ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מצגת של משרד הכלכלה שהגיעה לידי "שקוף" מגלה כי המשרד בראשות אורנה ברביבאי מתגייס לעזרת קבוצת המפעלים המזהמים ICL (כיל) לטובת הקמת מכרה הפוספטים בשטח המכונה שדה בריר. בשבועות הקרובים הממשלה צפויה להכריע האם לאשר את פרוייקט הענק שכיל רוצה לקדם בנגב. על פי הערכות משרד הבריאות הפרוייקט יגרום לעודף תמותה, עלייה בתחלואה בסרטן ומחלות נשימה בקרב תושבי ערד, ויצריך פינוי של אלפי בדואים מבתיהם.
במרכז הדברים שהוצגו במסמך הפנימי, כתבו אנשי משרד הכלכלה מסר מאיים המודגש בקווי מסגרת אדומים: "ללא מקורות נוספים לכריית פוספטים החברה תאלץ לסגור את המפעלים ולפטר את כל העבדים" (שגיאת הכתיב במקור). עמדה זו מתיישבת עם ההפגנות האחרונות למען הקמת המכרה, בהן נעשה ניסיון לקשור בין הקמת המכרה לעתידם של העובדים במפעלים הקיימים.
אנשי מינהל תעשיות בראשות עוז כץ כתבו את השקפים הראשונים של המצגת באופן המשרת במובהק את האינטרסים הכלכליים של קבוצת המפעלים של עידן עופר. "במשך שנים, החברה (כיל, ד"ג) פיתחה תהליכי ייצור ייחודיים וחדשניים עבור תעשיית מוצרי המשך ודשנים מורכבים, בעלי יתרון תחרותי טכנולוגי, שכבשו נישות שיווקיות עולמיות", החמיאו לחברה.
אנשי המשרד יצאו חזיתית מול עמדת משרד הבריאות: "למרות שנערכו מספר סקירות של השפעה בריאותית מהכרייה בשדה בריר, משרד הבריאות החליטו להקשיח את העמדה עד לקצה", כתבו במצגת.
עוד כותבים במצגת: "התנגדות של משרד הבריאות למרות עמדה מקצועית" (ההדגשה לא במקור, ד.ג). מהמשפט אפשר להבין שמשרד הבריאות מתנגד לכרייה, למרות שהעמדה המקצועית דווקא תומכת בביצוע פרוייקט הענק. אך העמדה המקצועית הרשמית של משרד הבריאות כאמור, היא כי ביצוע הפרויקט יגרום לעודף תמותה, עלייה בתחלואה בסרטן ומחלות נשימה בקרב תושבי ערד.
בהמשך מתואר יתרון כריית הפוספטים המקומי על פני ייבוא פוספטים על פי תחשיבים כלכליים – אך נעדרת התייחסות לתחשיבי עלות הפגיעה בתיירות בערד לאור הפגיעה באזור, כמו גם חישוב עלות פינויים של התושבים הבדואים, ועוד.
בנוסף, המצגת מתעלמת מסוגיית עתידם של כ-10 אלף תושבי כפר אל פורעה, שמתגוררים כעת בשטח בו כיל מעוניינת להקים את המכרה. זאת על אף שהמדינה כבר הבהירה בעבר כי הפרויקט יצריך פינוי של אלפי בדואים מבתיהם.
משרד הכלכלה מסר בתגובה כי "מדובר בטיוטת נייר עבודה של גורמי המקצוע העוברת שינויים רבים כל העת. משרד הכלכלה טרם גיבש עמדה בנושא ולכשיגבש כזו, היא תובא לאישור הנהלת המשרד".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
10 תגובות
הנני עובד 43 שנה בחברה, הכי קרוב לכריה של הפוספט ואין לי שום בעיות בריאות, מכיר מאות עובדים שיצאו לגימלאות ללא תחלואה, וזו עדות ממקור ראשון.
