סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"

כשראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן-חמו נכנס לתפקיד, חברת כי"ל (ICL) החלה לחזר אחריו. התנגדותו להקמת מכרה הפוספטים של כי"ל בשדה בריר, הסמוך לערד, הייתה מוכרת היטב. אך כפי שבן-חמו מספר, החברה קיוותה שעם המעמד החדש הוא ישנה את הגישה. "היו מספר פגישות. חלק אצלי, חלק במטה שלהם", הוא מתאר בשיחה עם "שקוף" ו"כאן 11". "בשלב הראשון הם רצו לגשש ולהבין מה העמדה שלי בהקמת הפוספט. לחוש את השטח: מה אני מתכוון לעשות, מה הפעולות הבאות שלי. מכיוון שהם רואים את השטח הזה כאסטרטגיה, זה להיות או לחדול".

צפו בתחקיר המשותף של "שקוף" עם מוסף "הזמן הירוק" של כאן 11:

כשהבינו שבן-חמו לא מתכוון לוותר, הם הציעו לו לנהל מאבק חלול, למראית עין בלבד. "אמרו לי: 'למה אתה צריך להיות בראש? תהיה עמום. אל תוביל. תן לתושבים להיאבק. אנחנו לא רוצים לריב איתך, אנחנו לא רוצים שזה יהפוך לראש הרשות שמוביל את המאבק נגדנו'. לי היה ברור שזה יפגע בבריאות התושבים. מי ירצה לגור בעיר שבה מכרה בפתח העיר?"

עוד ב"שקוף":

• בעקבות חשיפת "שקוף" – משרד החינוך מקפיא את מעורבות קצא"א ודוראד בתכני הלימודים
• איך מתכוננים באוצר לסיום הזיכיון על ים המלח? באוצר לא רוצים שתדעו
• בית הספר לגז "טבעי" על שם משרד האנרגיה

בפני בן-חמו ניצבה דילמה לא פשוטה: האם לסכן את מאות אלפי השקלים שהזרימה כי"ל לעיריית ערד בכל שנה? את הדילמה הזו מכירים גורמים רבים באזור הדרום. תחקיר "שקוף" בשיתוף מוסף "הזמן הירוק" של יפעת גליק ב"כאן 11" חושף את מה שנראה כמו שיטה אסטרטגית שבה נוקטת חברת כי"ל-רותם (רותם-אמפרט): הזרמה ממוקדת של מיליוני שקלים לתושבי אזור הדרום – העתידים להיפגע מהקמת מכרה הפוספטים – כשהתוצאה היא השתקת התנגדויות להקמת המכרה. לאחר שיחות עם עשרות גורמים באזור ערד וניתוח דוחות כספיים של גופים שמקבלים סיוע מכי"ל, מצטיירת המשוואה: "המסר של כי"ל לעיריות בדרום הוא 'עדיף לכן להיות בצד שלנו'", מתאר בן-חמו. 

בהיעדר תמיכה ממשלתית מספקת ברשויות הדרומיות, הכסף שמזרימה כי"ל, בבעלות הטייקון עידן עופר, עלול ליצור תלות כלכלית משמעותית בכיסה העמוק. בכי"ל טוענים כי במשך עשור העבירה החברה מיליוני שקלים לעיריות, לבתי ספר, לבתי חולים, לעמותות ולמוסד אקדמי באזור הדרום. בדיקת "שקוף" העלתה כי בין השנים 2017-2020 הועברו כ-25 מיליון שקל לכלל הגופים. יש לציין כי ייתכן שהסכום המלא גבוה בהרבה: העיריות באר-שבע, דימונה, וירוחם, כמו גם אוניברסיטת בן גוריון, מסרבות לחשוף את גובה התרומות. 

