ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שבעה חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו מחצית מ-1,600 השאילתות שהוגשו בכנסת ה-24 – כך עולה מבדיקת "שקוף". השימוש בכלי הפרלמנטרי החשוב הזה, שנועד להביא את המצוקות של האזרח ישירות בפני השר האחראי על הנושא, הניב אפילו כמה שינויים במציאות. במקרים אחרים נראה שהוא שימש בעיקר כדי להעלות על סדר היום נושאים שחברי הכנסת רצו להבליט, דרך המשכן. המדד חושף לראשונה שאילתות רגילות דחופות וישירות – מדובר בנתונים שלא פורסמו ואינם שקופים לציבור.
ואלה שבעת השיאנים בכנסת הנוכחית: משה ארבל (ש"ס) הגיש 126 שאילתות עד כה; עופר כסיף (הרשימה המשותפת) 115 שאילתות; ינון אזולאי (ש"ס) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הגישו כל אחד 96 שאילתות; אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הגיש 80 שאילתות; איתמר בן גביר (הציונות הדתית) הגיש 76 שאילתות; ואורית סטרוק (הציונות הדתית) הגישה 68 שאילתות. סך הכול הם הגישו יחד 659 שאילתות. בבדיקה נוספת מצאנו כי נכון למועד הבדיקה, הגיש יו"ר הרשימה המשותפת איימון עודה 72 שאילתות, ולא 53 כפי שנספרו. הנתון מציב את עודה לפני סטרוק אך לא משנה את דירוג המפלגות.
השביעייה הראשונה מייצגת את מה שמתרחש במפלגות: בממוצע, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ש"ס והציונות הדתית מציגים פעילות פרלמנטרית ענפה בתחום השאילתות. חברי הרשימה המשותפת הגישו בממוצע 64 שאילתות לח"כ, ש"ס 35 והציונות הדתית 29. בליכוד לעומת זאת הגישו 6 שאילתות וביהדות התורה 5 שאילתות בממוצע בלבד. בכלל, באופוזיציה הגישו 19 שאילתות בממוצע עד כה.
מהצד השני, בקואליציה הגישו 5 שאילתות בממוצע לח"כ בלבד. במרצ הגישו בממוצע 12 שאילתות, כשבישראל ביתנו הגישו בממוצע פחות מאחת (שאילתא של לימור מגן תלם). ככלל, נראה שהקואליציה כמעט ויתרה על השימוש בכלי הזה. הסברים שקיבלנו בעבר בעקבות מיעוט השאילתות הן שהשרים יותר נגישים לח"כים מהקואליציה, מה שככל הנראה נכון. אבל זה עשוי להצביע על בעיה אחרת: במקום לנהל תיעוד ושוויון בין כלל חברי הכנסת, הם פועלים בדרכים לא רשמיות ולא שקופות.
ויש גם מספר גדול, 25 חברי כנסת, שלא הגישו ולו שאילתא אחת, 11 מהם מהליכוד – הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה. ואלה הח"כים שהציגו פעילות פרלמנטרית אפסית בתחום השאילתות: מהליכוד ניר ברקת, יולי אדלשטיין, אופיר אקוניס, דוד ביטן, יואב גלנט, גדי יברקן, חיים כץ, ישראל כ"ץ, פטין מולא, בנימין נתניהו, יובל שטייניץ; ניר אורבך מימינה; בני בגין ומאיר יצחק הלוי מתקווה חדשה; אלינה ברדץ' יאלוב, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, שרון רופא אופיר, יוסף שיין ויבגני סובה מישראל ביתנו; אליהו ברוכי, יעקב טסלר ויעקב ליצמן מיהדות התורה; אריה דרעי מש"ס; ולבסוף מנסור עבאס מרע"מ. כולם לא טרחו להגיש אפילו לא שאילתא אחת.
