ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

תורידו מצלמות: דיון קריטי לעתיד אשדוד והסביבה התנהל כמחטף

עיריית אשדוד מעוניינת להרחיב את אזור התעשייה הצפוני, שלאחרונה הוכרז כמזהם יותר ממפרץ חיפה. תושבים ורשויות מקומיות שרצו להגן על ריאותיהם הופתעו לגלות את הדיון בלו"ז - והתבקשו להוריד מצלמות. מהנדס העיר הסמוכה יבנה: "נודע לנו באקראי על הדיון. הרחבת אזור התעשייה תהפוך לאזור של מטרדים וזיהום אוויר"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

האם בוועדת התכנון של מחוז דרום תכננו לקבור דיון שעוסק בהרחבת אזור התעשייה אשדוד? ברחוב התקווה 4 שבבאר שבע, התכנסה השבוע הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז הדרום. על סדר יומה, סעיף צנוע שהוקדשו לו שעה וחצי בלבד, הרחבת אזור התעשייה הצפוני של אשדוד, ביוזמת עיריית אשדוד. 

רגע לפני שצוללים לנבכי התכנון והבנייה, זה המקום להזכיר שהמשרד להגנת הסביבה קבע כי אזור התעשייה הצפוני של אשדוד מזוהם יותר ממפרץ חיפה. אם לא די בזה, דוח של משרד הבריאות משנת 2018, "אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו", קבע כי העיר נמצאת מעל הממוצע הארצי במחלות הסרטן מכל הסוגים בקרב גברים. 

בין אלה שסובלים באופן קבוע מהזיהום האשדודי, נמנים גם תושבי העיר יבנה, ובמיוחד תושבי השכונות החדשות. התכנית נמצאת במזרח אזור התעשיה הצפוני של אשדוד, על שטח של כ-360 דונם, בדגש על שימושי תעשיה ואחסנה. אם תאושר, חלק מהתושבים שם יגורו קילומטר וחצי בלבד מהשטח המיועד להרחבה. 

ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי (צילום: יעקב כהן, פלאש 90)

הדיון הזה, שהסתתר ברשימת סעיפים ארוכה בסדר יומה העמוס של הוועדה, התחיל באיחור משמעותי. נכחו בו נציגי עיריית אשדוד, יו"ר הוועדה עודד פלוס, מתכנן מחוז דרום תומר גוטהלף, נציג המשרדים השונים, כמו משרד הבריאות בריאות, הגנת הסביבה והשיכון וכן נציגי ארגונים ירוקים ובהם מגמה ירוקה. בלטו בהיעדרם נציגיה הרשמיים של עיריית יבנה שמסתבר שאיש לא טרח להזמין. 

"נודע לנו באקראי כי בתאריך 21/9/2022 צפוי להתקיים דיון להפקדת התכנית שבנידון", כתב מהנדס העיר יבנה, קובי נעים, בבוקר הדיון לוועדה. לטענתו, נכון היה לקיים שולחן עגול בנושא הרחבת אזור התעשייה ולא להסתפק בדיון. "הפעולות שיותרו במסגרת התכנית", כתב, "יהפכו את המקום לאזור של מטרדים וזיהום אוויר ויפגעו באיכות חיי תושבי העיר יבנה ובפרט בתושבים השוכנים בשטחים סמוכים לשטח התכנית בשכונות הדרומיות ביותר בעיר". עוד ציין כי "ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתחם על הסביבה המיידית שלו היא סוגיה שהעיר יבנה מתמודדת מולה כבר היום ובמשך תקופה ארוכה". 

אסרו על תושבים לצלם – בדיון פומבי

אלא שלא רק העירייה לא נחשפה לתוכן הדיון בזמן אמת, גם עשרות הפעילים מיבנה והסביבה שמנהלים מאבק יומיומי ועיקש בזיהום בזמנם הפרטי, ולא יכלו להרשות לעצמם להגיע לבאר שבע באמצע השבוע ובשעות הבוקר. משכך, פעיל מרכזי במחאה שהשתתף בדיון, אדיר קיסר, ביקש לתעד את האירוע בווידאו לטובת השאר. למרבה ההפתעה, בוועדה לא אישרו לו לצלם, ומזכירת הוועדה סימנה לו להוריד את המצלמה. 

