ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מאבק נגד זיהום, מערד ועד חיפה | השבוע באקלים הישראלי

דיון חשוב על מתקן חדש במתחם בזן שבמפרץ מגיע לוועדה המקומית בחיפה ומעורר גל התנגדויות, דיווח של השרה להגנת הסביבה על הישגיה מעורר אמוציות, ומהלך אופוזיציוני לטובת בריאות תושבי הדרום מעורר את חברי הכנסת • יומן הסביבה השבועי של "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יונה יהב, ראש עיריית חיפה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונה יהב, ראש עיריית חיפה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

למרות ההחלטה ההיסטורית על פינוי התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, קבוצת בזן, שמפעילה בין היתר את בתי הזיקוק במפרץ, מבקשת לקדם בנייה חדשה בתחומה. מדובר במתקן למיצוק גופרית שאמור למנוע שינוע של חומרים מזהמים לדרום הארץ ולאפשר לבזן לטפל בהם בתוך המתחם, אלא שבכך מסתיים היתרון שלו. המתקן יוסיף זיהום למפרץ ועלותו הגבוהה עלולה בסופו של דבר להוות מכשול בפינוי, או חמור מכך, לצאת מתוך הקופה הציבורית. 

בשעה שרשויות וארגונים, בהם ארגון מגמה ירוקה, איגוד ערים חיפה ועיריית חיפה, מתנגדים באופן גלוי למהלך, יש מי שיושב על הגדר ומסרב להשמיע התנגדות. יעקב פרץ, ראש עיריית קריית אתא, ורועי לוי, ראש עיריית נשר, שתושביהם סובלים מהזיהום, לא מוכנים לפרסם התנגדות וטוענים כי יחליטו בתום הדיון בוועדה המקומית המשותפת שתתכנס ביום ראשון. הדוברים שלהם ביקשו להדגיש כי בריאות התושבים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם. 

ולא נותר אלא לשאול – אם עד כה הם לא קיבלו החלטה, תוך שימוש באנשי המקצוע שברשותם, קריאת ספרות מקצועית וסקירת ההיסטוריה של התעשייה במפרץ, האם הדיון הקצר הזה הוא הפלטפורמה המתאימה לגבש עמדה מורכבת? 

ומה באשר למשרד להגנת הסביבה? נכון למועד כתיבת שורות אלה, דממה. 

  • יום ראשון, 23 בנובמבר, 10:00, הוועדה המקומית המשותפת מתחם בזן, עיריית חיפה. פרטים נוספים, כאן.
מחאת תושבי ערד נגד הקמת שדה בריר (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של "חיים וסביבה")

ההחלטה של משרד ראש הממשלה לקדם את כריית הפוספטים בשדה בריר מעוררת התנגדות רבה מכל קצוות הקשת הפוליטית. ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעת של משרד הבריאות ובניגוד לגורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה. 

אם המהלך ייצא לפועל, המשמעות היא שתאגיד כיל (ICL) שבשליטת הטייקון עידן עופר יקבל היתר כרייה בשטח הצמוד לעיר לערד, תוך פינוי של אלפי תושבים שחיים על הקרקע הזו באל-פורעה, כפר בדואי שמחזיק בסמל יישוב שנמצא בהליך הכרה, ותוך סיכון התושבים שחיים בעיר.

בינתיים, חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, מטי צרפתי-הרכבי וקארין אלהרר מיש עתיד, מנצלים את הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותם, והגישו בקשה לקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, לחברי הוועדה יש סמכות להורות למבקר על בדיקת הנושא, מהלך שלכל הפחות יעורר הד תקשורתי משמעותי. 

אלא שמדובר בצעד שדורש איחוד שורות. לוועדה יש רוב קואליציוני מובהק, וכדי לקבל החלטה, יש צורך בשני חברי כנסת מהקואליציה שיראו את טובת הציבור לנגד עיניהם, שיבחרו שלא לזהם את הריאות של תושבי ערד, שיחליטו שלא לפנות תושבים מביתם, ובעיקר, שלא יעדיפו אינטרסים פוליטיים צרים וזרים, אלא את צו מצפונם, ויתמכו בהחלטה.

ואלה שמות חברי הוועדה, בעלי זכות הצבעה: ואליד אלהואשלה (רע"מ), מירב בן ארי (יש עתיד), טלי גוטליב (ליכוד), גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד), יעקב טסלר (יהדות התורה), מיקי לוי (יש עתיד), יעקב מרגי (ש"ס), משה סעדה (ליכוד) ואושר שקלים (ליכוד). 

  • יום שלישי, 25 בנובמבר, 12:00, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, משכן הכנסת, ירושלים. קישור לצפייה ישירה באתר הכנסת. פרטים נוספים, כאן.
  • מי שמבקש ללמוד את הנושא, בארגון מגמה ירוקה יקיימו וובינר חינמי תחת הכותרת "מה הקטע של שדה בריר?". יום שני, 24 בנובמבר, 18:30. להרשמה ופרטים נוספים, כאן
עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן תגיע השבוע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לדווח על פעילות משרדה. לפי תקנון הכנסת, הוועדה יכולה לזמן אותה בכל מושב כדי לפרט על פעילות משרדה, לספר על תוכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב. מנגד, סילמן תידרש לענות על שאלות חברי הוועדה ושאלות שהועברו מראש ליו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). 


בשנתיים האחרונות סילמן הצליחה לצבור אופוזיציה מרשימה, הן מקרב חברי הכנסת, והן בארגוני הסביבה לאחר שהפסיקה את התמיכות בהם וטענה שהם נלחמים במדינה. בדיון כולם יגיעו לאולם אחד, וסילמן תידרש לספק תשובות. 

  • יום שני, 24 בנובמבר, 9:00, ועדת הפנים והגנת הסביבה, משכן הכנסת, ירושלים. קישור לצפייה ישירה באתר הכנסת. פרטים נוספים, כאן.
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 Responses

  1. המנהיגות הארצית והעירונית מובילה את האוכלוסייה לפגיעות עד סכנות קיום .

  2. בעלי הון מאוחדים עם אנשי הממשל עושים לטובתם האישית בהסתמכותם על כוחם הרב. חיי האוכלוסייה הנפגעים במחלות עד מוות אינם מהווים שיקול. הם פוגעים בכול היבטי החיים בכול תחומי העשייה בישראל מאז ומעולם. ישראל מעולם לא הייתה ארץ נאורה וגם לא סמל לגויים. גם בעת שלטון השמאל לא נעשה דבר להבראת המדינה. מדינת ישראל שקובצה מיהדות אירופה לפני ולאחר השואה במלחמת העולם השנייה, מהווה כישלון שנוצר מאופי המנהיגות בארצינו.

  3. הרעות והאנוכיות והכיעור אצל סילמן זה בגנים, ראו התנהגותו הברברית של אביה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,153 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק