3.3 מיליארד שקל בשנה: תג מחיר חדש לזיהום מתחנת הכוח בחדרה

תושבי חדרה והסביבה הם האזרחים שסובלים מכמות הזיהום הגדולה ביותר בישראל – כך קבע דוח מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) השנתי שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה. בדוח, שיוצא בכל קיץ מכוח חוק אוויר נקי, ניתן לראות את תג המחיר של הזיהום ממנו סובלים אזרחי ישראל לצד פליטות גזי החממה. עוד רשויות ש"מככבות" בדוח: מועצה אזורית תמר, עיריית רמלה, חיפה ואשדוד.

דירוג הרשויות נוצר מרשימת הפליטות השנתית של התעשיות בישראל שמחויבות לדווח למשרד, שמשקללת בין היתר את מחיר התחלואה והתמותה העודפת שנגרמים בשל הזיהום הרב. מדי שנה 568 התעשיות והמפעלים השונים בארץ מחויבים לדווח למשרד להגנת הסביבה על היקף פליטות גזי החממה והמזהמים השונים. אלה מקבלים תרגום כלכלי בשם "עלויות חיצוניות" שמבטא את המחיר שהמשק הישראלי משלם על הפעילות השנתית השוטפת של התעשיות. יש לציין כי לזיהום שנפלט באזור מסוים עלולות להיות השלכות ארוכות טווח, שיפגעו גם באזורים אחרים בארץ.

חדרה: מחיר הפחם

במקום הראשון, עיריית חדרה. התעשייה בעיר פלטה בשנה החולפת זיהום וגזי חממה בעלות של כ-3.4 מיליארד שקל. בין המזהמות הגדולות ביותר בחדרה – תחנת הכוח "אורות רבין", המבוססת פחם בלבד, נכון לעכשיו. בתחנה פועלות שש יחידות המייצרות חשמל, מתוכן רק שתיים מצוידות ב"סולקנים", מערכת יקרה אך יעילה להפחתת הזיהום הפחמי, כאשר שאר היחידות פועלות ומזהמות ללא מנגנון ממתן. המעבר לגז אמור להתרחש עד לשנת 2026 ולהפחית את הזיהום משמעותית, אולם בשנים האחרונות הוא כבר היה אמור להתרחש ונדחה שוב ושוב וכבר יש מי שסובר שגם במועד הזה לא נזכה להסבה לגז.

תחנת הכוח מדורגת במקום הראשון מבין המפעלים בארץ בפליטת זיהום וגזי חממה. העלויות של תחנת הכוח הסתכמו בשנת 2023 בסכום דמיוני של 3.3 מיליארד שקל על חשבון תושבי העיר. עוד מזהמת את העיר תחנת הכוח או.פי.סי חדרה שעלויות הזיהום וגזי החממה שלה בשנה החולפת עמדו על 102 מיליון שקל והיא ממוקמת במקום ה-23 מבין התעשיות בארץ. 

המזהם הגדול ביותר אותו נשמו תושבי העיר הוא תחמוצות החנקן – 16,820 טון בשנה החולפת. מדובר בקבוצת מזהמי אוויר שהרעיל שבהם הוא חנקן דו חמצני. חנקן נמצא באוויר באופן טבעי, אולם שריפה שלו בטמפרטורות גבוהות גורמת לחמצונו. הגז אופייני בין היתר לתחנות כוח, ארובות תעשייתיות ותחבורה. חשיפה לגז לאורך זמן עלולה לגרום לתגובות דלקתיות במערכת הנשימה, עלייה ברגישות למחלות נגיפיות, החמרה של סימפטומים בתחלואה נשימתית, סיכון למומי לב בעובר, וכן סיכון ללידת תינוק במשקל נמוך. חנקן דו חמצני נפלט בכמויות גדולות יותר בשריפת פחם, כלומר בתחנות כוח פחמיות, מאשר בשריפת גז.

