משרד הכלכלה טוען שהלכו לו לאיבוד הנתונים – לעידן עופר זה בטח לא מפריע

האם במשרד הכלכלה מסתירים מידע מהציבור כדי לסייע לכיל (ICL) שבבעלות עידן עופר? או שמא באמת נעלמו מכל מחשבי המשרד – במכוון או בשוגג – נתונים קריטיים הנוגעים לתחלואת עובדי המפעלים של עידן עופר בסרטן? אולי מלכתחילה נתונים אלו לא תועדו, מה שמצביע על התנהלות רשלנית וחוסר מקצועיות?

• עובדי כי"ל סובלים יותר מסרטן? מסע קפקאי בעקבות הנתונים שהמדינה והתאגיד מסרבים לחשוף
• שדה סולארי ישמש את כיל להתחמק מתשלום מיליארדים למדינה. תחקיר
• מופע ההטעיות של כיל בכנסת: מיקי רוזנטל היה היחיד שידע לענות

לאחרונה הכריזה הרשות לחופש המידע במשרד המשפטים כי משרד הכלכלה בראשות אורנה ברביבאי (יש עתיד) הוא "רשות מפרה" – כיוון שלא השיב לבקשת חופש מידע של "שקוף" לקבלת נתונים. מדובר בנתונים עליהם הסתמכה חוות דעת קריטית שהציג המשרד ב-2016 בפני הכנסת, לפיה "אין אינדיקציה לתחלואה בקרב עובדים בכריית פוספטים". אינדיקציה זו משמשת כעת את כיל כגושפנקה ממשלתית, בבואה לדרוש אישור להקמת שדה בריר – מכרה פוספטים חדש בערד שעלולות להיות לו השלכות בריאותיות הרסניות.

הכלב אכל להם את ההארדיסק?

הסיפור מתחיל בפברואר 2016. ח"כ לשעבר דב חנין נאבק מול כיל, שטענה אז שאין כל עדות לתחלואה עודפת בקרב עובדי רותם אמפרט. חנין לא ויתר וטען כי הנהלת כיל מסתירה את הנתונים. כיל בתגובה טענה שכל המידע נמצא במשרד הכלכלה. שר הבריאות דאז יעקב ליצמן דרש כי משרד הכלכלה יפעיל את סמכותו לקבלת הנתונים. 

כמה חודשים לאחר מכן, בחודש מאי 2016, נכנסה לתמונה ועדת הכלכלה ודרשה תשובות מהממשלה. מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, עמית לנג, הביא חוות דעת מקצועית וטען כי לפי בדיקה שנערכה – אכן אין אינדיקציה לתחלואה עודפת. אלא שכאן הסיפור מסתבך.

בחודש ינואר האחרון הגשנו בקשת חופש מידע למשרד הכלכלה בבקשה לקבל את נתוני הבדיקה שביצע המשרד בשנת 2016, על רקע הדיונים הנוכחיים בכנסת בנושא "שדה בריר". המשרד לא ענה לבקשת חופש המידע – על אף שהוא מחויב לכך על פי החוק. לכן פנינו ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, המפקחת על חובתם של גופים ממשלתיים וסטטוטוריים לפרסם כל מידע שהציבור חפץ לעיין בו. עברו יותר משלושה חודשים, ולפתע המשרד חזר אלינו בתשובה. 

"לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים", נמסר לנו – הפעם דרך הדוברים המספקים מענה לעיתונאים ולא דרך הממונה על חופש המידע באופן רשמי. במשרד סיפקו בסופו של דבר מסמך אחד: מכתב ששלחה ד"ר לובה פושנוי למנכ"ל דאז לנג במאי 2016 לקראת הדיון בכנסת. המכתב מבסס את חוות הדעת לפיה אין אינדיקציה לתחלואה עודפת ומתחיל במילים: "לפי הנתונים הנמצאים בידנו". כלומר היו ימים בהם הנתונים דווקא נמצאו, גם אם היו חלקיים למדי. היום, לפי טענות המשרד הם אינם נמצאים.