גם פניית "שקוף" ליחסי הציבור של מינהל התכנון, הניבה תשובה דומה: "אסור לצלם דיונים בוועדה המחוזית", טען איש יחסי הציבור. אלא שמבדיקה שערכנו בחוק התכנון והבנייה, לא מצאנו כל איסור לצלם. גם איש יחסי הציבור התעלם מבקשתנו להוכיח את טענתו בדבר האיסור בעזרת חוק או נוהל. 

אזור התעשייה באשדוד (צילום: מערכת שקוף)

גורם משפטי בוועדות התכנון אמר ל"שקוף" כי מדובר במדיניות אחידה למחוזות. לדבריו, חוק התכנון והבנייה קובע כי ישיבות המוסד ינוהלו על ידי יושב הראש של הוועדה, ובסמכותו להחליט אם לאשר או לא את הצילום. לצד זה ציין כי החוק מחייב להקליט רק אודיו של הדיון וכל פעולה אחרת עלולה להפריע למנהל התקין של הוועדה. "מניסיוננו, צילום במעמד זה משמש פעמים רבות ככלי ניגוח למטרות פוליטיות ומוציא את הדיון מכלל איזון", אמר. "אם החוק קובע איך הישיבה תוקלט, אנחנו מסיקים שכל דרך אחרת לא מחייבת בחוק". 

עו"ד אלעד מן, שעוסק בהיבטים שונים של מידע ציבורי, פומביות דיונים ומשפט מנהלי אמר כי בשונה למשל מדיונים בבית המשפט, אין הוראת חוק, תקנה או הוראה מנהלית האוסרת צילום בישיבות פומביות של ועדות התכנון, או מתנה את הצילום בקבלת רשות מגורם מוסמך. "היות שמדובר בדיונים פתוחים המנהלים בפומבי, אופן תיעוד הדיון נתון בידי המשתתפים והצופים בו", טען. "תיעוד הדיון הרשמי (בפרוטוקול ובהקלטה) קבוע בדין ויש להקפיד עליו וניתן להוסיף לו גם צילום". 

"כפי שאין בידיהם סמכות לקבוע כללים שאינם רלוונטים לתוכן, כמו הדרך שבה יתלבשו המשתתפים למשל, קשה לקבל הרחבה של הסמכות הכללית כך שתאפשר מניעה של תיעוד הדיון הפומבי"

עו"ד אלעד מן על האיסור לצלם בדיון

לשיטתו, הסמכויות של יושב ראש הוועדה נוגעות לאופן ניהול הדיון ולא לאופן תיעודו על ידי צופים ומשתתפים בו. "כפי שאין בידיו סמכות לקבוע כללים שאינם רלוונטים לתוכן, כמו הדרך שבה יתלבשו המשתתפים למשל, קשה לקבל הרחבה של הסמכות הכללית כך שתאפשר מניעה של תיעוד הדיון הפומבי, ככל שהדבר אינו מהווה הפרעה פיזית לדיונים".

האדריכל איל מגדלוביץ, מנכ"ל עמותת "מעירים" שעוסקת בשיפור הליכי תכנון עירוני, הוסיף כי "גם אם החוק לא מתייחס באופן מפורש לצילומי וידיאו במהלך הדיונים, אנחנו מאמינים שהם צריכים להיות משודרים – גם ברמה הארצית, גם ברמה המחוזית וגם ברמה המקומית. לא לכל הנוגעים בדבר יש אפשרות שווה להשתתף בדיונים ומכיוון שמדובר באחת המערכות שהכי משפיעות על החיים האזרחיים בישראל – השידור בוידאו הוא צעד סימלי, אך נדרש". 

במינהל התכנון הוסיפו תגובה רשמית: "על פי חוק, הדיון הוא פרונטלי ופומבי. בדיון נטלו חבר מועצת העיר יבנה, מר רועי גבאי ואחד מתושבי שכונת יבנה הירוקה והציגו בהרחבה את עמדתם. הוועדה שקלה את כלל ההיבטים והחלטתה תפורסם בימים הקרובים". 

פגיעה בצבאים ובריאות התושבים

על אף שהוועדה צמצמה את צעדיהם, השפעת הפעילים דווקא הורגשה היטב. בפתח הדיון סיפר יו"ר הוועדה על עבודת השטח שלהם ערב הדיון. "מאחר שהתכנית מעניינת את הציבור, הותקפנו בעשרות מיילים שמדברים על הפגיעה בתושבים", אמר. "השאלה אם אנחנו הולכים לפתח מוקד שמייצר הבראה או סיכונים וריחות". 

