מאחורי הקלעים של דירוג הח"כים: איך יצרנו את הפַּרלמֶטֶר ומה יש לשפר?

לרשות הח"כים – ורק לרשותם – עומדים כלים פרלמנטריים שלא זמינים לאף אזרח. כלים שמאפשרים – בשימוש נבון – לפקח היטב על הממשלה והשרים, להציף נושאים מורכבים לסדר היום, וכמובן גם לשנות את המציאות של כולנו. 

• המשותפת בראש, הליכוד בתחתית: הכירו את הפַּרלמֶטֶר של שקוף – מדד החריצות לח"כים
• השקיפות מדבקת: 7 ח"כים בכנסת ה-24 השקיפו יומן
• בעיה כרונית שדורשת טיפול: 250 שאילתות עדיין מחכות לשרים

תמיד חשדתי שאין חפיפה אמיתית בין התדמית הציבורית של חלק מהח"כים לבין השימוש בכלים האלו בפועל. להפגיז בפייסבוק בפוסטים ויראליים זה נחמד. אך השתתפות סיזיפית בדיונים להפרטת הדואר, למשל, ותיקון סעיף שיוביל לשינוי במחירי החבילות ישפיעו על האזרחים לא פחות מעוד ציוץ, וכנראה הרבה יותר.

ועדיין, חלק מהנבחרים מתמקדים בפעולות שעושות רעש. במהלכים שיביאו כותרות. כך נולד הפַּרלמֶטֶר – מדד החריצות לח"כים שבוחן לראשונה את פועלם מכל הכיוונים. ראשית הפרלמטר בשלל דירוגים שפרסמנו ב"שקוף" עוד בעשור הקודם ובחנו מי מבין חברי הכנסת, בתכלס, עובד. בזכות השקיפות ההולכת ומתרחבת יכולנו לבחון מי מהם נוכח בכנסת, כמה עבודה הוא טוחן בוועדות, ועוד ועוד מדדים שחושפים לציבור את הפער בין התדמית לבין מעשיהם בפועל.

הכירו את הפַּרלמֶטֶר של "שקוף"

אלא שבפרסום מדדים שבודקים כלי אחד בלבד יש גם חסרונות. תשאלו, ובצדק, מה ערכה של הגשת שאילתות לפיקוח מרחוק על הממשלה, אם הח"כ נעדר בקביעות מהוועדות שבהן ניתן לפקח עליה מקרוב? או מה ערכן של הופעות רבות בריאיונות בתקשורת אם הן מגיעות על חשבון נוכחות במליאה? או של הגשת הצעות חוק בסיטונות, אם אף אחת מהן לא מתקדמת עד לקו הסיום?

נכון, לעתים מצטייני המדדים הנפרדים האלו התגלו כח"כים חרוצים גם בראייה רוחבית. ועדיין, עניין אותנו לדעת מי מהם יעיל לאורך ולרוחב? כדי לענות על השאלה הזאת החלטנו השנה לייצר לראשונה מדד שמאחד את כל הכלים יחדיו. מדד שמאפשר להעניק ציון מסכם לכל ח"כ. כך נולד הפַּרלמֶטֶר של "שקוף", מדד החריצות לחברי הכנסת ה-24.

להפריד בין הקואליציה והאופוזיציה ו-4 תיקונים נוספים

"בתכלס יש קצת בעייתיות במדד אבל הוא הכי פחות גרוע שאפשר", כתב לי אחד הח"כים השבוע. אני חושב שהוא צודק להחריד. עבודת הנבחרים מגוונת ומורכבת, וקשה למדוד אותה. ישבנו זמן רב בניסיון לחסל עיוותים שונים ומשונים (מה לעשות, למשל, עם ראשי ועדות שעובדים מאחורי הקלעים? כיצד להתייחס לח"כים שנעדרו מסיבות מוצדקות?). לבסוף יצרנו מפתח שלם של ניקוד – הנה הוא כאן, בהערות. 

