09:36

משרד הכלכלה טוען שהלכו לו לאיבוד הנתונים – לעידן עופר זה בטח לא מפריע

משרד הכלכלה טוען כי הלכה לו לאיבוד חוות דעת רשמית מ-2016, לפיה אין אינדיקציה לעליה בתחלואה בסרטן בקרב עובדי מפעל רותם אמפרט • או במילים שלהם: "לא הצלחנו לאתר את הנתונים" • היחידה לחופש המידע התערבה והכריזה על המשרד שבראשות אורנה ברביבאי כרשות מפרה - אך האקט הסמלי רק הדגיש את אוזלת היד • נחשו מי שוב מרוויח בגדול
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הכלב אכל את ההארדיסק?ברביבאי ועובדי רותם אמפרט (צילום: פלאש 90)

האם במשרד הכלכלה מסתירים מידע מהציבור כדי לסייע לכיל (ICL) שבבעלות עידן עופר? או שמא באמת נעלמו מכל מחשבי המשרד – במכוון או בשוגג – נתונים קריטיים הנוגעים לתחלואת עובדי המפעלים של עידן עופר בסרטן? אולי מלכתחילה נתונים אלו לא תועדו, מה שמצביע על התנהלות רשלנית וחוסר מקצועיות?

לאחרונה הכריזה הרשות לחופש המידע במשרד המשפטים כי משרד הכלכלה בראשות אורנה ברביבאי (יש עתיד) הוא "רשות מפרה" – כיוון שלא השיב לבקשת חופש מידע של "שקוף" לקבלת נתונים. מדובר בנתונים עליהם הסתמכה חוות דעת קריטית שהציג המשרד ב-2016 בפני הכנסת, לפיה "אין אינדיקציה לתחלואה בקרב עובדים בכריית פוספטים". אינדיקציה זו משמשת כעת את כיל כגושפנקה ממשלתית, בבואה לדרוש אישור להקמת שדה בריר – מכרה פוספטים חדש בערד שעלולות להיות לו השלכות בריאותיות הרסניות.

הכלב אכל להם את ההארדיסק?

הסיפור מתחיל בפברואר 2016. ח"כ לשעבר דב חנין נאבק מול כיל, שטענה אז שאין כל עדות לתחלואה עודפת בקרב עובדי רותם אמפרט. חנין לא ויתר וטען כי הנהלת כיל מסתירה את הנתונים. כיל בתגובה טענה שכל המידע נמצא במשרד הכלכלה. שר הבריאות דאז יעקב ליצמן דרש כי משרד הכלכלה יפעיל את סמכותו לקבלת הנתונים. 

כמה חודשים לאחר מכן, בחודש מאי 2016, נכנסה לתמונה ועדת הכלכלה ודרשה תשובות מהממשלה. מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, עמית לנג, הביא חוות דעת מקצועית וטען כי לפי בדיקה שנערכה – אכן אין אינדיקציה לתחלואה עודפת. אלא שכאן הסיפור מסתבך.

כיל מסתירה את הנתונים? עידן עופר (צילום: משה שי, פלאש 90)

בחודש ינואר האחרון הגשנו בקשת חופש מידע למשרד הכלכלה בבקשה לקבל את נתוני הבדיקה שביצע המשרד בשנת 2016, על רקע הדיונים הנוכחיים בכנסת בנושא "שדה בריר". המשרד לא ענה לבקשת חופש המידע – על אף שהוא מחויב לכך על פי החוק. לכן פנינו ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, המפקחת על חובתם של גופים ממשלתיים וסטטוטוריים לפרסם כל מידע שהציבור חפץ לעיין בו. עברו יותר משלושה חודשים, ולפתע המשרד חזר אלינו בתשובה. 

"לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים", נמסר לנו – הפעם דרך הדוברים המספקים מענה לעיתונאים ולא דרך הממונה על חופש המידע באופן רשמי. במשרד סיפקו בסופו של דבר מסמך אחד: מכתב ששלחה ד"ר לובה פושנוי למנכ"ל דאז לנג במאי 2016 לקראת הדיון בכנסת. המכתב מבסס את חוות הדעת לפיה אין אינדיקציה לתחלואה עודפת ומתחיל במילים: "לפי הנתונים הנמצאים בידנו". כלומר היו ימים בהם הנתונים דווקא נמצאו, גם אם היו חלקיים למדי. היום, לפי טענות המשרד הם אינם נמצאים.