"אני הייתי מאוד זהירה איתם בקבלת תרומות. מן הסתם אתה מבין שיש משהו שעומד מאחורי זה. זה לא בחינם"

טלי פלוסקוב, ראשת עיריית ערד לשעבר

את התלות הזו יכולה לנצל כי"ל על מנת לקדם את האינטרס העסקי שלה, משום שהיא מסוגלת לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של מי שיפעלו למניעת הקמת המכרה. בשני מקרים שנחשפים כאן, הופסקו תרומות של כי"ל לגופים שהביעו התנגדות. עדויות אחרות חושפות אמירות מפורשות מצד נציגי כי"ל, שמצהירים על הציפייה לשקט תעשייתי. "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים", טוענת ד"ר שרית עוקד, תושבת ערד ופעילה נגד הקמת שדה בריר.

אך במקרים רבים, המסר עובר בשתיקה: "הם אף פעם לא יגידו את זה בצורה מפורשת, זה תמיד ברמיזות, בשמות קוד. 'תרומה לקהילה' הם קוראים לזה", מוסיפה ראש עיריית ערד לשעבר, טלי פלוסקוב. "אני הייתי מאוד זהירה איתם בקבלת תרומות. מן הסתם אתה מבין שיש משהו שעומד מאחורי זה. זה לא בחינם".

סכנת שדה בריר: סרטן ועלייה בתמותה

נחזור מעט אחורה: בעשרים השנים האחרונות מנסה כי"ל (ICL), מהחברות המצליחות בישראל, לקדם כריית פוספטים ב"שדה בריר" הסמוך לערד, שבו נמצא מכרה פוספטים המשתרע על כ-13,400 דונמים. לפי הערכות, במכרה עתודות פוספטים בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.

מי שמפריעים לכי"ל לקדם את התוכנית הם עיריית ערד (הנמצאת במרחק של כ-3.5 קילומטרים מהמכרה) ותושביה, והיישוב אלפורעה (שנמצא כקילומטר מהמכרה). ב-2016 הגישו 2,000 תושבים עתירה משותפת בתמיכת העירייה נגד המדינה, על מנת לדרוש שתמנע את הקמת המכרה, לאור הסכנות הבריאותיות שנשקפות למי שינשמו את האוויר בסביבותיו.

לפי משרד הבריאות, לתהליך כריית הפוספטים בשדה בריר עלולות להיות השלכות חמורות. "סביר שבעת הכרייה תהיה עלייה נוספת בתחלואה בעיקר בסרטן, מחלות נשימתיות ומחלות לב", הזהיר ראש שירותי בריאות הציבור את שרת הבריאות ב-2014, במכתב אזהרה ששיגר לה. בכמה אחוזים מדובר? לפי הדוח שעליו התבססה האזהרה, מדובר ב-"9% ‏בתמותה ‏ממחלות‏ לבביות, 15% ממחלת לב איסכמית ו-11% מסרטן ריאות". 

להערכתה של כי"ל, מנגד, הכרייה תוביל ל"השפעה בריאותית זניחה בלבד". מה בנוגע ליישוב אלפורעה שהוכר על ידי המדינה, ונמצא במרחק של כקילומטר מהמכרה? את ההשפעות הבריאותיות עליו כלל לא בדקו, שכן תוכנית ההקמה כוללת את פינוי התושבים. במשרד הבריאות הציבו את פינוי היישוב כתנאי להקמת המכרה, בשל הסכנה הנשקפת לחיי תושביו.

עיריית ערד נלחמה – והפסידה את התרומות

אך למרות האזהרות, הנהלת כי"ל מקדמת את תוכנית בניית המכרה בשדה בריר בכל הכוח. בחברה יצאו למאבק ממושך שישכנע את המדינה שצריך לאפשר לחברה לכרות את הפוספטים בשדה בריר, מאבק שנמשך עד עצם היום הזה. לפני כשלושה שבועות נחלו העירייה והתושבים הצלחה משמעותית – בג"ץ קבע שהכרייה לא תאושר עד שתושלם בדיקה של השפעתה על בריאות הציבור. 

