14:25

מאחורי הקלעים של דירוג הח"כים: איך יצרנו את הפַּרלמֶטֶר ומה יש לשפר?

חלק מעבודת הח"כים מתרחשת הרחק מאור הזרקורים. מדד החריצות בודק אותה לעומק וכבר משנה מציאות • כלי תקשורת מתחרים החלו לייצר בעצמם דירוגים לעבודת הח"כים - וזה מעולה. תחרות, בטח בעיתונות, טובה לציבור • וגם: כל התיקונים והשיפורים שאנחנו מתכננים להכניס במדד הבא
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מדד החריצות לח"כים כבר משנה מציאות

לרשות הח"כים – ורק לרשותם – עומדים כלים פרלמנטריים שלא זמינים לאף אזרח. כלים שמאפשרים – בשימוש נבון – לפקח היטב על הממשלה והשרים, להציף נושאים מורכבים לסדר היום, וכמובן גם לשנות את המציאות של כולנו. 

תמיד חשדתי שאין חפיפה אמיתית בין התדמית הציבורית של חלק מהח"כים לבין השימוש בכלים האלו בפועל. להפגיז בפייסבוק בפוסטים ויראליים זה נחמד. אך השתתפות סיזיפית בדיונים להפרטת הדואר, למשל, ותיקון סעיף שיוביל לשינוי במחירי החבילות ישפיעו על האזרחים לא פחות מעוד ציוץ, וכנראה הרבה יותר.

ועדיין, חלק מהנבחרים מתמקדים בפעולות שעושות רעש. במהלכים שיביאו כותרות. כך נולד הפַּרלמֶטֶר – מדד החריצות לח"כים שבוחן לראשונה את פועלם מכל הכיוונים. ראשית הפרלמטר בשלל דירוגים שפרסמנו ב"שקוף" עוד בעשור הקודם ובחנו מי מבין חברי הכנסת, בתכלס, עובד. בזכות השקיפות ההולכת ומתרחבת יכולנו לבחון מי מהם נוכח בכנסת, כמה עבודה הוא טוחן בוועדות, ועוד ועוד מדדים שחושפים לציבור את הפער בין התדמית לבין מעשיהם בפועל.

הכירו את הפַּרלמֶטֶר של "שקוף"

אלא שבפרסום מדדים שבודקים כלי אחד בלבד יש גם חסרונות. תשאלו, ובצדק, מה ערכה של הגשת שאילתות לפיקוח מרחוק על הממשלה, אם הח"כ נעדר בקביעות מהוועדות שבהן ניתן לפקח עליה מקרוב? או מה ערכן של הופעות רבות בריאיונות בתקשורת אם הן מגיעות על חשבון נוכחות במליאה? או של הגשת הצעות חוק בסיטונות, אם אף אחת מהן לא מתקדמת עד לקו הסיום?

נכון, לעתים מצטייני המדדים הנפרדים האלו התגלו כח"כים חרוצים גם בראייה רוחבית. ועדיין, עניין אותנו לדעת מי מהם יעיל לאורך ולרוחב? כדי לענות על השאלה הזאת החלטנו השנה לייצר לראשונה מדד שמאחד את כל הכלים יחדיו. מדד שמאפשר להעניק ציון מסכם לכל ח"כ. כך נולד הפַּרלמֶטֶר של "שקוף", מדד החריצות לחברי הכנסת ה-24.

להפריד בין הקואליציה והאופוזיציה ו-4 תיקונים נוספים

"בתכלס יש קצת בעייתיות במדד אבל הוא הכי פחות גרוע שאפשר", כתב לי אחד הח"כים השבוע. אני חושב שהוא צודק להחריד. עבודת הנבחרים מגוונת ומורכבת, וקשה למדוד אותה. ישבנו זמן רב בניסיון לחסל עיוותים שונים ומשונים (מה לעשות, למשל, עם ראשי ועדות שעובדים מאחורי הקלעים? כיצד להתייחס לח"כים שנעדרו מסיבות מוצדקות?). לבסוף יצרנו מפתח שלם של ניקוד – הנה הוא כאן, בהערות

הח"כים המצטיינים על פי הפרלמטר

כמובן שזה לא מספיק, והמדד עדיין טעון שיפור. הנה כבר ארבעה תיקונים שאנחנו שוקלים להוסיף למדד הבא בעקבות שיחות מרובות עם ח"כים, יועצים ומומחים:

1. להפריד לגמרי בין הקואליציה והאופוזיציה ולייצר שני מדדים נפרדים

לכל צד נטייה להשתמש בכלי מסוים בהיקף שונה. באופוזיציה, למשל, ח"כים עשויים לשלוח יותר שאילתות. למה? כי לחלק מהח"כים בקואליציה יש דיבור ישיר עם השרים. באופוזיציה גם ידברו יותר במליאה – למשל בפיליבסטרים.

להפרדה כזו יש גם בונוס. זה יאפשר לכלול מדד של החוקים שהעבירו ח"כים בקריאה שלישית. במדד הנוכחי נמנענו מלשלבו משום שלקואליציה יש יתרון מובנה בהעברת חוקים – בגלל ועדת השרים לחקיקה הידועה לשמצה). אך אם המדד יופרד – בהחלט אפשר לכלול את החקיקה.