"תתביישו" זה נחמד, אבל לא מספיק

בעקבות התנהלות המשרד בהליך, החליטה בשבוע שעבר היחידה הממשלתית לחופש המידע להכניס את המשרד לרשימת הרשויות שמפרות את חוק חופש המידע. זהו הליך שנועד לבייש את המשרד. אך האם יש למהלך זה משמעות מעבר להצהרות? בפועל – לא.

כפי שהסבירו ביחידה הממשלתית לחופש המידע: "רשימה זו (של הרשויות המפרות את חופש המידע, ד.ג) מופיעה באתר האינטרנט של היחידה והיא גלויה לעיני הציבור. המטרה בפרסום פרטי הרשות היא לעודד אותה להימנע מהישנות מקרים מעין אלו בעתיד, ולפעול לתיקון הליקוי ולמסור לך מענה כנדרש".

צפו בתחקיר המשותף ל"שקוף" וכאן 11 על התרומות של כיל בדרום

עוד הוסיפו ביחידה הממשלתית לחופש המידע כי "לצערנו, אין בסמכותנו לפעול מעבר לכך לפי החלטת הממשלה 2950 שלפיה אנו פועלים". במילים אחרות, הדגישו ביחידה, "המשמעות היא שהתלונה תיסגר גם ללא מסירת מידע או התייחסות כלשהי של הרשות לבקשתך".

תשובת היחידה הממשלתית לחופש המידע לשאלותינו הדגישה את אוזלת היד של המדינה ביחס לרשויות שמפרות את חוק חופש המידע. איזה מסר מקבל משרד הכלכלה נוכח תגובה זו? הטענות כמובן אינן מופנות ליחידה הממשלתית, שמנסה לבצע את עבודתה – כל עוד לא יינתנו לה סמכויות נרחבות יותר, כגון הטלת קנסות אישיים על הגורמים הרלוונטיים ברשות המפרה, האחריות כולה עוברת לידי ארגוני השקיפות הנאמנים של החברה האזרחית, שמגישים שוב ושוב עתירות חופש מידע נגד רשויות המפרות את החוק.

לפעמים חצי אמת גרועה משקר

נחזור לבדיקה שביצעו במשרד הכלכלה לגבי עובדי רותם אמפרט. המשרד בדק את הנושא בשנת 2016, אך אף שמדובר במחקרים מורכבים ביותר, שלושה חודשים בלבד הספיקו לו לביצוע הבדיקה. מנכ"ל המשרד בזמנו, עמית לנג, הכריז בגאון כי "לא נמצאה כל אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית הכוללת את מחלות מערכת הנשימה ומחלות הסרטן התעסוקתיות במפעלי החברה". אמירה זו תפסה כותרות בעיתונים כלכליים חשובים כמו דה מרקר. בכיל מיהרו להציף את קביעתו של משרד הכלכלה וחזרו על המסר בכל הזדמנות בתקשורת.

הכריז בגאון על המסקנות החלקיות. מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר עמית לנג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אך בירור קצר בנוגע לבדיקה של משרד הכלכלה מגלה שקביעתו של המנכ"ל לנג שלפיה "אין אינדיקציה לתחלואה עודפת" היא פרשנות מרחיבה של הבדיקה, בלשון המעטה. במכתבה של המדענית הראשית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנשלח בזמנו ללנג, היא מציינת בבירור כי הבדיקה שהיא ביצעה הסתמכה אך ורק על דיווחים חלקיים שהיא קיבלה "מהמרפאות התעסוקתיות השונות, ובנוסף על מידע העולה אגב פעילות פיקוח שוטפת, תלונות עובדים ותביעות שונות המובאות לידיעתנו". מדוע לא התבססה על נתונים שנמצאים בידי כיל? "אין בידינו סמכות לקבלת נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי", כתבה המדענית.

המשמעות: הבדיקה לא עומדת בסטנדרט של מחקר אפידמיולוגי ולא ניתן לקבוע לפיה אם יש או אין עודף תחלואה בסרטן. יש לציין כי שורה של מחקרים שבוצעו על מפעל פוספטים בפלורידה מצביעים על עלייה של עשרות עד מאות אחוזים (ביחס לשאר האוכלוסייה) בתחלואת עובדי תעשיית הפוספט בסרטן הדם (לוקמיה), הריאות, ומחלות נשימה.