באזור התעשייה בעיר נפלטת גם כמות תחמוצות הגופרית הגדולה ביותר בארץ, 12,220 טון בשנה בשנה, שגם כן אופיינית לתחנות כוח פחמיות. מגורים בסמוך לתעשייה מזהמת או במורד הרוח ממנה, עלולים לגרום לפגיעה בתפקודי הריאות בקרב ילדים וכן להחמרה בתחלואה נשימתית בקרב ילדים ומבוגרים. לאחר שהגז נפלט לאוויר הוא עלול לייצר זיהום נוסף, חומצה גופריתית, שאחראית בחלקה על גשם חומצי שפוגע בחקלאות וכן על יצירת סולפטים, "אובך", בשפה עממית המזהם ומזיק לבריאות. 

מגורים בסמוך לתעשייה מזהמת או במורד הרוח ממנה, עלולים לגרום לפגיעה בתפקודי הריאות בקרב ילדים וכן להחמרה בתחלואה נשימתית בקרב ילדים ומבוגרים

גופרית נמצאת בעיקר בדלקים כמו פחם, מזוט וסולר תעשייתי והיא נפלטת בתהליך השריפה שלהם לאחר תהליך חמצון. במשרד להגנת הסביבה טענו כי בשנת 2023 חלה הפחתה של 7% בפליטת תחמוצות גופרית, בשל צמצום השימוש בפחם ביחידות 1-4 בתחנת הכוח. עוד ציינו כי יחידות אלה הן המקור ל-59% מכלל זיהום תחמוצות הגופרית בישראל. 

תושבי חדרה והסביבה סובלים גם מפליטה הגדולה ביותר בארץ של חלקיקים (בקוטר PM10) לאוויר – 530 טון בשנה שבעיקר פוגעים בדרכי הנשימה העליונות. המקור לחלקיקים הוא מגוון: מסופות אבק ועד סיגריות, תחבורה ותעשייה מזהמת. מחקרים מצאו שחשיפה לטווח קצר לחלקיקים עלולה לגרום לעלייה בתמותה הכללית, עלייה בתמותה ממחלות נשימה ומחלות לב. מגורים ליד גורם שפולט חליקיקים, וחשיפה ממושכת עלולים לגרום למוות ממחלות לב בשיעורים גבוהים יותר, ואף להוריד את תוחלת החיים במספר חודשים ועד שנים. חשיפה במהלך ההיריון מסכנת את העובר ועלולה לגרום למשקל לידה נמוך, לידה מוקדמת ועלייה במומי לב. 

במבט ארצי, בשנה החולפת חלה עלייה של של 24% בזיהום מחלקיקים ביחס לשנת 2022. בחברת החשמל תלו את ההסבר במענה למשרד להגנת הסביבה במלחמה ובקריסת העגורן שהתרחשה לפני כשנה וחצי בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון והגדילה את הפעילות בתחנת "אורות רבין".

יש לציין כי תושבי שכונת חפציבה שבחדרה סובלים באופן קבוע מזיהום חלקיקי שנודף מערימות הפחם שמאופסנות ללא קירוי בתחנת הכוח עצמה בסמוך לכביש. תושבי השכונה נאבקים בחברת החשמל לאורך עשורים רבים, ואף מנהלים בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בנושא זה. רק לאחרונה, לאחר עשורים ארוכים של מאבקים, המשרד להגנת הסביבה חייב את חברת החשמל ליישם שימוש בטכנולוגיות נוספות להפחתת הזיהום. בתגובה לכתבה בנושא ב"שקוף", בחברת החשמל ביקשו לטעון כי קיימים מחקרים שמוכיחים שאין נזק בריאותי לאבק הפחם, אולם לאחר שהתבקשו לספק הוכחה לקיום המחקרים, חזרו בהם. 

• התגובה המדהימה של חברת החשמל מוכיחה כמה קל להטעות את הציבור

אשדוד: 448 מיליון בשנה על זיהום

במקום השני נמצא אזור התעשייה באשדוד, אולם העיר עצמה מדורגת במקום השביעי ברשימה מבין כ-90 ערים ועלויות הזיהום וגזי החממה שלה נאמדות בכ-448 מיליון שקל לשנה. מהנתונים עולה כי בעשור האחרון לא חלה הפחתה בפליטות המזהמים ובמשרד מציינים כי לא צפויה הפחתה כזו בקרוב. 

