ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"בינתיים המפעלים חוגגים": הזיהום ממישור רותם מוסתר מהציבור בגלל תקציב זעום

אחרי מאבק אזרחי, מפעלים בבעלות עידן עופר ומזהמים נוספים התקינו תחנות ניטור, אבל יש בעיה אחת • המידע על הפליטות שמשפיעות על בריאות הציבור נמצא תחת חיסיון ביטחוני • כדי לפתור את המצב דרושה מערכת זולה - אבל אף אחד לא מוכן לשלם עליה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אזור התעשייה רותם (צילום יוני שטרן, "מדבר קיימא")

כבר כמעט חצי עשור שתושבי המועצה האזורית תמר דורשים לדעת איזה חומרים מזהמים נפלטים מהמפעלים באזור התעשייה הצמוד אליהם, מישור רותם, ללא הצלחה. תחנות הניטור פועלות, הנתונים מועברים באופן שוטף למשרד להגנת הסביבה ורק הציבור לא מקבל עדכון. הסיבה? קפקאית כמעט. 

רגע לפני שנצלול לסיפור – צריך להבין שבחסות המדבר קשה לראות את גודל אזור התעשייה שמשתרע על שטח של כ-28 אלף דונמים. בין המפעלים הרבים באזור, קבוצה חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים), רותם אמפרט של "כיל" ותחנה הכוח או.פי.סי. השניים האחרונים מדורגים בין 15 המפעלים המזהמים בארץ מבין כ-500 אתרים. 

"בהתחלה אף אחד לא התעניין בזה", נזכר נרי אראלי חבר קיבוץ עין גדי ויו"ר ועדת הסביבה במועצה. "בגלל שאני במועצה, דחפתי להקמת הניטור, טרטרתי אנשים והפעלתי לחץ". המאמץ של אראלי השתלם והמפעלים במועצה השקיעו בלחץ היחידה הסביבתית בערד והמשרד להגנת הסביבה – 24 מיליון שקל בהקמה של שמונה תחנות. 

חשוב להבין, ברחבי הארץ פזורות כ-200 תחנות ניטור בסביבות מגורים ובסמיכות לאתרים מזהמים. כולן משדרות למשרד להגנת הסביבה שמפרסם את המידע באופן רציף באפליקציה ייעודית ובאתר אינטרנט. לעיתים יש שיבושים, אך באופן כללי, הן נותנות תמונה רציפה והיסטוריה מלאה של החומרים אותם אנחנו נושמים. "התושבים פה סובלים לאורך שנים מריחות שמגיעים ממישור רותם והמערך הזה אמור לשמש להם הגנה", הוא מסביר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. יכולה לפתור את המצב בתקציב זעום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כך גם קיוו תושבי המועצה האזורית תמר, אולם להפתעתם הם נתקלו בהתנגדות לא צפויה: הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) הסמוכה לאזור התעשייה הרימה דגל אדום וביקשה שהנתונים לא יחשפו לציבור הרחב מטעמים ביטחוניים. יש לציין כי מדובר בפרסום ריכוזי מזהמים שונים הנפלטים מפעילות כימית שאופיינית לתעשייה כבדה אך לא רק, ועלולים להעיד על פעילויות נוספות באזור.

לאורך תקופה ארוכה תושבי המועצה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה חיפשו פתרון כשבינתיים, תחנות הניטור פועלות אף איש לא נחשף לנתונים שהן מייצרות מחוץ למשרדי הממשלה. לפני כשנתיים, נמצא פתרון טכנולוגי – יותקן שרת על תעבורת הנתונים שישהה אותם למשך כ-72 שעות ויאפשר בקרה של גורמים ביטחוניים. אמנם מדובר על מערכת מורכבת, אף הפתרון הוסכם על כולם וההערכות מדברות על כמה אלפים בודדים של רכישה והתקנה.

על פניו בשלב הזה של הסיפור ניתן בקלות היה לגייס את הסכום. אחרי הכל, החלק הקשה כבר הסתיים: מאמץ אדיר של אראלי לשכנע את כולם, השקעת מיליונים של המפעלים וכמובן – מציאת פתרון שישמור על ביטחוננו אף גם יאפשר נגישות מידע לכולם. 

אלא שנכון למועד כתיבת שורות אלה, אף אחד לא מוכן לממן את הסיפור. לטענת המפעלים הם משדרים את הכול כדין למשרד להגנת הסביבה ומבחינתם, חובתם מולאה. מבחינת המשרד להגנת הסביבה אין עילה משפטית לחייב אותם להוציא סכום נוסף, והקריה האקדמית כלל אינה כפופה לרגולציה הסביבתית. במילים אחרות, אף אחד לא מוכן לפתוח את הכיס לטובת התושבים.   

