בדקנו: מי משתמש באוצר המילים המגוון ביותר במליאת הכנסת?

הח"כ שמשתמש באוצר המילים המגוון ביותר הוא עופר כסיף מהרשימה המשותפת - כך עולה מניתוח נאומי המליאה מאז הושבעה הכנסת • מי שדיבר הכי הרבה על הדוכן הוא יו"ר רע"מ מנסור עבאס • מה אפשר ללמוד מכך? הבדיקה המלאה וכל ההסתייגויות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

עד כמה נבחרי הציבור שלנו מיטיבים להתבטא בעת שהם מדברים על דוכן הכנסת? ניתוח מילולי של 61 הדיונים האחרונים במליאה מגלה: עופר כסיף (הרשימה המשותפת), אמילי מואטי (העבודה) ואבי מעוז (הציונות הדתית) – אלו חברי הכנסת שמשתמשים באוצר המילים המגוון ביותר בעת נאומיהם במליאת הכנסת. 

התוצאות ראשוניות, אך הן יכולות לתת לנו מושג ביחס לשימוש של הח"כים בשפה העברית.

כסיף, דוקטור לפילוסופיה פוליטית מהרשימה המשותפת, הוא במקום הראשון לאחר שביטא כ-2,689 מילים שונות ב-5,000 המילים האחרונות שאמר במליאה. מואטי, אשת תקשורת בעברה וכלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018 ביטאה 2,481 מילים מגוונות, ומעוז, אשר כיהן בין היתר כמנכ"ל משרדי ממשלה – 2,450.

הקליקו על התמונה להגדלה

"זה מחמיא לי מאוד", מסר כסיף בתגובה. "לצערי ח"כים רבים חושבים שאם ידברו בשפת 'הרחוב' יבינו אותם ויתלהבו מהם יותר. זה פופוליזם זול ומאוס המזלזל בציבור. אני משתדל לעשות ההיפך – מתוך כבוד לשפה ולציבור גם יחד".

מי השתמש באוצר מילים דל יחסית?

תחתיהם ברשימה מככבים בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), יואב בן צור (ש"ס), גדעון סער (תקווה חדשה), משה אבוטבול (ש"ס) וניצן הורוביץ (מרצ) – כל אלו מקפידים על לשון רבגונית ועשירה.

לעומתם, הנה נבחרי ציבור שהשתמשו באוצר מילים דל יחסית: קארין אלהרר (יש עתיד), מנסור עבאס (רע"מ), משה גפני (יהדות התורה), יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ומירב בן-ארי (יש עתיד). ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) במקום האחרון, אך זה נובע בין היתר מכך שמדובר בסגן יו"ר הכנסת וחלק גדול מאמירותיו הם בעניינים מנהלתיים.

הבדיקה בוצעה על ידי מנתח הדאטה רון אשרוב שניתח לבקשתנו את הדיונים שהתקיימו במליאה, מהשבעת הכנסת ה-24 בשישה באפריל ועד ליום שני האחרון, ה-18 באוקטובר.

"ח"כים רבים חושבים שאם ידברו בשפת 'הרחוב' יבינו אותם ויתלהבו מהם". עופר כסיף, ארכיון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

חשוב לציין: בבדיקה נספר רק מי שביטא לפחות 5,000 מילה. בנוסף, נותחו רק 5,000 המילה האחרונות שאמר, כדי לערוך השוואה בתוך מכסת מילים מוגדרת ולמנוע הטיה לטובת מי שנואם יותר. בד בבד, נאלצנו לספור צורות שונות של אותה מילה בנפרד (ישראל, בישראל, לישראל, ישראלים – אלו ארבע מילים שונות), אך אנו מקווים שמספר המילים הרב שנבדק ביטל במעט הטיה זו. 

הנואם המתמיד: מנסור עבאס

בבדיקה גילינו גם מי מהח"כים מדבר הכי הרבה מעל דוכן הכנסת ומי בקושי אמר מילה. יש לציין כי הבדיקה לקחה בחשבון את מספר המילים שנאמרו, ולא את מספר הנאומים, ולזכור שחברי כנסת שהושבעו באמצע התקופה בעקבות החוק הנורבגי כמובן נאמו פחות. בנוסף, ח"כים חדשים זכו לשאת נאום בכורה.

הממצאים: עבאס הוא נבחר הציבור שדיבר הכי הרבה השנה מעל דוכן הכנסת (אחרי יו"ר הכנסת מיקי לוי). זאת לאחר שאמר מאחורי הדוכן לא פחות מ-185 אלף מילים. מתחת לעבאס ממוקמים יעקב מרגי (ש"ס), דוד אמסלם (הליכוד), יריב לוין (הליכוד), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), משה אבוטבול (ש"ס), דוד ביטן ושלמה קרעי (הליכוד) – כולם מהאופוזיציה. עבאס, מרגי וטיבי מכהנים כסגני יו"ר הכנסת ומטבע הדברים מדברים הרבה מעל הדוכן.

הקליקו על התמונה להגדלה

מעניין לציין שפוליטיקאים בכירים מהקואליציה ממעטים לנאום בכנסת. רה"מ נפתלי בנט הגה 1862 מילים במליאה ועמיתתו שרת הפנים איילת שקד אמרה 1844 מילה. שר החוץ יאיר לפיד עם 745 מילים, ושר האוצר אביגדור ליברמן סוגר את הרשימה עם 192 מילים בלבד שהפריח לחלל מליאת הכנסת. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לעומתם ביטא 3939 מילה מאז השבעת הכנסת (2,090 מילים שונות).

מתוך טיפים להעשרת אוצר המילים

לא מעט ח"כים מהאופוזיציה נאמו כמחצית ממספר המילים הזה ומטה: ניר ברקת (2,381), יואב גלנט (2227), עמיחי שיקלי (1904), יובל שטייניץ (1031), חוה אתי עטייה (961) ואבי דיכטר (674). מעניין לציין שאותם ח"כים מקפידים להיעדר גם מדיונים בוועדות הכנסת.

מה אפשר ללמוד ממדד הנאומים? 

התשובה מורכבת. ח"כית שלא מראה את פרצופה במליאה מוותרת על הזדמנות לדבר ישירות עם הציבור, להעביר מסר לשותפיה או לשכנע את יריביה. מנגד, יש שלל דרכים אחרות לשרת את הציבור. עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה והגשת שאילתות, פעילות בוועדות, ייצוג המדינה בחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

185 אלף מילים בכמה חודשים. מנסור עבאס. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמות הנאומים בכנסת וגיוון באוצר המילים הם מדד נוסף, אך בוודאי לא היחיד דרכו כדאי לנתח את פעילות נבחרי הציבור. "יש ח"כים שנוטים לעלות לדוכן גם כשהם לא צריכים, ומאבדים בגלל זה את אמון הציבור", אמרה לשקוף ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה), "כשאני עולה לדבר אני משתדלת שזה יהיה כמה שיותר ענייני, ועם כמה שפחות התנגחויות – שזה קורה פה לא מעט". עם זאת, שיר, שהושבעה ביולי, הצהירה כי תעלה לנאום מעכשיו "הרבה יותר".

נקנח בדבריו של יהודה אלחריזי: ״וכשיזדמן לי בלשון קודש מילה קשה, בזולתה אמירנה. ומלכותה אתן לרעותה הטובה ממנה. וכל מילה מלשון ערב אשר אני רוצה לפרש, אזמן לה ארבע מילות או שלוש. והטובה אשר בכולן אדרוש, אבחור דרכם ואשב ראש. ומלשון קודש מיליו המתוקים אלקט ואחטוף. כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין״.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

2 תגובות

  1. בטבלה צריך לתקן כי "מרוד" אין משמעותו "עני מאד" אלא "עני שכבר אינו יכול להבליג"

  2. שגיאת עריכה. הקטע הבא כפול

    עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה והגשת שאילתות, פעילות בוועדות, ייצוג המדינה בחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,659 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.