בין המתקנים המרכזיים בעיר שפולטים זיהום, תחנת הכוח אשכול של חברת החשמל, שמדורגת במקום החמישי עם עלויות זיהום וגזי חממה של כ-589 מיליון שקל לשנה ובית הזיקוק אשדוד (בז"א) שתרומתו לזיהום ולפליטת גזי חממה עומדת על כ-206 מיליון שקל בשנה, כמעט מחצית מכל עלויות אזור התעשייה והוא מדורג במקום ה-18. 

רק לפני שבועות ספורים המשרד להגנת הסביבה השית על המפעל צו מנהלי למניעה וצמצום זיהום אוויר לאחר שנתגלו חריגות בפליטות הזיהום. בין הדרישות של המשרד להגנת הסביבה במסגרת הצו – דיווח על תקלות באתר החברה וכן שידור חי לציבור ממצלמות המפעל, דרישה שהושגה לאחר מאבק "שקוף". עוד ברשימת המזהמים הגדולים באזור התעשייה: תחנת הכוח אשדוד אנרגיה שעלויות הזיהום וגזי החממה שלה הן 38,032,371 שקל, סולבר מוצרי חלבון 6,504,987 שקל, ואגן אדמה – 4,761,515 שקל. 

המאבק הצליח: בתי הזיקוק באשדוד יפרסמו לציבור תיעוד חי מלפיד החברה

בשנים האחרונות התגבר מאבק תושבים בעיקר סביב שכונה חדשה ביבנה, שהוקמה מול אזור התעשייה וסובלת ממפגעי ריח קשים בשל חריגות ותקלות במפעלים. התושבים חוששים שלאחר פינוי מפרץ חיפה, המקום יקלוט עוד מזהמים, כשכבר עכשיו כמות הפליטות עוקפת את הזיהום שנפלט מאזור התעשייה בחיפה בכל הפרמטרים. 

כך למשל נפלטים 7,556 טון של תחמוצות חנקן, לעומת 6,346 בחיפה. גם תחמוצות גופרית נפלטות בכמויות גדולות יותר – באשדוד נפלטים 584 טון לעומת 442 טון בחיפה. במשרד להגנת הסביבה דיווח כי מדובר בעלייה של 72% בפליטת גופרית שבחלקה התרחשה בשל המלחמה. אזור התעשייה באשדוד פלט גם כמות גדולה של חלקיקים – 414 טון לעומת מפרץ חיפה שם נפלט 362 טון בשנה החולפת. 

המזהם המשמעותי ביותר שנפלט באשדוד הוא למעשה קבוצת מזהמים שנקראת NMVOC (חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן) המזיקים הן לסביבה והן לבריאות התושבים. בשנה החולפת אזור התעשייה באשדוד פלט 851 טון חומרים מזהמים לאוויר, הנתון הגבוה ביותר בכל הארץ. אזור התעשייה במפרץ חיפה פלט כמחצית הכמות – 442 טון. 

חשיפה לקבוצת המזהמים המשמעותית ביותר שנפלטת גורמת בין היתר לגירוי עיניים, כאבי ראש וגרון, סחרחורות ובחילות, אך גם לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית

חשיפה לקבוצת המזהמים הזו גורמת בין היתר לגירוי עיניים, כאבי ראש וגרון, סחרחורות ובחילות, אך גם לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית. חלק מהחומרים הנכללים בקבוצה זו, כמו בנזן, אחראיים לתחלואת סרטן בבני אדם ואף בבעלי חיים. הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן קבעה שמדובר במסרטן ודאי, כזה שדי בחשיפה נמוכה שלו כדי להעלות את הסיכוי לנזק. קבוצת המזהמים הזו אופיינית למוקדי תחבורה ראשיים, תחנות דלק, וגם לאזורי תעשיה כימית ופטרוכימית, בסמוך למוקדי איחסון של דלקים וחומרים אורגניים. 

לצד בתי הזיקוק (בז"א), במשרד להגנת הסביבה מציינים גם את כלי השיט בנמל אשדוד שפולטים זיהום בזמן העגינה, התמרון, ההפלגה והחנייה בנמל. הם מהווים חלק משמעותי באחוז פליטות החלקיקים ותחמוצות חנקן לאוויר, אך יש להם חלק קטן בפליטת NMVOC. 