כמובן שזה לא מספיק, והמדד עדיין טעון שיפור. הנה כבר ארבעה תיקונים שאנחנו שוקלים להוסיף למדד הבא בעקבות שיחות מרובות עם ח"כים, יועצים ומומחים:

1. להפריד לגמרי בין הקואליציה והאופוזיציה ולייצר שני מדדים נפרדים

לכל צד נטייה להשתמש בכלי מסוים בהיקף שונה. באופוזיציה, למשל, ח"כים עשויים לשלוח יותר שאילתות. למה? כי לחלק מהח"כים בקואליציה יש דיבור ישיר עם השרים. באופוזיציה גם ידברו יותר במליאה – למשל בפיליבסטרים.

להפרדה כזו יש גם בונוס. זה יאפשר לכלול מדד של החוקים שהעבירו ח"כים בקריאה שלישית. במדד הנוכחי נמנענו מלשלבו משום שלקואליציה יש יתרון מובנה בהעברת חוקים – בגלל ועדת השרים לחקיקה הידועה לשמצה). אך אם המדד יופרד – בהחלט אפשר לכלול את החקיקה.

2. מדד השתתפות בוועדות

לבדוק לא רק כמה הח"כים מגיעים לדיונים בוועדות, אלא כמה הם משתתפים בהם, מתעמקים ומנסים להוביל לתיקונים. דרך אפשרית הינה בדיקת פיזור השתתפות בדיונים באמצעות סריקה כמה דיברו הח"כים לאורכו.

3. לדייק את הבונוס לראשי הוועדות

הח"כים שעומדים בראש ועדות משקיעים בניהולן שעות נוספות, לכן במדד הנוכחי רובם קיבלו בונוס של נוכחות מלאה כדי לשקף את עבודתם הנוספת מאחורי הקלעים. אלא שלא כל הוועדות מתכנסות בתדירות גבוהה וזה יצר עיוותים. להבא, נעניק ליו"רים בונוס דיפרנציאלי. 

4. לאחד ציונים דומים

אין באמת הבדל בין ח"כ שקיבל 86 לח"כ ש"עקף" אותו וקיבל 87 נקודות. במדד הבא, אני מאמין, נחלק את הח"כים בין מדרגות של חמש נקודות, למשל 85-90.

מעבר לכל אלה, ח"כ יכול להיות מצוין באמצעות שימוש בכלים נוספים שלא עלו לנו על הרדאר. יש לך רעיון מה הם? ובכלל, מה היית עושה שונה? 

כלי תקשורת נוספים החלו למדוד את הח"כים – וזה מצוין

נחמד לגלות מדי מדד את המצטיינים והעצלים התורנים מקרב הח"כים. גם משמח לשמוע כמה חשוב לחלק מנבחרי הציבור להצטייר כחרוצים וכמי שמצדיקים את 140 אלף השקלים בחודש שאנחנו משלמים עבור לשכתם.

אבל הכי מהנה לגלות שהמדדים האלו, בטווח הארוך, משנים את התנהגותם של האנשים שקובעים איך המדינה הזו תיראה. בכלל, כמעט בכל מפלגה יש ח"כים שאכפת להם ממיקומם וכשהם לומדים שלציבור אכפת, למשל, מנוכחות בוועדות – הם לומדים ומיישמים זאת, לטובת כולנו. דיברתי עם רבים מהם בשבוע החולף. 

זה הרעיון האמיתי מאחורי המדד. ואכן, מאז שפרסמנו אותו קיבלנו מבול של פניות מח"כים ויועציהם שמנסים להבין איך לשפר את מיקומם. חלקם אף תרמו עצות משלהם לכיול המדד הבא. 

מה שלא פחות משמח הוא שגופים נוספים כמו "השומרים" החלו לבצע בדיקות דומות וגם מקוריות משלהם – למשל לבדוק את גיוון השאילתות שאותן מגישים הח"כים. זה מצוין. זה בדיוק מה שחלמנו. תחרות, בטח בעיתונות, טובה לציבור. ובכלל, אנחנו רק בהתחלה. דמיינו בעוד כמה שנים, כשעוד ועוד יומנים יהיו שקופים, וכשהטכנולוגיה תאפשר ניתוח איכותני ולא רק כמותני – הציבור יידע הרבה יותר. נוכל למדוד בעזרת בינה מלאכותית את עבודתם לעומק, לדרג ח"כים לפי כמות התיקונים שהובילו, למשל, ועוד ועוד. 

ככל שהדירוגים ישתכללו – התנהגות נבחרי הציבור תשתפר בהתאם.