בדקנו: מי משתמש באוצר המילים המגוון ביותר במליאת הכנסת?

עד כמה נבחרי הציבור שלנו מיטיבים להתבטא בעת שהם מדברים על דוכן הכנסת? ניתוח מילולי של 61 הדיונים האחרונים במליאה מגלה: עופר כסיף (הרשימה המשותפת), אמילי מואטי (העבודה) ואבי מעוז (הציונות הדתית) – אלו חברי הכנסת שמשתמשים באוצר המילים המגוון ביותר בעת נאומיהם במליאת הכנסת. 

התוצאות ראשוניות, אך הן יכולות לתת לנו מושג ביחס לשימוש של הח"כים בשפה העברית.

כסיף, דוקטור לפילוסופיה פוליטית מהרשימה המשותפת, הוא במקום הראשון לאחר שביטא כ-2,689 מילים שונות ב-5,000 המילים האחרונות שאמר במליאה. מואטי, אשת תקשורת בעברה וכלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018 ביטאה 2,481 מילים מגוונות, ומעוז, אשר כיהן בין היתר כמנכ"ל משרדי ממשלה – 2,450.

"זה מחמיא לי מאוד", מסר כסיף בתגובה. "לצערי ח"כים רבים חושבים שאם ידברו בשפת 'הרחוב' יבינו אותם ויתלהבו מהם יותר. זה פופוליזם זול ומאוס המזלזל בציבור. אני משתדל לעשות ההיפך – מתוך כבוד לשפה ולציבור גם יחד".

מי השתמש באוצר מילים דל יחסית?

תחתיהם ברשימה מככבים בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), יואב בן צור (ש"ס), גדעון סער (תקווה חדשה), משה אבוטבול (ש"ס) וניצן הורוביץ (מרצ) – כל אלו מקפידים על לשון רבגונית ועשירה.

לעומתם, הנה נבחרי ציבור שהשתמשו באוצר מילים דל יחסית: קארין אלהרר (יש עתיד), מנסור עבאס (רע"מ), משה גפני (יהדות התורה), יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ומירב בן-ארי (יש עתיד). ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) במקום האחרון, אך זה נובע בין היתר מכך שמדובר בסגן יו"ר הכנסת וחלק גדול מאמירותיו הם בעניינים מנהלתיים.

הבדיקה בוצעה על ידי מנתח הדאטה רון אשרוב שניתח לבקשתנו את הדיונים שהתקיימו במליאה, מהשבעת הכנסת ה-24 בשישה באפריל ועד ליום שני האחרון, ה-18 באוקטובר.

חשוב לציין: בבדיקה נספר רק מי שביטא לפחות 5,000 מילה. בנוסף, נותחו רק 5,000 המילה האחרונות שאמר, כדי לערוך השוואה בתוך מכסת מילים מוגדרת ולמנוע הטיה לטובת מי שנואם יותר. בד בבד, נאלצנו לספור צורות שונות של אותה מילה בנפרד (ישראל, בישראל, לישראל, ישראלים – אלו ארבע מילים שונות), אך אנו מקווים שמספר המילים הרב שנבדק ביטל במעט הטיה זו. 

• לנתונים המלאים
• טיפים להעשרת אוצר המילים

הנואם המתמיד: מנסור עבאס

בבדיקה גילינו גם מי מהח"כים מדבר הכי הרבה מעל דוכן הכנסת ומי בקושי אמר מילה. יש לציין כי הבדיקה לקחה בחשבון את מספר המילים שנאמרו, ולא את מספר הנאומים, ולזכור שחברי כנסת שהושבעו באמצע התקופה בעקבות החוק הנורבגי כמובן נאמו פחות. בנוסף, ח"כים חדשים זכו לשאת נאום בכורה.

הממצאים: עבאס הוא נבחר הציבור שדיבר הכי הרבה השנה מעל דוכן הכנסת (אחרי יו"ר הכנסת מיקי לוי). זאת לאחר שאמר מאחורי הדוכן לא פחות מ-185 אלף מילים. מתחת לעבאס ממוקמים יעקב מרגי (ש"ס), דוד אמסלם (הליכוד), יריב לוין (הליכוד), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), משה אבוטבול (ש"ס), דוד ביטן ושלמה קרעי (הליכוד) – כולם מהאופוזיציה. עבאס, מרגי וטיבי מכהנים כסגני יו"ר הכנסת ומטבע הדברים מדברים הרבה מעל הדוכן.

מעניין לציין שפוליטיקאים בכירים מהקואליציה ממעטים לנאום בכנסת. רה"מ נפתלי בנט הגה 1862 מילים במליאה ועמיתתו שרת הפנים איילת שקד אמרה 1844 מילה. שר החוץ יאיר לפיד עם 745 מילים, ושר האוצר אביגדור ליברמן סוגר את הרשימה עם 192 מילים בלבד שהפריח לחלל מליאת הכנסת. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לעומתם ביטא 3939 מילה מאז השבעת הכנסת (2,090 מילים שונות).

לא מעט ח"כים מהאופוזיציה נאמו כמחצית ממספר המילים הזה ומטה: ניר ברקת (2,381), יואב גלנט (2227), עמיחי שיקלי (1904), יובל שטייניץ (1031), חוה אתי עטייה (961) ואבי דיכטר (674). מעניין לציין שאותם ח"כים מקפידים להיעדר גם מדיונים בוועדות הכנסת.

• לנתונים המלאים

מה אפשר ללמוד ממדד הנאומים? 

התשובה מורכבת. ח"כית שלא מראה את פרצופה במליאה מוותרת על הזדמנות לדבר ישירות עם הציבור, להעביר מסר לשותפיה או לשכנע את יריביה. מנגד, יש שלל דרכים אחרות לשרת את הציבור. עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה והגשת שאילתות, פעילות בוועדות, ייצוג המדינה בחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

כמות הנאומים בכנסת וגיוון באוצר המילים הם מדד נוסף, אך בוודאי לא היחיד דרכו כדאי לנתח את פעילות נבחרי הציבור. "יש ח"כים שנוטים לעלות לדוכן גם כשהם לא צריכים, ומאבדים בגלל זה את אמון הציבור", אמרה לשקוף ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה), "כשאני עולה לדבר אני משתדלת שזה יהיה כמה שיותר ענייני, ועם כמה שפחות התנגחויות – שזה קורה פה לא מעט". עם זאת, שיר, שהושבעה ביולי, הצהירה כי תעלה לנאום מעכשיו "הרבה יותר".

נקנח בדבריו של יהודה אלחריזי: ״וכשיזדמן לי בלשון קודש מילה קשה, בזולתה אמירנה. ומלכותה אתן לרעותה הטובה ממנה. וכל מילה מלשון ערב אשר אני רוצה לפרש, אזמן לה ארבע מילות או שלוש. והטובה אשר בכולן אדרוש, אבחור דרכם ואשב ראש. ומלשון קודש מיליו המתוקים אלקט ואחטוף. כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין״.