2. מדד השתתפות בוועדות

לבדוק לא רק כמה הח"כים מגיעים לדיונים בוועדות, אלא כמה הם משתתפים בהם, מתעמקים ומנסים להוביל לתיקונים. דרך אפשרית הינה בדיקת פיזור השתתפות בדיונים באמצעות סריקה כמה דיברו הח"כים לאורכו.

3. לדייק את הבונוס לראשי הוועדות

הח"כים שעומדים בראש ועדות משקיעים בניהולן שעות נוספות, לכן במדד הנוכחי רובם קיבלו בונוס של נוכחות מלאה כדי לשקף את עבודתם הנוספת מאחורי הקלעים. אלא שלא כל הוועדות מתכנסות בתדירות גבוהה וזה יצר עיוותים. להבא, נעניק ליו"רים בונוס דיפרנציאלי. 

4. לאחד ציונים דומים

אין באמת הבדל בין ח"כ שקיבל 86 לח"כ ש"עקף" אותו וקיבל 87 נקודות. במדד הבא, אני מאמין, נחלק את הח"כים בין מדרגות של חמש נקודות, למשל 85-90.

מעבר לכל אלה, ח"כ יכול להיות מצוין באמצעות שימוש בכלים נוספים שלא עלו לנו על הרדאר. יש לך רעיון מה הם? ובכלל, מה היית עושה שונה? 

כלי תקשורת נוספים החלו למדוד את הח"כים – וזה מצוין

נחמד לגלות מדי מדד את המצטיינים והעצלים התורנים מקרב הח"כים. גם משמח לשמוע כמה חשוב לחלק מנבחרי הציבור להצטייר כחרוצים וכמי שמצדיקים את 140 אלף השקלים בחודש שאנחנו משלמים עבור לשכתם.

ואלה הח"כים בתחתית הרשימה

אבל הכי מהנה לגלות שהמדדים האלו, בטווח הארוך, משנים את התנהגותם של האנשים שקובעים איך המדינה הזו תיראה. בכלל, כמעט בכל מפלגה יש ח"כים שאכפת להם ממיקומם וכשהם לומדים שלציבור אכפת, למשל, מנוכחות בוועדות – הם לומדים ומיישמים זאת, לטובת כולנו. דיברתי עם רבים מהם בשבוע החולף. 

זה הרעיון האמיתי מאחורי המדד. ואכן, מאז שפרסמנו אותו קיבלנו מבול של פניות מח"כים ויועציהם שמנסים להבין איך לשפר את מיקומם. חלקם אף תרמו עצות משלהם לכיול המדד הבא. 

מה שלא פחות משמח הוא שגופים נוספים כמו "השומרים" החלו לבצע בדיקות דומות וגם מקוריות משלהם – למשל לבדוק את גיוון השאילתות שאותן מגישים הח"כים. זה מצוין. זה בדיוק מה שחלמנו. תחרות, בטח בעיתונות, טובה לציבור. ובכלל, אנחנו רק בהתחלה. דמיינו בעוד כמה שנים, כשעוד ועוד יומנים יהיו שקופים, וכשהטכנולוגיה תאפשר ניתוח איכותני ולא רק כמותני – הציבור יידע הרבה יותר. נוכל למדוד בעזרת בינה מלאכותית את עבודתם לעומק, לדרג ח"כים לפי כמות התיקונים שהובילו, למשל, ועוד ועוד. 

ככל שהדירוגים ישתכללו – התנהגות נבחרי הציבור תשתפר בהתאם. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב. גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

3 תגובות

  1. אני משער שיש לכם פערים במדד. נתניהו ישב במליאה יותר שעות מהרבה ח"כים אחרים, במיוחד במושב הראשון של הכנסת.

  2. אני חושב שההצעות שאתם שוקלים להוסיף למדד הן טובות מאוד, למעט ההצעה האחרונה – ליצור קטגוריות של 85-90 חוטא בדיוק באותו חטא כמו הפער בין 86 ל- 87, כי זה שם את מי שקיבל 91 או 84 בקטגוריה נפרדת למרות שהפער הוא זניח. לכן אני ממליץ להמשיך בשיטת הניקוד הקיימת. הח"כים יצטרכו "לעבוד" על כל נקודה.

  3. בתור אדם ריקני, אני בוחר להתעלם מרכיבי המדד ולהתרכז בצורת ההגשה. הייתי שמח ל'פרלמטר' מקביל שיראה כמה ממה שח"כ השקיע היה בכל מדד. בצורה זו, ניתן יהיה להשוות את סדרי העדיפויות של הח"כים.
    כמו כן, ראוי (לדעתי) לתת קרדיט לח"כ עם יומן שקוף, כך שפגישות/נסיעות עבודה שמופיעות ביומן יכללו בפרלמטר. מצד שני, לא לי לקבוע האם כולן או חלקן ולפי אילו מדדים. מצד שלישי, הייתי עושה זאת רק למשקיפי יומנים (שלא השחירו יותר מאחוז מסויים), ולא מוסיף לפרלמטר כל פגישה שח"כ מתנאה בה בגלוי, בזמן שהוא מסתיר הרבה פגישות אחרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.