כשמספרים לכם שעידן עופר מאכיל תושבים רבים בנגב, תזכרו את הרגע הזה

בפעם הבאה כשמישהו יטען שכיל היא המעסיק הגדול בנגב, תזכרו את הרגע הזה. בפעם הבא כשהמדינה תקדם הקלות לתאגיד הענק שבשליטת המיליארדר עידן עופר, בטענה שהוא משלם משכורות לעשרות אלפי תושבים בדרום, תחזרו לחודש דצמבר 2024. 

עם תום השנה החדשה ומתחת לרדאר התקשורתי, בעל השליטה בכיל (כיום ICL) עידן עופר, קיבל אישור לכרות פוספטים בנגב למשך עשרים שנה נוספות. חברת הבת של כיל, רותם אמפרט, שמחזיקה בהיסטוריה עשירה של עבירות סביבתיות, תישאר כאן לעוד עשרים שנה לפחות. 

סוד גלוי הוא שמשאב הטבע שנותר באזור כבר מדולל ולא מהווה יעד כלכלי נחשק. הרי במשך שנים סיפרו ברותם אמפרט שבלי עתודות קרקע נוספות, המפעל על כל עובדיו, יסגר. המסר שכיל העבירה הוא שמי שמעוניין ברווחת הפועלים מהדרום, מוטב לו להכשיר עתודות קרקע נוספות לכרייה. ובאיזה עתודות מדובר? אלה הקיימות בסמוך לערד, בשדה בריר, שכיל עושה מאמצים אדירים לגרום למדינה לאפשר לה לכרות שם פוספטים.

אלא ששדה בריר, לפחות כרגע, לא על הפרק. למכרות יש השלכות סביבתיות ובריאותיות משמעותיות, עליהן עמדו משרדי ממשלה בחוות דעת רשמיות. ולפינוי אוכלוסיה יש מחיר חברתי אדיר – משאב הטבע נמצא מתחת ליישוב אל-פורעה, שחיים בו עשרות אלפי אנשים, ויש לו סמל ישוב, ולא ברור לאן ילכו כדי שעופר יוכל לשלשל לכיסו עוד מיליוני שקלים שיפיק ממשאבי ארץ ישראל.

• אחרי חשיפת "שקוף": במשרד הבריאות מזהירים שוב שפוספטים עלולים לגבות חיי אדם

ובכל זאת, ברותם אמפרט, קיבלו עוד עשרים שנה נוספות של כריית פוספטים. האם פתאום צמחו עוד חומרי גלם? כנראה שלא. אז מה בכל זאת קרה? בין היתר, החברה מפתחת טכנולוגיות לכריית פוספטים משכבות קרקע נוספות ומסוג שונה. אולי הן פחות נוחות לכרייה, לא מספיק כלכליות, טעונות השקעות, אך הן עדיין קיימות. 

נראה שבתזמון מדהים יחד עם חג החנוכה, התרחש הנס של כיל: נמצאו עתודות קרקע לעשרים שנה נוספות בשטח הזיכיון, העובדים ניצלו באורח נס מפיטורים

איפה היתה הטכנולוגיה הזו כשדנו בשדה בריר? מדוע הנושא לא עלה בשעה שהמדינה, בקלות רבה מדי, דנה בפינוי אוכלוסיה לטובת רווחים וסיכון תושבים אחרים בחיים ליד מכרות? לא ברור. 

נראה שבתזמון מדהים יחד עם חג החנוכה, התרחש הנס של כיל: נמצאו עתודות קרקע לעשרים שנה נוספות בשטח הזיכיון, העובדים ניצלו באורח נס מפיטורים ואנחנו – זכינו במערכה נוספת של יחסי תלות מורכבים, מזהמים, ומממנים עם זרועותיו הארוכות של בעל השליטה עופר בנגב. הטייקון שמרבה בתרומות, שחולש על מחצבים רבים, שמחזיק בשטחי ענק, כאן כדי להישאר, "וכל עוד ניתן לבצע בשטח כרייה על בסיס מסחרי", דיווחו לבורסה, כלומר כל עוד זה משתלם לו. 