לכל המיתיפיפים ללא פוספט אין דשנים והעולם הזה לא יתקיים ללא דשן .כשאתם הולכים לסופר ורואים את כל השפע פירות ירקות וכל סוגי האוכל למיניהם .לא באמת חשבתם שזה גודל טבעי ללא התערבות .ללא דישון יהיה מעט אוכל והמחירים ירקיעו שחקים ואז ניראה את כל המתנגדים לכריה .שדה בריא הוא משאב שחייבים לנצל אותו וביחד עם זאת לשמור על איכות הסביבה וזה אפשרי אם לא יכרו את הפוספט בארץ יעשו את זה במדינה אחרת ואת המפעלים בכיל יסגרו וזה אמיתי.אלפי משפחות מתפרנסות מכיל שהיא עוגן כלכלי למדינה תתעוררו כל יפי הנפש
שיכרו לך פוספטים על הראש. לא לי ולמשפחתי
ברביבאי אני מבין עכשיו אך התקדמה בצהל לא מפסיקה ללקק לכל מה שזז…אישה הזויה
ביזיון.
נימאס מהזילזול הזה בבריאות אזרחי ישראל ובמוות הצפוי לחלקם.
קיימת עמדה עקבית וברורה של משרד ממשלתי האמון על בריאות הציבור
הקובעת זאת. קיימות דוגמאות של ניזקי מכרות פוספט במקומות אחרים בעולם.
הוכח שקיימות חלופות לכריית פוספט בישראל במקומות רחוקים מישובים.
הוכח שכי"ל וחברות הבת שלה הם מהמזהמים הגדולים ביותר בישראל.
במשך כל שנות המאבק נגד המכרה המתוכנן הזה, חשפו מתנגדיו ועיתונאים חוקרים
את שקרי כי"ל ואת העובדה שכל הגופים הקשורים לנושא זה קיבלו את הנתונים (השקריים)
מכי"ל עצמה והתעלמו מהנתונים האחרים .
מבלי להניד עפעף, ,כדי למקסם את רווחי כי"ל, גופים ממלכתיים מוכנים לפגוע לא רק
בבריאות ובחיים של קבוצה בת עשרות אלפי בני אדם אלא גם ערלי לב לעקירת בין 8,000 ל-
10,000 בני אדם ממקומות ישובם.
כל זה כאשר יש אלטרנטיבות !
באתר האינטרנט של משרד הבריאות אפשר לראות ריכוז של כלל חוות הדעת השונות שהתקבלו לגבי שדה בריר והאמת היא שהן סותרות זו את זו.
לגבי דוגמאות ממקומות אחרים בעולם, אפשר לראות שם באתר קישור לדוח רציני בנושא של קרינה ובו אומרים שאין סכנה לאוכלוסיה הכללית:
http://www-pub.iaea.org/MTCD/publications/PDF/Pub1582_web.pdf
יש עתיד מאכזבת לגמרי בתחום הסביבתי. לפיד – בז"ן, קארין אלהרר – גז, ועכשיו ברביבאי – פוספטים.
ממקום אחר, אני זוכר שעניין הפוספטים לא קשור רק לשדה אחד במקום אחד…
כאשר מעיינים בכל נושא הדשנים-לחקלאות ובכל נושא החומרים המועברים בעולם הזה ממקום למקום בלי לקחת בחשבון את כל ההשלכות, זרחן (phosphorus) נמצא כאחד המרכיבים העיקריים באחד מהגבולות הפלנטריים החשובים שאותם כבר עברנו "בענק". (אם אני זוכר נכון המרכיב השני הוא חנקן) (לפי הסרט "עוברים כל גבול", Breaking Boundaries של יוהאן רוקסטרום ודייויד אטנבורו. נמצא בנטפליקס). האם מישהו איפהשהו מתישהו הזכיר או מזכיר את הקשר בין כריית פוספטים לייצור דשנים ולהרעלה של קרקעות וימים ומקווי מים (שכבר השמידה אוכלוסיות שלמות של יצורים ומערכות אקולוגיות) בכל העולם? לא אומר שתושבי ערד – והבדואים שסביב המקום המיועד לכרייה – הם לא במקום הראשון בחזית של הסיפור הזה, אבל בחזית האחורית (או שצריך לקרוא לזה "עורף"?) נמצאים עוד המון המון א.נשים ויצורים אחרים, בכל מקום שאליו מגיעים הפוספטים האלה "בקצה הרחוק". לא?
הפוספט הוא חיוני להזנת צמחים,
נכון שחלק מהחקלאים משתמשים בעודם ומזהמים את הסביבה, אבל זה לא אומר שצריך להפסיק את ייצור הדשנים.
למשל כמו זה שבעולם המערבי יש מגפת עודף משקל לא אומר שצריך להפסיק לייצר מזון.