עוד ציינו במשרד שחלה עלייה של 45% בנוכחות כלי שיט בארץ מ-5,800 ל-8,400. יחד עם זאת, בגזרת הבשורות הטובות לציבור, ציינו כי זמני השהיה של כלי השיט פחתו וב-2023 פעילותם הפכה יעילה יותר. כמו כן ב-2023 נכנסו לתוקף תקנות חדשות לכלי שיט שדורשות שימוש בדלק דל גופרית של 0.5% בכל כלי השיט, וספציפית בזמן השהייה ברציף, דלק דל-דל גופרית, של 0.1% שהוביל לירידות גדולות של תחמוצות גופרית. 

קללת עידן עופר: המועצה האזורית תמר

המועצה האזורית תמר שבדרום הארץ מחזיקה במספר גבוה של תעשיות כבדות, בהן לא מעט מפעלים של תאגיד ICL (לשעבר כיל) שבבעלות עידן עופר. מדובר בתאגיד רב עוצמה ואחד הרווחיים בישראל, שבמקביל לזיהום האדיר מקפיד לפזר תרומות ביד נדיבה לכל אזור הנגב, מהמועצות עצמן ועד לפעילי סביבה, חוקרים באוניברסיטת בן גוריון וגורמים רפואיים. שניים מהאינטרסים הכבדים של התאגיד כיום מול הרגולטור: המשך הזיכיון על מפעלי ים המלח, ששווה לתאגיד הון נכבד, וניסיון לפתיחת מכרה פוספטים חדש באזור סמוך לערד.

עיקר התעשיות מתרכזות במישור רותם, אזור תעשייה שבמועצה השתרע על שטח של כ-28 אלף דונמים. בין המפעלים הרבים באזור, קבוצה חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים) שעלויות הזיהום וגזי החממה שלה עלו לציבור בשנת 2023 כ-40.6 מיליארד שקל בשנה והיא מדורגת במקום 42, תחנה הכוח או.פי.סי. רותם, שהזיהום שלה עלה לציבור כ-350 מיליון שקל, (מקום 13 בדירוג) והמזהם הגדול ביותר באזור התעשייה, רותם אמפרט של "כיל" המדורג במקום ה-12 עם עלויות זיהום ופליטת גזי חממה שנאמדות בכ-360 מיליון שקל לשנה. 

לחברה יש עוד שתי זרועות באזור התעשייה שגם להן עלויות זיהום: מכרה אורון (33 מיליון שקל) הממוקם במקום ה-50 ומפעל צין שנסגר כמעט לגמרי לפני כשלוש שנים וממוקם בתחתית הרשימה, עם עלויות זיהום וגזי חממה של כ-762 אלף שקל. חרף המצב, במשרד להגנת הסביבה ציינו כי אין יעדי הפחתה לתעשיות במישור רותם. 

חשיפה לקבוצת המזהמים הזו גורמת בין היתר לגירוי עיניים, כאבי ראש וגרון, סחרחורות ובחילות, אך גם לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית. כך למשל, בחודשים ינואר ועד מאי בשנת 2023 מפעלי ים המלח שילמו כ-26 מיליון שקל למועצה ועוד כ-87 אלף על מתקן השאיבה, רותם אמפרט שילמו באותה התקופה כ-7 מיליון שקל וחיפה כימיקלים דרום כ-3.8 מיליון שקל לחמישה חודשים בלבד. 

חשיפה למזהמים שנפלטים ממפעלי רותם אמפרט של עידן עופר, עלולה לגרום לכאבי ראש, גרון, סחרחורות ובחילה. ריכוזים גבוהים בטווח קצר עלולים לגרום לאובדן הכרה ואף למוות

לצד הזיהום הרב ופליטת גזי החממה במועצה האזורית תמר, עליהם הציבור שילם 1.3 מיליארד שקל בשנה החולפת, המועצה נהנית מהכנסות ארנונה יפות מאותם המזהמים. כך למשל, בחודשים ינואר ועד מאי בשנת 2023 מפעלי ים המלח שילמו כ-26 מיליון שקל למועצה ועוד כ-87 אלף על מתקן השאיבה, רותם אמפרט שילמו באותה התקופה כ-7 מיליון שקל וחיפה כימיקלים דרום כ-3.8 מיליון שקל לחמישה חודשים בלבד. 

