בדרך למשפט היסטורי? עמותה סביבתית דורשת מ-30 חברות מזהמות לשלם פיצויים לחולי סרטן

האם יוכח שהמפעלים באזור התעשייה במפרץ חיפה אחראיים לתחלואת הסרטן הגבוהה באזור? השבוע נפתח בבית המשפט המחוזי שבחיפה דיון היסטורי בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישו עמותת "אזרחים למען הסביבה" נגד 30 חברות המחזיקות מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. בין הנתבעות: בז"ן (עד לא מזמן בבעלות עידן עופר), השלוחה החיפאית הישנה של מפעל "נשר" שבחיפה, חברת החשמל וחברת תשתיות אנרגיה (תש"א).

אם תאושר הבקשה, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שבה ציבור רחב תובע מהתעשייה מזהמת לקחת אחריות – ואף לשלם – על הנזק הבריאותי. לכן, חשיבות הדיון אינה נוגעת רק לתושבי חיפה, אלא לאזורי תעשייה רבים בארץ שסובלים מזיהום אוויר וטוענים לתחלואה עודפת בשל הסמיכות לתעשייה. כל החלטה בתיק זה תהווה תקדים ובסיס לתביעות נוספות. 

התביעה מוגשת בשם כל מי שגר, למד או עבד באזור חיפה מעל שנתיים במהלך חייו, וחלה בסרטן ריאה או סרטן לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), החל משבע השנים שלפני הגשת הבקשה. התביעה כוללת גם את מי שנפטר וחלה בתקופה זו. התובעים דורשים פיצוי על הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד של החולים, פיצוי על אובדן כושר השתכרות, נסיעות, כאב, סבל, קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות החיים. עוד מבקשים התובעים כי המפעלים יידעו כל אחד ואחת שנפגעו באופן אישי ויישאו בעלויות הפרסום.

במסמכי הבקשה לתביעה ייצוגית פירטו עורכי הדין את סוג המפעלים שאחראיים: מפעלים לייצור דשנים, תרופות, תחנות כוח וגז, תעשייה פטרו-כימית, מכלי אחסון נפט וגז. "כל אחד מהמפעלים פולט בנזן או חלקיקים ועשרות רעלים נוספים". עוד כתבו כי החברות "המשיכו לפעול במשך שנים במלוא העוצמה, כדי להשיא את רווחיהן, תוך הטלת נזקי זיהום האוויר על הציבור. הן ניצלו את רפיסות הפיקוח והאכיפה של הרשויות. כאשר כבר נערכו בדיקות, נמצאו עדויות לאי-עמידה בתקנים סביבתיים, ופעילות בניגוד להיתרי פליטה ורישיונות עסק".

בשבועות הקרובים השופט בתיק, רון סוקול, המשמש סגן נשיא בית המשפט, יקיים שורה של יותר מ-50 דיונים צפופים בבקשה, בתדירות של פעמיים-שלוש בשבוע. מדובר בהחלטה יוצאת דופן המעידה על חשיבות התיק. בעוד חודשים ספורים יחליט האם הבקשה לתביעה תתקבל – ואם יפסוק שכן, יחל המשפט.

"מאמרים שלא כתובים היטב, מצאת?"

בדיון הראשון שנפתח השבוע (שלישי) הצטופפו בחדר קטן עורכי דין רבים שייצגו את 30 החברות, ללא הגברה מתאימה ואיוורור במשך כמעט שבע שעות. חלק מהקהל נאלץ לצפות בחקירה באולם נפרד, אולם גם שם התקשו לשמוע את התובעים מייצגים עורכי הדין ד"ר ערן צין, ואמנון קרן מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, ומשרדי עורכי הדין אסף פינק וגיל רון, קינן ושות'.

