שולט מרחוק: הרגע הזה בהצבעה על פיזור הכנסת מזקק את המהות של אריה דרעי

ממש באורח פלא נדחתה הלילה (חמישי) הצעת החוק לפיזור הכנסת, לאחר שסיעות ש"ס ומרבית סיעת יהדות התורה התנגדו להצעה. בטרם ההצבעה דווח כי הושגו הסכמות בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לנציגי הסיעות החרדיות על מתווה חוק גיוס שישביע את רצונם. מאחורי המתווה עומד יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, שהפעיל לחצים כבדים מאחורי הקלעים, אך נעדר בעצמו מההצבעה במליאה.

אירועי הלילה מתמצתים באופן מדויק את פעילותו של חבר הכנסת דרעי בכנסת ה-25. בתחילת הקדנציה שלל ממנו בג"ץ את האפשרות לכהן כשר, אך הדבר לא מנע מדרעי לשמש כחבר ממשלה דה פקטו. דרעי נטל חלק בדיונים חסויים מיומה הראשון של המלחמה כמשקיף בקבינט המלחמה עד שפורק. לצד השפעתו על החלטות הרות גורל, גם אם אין לו תפקיד רשמי בממשלה, את תפקידו הבסיסי כח"כ הוא זונח לחלוטין, כך שאפילו את האצבע שלו להצבעה על פיזורה האפשרי של הכנסת אי אפשר לספור. 

דרעי, כך נראה, מעדיף להישאר בצללים ולהחזיק במקל בשני קצותיו. מצד אחד להיות במעמד של חבר ממשלה ללא משרד וללא תיק פורמלי, ומנגד להימנע מכל פעילות, ולו הבסיסית ביותר כחבר כנסת, לא להיקלט באף מצלמה ציבורית. 

המקרה של דרעי מדגיש את החשיבות בהגברת ההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת בישראל. המצב כיום מאפשר לפוליטיקאים מהקואליציה לרקוד על שתי החתונות ללא צורך בדין וחשבון רציני מול האזרחים, כאשר במקרי קיצון כמו זה של דרעי, תפקידם הפרלמנטרי עשוי להתברר כבדיחה. מוסיף לכך החוק הנורבגי, שנוסחו מאפשר פתח פתלתל לסנקציה על ח"כים "סוררים", כלומר בעלי חשיבה עצמאית מהקואליציה. 

התקנון קבע חוקים בנושא הזה, על מנת לוודא שהתפקיד הפרלמנטרי אינו הופך לביזוי בית המחוקקים. מינימום הנדרש מחבר כנסת מהשורה, כמו דרעי, הוא נוכחות ב-66% מישיבות המליאה. לפי הנתונים שפרסם שבי גטניו ב"שקוף", מבין 69 ישיבות שהתקיימו בכנס החורף, דרעי הגיע רק ל-18 מהן (26%). אחוז ההגעה של דרעי בכנס הנוכחי אינו נתון חריג עבורו. ממוצע ההגעה שלו מאז תחילת פעילות הכנסת בנובמבר 2022 עומד על 28% בלבד. 

בנוסף, דרעי הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק אחת בלבד ואף אותה לא טרח להציג במליאה ולא טרח להגיע לדיון בוועדת הכנסת שדנה בה; הוא עלה לנאום על דוכן הכנסת מתחילת כהונתה של הכנסת שלוש פעמים בלבד; לא הגיש אף שאילתא – לא דחופה ולא רגילה. נוסף לכך, הוא אינו חבר באף אחת מוועדות הכנסת ולא השתתף ולו בדיון אחד בוועדה מוועדותיה.

דרעי אמנם מהווה מקרה קיצון אך הוא לא היחיד: הח"כ הראשון שנמצא מעל דרעי וכיהן כהונה שלמה כשאינו חבר קואליציה הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שמחזיק בנתון הנמוך של 1,171 שעות נוכחות. בכנס הקודם הגיעו יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס ל-52% מהדיונים, ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ל-60% בלבד.

לאחרונה החלה עמותת "חדו"ש לחופש דת ושוויון" לפעול משפטית בנושא, ושיגרה פניות לוועדת האתיקה בדרישה כי תתכנס לדון בנושא. ביכולתה של הוועדה להטיל סנקציות כלכליות על דרעי. הפניה לא זכתה לכל מענה וכעת מצהירים בעמותה כי יעתרו לבג"ץ אם ועדת האתיקה לא תודיע כי כינוס בשבוע הקרוב. "דרעי מתעלם ומועל בחובותיו כחבר כנסת באופן מתמשך וקיצוני ואינו ממלא כלל את תפקידיו", כתבה עו"ד יפעת סולל מעמותת חדו"ש לחברי ועדת האתיקה. "חלה חובה להפעיל את מכלול סמכויותיה ולהטיל על ח"כ דרעי את הסנקציות החמורות ביותר הקבועות בחוק".

נראה כי גם בכנס הקיץ הנוכחי דרעי ממשיך להיעדר באופן שיטתי מישיבות הכנסת, ובהתחשב בזמן שנותר לכנס הוא לא יעמוד בדרישת המינימום של 66% נוכחות בימים שבהם מתקיימות ישיבות מליאה. אם הנושא יגיע לבג"ץ, תהיה זו הזדמנות לדיון רחב יותר על היכולת של הציבור לפקח על הפעילות של נבחריו ועל מעמדה של הכנסת בין שלוש הרשויות.