בינתיים, אראלי מנסה ללא הצלחה לפרסם את הנתונים, תוך תכתובת בלתי פוסקת עם המשרד וגורמים נוספים כדי לקדם את חשיפת הנתונים. לשיטתו, על המזהם לשלם. "המשרד להגנת הסביבה פנה לייעוץ המשפטי וחזר עם תשובה שאין סעיף בחוק שיכול לחייב את המפעלים שהקימו את מערך הניטור לקנות את השרת", הוא נזכר באחת התכתובות. "הוציאו מיליונים על הפרויקט הזה ולא מצליחים לממן שרת אחד בודד ובינתיים, המפעלים חוגגים וכל העסק תקוע", הוא אומר בכעס. 

"הוציאו מיליונים על הפרויקט הזה ולא מצליחים לממן שרת אחד בודד ובינתיים, המפעלים חוגגים וכל העסק תקוע"

נרי אראלי, יו"ר ועדת סביבה במועצה האזורית תמר

באיזה חומרים מדובר? בין המזהמים המנוטרים ברום, תחמוצות חנקן ותרכובות כימיות נוספות. "בהשוואה לנזק שעלול להיגרם לתושבים, הסכום הוא זעום ובינתיים, היעדר הפרסום מאפשר מעילה באמון שלנו בחובה להגן על בריאות התושבים. למה שהציבור יאמין כשאת החובה המינימלית ביחסים איתו הם לא מקיימים?"

ומה אומרים במפעלים? תאגיד כיל המזהם שבשליטת הטייקון עידן עופר, סירבו למסור התייחסות. קבוצת חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים) כינו את הדרישה לממן את השרת "משוללת כל היגיון ואין להיענות לה", בתחנת הכוח הבהירו שאין זה בסמכותם, תשובה זהה לזו של הוועדה לאנרגיה אטומית. ומה במשרד להגנת הסביבה? שם הסתפקו בהסבר שאופן היישום נמצא כעת בדיונים. 

תגובות

תגובת משרד ראש הממשלה בשם הוועדה לאנרגיה אטומית: "הנושא נמצא באחריות המשרד להגנת הסביבה. קמ"ג נמצאת בקשר רציף עימם במטרה לקדם את הנושא. נמשיך לפעול בנחישות לשמירה על הסביבה".

המשרד להגנת הסביבה: "באזור מישור רותם וסביבותיה פועלות שמונה תחנות ניטור, אשר לא כולן מופעלות על ידי כי"ל. בשל העובדה כי באזור קיימות מגבלות ביטחוניות, לא ניתן לפרסם את הנתונים באופן ישיר. באחרונה התקבלה הסכמה לגבי אופן שידור הנתונים עם המגבלות הנדרשות. המשרד להגנת הסביבה פנה למפעלים להסדרת העברת הנתונים  בשקיפות, ואופן היישום נמצא כעת בדיון".

קבוצת חיפה: "פרוייקט תחנות ניטור האוויר במישור רותם קיים משנת 2014. המפעלים הממוקמים באיזור  מימנו את הקמתן של כל התחנות וכן אחראים למימון השוטף הכרוך בהפעלתן ותחזוקתן, כל זאת בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. הנתונים הנאספים מועברים כבר למעלה מחמש שנים באונליין למשרד הגנת הסביבה, המחליט אם וכיצד יפורסמו הנתונים לציבור. יודגש כי קבוצת חיפה הביעה כל העת את הסכמתה לפרסם את הנתונים.

"בעקבות התניית הקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני), הממוקמת באזור אולם פעילותה אינה מפוקחת על ידי המשרד להגנת הסביבה, להעביר אליה את הנתונים לפני שיופצו לכלל הציבור על מנת שתוכל לבקרם, נדרשת הקמת מערכת ביניים טכנולוגית שאת עלות הקמתה דרש המשרד להגנת הסביבה להשית על כלל המפעלים. דרישה זו, לדעת המפעלים, משוללת כל הגיון ואין להיענות לה. נתוני הניטור של מישור רותם נמצאים בידי  המשרד והוא רשאי לפרסמם למיטב שיקול דעתו".

תחנת הכוח מישור רותם OPC: "פרסום הנתונים בשקיפות מלאה לציבור, הוא בסמכות ואחריות מנ"א, כפי שמבוצע בכלל תחנות הניטור בארץ".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 תגובות

  1. האמת היא שיש טעם בטענות של מישור רותם. ככל שהם עמדו בכל דרישות החוק והתקנות בדבר הקמת תחנות הניטור ושידור הנתונים למשרד להגנת הסביבה, אם קיימת מניעה של פרסום בגלל נוכחות הקמ"ג, הם לא צריכים להיות אלה שנושאים בתוספת הכלכלית הנדרשת. מי שצריך לטעמי לעשות את זה, זה קמ"ג עצמו או משרד ראש הממשלה שאליו הוא כפוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק