21:31

שיאני השאילתות בכנסת ה-24: הרשימה המשותפת וש"ס

משה ארבל ועופר כסיף הגישו כל אחד יותר ממאה שאילתות לשרי הממשלה, כדי להשיג פתרונות לבעיות ספציפיות או כדי להעלות נושא שחשוב להם לסדר היום • כמה מחברי האופוזיציה עשו שימוש בכלי הפרלמנטרי החשוב הזה, וכמה שאילתות הגיש ראש האופוזיציה? חשיפת "שקוף"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
המצטיינת בהגשת שאילתות: הרשימה המשותפת (צילום: דוברות הכנסת)

שבעה חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו מחצית מ-1,600 השאילתות שהוגשו בכנסת ה-24 – כך עולה מבדיקת "שקוף". השימוש בכלי הפרלמנטרי החשוב הזה, שנועד להביא את המצוקות של האזרח ישירות בפני השר האחראי על הנושא, הניב אפילו כמה שינויים במציאות. במקרים אחרים נראה שהוא שימש בעיקר כדי להעלות על סדר היום נושאים שחברי הכנסת רצו להבליט, דרך המשכן. המדד חושף לראשונה שאילתות רגילות דחופות וישירות – מדובר בנתונים שלא פורסמו ואינם שקופים לציבור.

עוד ב"שקוף":

ואלה שבעת השיאנים בכנסת הנוכחית: משה ארבל (ש"ס) הגיש 126 שאילתות עד כה; עופר כסיף (הרשימה המשותפת) 115 שאילתות; ינון אזולאי (ש"ס) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הגישו כל אחד 96 שאילתות;  אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הגיש 80 שאילתות; איתמר בן גביר (הציונות הדתית) הגיש 76 שאילתות; ואורית סטרוק (הציונות הדתית) הגישה 68 שאילתות. סך הכול הם הגישו יחד 659 שאילתות. בבדיקה נוספת מצאנו כי נכון למועד הבדיקה, הגיש יו"ר הרשימה המשותפת איימון עודה 72 שאילתות, ולא 53 כפי שנספרו. הנתון מציב את עודה לפני סטרוק אך לא משנה את דירוג המפלגות.

שליש מחברי הליכוד הגישו אפס שאילתות

השביעייה הראשונה מייצגת את מה שמתרחש במפלגות: בממוצע, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ש"ס והציונות הדתית מציגים פעילות פרלמנטרית ענפה בתחום השאילתות. חברי הרשימה המשותפת הגישו בממוצע 64 שאילתות לח"כ, ש"ס 35 והציונות הדתית 29. בליכוד לעומת זאת הגישו 6 שאילתות וביהדות התורה 5 שאילתות בממוצע בלבד. בכלל, באופוזיציה הגישו 19 שאילתות בממוצע עד כה.

מהצד השני, בקואליציה הגישו 5 שאילתות בממוצע לח"כ בלבד. במרצ הגישו בממוצע 12 שאילתות, כשבישראל ביתנו הגישו בממוצע פחות מאחת (שאילתא של לימור מגן תלם). ככלל, נראה שהקואליציה כמעט ויתרה על השימוש בכלי הזה. הסברים שקיבלנו בעבר בעקבות מיעוט השאילתות הן שהשרים יותר נגישים לח"כים מהקואליציה, מה שככל הנראה נכון. אבל זה עשוי להצביע על בעיה אחרת: במקום לנהל תיעוד ושוויון בין כלל חברי הכנסת, הם פועלים בדרכים לא רשמיות ולא שקופות. 

שליש מחברי הליכוד – בלי שאילתא אחת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ויש גם מספר גדול, 25 חברי כנסת, שלא הגישו ולו שאילתא אחת, 11 מהם מהליכוד – הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה. ואלה הח"כים שהציגו פעילות פרלמנטרית אפסית בתחום השאילתות: מהליכוד ניר ברקת, יולי אדלשטיין, אופיר אקוניס, דוד ביטן, יואב גלנט, גדי יברקן, חיים כץ, ישראל כ"ץ, פטין מולא, בנימין נתניהו, יובל שטייניץ; ניר אורבך מימינה; בני בגין ומאיר יצחק הלוי מתקווה חדשה; אלינה ברדץ' יאלוב, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, שרון רופא אופיר, יוסף שיין ויבגני סובה מישראל ביתנו; אליהו ברוכי, יעקב טסלר ויעקב ליצמן מיהדות התורה; אריה דרעי מש"ס; ולבסוף מנסור עבאס מרע"מ. כולם לא טרחו להגיש אפילו לא שאילתא אחת.

כלי לחשיפת עוולות – וגם לפתרונות נקודתיים

ארבל, אלוף השאילתות בכנסת הנוכחית, סיפר על מקרה אחד שבו הצליח להביא לשינוי: "בית ספר חדש בעמק חפר, בו לומדים יותר מ-170 תלמידים עם מוגבלויות מ-50 רשויות שונות, לא הוכשר תחבורתית. משרד החינוך והתחבורה סירבו להעביר את התקציב בטענה שהאחריות נתונה למשרד אחר או לרשות המקומית וכל זמן שהנושא לא הוסדר לא היה ניתן לפתוח את בית הספר. בינתיים, מבנה בית הספר הישן הובטח לגוף אחר והתלמידים נדרשו לפנותו בסוף שנת הלימודים הקודמת". ארבל סיפר כי פנה בנושא בשאילתות ובדרכים נוספות לשרי האוצר, החינוך והתחבורה. "לשמחתנו בסוף חודש יוני מצאו הרשויות השונות פתרון והשלימו את התקציב ההכרחי האחרון שאיפשר את פתיחת המבנה בשנת הלימודים הזו", הוסיף.

שיאן השאילתות משה ארבל (צילום: דוברות הכנסת)

"שאילתות מצד אחד נותנות לנו פתרון בעיות נקודתיות חשובות שלא זוכות לתשומת לב ראויה ומצד שני יכולה להעלות לסדר היום בעיות רוחביות", מסביר ארבל. "בעיות מסוג זה בדרך כלל לא ייפתרו ע"י שאילתא בודדת אבל כל תזוזה שניתן להשיג באמצעות שאילתא, מכתב ודיון במליאה או בוועדה יכול לקדם נושא חשוב גם מהאופוזיציה".

שלושה סוגי השאילתות
  • שאילתא רגילה: מוגשת בכתב. התשובה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת על ידי השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד שלושים שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה
    שמוביל אותנו לסוג הבא.

  • שאילתא דחופה: מוגשת בעל-פה. השר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד, בעל פה ובמליאה. ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד ארבע שאילתות דחופות במושב.

  • שאילתא ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני. גם המענה נמסר אלקטרונית, בכתב, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד שמונים שאילתות ישירות במושב.

השני ברשימה, חבר הכנסת עופר כסיף, אומר כי השימוש שלו בכלי נועד להעלות נושאים לדיון ציבורי. "במציאות שבה רוב השרים מתעכבים משמעותית במענה לשאילתות ולא פעם נותנים מענה לא ענייני ואף שקרי, הפכו השאילתות לכלי של חשיפת עוולות ופשעים יותר מאשר לכזה המשיג תשובות ופתרונות", הוא אומר. "במובן זה, בלטה השאילתא שהגשתי בנושא הפיקוח על ייצוא ביטחוני מישראל. תשובת סגן השר אלון שוסטר חשפה כי למעשה אין פיקוח אמיתי על ייצוא כזה וכי כל דאלים גבר (החלטה המתקבלת לפי כוח ולא צדק)".

צורה אחרת של שימוש בכלי השאילתות ניתן למשל למצוא בזו שהגיש חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד. במקרה זה הגשת השאילתא נועדה, כפי הנראה, להעצמת השיח על נושא מסוים שכבר נמצא על סדר היום. באותו מקרה שאל קרעי את ראש הממשלה נפתלי בנט למה התכוון כשאמר בישיבת הממשלה ש"מתווה הקניונים בוטל כי כמה שרים ברחו אחרי שיחה עם מיליארדר".

"רוב השרים מתעכבים במענה לשאילתות". כסיף, ארכיון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"שאילתות הן כלי מצוין כדי לקבל תשובות במגוון נושאים מקצועיים משרים בענייני משרדיהם", אמר יו"ר הכנסת מיקי לוי כשעוד היה ח"כ מן השורה, באופוזיציה. "לעיתים ישנם נושאים קטנים רבים שנופלים בין הכיסאות וזו דרך מצוינת לשים עליהם זרקור כדי לפתור אותם". הוא גם הוסיף כי "מנסיוני פעמים רבות השאילתא עצמה מביאה נושא לידיעת השר או מעודדת את הפקידות לפעול ביתר מרץ וניתן באמצעותה לפתור בעיות שנוגעות לאזרחים ולאוכלוסיות שונות. בעיות שלפעמים לא היו נפתרות בצורה אחרת". 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

השאילתות נועדו לעזור לאזרח. הן נותנות לו (לכם) פה ויכולות להביא את המצוקה שלו ישירות לשר האחראי. שאילתות יכולות להיות ממוקדות בנושא קטן או רחבות ועקרוניות, הן מאירות תופעות בפני השרים, שמות זרקור על מחדלים ודורשות מהממשלה לתת דין וחשבון לציבור.

כשח"כים לא מגישים שאילתות זה אומר שהם שוכחים את אחד מתפקידיהם הבסיסיים ביותר: פיקוח על הממשלה – לטובת הציבור הרחב.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,618 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.