נראה שלהתנגדות של עיריית ערד יש מחיר. ראש העיר בן-חמו מספר כי העתירה שהגישה העירייה יחד עם התושבים ב-2016 הייתה נקודת שבר ביחסים: "הם הבינו שזו לא קבוצת תושבים –  זו עיריית ערד מולם". זמן קצר לאחר מכן הופסקו התרומות. "כי"ל תרמה לעירייה במשך עשור סכומים של בין מיליון לארבעה מיליון שקלים לפעילות קהילתית: מעונות יום, ילדים ונוער בסיכון. זו פגיעה בבטן הרכה ביותר של העיר. זו הייתה תרומה חשובה שנגעה באוכלוסיות החלשות, אותן משפחות קשות יום. צמצמנו שירותים כדי לחפות על זה".

כי"ל מסתמכת על סעיף בנוהל של משרד הפנים לפיו העירייה לא יכולה לאשר תרומה מגוף שמנהל מולה הליך משפטי, ולכן העברת התרומות פסקה. תכתובות שהגיעו לידי "שקוף" מציגות תמונה שלפיה היועצים המשפטיים של העירייה ומשרד הפנים חלוקים על פרשנות הסעיף. אך גם אם כי"ל מנועה מהעברת תרומה לעירייה, התוצאה הסופית זהה: עירייה שפותחת בהליך משפטי מול כי"ל מפסיקה לקבל תרומות. כל ראש עיר שמקבל תרומות מכי"ל מבין את המחיר שישלם אם יבחר לעשות זאת.

"בהיעדר תמיכה מהמדינה, אם יש תורם שבא ואומר אני אשפץ לך את המעבדות בבית הספר, אני לא רואה ראש רשות שאומר לא"

ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד

מדוע העירייה מעוניינת להמשיך לקבל כסף מגוף שהיא רואה בו כגורם שעלול לפגוע בסביבה ובבריאות התושבים? "בין שלא יהיה לך בכלל ובין שכי"ל תשפץ לך מעבדה בבית ספר, מה עדיף?" מתאר בן-חמו את הדילמה. "האם הם צריכים לעשות את זה או מדינת ישראל? חד משמעית מדינת ישראל. אבל בהיעדר תמיכה מהמדינה, אם יש תורם שבא ואומר אני אשפץ לך את המעבדות בבית הספר, אני לא רואה ראש רשות שאומר לא".

"הם ניסו לקנות גם את השתיקה שלנו"

הפסקת התרומה לעירייה איננה המקרה היחיד: ארגונים נוספים בערי הדרום מצביעים על מקרים בעלי דפוס זהה. "בית הספר הדמוקרטי פעל נגד הקמת המכרה בשדה בריר, וכי"ל חשבו שאם ניקח מהם כסף אז נתבייש להילחם בהם", מספר אלון סגל, לשעבר יו"ר עמותת בית הספר הדמוקרטי של ערד. "בית הספר היה במצב כלכלי לא טוב, אז לקחנו את הכסף במשך כשנתיים. בניגוד לציפיות של כי"ל, המשכנו בפעילות נגד הכרייה בשדה בריר". 

ההמשך כבר ידוע. "כי"ל הבינו שבית הספר לא מפסיק את הפעילות נגדה, ושאנחנו לא מחליטים פתאום לתמוך בהקמת המכרה", מספר סגל. "התרומות כמובן הפסיקו".

"הנציג של כיל אומר לי: 'המכרה יקום, לא משנה מה תעשו. השאלה אם אתם תרוויחו מזה – בואו, ניתן לכם כסף'. הם ניסו לקנות גם את השתיקה שלנו"

אלון סגל, לשעבר יו"ר עמותת בית הספר הדמוקרטי של ערד

סגל, שמוביל במשך שנים את המאבק בחברה, מספר ל"שקוף" כיצד כי"ל ניסו לקנות גם את השתיקה של העמותה בראשותו, גם לאחר שעזב את בית הספר. לדבריו, כי"ל הציעה לו לקבל תרומה לעמותה שעוסקת בפיתוח התיירות בערד. "אנחנו יושבים במשרדים של כי"ל בבאר שבע. הנציג של כיל אומר לי: 'המכרה יקום, לא משנה מה תעשו. השאלה אם אתם תרוויחו מזה – בואו, ניתן לכם כסף'. הם ניסו לקנות גם את השתיקה שלנו", הוא מסכם. לדבריו, נציגים של כי"ל הגיעו אליו פעמים נוספות ואמרו לו לדבריו בצורה מפורשת: "תפסיקו להתנגד למכרה – ותקבלו מאיתנו מה שאתם רוצים".

יש לזה שם: טיוח ירוק

כדי לייצר תדמית חיובית, כי"ל דואגת גם לחנך את דור העתיד. החברה גאה בכך שהיא מלמדת את תלמידי ישראל על פעילויות השיקום האקולוגי שהיא מבצעת במישור רותם, סמוך למפעל המזהם בבעלותה. לא פחות מ-1,300 תלמידים לקחו חלק בתוכנית זו בין השנים 2017-2019. לפי כי"ל התוכנית נותנת לתלמידים "כר נרחב להבנה של חשיבות ומשמעות השיקום האקולוגי", והם לומדים בה על "הקשר הבלתי נפרד בין האדם לסביבתו". 

את ניסיון של חברות מזהמות לקיים פעילויות ידידותיות לסביבה נהוג לכנות בשם "Greenwash" (טיוח ירוק). כי"ל מלמדת על שיקום סביבתי – מדוע בכלל נדרש שיקום? מפעל רותם אמפרט בבעלותה, דורג לאחרונה כמפעל השני הכי מזהם במדינה. החברה גרמה לנזק בלתי הפיך לנחל צין, שם חלחלו לאדמה מזהמים בהיקף של כ-17 מיליון קו"ב על ידי המפעל. כך גם התרחש אסון אשלים בו החברה הזרימה כ-100-200 אלף קו"ב של תמיסה חומצית – הכוללת חומרים כמו זרחן, מתכות כבדות ומלחים בריכוז חריג. 

לפי ראש העיר בן חמו, נציגי החברה גם מגיעים לדבר בתיכון עם תלמידי תיכון אורט ערד. לתיכון זה תרמה כי"ל גם מעבדת כימיה בשווי מאות אלפי שקלים.

ראשי העיר עושים לובי לכי"ל: חשש מפיטורים

אחת הטענות של כי"ל בקמפיין שהיא עורכת לאישור הכרייה בשדה בריר, היא שאם המדינה לא תאפשר את הכרייה, יפוטרו עובדי החברה. "כך זה מוצג לראש הממשלה, ולשרת הכלכלה: לא תילחמו עבור מקום העבודה – לא תהיו פה", אומר ל"שקוף" ול"כאן 11" ראש עיריית ערד בן-חמו.

"אם חלילה שדה בריר ייעצר, אפשר לסגור את הנגב", אמר בעבר ראש עיריית דימונה בני ביטון, אחד מהתומכים הנלהבים ביותר של כי"ל במאבק. "כי"ל היא העוגן שלנו היום בדרום". 

גם ראשת עיריית ירוחם, טל אוחנה, דיבררה בדיון אחר בכנסת את האיום של כי"ל כשהייתה סגנית ראש העיר: "סיפור התעסוקה הוא לא דבר שצריך לשים אותו בצד כשמדברים על העניין הזה". אליה מצטרף גם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' שתומך בהקמת המכרה: "ברגע שיחל גל פיטורים אנחנו לא יודעים איפה הוא יסתיים". 

אך העסקת התושבים היא לא הרווח היחיד של העיריות התומכות במאבק: בדיקת "שקוף" מגלה כי עיריות ירוחם, דימונה, ובאר שבע קיבלו תרומות של מאות אלפי שקלים בשנה מהחברה. אלו רק הסכומים אותם הצלחנו לגלות. האם זהו סך כל התרומות? לא ניתן לדעת. העיריות סירבו למסור ל"שקוף" את סכומי התרומות מכי"ל משנת 2010 ואילך. עיריית ערד, היחידה שמתנגדת לכריית הפוספטים של כי"ל בשדה בריר, היא גם העירייה היחידה שלא מקבלת יותר תרומות מהחברה.