בהמשך הדיון עלתה סוגיה סביבתית נוספת שעסקה בהיבטים הקשורים לפגיעה בטבע ובעלי חיים: השטח שכרגע מיועד לאזור התעשייה, הוא חלק מרצף אקולוגי שמשרת מגוון ביולוגי רחב, בהם פרטים של צבי ארץ ישראלי. בדיון, הארגונים הירוקים דרשו לצמצם את אזורי הבנייה ולהשאיר מעבר רחב לבעלי חיים, שהוא חלק ממה שמכונה "מסדרון אקולוגי". בעיריית אשדוד התנגדו: "לא חולקים על כך שעוברים שם צבאים ובעלי חיים", טענו כנגד נציגים מהעירייה, אך דרשו לצמצם את המעבר האקולוגי שהארגונים הירוקים דרשו.

הצבאים זקוקים לשטח מעבר ועלולים להיפגע מהקמת אזור התעשייה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

התושבים שהגיעו לדיון, לצד פעילי מגמה ירוקה, טענו כי אזור הבנייה החדש עלול לשמש לאחסון חומרים מסוכנים ובשעה שזיהום האוויר מאזור התעשייה פוגע באלפים – אין מקום להרחיב את הפעילות. "יש פה גם עניין של בני אדם", אמר עומרי טל, מארגן קהילתי ממגמה ירוקה. "ביבנה גרים אנשים כמו למשל התושבים שהגיעו לכאן. מדובר בהרחבה של הדבר הזה ולא ברור למה. יש כרגע מפגע תברואתי שאנשים קמים בלילה בגללו". 

"אנחנו מריחים ריחות מזהמים" הוסיף קיסר, כשקיבל את זכות הדיבור. "אנחנו חרדים ומסתגרים בבתים. זו קטסטרופה כימית. אנחנו קבוצה ענקית של פעילים, בהם חוקרים, פיזיקאים וכימאים שמתגייסים להגן עלינו. אנחנו רוצים לשמור על החיים של התושבים". שאר התושבים נאלצו להסתפק בציטוטים ששלחו הנוכחים בוועדה, כי במנהל התכנון נשארו איתנים בדעתם לאורך כל האירוע לאסור על הצילום. 

בסיום הדיון הנוכחים התכנסו להחליט. כפי שנהוג בוועדות התכנון, לאירוע הזה גם הפעילים שהגיעו לא הוזמנו. הפרוטוקולים יפורסמו רק לאחר החג וכך כנראה גם נוסח ההחלטה הסופי. אלא שבינתיים, ל"שקוף" נודע כי בשלב זה לשכת התכנון בוחנת שטח חלופי. מדובר על אזור שנמצא צפונה מהאזור המיועד, רחוק יותר מנקודות יישוב ובעל רגישות סביבתית נמוכה. יחד עם זאת, המקום משמש כעת לצרכים ביטחוניים, ובמהלך 90 הימים הקרובים, החלופות יבחנו. זאת ועוד, גם אם התוכנית תופקד לבסוף, מסתמן כי בוועדה לא יאשרו להקים באזור החדש מפעלי תעשייה ולא איחסון של חומרים מזהמים ועל ההישג הזה, אם יאושר לבסוף, התושבים ומאבקם חתומים.

חשוב לציין, בין אם התכנית תופקד ויקומו מחסנים לוגיסטים או שמא ימצא שטח חלופי, הדיון הדרומי הזה מגלם בעיה עמוקה ושורשית, תהום שפעורה בין המשמעות האדירה שיש לוועדות התכנון לחיי היומיום לבין הנגישות שלהן לציבור הרחב: האיסור לצלם ולתעד, העדר אמצעים טכנולוגיים לשדר את הדיון, המרחק הגיאוגרפי של הוועדה מהחיים שבהם היא דנה וחוסר הבהירות בנוגע להחלטה הסופית בתום הדיון, הם רק חלק מסימפטומים של ממכלול שלם שמחייב בדק בית. לפתחו של מנכ"ל מינהל התכנון הנכנס, רפי אלמליח, מוטלת החובה לקיים פעולות מידיות כדי לייצר מערכת נגישה, שקופה ותקשורתית שתגביר את האמון ואת יכולת ההשפעה של הציבור ופעיליו על מערכות התכנון במדינה. 

ומילה אחת נוספת על פעילים מקומיים: בדיון הזה הם הצליחו להוכיח את הכוח שיש בפעולות אקטיביסטיות פשוטות, כמו שליחת מייל, כדי להשפיע על הלך רוח שלם באירוע בו לא יכלו להשתתף.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,935 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.