ארבל, אלוף השאילתות בכנסת הנוכחית, סיפר על מקרה אחד שבו הצליח להביא לשינוי: "בית ספר חדש בעמק חפר, בו לומדים יותר מ-170 תלמידים עם מוגבלויות מ-50 רשויות שונות, לא הוכשר תחבורתית. משרד החינוך והתחבורה סירבו להעביר את התקציב בטענה שהאחריות נתונה למשרד אחר או לרשות המקומית וכל זמן שהנושא לא הוסדר לא היה ניתן לפתוח את בית הספר. בינתיים, מבנה בית הספר הישן הובטח לגוף אחר והתלמידים נדרשו לפנותו בסוף שנת הלימודים הקודמת". ארבל סיפר כי פנה בנושא בשאילתות ובדרכים נוספות לשרי האוצר, החינוך והתחבורה. "לשמחתנו בסוף חודש יוני מצאו הרשויות השונות פתרון והשלימו את התקציב ההכרחי האחרון שאיפשר את פתיחת המבנה בשנת הלימודים הזו", הוסיף.
"שאילתות מצד אחד נותנות לנו פתרון בעיות נקודתיות חשובות שלא זוכות לתשומת לב ראויה ומצד שני יכולה להעלות לסדר היום בעיות רוחביות", מסביר ארבל. "בעיות מסוג זה בדרך כלל לא ייפתרו ע"י שאילתא בודדת אבל כל תזוזה שניתן להשיג באמצעות שאילתא, מכתב ודיון במליאה או בוועדה יכול לקדם נושא חשוב גם מהאופוזיציה".
השני ברשימה, חבר הכנסת עופר כסיף, אומר כי השימוש שלו בכלי נועד להעלות נושאים לדיון ציבורי. "במציאות שבה רוב השרים מתעכבים משמעותית במענה לשאילתות ולא פעם נותנים מענה לא ענייני ואף שקרי, הפכו השאילתות לכלי של חשיפת עוולות ופשעים יותר מאשר לכזה המשיג תשובות ופתרונות", הוא אומר. "במובן זה, בלטה השאילתא שהגשתי בנושא הפיקוח על ייצוא ביטחוני מישראל. תשובת סגן השר אלון שוסטר חשפה כי למעשה אין פיקוח אמיתי על ייצוא כזה וכי כל דאלים גבר (החלטה המתקבלת לפי כוח ולא צדק)".
צורה אחרת של שימוש בכלי השאילתות ניתן למשל למצוא בזו שהגיש חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד. במקרה זה הגשת השאילתא נועדה, כפי הנראה, להעצמת השיח על נושא מסוים שכבר נמצא על סדר היום. באותו מקרה שאל קרעי את ראש הממשלה נפתלי בנט למה התכוון כשאמר בישיבת הממשלה ש"מתווה הקניונים בוטל כי כמה שרים ברחו אחרי שיחה עם מיליארדר".
"שאילתות הן כלי מצוין כדי לקבל תשובות במגוון נושאים מקצועיים משרים בענייני משרדיהם", אמר יו"ר הכנסת מיקי לוי כשעוד היה ח"כ מן השורה, באופוזיציה. "לעיתים ישנם נושאים קטנים רבים שנופלים בין הכיסאות וזו דרך מצוינת לשים עליהם זרקור כדי לפתור אותם". הוא גם הוסיף כי "מנסיוני פעמים רבות השאילתא עצמה מביאה נושא לידיעת השר או מעודדת את הפקידות לפעול ביתר מרץ וניתן באמצעותה לפתור בעיות שנוגעות לאזרחים ולאוכלוסיות שונות. בעיות שלפעמים לא היו נפתרות בצורה אחרת".
(איך זה משפיע עליך)
השאילתות נועדו לעזור לאזרח. הן נותנות לו (לכם) פה ויכולות להביא את המצוקה שלו ישירות לשר האחראי. שאילתות יכולות להיות ממוקדות בנושא קטן או רחבות ועקרוניות, הן מאירות תופעות בפני השרים, שמות זרקור על מחדלים ודורשות מהממשלה לתת דין וחשבון לציבור.
כשח"כים לא מגישים שאילתות זה אומר שהם שוכחים את אחד מתפקידיהם הבסיסיים ביותר: פיקוח על הממשלה – לטובת הציבור הרחב.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