כל זה לא מנע מהמנכ"ל לנג לקבוע בנחרצות שאין אינדיקציה לתחלואה עודפת. בהקשר זה ראוי להזכיר שהנציג של כי"ל בנושא, רני לובנשטיין, והמנכ"ל לנג כיהנו ביחד בדירקטוריון בעבר, והמנכ"ל תמך לאורך השנים בעמדה שתתיר לכי"ל לכרות פוספטים ב"שדה בריר".

מפעלי ים המלח, ארכיון (צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל)

בזמן שכיל חוגגת על הגושפנקה שקיבלה מהממשלה, משרד הכלכלה בראשות אורנה ברביבאי חושף את הסטנדרט העקום שמנחה אותו. "נבקש להדגיש כי מדובר בחוות דעת, ולא במחקר סדור", המשיכו להסיר אחריות לאחר שטענו כי לא הצליחו לאתר את הנתונים.

אין לדעת אם העובדה שמשרד הכלכלה לא חושף את המידע מצביעה על מהלך מושחת או על כאוס וחוסר מקצועיות – בינתיים יש אדם אחד שנהנה מההתנהלות הקלוקלת של המשרד ומהאכיפה הרפה של היחידה לחופש המידע – הטייקון בבעלותו המפעל המזהם, עידן עופר.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה:

"לעניין פנייתכם, נמסרו שתי תשובות מטעם המשרד; האחת בחודש פברואר 2022 ע"י הדוברות והשנייה, לאחר הפניה לחופש המידע, נוסחה ע"י היחידה לחופש המידע והועברה לידכם.

"נדגיש כי זרוע העבודה פעלה בשקיפות מול הכתב, מעבר לתשובות שנמסרו, נעשתה שיחה טלפונית עם הכתב להסברים נוספים.

"לאחר כלל הבדיקות בנושא פנייתכם עלה כי בידינו מסמך אחד בלבד שהועבר לכנסת והוא נמסר לכתב מיידית בעת פנייתו. 

"הובהר כי בהתאם לנתונים שנמצאו בזמנו בידי המינהל אכן לא עלתה אינדיקציה לתחלואה עודפת – וזאת משום שלמינהל הבטיחות אין יכולת לנתח מידע שלא קיים ברשותו.

"מצ"ב התשובה המפורטת שהתקבלה לפנייתכם וכן המסמך

"לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי בעת גיבוש חוות דעתה – ונבקש להדגיש כי מדובר בחוות דעת, ולא במחקר סדור, וכי מגבלות הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי צוינו במפורש כבר בחוות הדעת המקורית.

"בחוות הדעת, המצ"ב, הובהר כי לפי הנתונים שהיו מצויים בידי מינהל הבטיחות בזמנו, לא נמצאה אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית כוללת או מחלות מערכת הנשימה ומחלות סרטן תעסוקתיות במפעלים המופיעים בחוות הדעת. עוד הודגשו בחוות הדעת מגבלות הנתונים – קרי, הסתמכות חוות הדעת על דיווחי המרפאות התעסוקתיות ומידע העולה מתוך פעילות פיקוח שוטפת, תלונות ותביעות המובאות לידיעת המינהל, ולא על נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי, שכן אין בידי המינהל סמכות לקבל נתונים אלו.

"נדגיש כי בהתאם לנתונים שנמצאו בזמנו בידי המינהל אכן לא עלתה אינדיקציה לתחלואה עודפת – אך מיותר לציין כי אין ביכולתנו לנתח נתונים שלא דווחו למינהל".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

תגובה אחת

  1. בעולם המדע, כאשר מתגלות בעיות בנתוני המחקר, או כשלא מצליחים למצא אותם, העיתון המפרסם 'מושך' חזרה את המאמר (כלומר מפרסם שהתוצאות המתפרסמות במאמר לא יכולות לשמש יותר מסקנות חותחות, והוא לא עומד מאחוריו יותר).
    אם דבר כזה היה קורה ב'עולם האמיתי', ומשרד הכלכלה היה מפרסם בעיתונים הכלכליים שהוא חוזר בו מקביעתו ואין להשתמש יותר חוות דעת מ-2016, אולי דברים היו נראים אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,413 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.