"מתנה מושחתת": כיל תוותר על היתרון במכרז על ים המלח – ותקבל מיליארדים מהמדינה

חברת ICL (לשעבר כיל) בבעלות הטייקון עידן עופר הגיעה עם המדינה לפשרה שתאפשר קיום מכרז חדש לזיכיון הכרייה בים המלח בשנת 2030. במסגרת ההסכם, החברה תוותר על סעיפים מרכזיים שהרתיעו עד כה מתמודדים פוטנציאליים מהשתתפות במכרז וכן תבוטל זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח. לפי ההסכמות, משרד האוצר ישפה את החברה ב-2.54 מיליארד דולר בתמורה לנכסיה וזו תסכים לחשוף את כל המידע שיש לה בנוגע לשטח הזיכיון. ההבנות שהושגו עוררו זעם בקרב ארגוני הסביבה שטענו כי מדובר ב"תשלום כופר שנסגר במחשכים על חשבון הציבור".

חוק זיכיון ים המלח נחקק ב-1961 לקראת הענקת הזיכיון ל-ICL, שהייתה חברה ממשלתית והופרטה בהמשך. הזיכיון מספק את הזכות להפיק מחצבים וכימיקלים מים המלח. כשהופרטו מפעלי ים המלח בשנות ה-90 הושארה בידי ICL זכות סירוב בהליך המכרזי. כלומר, לאחר פרסום תוצאות המכרז, ICL יכולה להציע הצעה דומה ולהמשיך להחזיק בזיכיון.

בנוסף לתשלום שהוסכם, ישפה משרד האוצר את החברה עבור השקעות שתבצע בקציר ים המלח (פינוי המלח מתחתית בריכות המפעלים). מאז 2012, אז קבעה לראשונה המדינה כי על ICL לפנות את המלח על מנת למנוע בין היתר פגיעה משמעותית במלונות ובתשתיות, הפתרון לסוגייה לא התקדם כמעט כלל. לאורך השנים פעילות המפעלים בבריכה המלאכותית (בריכה מספר 5) הותירו משקעי מלח רבים שאין בהם שימוש. אם לא יטופלו, עודפי המלח יעלו את מפלס המים ויציפו את את קו החוף ויפגעו בתשתיות. 

הנושא מעורר חשש אמיתי בקרב שורה של עמותות אזרחיות וסביבתיות, לא רק בשל ההזנחה וסכנת ההצפה, אלא גם בשל החשש כי ככל שהתאגיד דוחה את יישום הקציר, ערך השיפוי של המדינה עולה. פעיל הסביבה והמומחה לקיימות, פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית סמי שמעון כתב כי "ההבנות בין האוצר ל-ICL בנוגע למכרז העתידי לזיכיון לכריית מלח מים המלח הן לא יותר מהסכם כניעה שבו כולם כביכול יוצאים בסדר ואנחנו נשלם את המחיר".

מהתארגנות מדבר קיימא נמסר: "אנחנו המומים ממכירת החיסול שמדינת ישראל עושה לים המלח. כיל במשך שנים פוגעת והורסת את ים המלח השייך לכולנו, ובתמורה לזה משלמת סכומים מגוכחים למדינה, ולא משלמת אפילו על המים שהיא שואבת. ועכשיו המדינה נותנת להם פרס בשווי עצום על חשבון הציבור. 2.5 מיליארד דולר!! במקום לשקם את ים המלח, במקום להשקיע במדינה, הממשלה מתרפסת ומחסלת את ים המלח והאזור. ממשלת ישראל ויתרה על ים המלח ומדבר יהודה ומוכרת אותו לעידן עופר".

מארגון מגמה ירוקה, ממובילות המאבק להצלת ים המלח, נמסר: "ההסכם המסתמן בין משרד האוצר לכיל הוא לא 'פשרה', אלא תשלום כופר שנסגר במחשכים על חשבון הציבור. מדובר במהלך שמגדיל משמעותית את סיכויי הזכייה של החברה במכרז על משאב הטבע הלאומי היקר בישראל, תוך שהמדינה עוד משלמת לו מיליארדי שקלים במקרה שיפסיד במכרז – במקום אסדרה ותיקון אמיתי של מחדל הענק בים המלח. משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' גורר רגליים ונכשל עם הזיכיון, ולכן הוא מעביר במתנה שטחי ציבור ומיליארדים מכספי המסים של כולנו לחשבון תאגיד מזהם, מסוכן והרסני לישראל. זוהי מתנה מושחתת ובזבוז כספי ציבור".

בארגון לובי 99 הסתייגו מההסכמות שהושגו וטענו כי למרות ש"הדרך למכרז תחרותי על זיכיון ים המלח החדש עוברת דרך ביטול זכות הקדימה של ICL על הזיכיון הבא, צריך להבטיח שאם ההסכם המלא ייחתם, ICL תקיים את כל התחייבויותיה". בין היתר דרשו בארגון את "העברת מלוא המידע וליישום הסכם קציר המלח – צעד הכרחי לקידום ההליך התחרותי. נמשיך לפעול ולדחוף ליצירת זיכיון טוב יותר – שכולל הגברת האחריותיות הסביבתית ויישום עקרונות 'המזהם משלם'; הגדלת חלק המדינה ברווחים; והגברת השקיפות. לצערנו ההיסטוריה של ICL, כגורם ריכוזי ובעל כוח רב, מחייבת לבחון את היישום תחת זכוכית מגדלת".

תגובת ICL: "במטרה לייצר ודאות לטובת כל מחזיקי העניין, תוך שקלול כלל ההיבטים הרגולטוריים והעסקיים, החליטה החברה לחתום על מסמך עקרונות עם החשכ"ל בנוגע לשווי הנכסים, וזאת בהתאם לקבוע בחוק הזיכיון. הסכמה זו מאפשרת לחברה לבחון את אופציית הזיכיון החדש מול אלטרנטיבות עסקיות אחרות, באופן שישיא ערך לבעלי העניין השונים. כחברה שמחזיקה בידע, בניסיון ובהבנה המעמיקה ביותר של הנכסים והפעילות, אנו מאמינים ביכולתנו להמשיך ולפתח אותם לטובת המדינה והציבור. עם זאת, במידה ותנאי הזיכיון החדש לא יהיו כדאיים כלכלית עבור החברה, לא כל שכן עבור כל חברה אחרת, נשקול התמודדותנו במכרז".