוגיות לסדר היום דרך דיונים במליאה ובוועדות, הגשת שאילתות במטרה לפקח על הממשלה, נאומים בכנסת, הופעות בתקשורת ונוכחות במשכן הכנסת. בדיקת הנוכחות חשובה עבור מרבית הח"כים לאור העובדה שאינם חושפים את יומנם.

"אני נרגש וגאה מהדירוג הגבוה מאוד, מקום ראשון מבין כל חברי הכנסת זה מחייב", מסר השיאן סעדי. "זו הוכחה, שחור על גבי לבן, שההשקעה, העבודה המתמשכת והלילות הארוכים בוועדות ובמליאה משתלמות". סעדי ביקש להדגיש כי הצוות הגדול שמקיף אותו מסייע בשימוש בכל הכלים החשובים: "בלעדיהם אין חקיקה, שאילתות, דיונים בוועדות, העברת תקציבים ותיקונים חשובים". 

לדברי סעדי, "זה אקורד סיום מכובד לקדנציה נוספת צורמת ומאתגרת במיוחד. קשה להגיע לצמרת, וקשה עוד יותר לשמור על המקום הראשון. אני מחוייב להמשיך בעשייה הציבורית למען הציבור כולו, ולציבור הערבי בפרט".

הערות חשובות למדד

• ניתן בקלות לבחון את הח"כים לפי שיוך פוליטי ומגדר. חושבים שהמדד מורכב בצורה שגויה? כתבו לנו. כמו כן ניתן לבחון דירוג עבור כל כלי בנפרד.
• המלצה: אל תתעכבו על ציון ספציפי של כל ח"כ, אלא יותר על אזור החיוג בו הוא נמצא. אין הבדל מהותי, למשל, בין 99 ל-90. מי שקיבל ציון בטווח הזה – מצטיין וכו' לגבי שאר הציונים. המלצה נוספת: להשוות בין חברי האופוזיציה בנפרד, ובין חברי הקואליציה בנפרד, אבל לא בין האופוזיציה לקואליציה – משום שהעבודה משני צדי המתרס שונה.
• מהמדד הוסרו חברי הממשלה ויו"ר הכנסת. לרשות אלו עומדים כלים אחרים.
• נוכחות בוועדות קיבלה את המשקל הגדול ביותר. למה? טוב ששאלת:
  • עיקר עבודת הח"כים מתנהלת בוועדות הכנסת. מי שרוצה באמת להשפיע על חוקים ולשנות את המציאות – עליו לנכוח בישיבות הרבות המתקיימות במשכן מדי שבוע.
  • חלק מחברי האופוזיציה – בעיקר בליכוד – מחרימים את הוועדות. למה? בגלל חלוקה לא שוויונית: אף שהקואליציה מונה 61 ח"כים, בוועדת הכספים, למשל, היא נהנית מרוב של שני כיסאות במקום אחד.
  • ועדיין, ח"כים רבים באופוזיציה מגיעים לדיוני הוועדות, חלקם גם מבלי להיות חברים קבועים, ומשנים את המציאות שלנו – כמו שלמה קרעי ואופיר כץ מהליכוד ושמחה רוטמן מהציונות הדתית. למעשה, חברי האופוזיציה נמצאים בראש המדד. בנוסף ניתן בקלות לכייל את המדד כך שיכיל רק חברי אופוזיציה ולראות מי החרוצים ביניהם שגרפו את מירב הנקודות.
  • ראשי הוועדות בכנסת משקיעים בניהולן שעות נוספות, לכן יו"רי ועדות (למעט שלושה שהוועדה שבראשם הם עומדים התכנסה מעט) קיבלו בונוס: מלוא הניקוד על נוכחות בוועדות. לצד הציון שלהם מופיעה כוכבית.
  • נתוני הנוכחות בוועדת חוץ וביטחון אינם שקופים לציבור ולכן לא מחושבים. הגשנו בקשת חופש מידע בנושא אך הנתונים למרבה הצער עדיין לא נמסרו.
• מדד הנאומים: בראש ניצבים סגני יו"ר הכנסת משום שהם מנהלים את הישיבות במליאה. כלומר, רוב מילותיהם במליאה הן "טכניות". זה עדיין ראוי לציון ולניקוד כי מדובר בעבודה לכל דבר ועניין, וזה אומר שהם עובדים.

התאריכים לגביהם התבצעה הבדיקה לצד משקלם במדד:

• נוכחות בוועדות – 30% – מ-06.04.21 עד 06.02.22.
• שאילתות (רגילות, דחופות וישירות – מדובר בנתונים שלא פורסמו ואינם שקופים לציבור)  – 15% – מהשבעת הכנסת עד ה-13.3.2022.
• הצעות לסדר יום במליאה (רגילות+דחופות) – 15% – מהשבעת הכנסת ועד 28.02.22.
• הצעות לדיונים מהירים בוועדות – 15% – מהשבעת הכנסת ועד 28.02.22.
• נאומים במליאה – 10% -מ-05.07.21 עד 17.01.22.
• נוכחות במשכן – 10% –  מה 8.10.21 עד 13.01.22.
• הופעות בתקשורת: ריאיונות בטלוויזיה וברדיו, לרבות "סינקים" – 5% – מתחילת יולי 2021 ועד סוף ינואר 2022.

מקורות המידע: אתר הכנסת, שותפינו "זמן כנסת", בקשות חופש מידע ויפעת מידע תקשורתי. ניתוח נאומי המליאה: רון אשרוב. סייע בהכנת הכתבה – עידן בנימין.

מצאתם טעות? כתבו לנו מייד. נשמח גם לשמוע הצעות למדדים נוספים, וכל הערה והארה למדד הנוכחי. עזרו לנו כך לכיילו לפני הפגרה הבאה.