בין המזהמים שנפלטים ממפעלי רותם אמפרט, אפשר למצוא כמות גדולה של מימן גופרי. מדובר בגז רעיל שאופייני בין היתר לשריפת פחם, תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקנים לטיפול בבוצה. חשיפה לריכוזים נמוכים עלולה לפגוע באיכות השינה, לגרום לכאבי ראש, גרון וצריבות בעיניים, לסחרחורות ובחילה. חשיפה לריכוזים גבוהים לטווח קצר עלולה לגרום לאובדן הכרה ואף למוות. 

למעשה, עיקר הפליטות בישראל של מימן גופרי ממקורות שמדווחים מתרחשת במפעלי רותם אמפרט. במשרד להגנת הסביבה מדווחים כי במהלך שנת 2023 נמדדו 28 חריגות מערך הסביבה היממתי ו-240 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי. בין החומרים המזהמים הבולטים שנפלטים מאזור התעשייה במצטבר אפשר למצוא 1,400 טון של חלקיקים, ו-253 טון של קבוצת המזהמים NMVOC. 

תושבי הסביבה שסובלים ממפגעי ריח קשים נאבקים כבר שנים ארוכות כדי שהמשרד להגנת הסביבה יחשוף את תחנות הניטור שבסביבה. בשל סיבות ביטחוניות הן אינן גלויות לציבור כמו יתר 200 התחנות בארץ, אולם כפי שפורסם ב"שקוף", אמצעי טכנולוגי פשוט בעלות של אלפי שקלים, אמור לפתור את הבעיה. אלא שאיש לא מוכן לממן ובינתיים, התושבים מסתפקים בדוחות חודשיים ונתונים חלקיים. 

• "בינתיים המפעלים חוגגים": הזיהום ממישור רותם מוסתר מהציבור בגלל תקציב זעום
• הזיהום במישור רותם: "סובלים כל יום, מה הטעם בדוח חודשי?"

רמלה: מאבק התושבים השפיע

בליבו של אזור התעשייה ברמלה המכונה "פארק הנשרים" שוכן מפעל המלט הגדול והיחיד בישראל "נשר" שבבעלות לן בלווטניק הממוקם במקום השני מבין עשירי בריטניה, ואף מחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה. לאורך השנים האחרונות המפעל מדורג באופן קבוע במקום השלישי מבין המפעלים המזהמים בארץ, ומעניק לעירייה את המקום הרביעי מבין הרשויות עם עלויות זיהום ופליטת גזי חממה של 1.3 מיליארד שקל בשנה, מתוכן 1.2 מיליארד מיוחסים למפעל נשר. המפעל מחזיק לצד מתקן ייצור המלט גם מחצבה צמודה שעלות הזיהום ופליטת גזי החממה שלה נאמדת בכ-16 מיליון שקל בשנה ותחנת כוח שעלות הזיהום שלה נאמדת בסכום דומה. 

בשנים האחרונות תושבי רמלה והסביבה חידשו את המאבק נגד הזיהום של המפעל ואף הגיעו להשגים בהיתר הפליטה האחרון של המפעל, כלומר ברישיון שלו להפעיל מתקנים פולטי זיהום. הדיון סביב היתר הפליטה זכה לסדרת כתבות ותחקירים ב"שקוף" ואף הוביל לדיון בכנסת ושורה של הפגנות. 

במסגרת המאבק על היתר הפליטה, התושבים דרשו להפחית משמעותית את תחמוצות החנקן שהמפעל פולט. 

במשרד להגנת הסביבה ציינו כי בשל השינויים בהיתר הפליטה, בשנת 2023 חלה הפחתה של 6% בכמות פליטת תחמוצות חנקן לאוויר בארץ בשל הפחתה של 26% מפליטות המזהמים של המפעל. בהיתר הפליטה האחרון התושבים הצליחו להשיג הפחתה מ-800 מ"ג תחמוצות חנקן ל-500 מ"ג וביוני בשנת 2027 תחול הפחתה נוספת ל-350 מ"ג.

אלא שבמסגרת הדיונים התושבים דרשו הפחתה נוספת של החומר המזהם והמזיק ל-200 מ"ג. במשרד להגנת הסביבה השיבו בשעתו לציבור כי זה לא משתלם לבעל ההון "המפעל ערך בדיקה לבחינת היתכנות כלכלית לעמידה בערך 200 בהתאם לפרקטיקה המקובלת, ונמצא כי הדבר אינו ישים", ענו ובזה נחתם הדיון. 

