
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
למרות ההחלטה ההיסטורית על פינוי התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, קבוצת בזן, שמפעילה בין היתר את בתי הזיקוק במפרץ, מבקשת לקדם בנייה חדשה בתחומה. מדובר במתקן למיצוק גופרית שאמור למנוע שינוע של חומרים מזהמים לדרום הארץ ולאפשר לבזן לטפל בהם בתוך המתחם, אלא שבכך מסתיים היתרון שלו. המתקן יוסיף זיהום למפרץ ועלותו הגבוהה עלולה בסופו של דבר להוות מכשול בפינוי, או חמור מכך, לצאת מתוך הקופה הציבורית.
בשעה שרשויות וארגונים, בהם ארגון מגמה ירוקה, איגוד ערים חיפה ועיריית חיפה, מתנגדים באופן גלוי למהלך, יש מי שיושב על הגדר ומסרב להשמיע התנגדות. יעקב פרץ, ראש עיריית קריית אתא, ורועי לוי, ראש עיריית נשר, שתושביהם סובלים מהזיהום, לא מוכנים לפרסם התנגדות וטוענים כי יחליטו בתום הדיון בוועדה המקומית המשותפת שתתכנס ביום ראשון. הדוברים שלהם ביקשו להדגיש כי בריאות התושבים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם.
ולא נותר אלא לשאול – אם עד כה הם לא קיבלו החלטה, תוך שימוש באנשי המקצוע שברשותם, קריאת ספרות מקצועית וסקירת ההיסטוריה של התעשייה במפרץ, האם הדיון הקצר הזה הוא הפלטפורמה המתאימה לגבש עמדה מורכבת?
ומה באשר למשרד להגנת הסביבה? נכון למועד כתיבת שורות אלה, דממה.

ההחלטה של משרד ראש הממשלה לקדם את כריית הפוספטים בשדה בריר מעוררת התנגדות רבה מכל קצוות הקשת הפוליטית. ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעת של משרד הבריאות ובניגוד לגורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה.
אם המהלך ייצא לפועל, המשמעות היא שתאגיד כיל (ICL) שבשליטת הטייקון עידן עופר יקבל היתר כרייה בשטח הצמוד לעיר לערד, תוך פינוי של אלפי תושבים שחיים על הקרקע הזו באל-פורעה, כפר בדואי שמחזיק בסמל יישוב שנמצא בהליך הכרה, ותוך סיכון התושבים שחיים בעיר.
בינתיים, חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, מטי צרפתי-הרכבי וקארין אלהרר מיש עתיד, מנצלים את הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותם, והגישו בקשה לקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, לחברי הוועדה יש סמכות להורות למבקר על בדיקת הנושא, מהלך שלכל הפחות יעורר הד תקשורתי משמעותי.
אלא שמדובר בצעד שדורש איחוד שורות. לוועדה יש רוב קואליציוני מובהק, וכדי לקבל החלטה, יש צורך בשני חברי כנסת מהקואליציה שיראו את טובת הציבור לנגד עיניהם, שיבחרו שלא לזהם את הריאות של תושבי ערד, שיחליטו שלא לפנות תושבים מביתם, ובעיקר, שלא יעדיפו אינטרסים פוליטיים צרים וזרים, אלא את צו מצפונם, ויתמכו בהחלטה.
ואלה שמות חברי הוועדה, בעלי זכות הצבעה: ואליד אלהואשלה (רע"מ), מירב בן ארי (יש עתיד), טלי גוטליב (ליכוד), גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד), יעקב טסלר (יהדות התורה), מיקי לוי (יש עתיד), יעקב מרגי (ש"ס), משה סעדה (ליכוד) ואושר שקלים (ליכוד).

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן תגיע השבוע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לדווח על פעילות משרדה. לפי תקנון הכנסת, הוועדה יכולה לזמן אותה בכל מושב כדי לפרט על פעילות משרדה, לספר על תוכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב. מנגד, סילמן תידרש לענות על שאלות חברי הוועדה ושאלות שהועברו מראש ליו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
בשנתיים האחרונות סילמן הצליחה לצבור אופוזיציה מרשימה, הן מקרב חברי הכנסת, והן בארגוני הסביבה לאחר שהפסיקה את התמיכות בהם וטענה שהם נלחמים במדינה. בדיון כולם יגיעו לאולם אחד, וסילמן תידרש לספק תשובות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 Responses
המנהיגות הארצית והעירונית מובילה את האוכלוסייה לפגיעות עד סכנות קיום .
בעלי הון מאוחדים עם אנשי הממשל עושים לטובתם האישית בהסתמכותם על כוחם הרב. חיי האוכלוסייה הנפגעים במחלות עד מוות אינם מהווים שיקול. הם פוגעים בכול היבטי החיים בכול תחומי העשייה בישראל מאז ומעולם. ישראל מעולם לא הייתה ארץ נאורה וגם לא סמל לגויים. גם בעת שלטון השמאל לא נעשה דבר להבראת המדינה. מדינת ישראל שקובצה מיהדות אירופה לפני ולאחר השואה במלחמת העולם השנייה, מהווה כישלון שנוצר מאופי המנהיגות בארצינו.
הרעות והאנוכיות והכיעור אצל סילמן זה בגנים, ראו התנהגותו הברברית של אביה