תושבי הכפר יפונו לטובת המפעל המזהם?

מעבר למפגע הבריאותי והסביבתי, יש גם מי שעלולים לשלם בבתיהם: תושבי היישוב הבדואי אלפורעה. כאמור, משרד הבריאות התנה את הקמת המכרה בשדה בריר בפינויים מהמקום. באלפורעה כמובן מתנגדים לכרייה במקום מגוריהם, ועתרו נגד החברה.

ארגון "בִּמְקוֹם", המלווה את התנגדות הבדואים למכרה, מציין כי אף שהכפר הוכר באופן רשמי ע"י המדינה כבר בשנת 2006, תוכנית המתאר ליישוב מתעכבת כעשר שנים בשל המחלוקת סביב תוכנית שדה בריר. "תושביו סובלים מחוסר פיתוח של תשתיות בסיסיות כגון כבישים, מים, חשמל וביוב, והיעדר יכולת של בנייה כחוק. כתוצאה מכך, גם מהריסות בתים", כותבים בארגון. 

הסבל שנגרם לתושבי וילדי אלפורעה לא מונע מכי"ל להתגאות בדאגה שלה לחברה הבדואית באמצעות "פעילות ייחודית איכותית ופורצת-דרך לקידום בטיחות בחיי היום יום ולמניעת תאונות ילדים בחברה הבדואית בנגב". הפרויקט, לדברי החברה, "נולד מתוך דאגה לילדים מהמגזר הבדואי". 

מדינת כי"ל

העדויות המצטברות ממחישות כי הפעילות הפילנתרופית של כי"ל מעניקה לחברה יכולת השפעה בערים שעלולות להיפגע מהכרייה ועשויות להתנגד. מול תרומות בגובה עשרות מיליונים, הנזקים הבריאותיים והסביבתיים שכי"ל גרמה במשך השנים לאזרחי מדינת ישראל, ובפרט לתושבי הדרום, נאמדים על פי הערכות במיליארדי שקלים. בדוח האחרון של המשרד להגנת הסביבה נקבע כי "רותם אמפרט" בבעלותה של כי"ל גורמת לנזק של כ-402 מיליון שקלים בשנה מפליטת חומרים מזהמים. לפי המשרד להגנת הסביבה, המפעל עובר שוב ושוב על החוק שנועד למנוע חריגה בזיהום. 

"למה בתי ספר מקבלים תקצוב מכי"ל ולא מהמדינה? למה עיריות וארגונים כל כך חלשים וזקוקים לכסף נאלצים להסתמך על גורם הכלכלי בעל אינטרס?"

ד"ר שרית עוקד, יו"ר עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות"

את המשוואה הזו – נזקי הזיהום מול תרומה לחברה – יצרה כי"ל על רקע אוזלת ידה של המדינה. "למה העירייה צריכה להתבסס על תרומות כדי לעזור לנזקקים?" אומרת ד"ר שרית עוקד, יו"ר עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות", הפועלת נגד הקמת מכרה הפוספטים בערד. "למה בתי ספר מקבלים תקצוב מכי"ל ולא מהמדינה? למה עיריות וארגונים כל כך חלשים וזקוקים לכסף נאלצים להסתמך על גורם הכלכלי בעל אינטרס?" 

מכי"ל נמסר בתגובה: "חברת ICL הינה המעסיק המשמעותי והגדול ביותר בנגב וככזה אנו חשים חיבור עמוק לאזור ולתושביו. הפעילות החברתית והקהילתית שלנו נעשית מתוך תחושת מחויבות ואחריות, וכל ניסיון לטעון כי מעורבותנו נובעת ממניעים אחרים משולל כל יסוד. עובדי החברה לוקחים חלק פעיל בהתנדבות ומעידים על תחושת סיפוק גבוהה. נמשיך לקחת חלק בתרומה ופיתוח האזור כפי שאנו נוהגים לאורך שנים ארוכות".