"תתביישו" זה נחמד, אבל לא מספיק

בעקבות התנהלות המשרד בהליך, החליטה בשבוע שעבר היחידה הממשלתית לחופש המידע להכניס את המשרד לרשימת הרשויות שמפרות את חוק חופש המידע. זהו הליך שנועד לבייש את המשרד. אך האם יש למהלך זה משמעות מעבר להצהרות? בפועל – לא.

כפי שהסבירו ביחידה הממשלתית לחופש המידע: "רשימה זו (של הרשויות המפרות את חופש המידע, ד.ג) מופיעה באתר האינטרנט של היחידה והיא גלויה לעיני הציבור. המטרה בפרסום פרטי הרשות היא לעודד אותה להימנע מהישנות מקרים מעין אלו בעתיד, ולפעול לתיקון הליקוי ולמסור לך מענה כנדרש".

עוד הוסיפו ביחידה הממשלתית לחופש המידע כי "לצערנו, אין בסמכותנו לפעול מעבר לכך לפי החלטת הממשלה 2950 שלפיה אנו פועלים". במילים אחרות, הדגישו ביחידה, "המשמעות היא שהתלונה תיסגר גם ללא מסירת מידע או התייחסות כלשהי של הרשות לבקשתך".

תשובת היחידה הממשלתית לחופש המידע לשאלותינו הדגישה את אוזלת היד של המדינה ביחס לרשויות שמפרות את חוק חופש המידע. איזה מסר מקבל משרד הכלכלה נוכח תגובה זו? הטענות כמובן אינן מופנות ליחידה הממשלתית, שמנסה לבצע את עבודתה – כל עוד לא יינתנו לה סמכויות נרחבות יותר, כגון הטלת קנסות אישיים על הגורמים הרלוונטיים ברשות המפרה, האחריות כולה עוברת לידי ארגוני השקיפות הנאמנים של החברה האזרחית, שמגישים שוב ושוב עתירות חופש מידע נגד רשויות המפרות את החוק.

לפעמים חצי אמת גרועה משקר

נחזור לבדיקה שביצעו במשרד הכלכלה לגבי עובדי רותם אמפרט. המשרד בדק את הנושא בשנת 2016, אך אף שמדובר במחקרים מורכבים ביותר, שלושה חודשים בלבד הספיקו לו לביצוע הבדיקה. מנכ"ל המשרד בזמנו, עמית לנג, הכריז בגאון כי "לא נמצאה כל אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית הכוללת את מחלות מערכת הנשימה ומחלות הסרטן התעסוקתיות במפעלי החברה". אמירה זו תפסה כותרות בעיתונים כלכליים חשובים כמו דה מרקר. בכיל מיהרו להציף את קביעתו של משרד הכלכלה וחזרו על המסר בכל הזדמנות בתקשורת.

אך בירור קצר בנוגע לבדיקה של משרד הכלכלה מגלה שקביעתו של המנכ"ל לנג שלפיה "אין אינדיקציה לתחלואה עודפת" היא פרשנות מרחיבה של הבדיקה, בלשון המעטה. במכתבה של המדענית הראשית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנשלח בזמנו ללנג, היא מציינת בבירור כי הבדיקה שהיא ביצעה הסתמכה אך ורק על דיווחים חלקיים שהיא קיבלה "מהמרפאות התעסוקתיות השונות, ובנוסף על מידע העולה אגב פעילות פיקוח שוטפת, תלונות עובדים ותביעות שונות המובאות לידיעתנו". מדוע לא התבססה על נתונים שנמצאים בידי כיל? "אין בידינו סמכות לקבלת נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי", כתבה המדענית.

