הזיהום במישור רותם עדיין מוסתר והתושבים זועמים: "סובלים כל יום, מה הטעם בדוח חודשי?"

המשרד להגנת הסביבה אינו חושף לציבור את הזיהום שנפלט מאזור התעשייה במישור רותם ושומר את הנתונים לעצמו, זאת חרף פתרונות טכנולוגיים אפשריים ודרישת תושבים. כעת, במשרד מציעים הצעת פשרה, דוחות חודשיים שיסכמו את המזהמים שנפלטים מהאזור, התושבים מוחים על הפתרון החלקי. 

אזור התעשייה מישור רותם שחולש על פני 28 אלף דונמים, מכיל חלק מהתעשיות הגדולות בישראל, בהן קבוצת חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים), רותם אמפרט של "כיל" ותחנה הכוח או.פי.סי. השניים האחרונים אף מדורגים בין 15 המפעלים המזהמים בארץ מבין כ-500 אתרים.

כדי לקבל תמונה מלאה על איכות האוויר בישראל, הציבור מתעדכן בדרך כלל במידע השוטף שזורם מ-200 תחנות ניטור בסביבות מגורים ובסמיכות לאתרים מזהמים. התחנות משדרות מידע רציף למשרד להגנת הסביבה שמציג אותו באפליקציה ייעודית ובאתר האינטרנט של המשרד במטר לספק לתושבים תמונה עדכנית של איכות האוויר. 

זה קורה באזור התעשייה במפרץ חיפה, באתרים המזהמים באשדוד, ליד התחנה המרכזית בתל אביב, בסביבת מפעל המלט "נשר", ובמקומות רבים אחרים בארץ. התושבים שגרים בסמיכות למישור רותם לא מקבלים מידע זמין, למרות שהוקמו תחנות בהשקעה אדירה של 24 מיליון שקלים וזאת בשל רגישות ביטחונית והסמיכות לקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). 

אלא שלפני כשנה פרסמנו שהושגו הסכמות ונמצא פתרון טכנולוגי – שרת שיותקן על תעבורת הנתונים וישהה אותם למשך כ-72 שעות באופן שיאפשר בקרה של גורמים ביטחוניים. "התושבים פה סובלים לאורך שנים מריחות שמגיעים ממישור רותם והמערך הזה אמור לשמש להם הגנה", הסביר בשעתו נרי אראלי, תושב קיבוץ עין גדי ומי ששימש במשך 22 שנה חבר הוועדה לאיכות הסביבה במועצה, שדחף להקמת מערך הניטור. 

אמנם מדובר על מערכת מורכבת, אך הפתרון הוסכם על כולם וההערכות מדברות על כמה אלפים בודדים של שקלים לטובת רכישה והתקנה. במשרד להגנת הסביבה הודיעו בתגובה בשעתו כי "באחרונה התקבלה הסכמה לגבי אופן שידור הנתונים עם המגבלות הנדרשות", ואף הוסיפו כי הנושא נמצא בדיונים. 

אלא שנכון למועד כתיבת שורות אלה, אף אחד עדיין לא מוכן לממן את הסיפור. לטענת המפעלים במישור רותם הם ממלאים חובתם כדין ומשדרים את הנתונים למשרד להגנת הסביבה. מבחינת המשרד להגנת הסביבה אין עילה משפטית לחייב אותם להוציא סכום נוסף, והקריה למחקר גרעיני כלל אינה כפופה לרגולציה הסביבתית. במילים אחרות, אף אחד לא מוכן לפתוח את הכיס לטובת התושבים.   

כעת, במשרד להגנת הסביבה החליטו שיאפשרו לציבור להציץ בדוחות חודשיים עם סיכום המזהמים. התושבים לא יקבלו תמונת מצב אמיתית, לא יוכלו להסיק האם הריח החריף קשור לחריגה או מזהם מסוכן אחר כמו בשאר המקומות בארץ, ובטח לא יזכו להנגשה פשוטה וצבעונית כמו באפליקציה או באתר. תושבי האזור יאלצו להתספתק בדוחות אקסל עמוסי נתונים שקשה לגזור מהם מידע ללא עין מקצועית. 

"התושבים סובלים ברמה היומיומית מה הטעם בקבלת דוח חודשי?", אמר אראלי בכעס. "הדוח לא מספק תמונת מצב אמיתית, והציבור לא יקבל מידע על איכות האוויר היומית בסביבתו". הוא סיפר שתושבים סובלים מריחות רעים, נאלצים לסגור את החלון ולהתגונן, והם לא יודעים אפילו בפני מה. "אלה חומרים מסרטנים שנפלטים ממישור רותם, ומגיע להם הזכות לשמוע על זה אונליין, כמו כל התושבים במדינה". 

תגובת המשרד להגנת הסביבה

"המשרד להגנת הסביבה נמצא בדין ודברים מול הגורם המגביל באזור לפרסום המידע לציבור. בהינתן מגבלות האזור, בכוונת המשרד לפרסם החל בשבועות הקרובים בדוחות החודשיים את הנתונים המסוכמים של מזהמי האוויר של כל תחנות הניטור באזור מישור רותם כפי שעושה בדוחות החודשיים באזורים אחרים עבור כל מזהם – כולל חריגות מערכי סביבה, ערכים מרביים וממוצעים חודשיים".