• משרד הכלכלה נלחם עבור הקמת שדה בריר – "כיל תיאלץ לפטר את כל העובדים"
• אל תאמינו: את המניפולציות של משרד הכלכלה צריך לפרק אחת אחת
• סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"

איך זה קרה? מי נרדם בשמירה ואפשר לאותו מעסיק גדול להמשיך ולהחזיק באופן בלעדי כל כך הרבה משפחות? איפה היה הרגולטור שאמור היה לדאוג לאותן המשפחות? 

המדינה המליכה 

לפני כשנה וחצי משרד האנרגיה יצא למכרז חדש לכריית פוספטים בשדות צין, אורון, רותם וחתרורים. עד לאותה נקודה, פעלה שם חברת רותם אמפרט במשך כמה עשורים, כולל הארכה אחת של שלוש שנים ללא מכרז שהסתיימה ממש עכשיו, בסוף דצמבר. 

אלא שרק חברה אחת התמודדה במכרז החדש על כריית פוספטים בשטח הקיים, אותה חברה שפועלת שם – חברת הבת של כיל, רותם אמפרט. חשוב להזכיר, הפוספטים שהם כורים משמשים לייצור דשנים, שמהווים נתח של כמעט אחוז מהתעשייה בעולם וכמעט שלא משרתים את החקלאות הישראלית. 

בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה קנס את החברה המזהמת בסכום מצטבר של מעל מיליון וחצי שקלים בשני אירועי זיהום שונים

לאחר שניגשו למכרז, במשך שנה הם חיפשו עתודות פוספטים בקרקע, הגישו למשרד האנרגיה את הממצאים, וקיבלו תעודת תגלית לשני עשורים נוספים. זה הנוהל, אלה החוקים, גם כשרק חברה אחת מתמודדת. 

בדרך, משרד האנרגיה חנה להתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות נוכח היעדר התחרות על המכרז. בכל זאת, צעד מתבקש גם להדיוטות שלא בקיאים בכלכלה הריכוזית הישראלית. זו האחרונה החליטה שלא להתערב: "משרד האנרגיה ערך הליך תחרותי והתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות ביחס להשתתפות כיל בהליך", השיבו בתגובה ל"שקוף" ברשות התחרות. "הוועדה הודיעה שאין בכוונתה לייעץ ביחס למכרז שבנדון, בין היתר, נוכח היותה של כיל המשתתפת היחידה בהליך".

• משרד הכלכלה טוען שהלכו לו לאיבוד הנתונים – לעידן עופר זה בטח לא מפריע
• שדה סולארי ישמש את כיל להתחמק מתשלום מיליארדים למדינה. תחקיר

במילים אחרות, המדינה נתנה לכיל את כל הכלים לכרות פוספטים, וכעת הם היחידים שעושים זאת ומפרנסים את הנגב, כשלמדינה אין שום יכולת לסרב להמשך היחסים הארוכים. בפעם הבאה כשחברי כנסת מספרים לכם שיש להתחשב במעסיק הגדול בדרום, תזכרו שהמדינה היא זו שהמליכה אותו. 

ורק כדי לסבר את האוזן, הציבור משלם את המחיר. מדי שנה החברה פולטת גזי חממה וזיהום אוויר בעלויות של כ-360 מיליון שקל. בנוסף, בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה קנס את החברה המזהמת בסכום מצטבר של מעל מיליון וחצי שקלים בשני אירועי זיהום שונים. ואם לא די בזה, בשעה זו ממש נמשכת חקירה של המשטרה הירוקה, לאחר שבחודש יוני 2017 קרס קיר בגובה 60 מטר של בריכת כימיקלים של החברה, ושחרר כמיליון ליטר של חומר רעיל לתוך נחל אשלים, תוך זיהום מי תהום, פגיעה בבעלי חיים, והשמדת צמחייה וטבע. החברה נאלצה להיפרד מ-115 מיליון שקל במסגרת הסכם גישור, אולם החקירה עדיין לא הסתיימה. כעת, לבקשת כיל, המדינה מתכננת לפטור את התאגיד מהקמה של בריכה מחודשת, מודרנית ובטיחותית, ולאפשר לה להמשיך להשתמש בבריכות המיושנות שמסכנות את הסביבה. 

אז כשמספרים לכם שעידן עופר מאכיל תושבים רבים בנגב, תזכרו מי ערך לו את השולחן.

• הירשמו לגחלילית: כל תחקירי הסביבה במייל שבועי