המשמעות: הבדיקה לא עומדת בסטנדרט של מחקר אפידמיולוגי ולא ניתן לקבוע לפיה אם יש או אין עודף תחלואה בסרטן. יש לציין כי שורה של מחקרים שבוצעו על מפעל פוספטים בפלורידה מצביעים על עלייה של עשרות עד מאות אחוזים (ביחס לשאר האוכלוסייה) בתחלואת עובדי תעשיית הפוספט בסרטן הדם (לוקמיה), הריאות, ומחלות נשימה.

כל זה לא מנע מהמנכ"ל לנג לקבוע בנחרצות שאין אינדיקציה לתחלואה עודפת. בהקשר זה ראוי להזכיר שהנציג של כי"ל בנושא, רני לובנשטיין, והמנכ"ל לנג כיהנו ביחד בדירקטוריון בעבר, והמנכ"ל תמך לאורך השנים בעמדה שתתיר לכי"ל לכרות פוספטים ב"שדה בריר".

בזמן שכיל חוגגת על הגושפנקה שקיבלה מהממשלה, משרד הכלכלה בראשות אורנה ברביבאי חושף את הסטנדרט העקום שמנחה אותו. "נבקש להדגיש כי מדובר בחוות דעת, ולא במחקר סדור", המשיכו להסיר אחריות לאחר שטענו כי לא הצליחו לאתר את הנתונים.

אין לדעת אם העובדה שמשרד הכלכלה לא חושף את המידע מצביעה על מהלך מושחת או על כאוס וחוסר מקצועיות – בינתיים יש אדם אחד שנהנה מההתנהלות הקלוקלת של המשרד ומהאכיפה הרפה של היחידה לחופש המידע – הטייקון בבעלותו המפעל המזהם, עידן עופר.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה:

"לעניין פנייתכם, נמסרו שתי תשובות מטעם המשרד; האחת בחודש פברואר 2022 ע"י הדוברות והשנייה, לאחר הפניה לחופש המידע, נוסחה ע"י היחידה לחופש המידע והועברה לידכם.

"נדגיש כי זרוע העבודה פעלה בשקיפות מול הכתב, מעבר לתשובות שנמסרו, נעשתה שיחה טלפונית עם הכתב להסברים נוספים.

"לאחר כלל הבדיקות בנושא פנייתכם עלה כי בידינו מסמך אחד בלבד שהועבר לכנסת והוא נמסר לכתב מיידית בעת פנייתו. 

"הובהר כי בהתאם לנתונים שנמצאו בזמנו בידי המינהל אכן לא עלתה אינדיקציה לתחלואה עודפת – וזאת משום שלמינהל הבטיחות אין יכולת לנתח מידע שלא קיים ברשותו.

"מצ"ב התשובה המפורטת שהתקבלה לפנייתכם וכן המסמך –

"לצערנו, לא הצלחנו לאתר את הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי בעת גיבוש חוות דעתה – ונבקש להדגיש כי מדובר בחוות דעת, ולא במחקר סדור, וכי מגבלות הנתונים עליהם הסתמכה ד"ר פושנוי צוינו במפורש כבר בחוות הדעת המקורית.

"בחוות הדעת, המצ"ב, הובהר כי לפי הנתונים שהיו מצויים בידי מינהל הבטיחות בזמנו, לא נמצאה אינדיקציה לעודף תחלואה תעסוקתית כוללת או מחלות מערכת הנשימה ומחלות סרטן תעסוקתיות במפעלים המופיעים בחוות הדעת. עוד הודגשו בחוות הדעת מגבלות הנתונים – קרי, הסתמכות חוות הדעת על דיווחי המרפאות התעסוקתיות ומידע העולה מתוך פעילות פיקוח שוטפת, תלונות ותביעות המובאות לידיעת המינהל, ולא על נתוני תחלואה בקרב עובדים באופן כללי, שכן אין בידי המינהל סמכות לקבל נתונים אלו.

"נדגיש כי בהתאם לנתונים שנמצאו בזמנו בידי המינהל אכן לא עלתה אינדיקציה לתחלואה עודפת – אך מיותר לציין כי אין ביכולתנו לנתח נתונים שלא דווחו למינהל".