עוד במסגרת הדיונים על היתר הפליטה המשרד להגנת הסביבה חייב את המפעל להתקין מצלמות ולשדר את התקלות למשרד להגנת הסביבה. אולם נכון למועד כתיבת שורות אלה, במשרד לא חייבו את המפעל לחשוף את השידור לציבור ובמפעל לא ממהרים לעשות כן מרצונם.

חיפה: פחות זיהום מבעבר

במקום החמישי מבין הרשויות שסופגות את עיקר הזיהום בישראל – עיריית חיפה. העיר הפכה לסמל במאבק בזיהום אוויר ותושביה אף הצליחו להגיע להישגים לא מבוטלים. בעשורים האחרונים חלה הקלה משמעותית במזהמים שנפלטים עם ההחמרה ברגולציה, דרישות חדשות והתפתחויות טכנולוגיות. יחד עם זאת, העיר עדיין מדורגת במקום גבוה ומזוהם ולפני כשנתיים הממשלה בראשות נפתלי בנט קיבלה החלטה על פינוי המפרץ, בהמשך להמלצותיה של ועדת המנכ"לים הבין-משרדית. בהמשך להחלטה, מנהל התכנון אישר לפני כחצי שנה את התוכנית לפינוי המפרץ. אלא שלמרות ההישג הגדול, עדיין מדובר בתוכנית מתאר כללית הנעדרת מועדים ברורים לביצוע.  

הזיהום ההיסטורי מהתעשיות במפרץ חיפה, אף עומד בימים אלה בליבה של בקשה לתביעה ייצוגית נגד 30 תעשיות מזהמות בעיר שסוקרה בהרחבה ב"שקוף". התובעים דורשים דורשים הכרה בנזקים בריאותיים שהזיהום יצר ופיצויים לחולי סרטן. 

רק בשנת 2023 עלויות הזיהום עמדו על כ-982 מיליון שקל לשנה. בין המפעלים המרכזיים בעיר נמצא בז"ן עם עלות חיצונית של כ-437 מיליון שקל, והוא מדורג במקום ה-7 מבין כל התעשיות בארץ. עוד בעיר נמצאת תחנת הכוח חיפה עם כ-373 מיליון שקל במקום ה-11 ומפעל כרמל אוליפינים במקום ה-21 עם כ-117 מיליון שקל. במשרד להגנת הסביבה מציינים שבעשור האחרון חלה הפחתה משמעותית בפליטת מזהמים בעיר, אולם באופן ספציפי בשנה החולפת ציינו כי נסגרו שני מפעלים בשל פגיעת טיל וכן כי ברבעון האחרון של 2023 חלה ירידה בייצור של בזן בשל המלחמה – אלה השפיעו על כמויות הזיהום שנפלטו. 

יש לי לציין כי הזיהום אינו מתחלק באופן שווה. 15 התעשיות המזהמות בארץ שהן 2.5% מהרשימה בסך הכל, בהן מפעל "נשר", בזן, מפעלי ים המלח, ותחנות הכוח אחראיות ל-74% מכלל העלויות למשק בשנת 2023. 

תגובות: ממפעל "נשר" לא נמסרה תגובה. מחברת בזן לא נמסרה תגובה. מבתי הזיקוק לא נמסרה תגובה. מתאגיד כיל לא נמסרה תגובה.

חברת החשמל מסרה: "חברת החשמל פועלת בהתאם לתנאי היתר הפליטה והוראות הדין הרלוונטי ובהתאם להנחיות חברת נגה – החברה לניהול המערכת. בשנת 2023, הופעלו יחידות הייצור הפחמיות בשיעור גבוה יחסית, בהמשך לסגירת מאגר תמר לתקופה בת 5 שבועות, כפועל יוצא ממלחמת חרבות ברזל. בכלל כך, כפועל יוצא מהמלחמה, יחידות 1-4 באורות רבין הועמסו בהנחיית נגה לשם מתן מענה לחשש בפגיעה במשק החשמל, בהתאם להוראת חוק אוויר נקי. חברת החשמל לומדת את נתוני המפלס ותעביר התייחסותה למשרד הגנת הסביבה, בהתאם לצורך".