מולם, שורה של 11 משרדים מהגדולים בארץ, המייצגים אתהמפעלים במפרץ חיפה. בשם המפעלים, עו"ד אוריאל פרינץ, ממשרד ש.הורוביץ חקר את המומחה מטעם התובעים, פרופ' אלדד דן מבית החולים רמב"ם, שחתום על חוות דעת המראה קשר בין זיהום האוויר לתחלואה בסרטן לימפומה (NHL) וסרטן ריאות.  

המפעלים "מנסים לטעון כי חשיפה לבנזן (תרכובת רעילה שנמצאת בנפט ומוצריו י"ג) איננה גורמת לתחלואה ב-NHL", ציין בחוות הדעת. "אני חולק עליהם. חוות דעתי נסמכת על מחקרים של חוקרים מובלים בתחום, המחקרים שהפנתי אליהם מבססים קשר זה היטב". הוא ביטל את חוות הדעת של המומחים מטעם המפעלים המזהמים: "אינן מאתגרות את המסקנות אליהן הגעתי".

במסגרת החקירה ניסה עו"ד פרינץ לקעקע את אמינותו של פרופ' דן, בשם המפעלים. כך למשל הוא שאל אם העד עיין בבקשה לאישור. מדובר במונח משפטי שמתאר את המסמכים שהוגשו לדיון בבקשה לתביעה ייצוגית. פרופ' דן לא הבין במה מדובר ועורך הדין התריס לעומתו: "אתה יודע באיזה הליך אתה נמצא פה?" השופט קטע אותו ואמר: "אני מקווה שעורכי הדין יודעים – הוא לא חייב לדעת".

דוגמה נוספת לקו ההגנה, שסביר שיתקיים לאורך כל המשפט – עורך הדין שאל את העד: "יכול להיות שמצאת מחקרים שלא מצאו קשר בין סרטן לזיהום אוויר? ציינת (בדוח) כאן מחקרים שלא מוצאים קשר?" העד השיב לשלילה. "עיינת בכאלה?" המשיך. "עיינתי בכאלה בשלב יותר מאוחר ולפני שחתמתי על חוות הדעת הראשונה", ענה. פרינץ שאל האם הסיבה היא שהוא לא מצא מחקרים כאלה. "הם לא היו רלוונטיים", הסביר הפרופסור.

פרינץ השתומם כיצד המדען מספק חוות דעת על הקשר בין זיהום אוויר ותחלואה ולא חושב שרלוונטי להוסיף מאמר שלא מוצא קשר כזה.

דן: "הוא רלוונטי אם כתוב היטב".

פרינץ: "לא מצאת מאמר שכתוב היטב?"

דן: "לא".

פרינץ: "מאמרים שלא כתובים היטב, מצאת?"

דן: "כן, קרוב לוודאי".

פרינץ: "אתה לא זוכר איזה?"

בשלב זה הפרופסור הסביר שיש הבדל בין מאמר שלא מוצא קשר בין זיהום אוויר לתחלואה לבין כזה ששולל קשר. הוא הסביר שמחקר שלא מוצא קשר לא מעיד שאין כזה, אלא הסיבה יכולה להיות היעדר נתונים מספקים, קבוצת נחקרים קטנה מדי או זמן קצר מדי לבחינה. למרות התשובה המנומקת, עורך הדין המשיך בשלו: "אבל איך נדע באיזה מאמרים עיינת והם לא טובים אם לא כתבת?"

השופט התערב בנקודה זו וביקש להבין מדוע השאלות האלה. "חשוב לדעת איזה מאמרים הוא עיין ושלל", הסביר עורך הדין. השופט טען לעומתו: "אתה הבאת את המאמרים שתומכים בגישה שלך". עורך הדין הבהיר: "האם הוא סימן קודם את המטרה ואז כל מאמר שלא מתאים לא רלוונטי ולא טוב?" השופט סיים את הסאגה: "אין טעם לשאול שאלות על מאמרים שלא קרא".

תש"א: "שמנו שורבב לתביעה ללא הצדקה"

חרף המחקרים המובהקים ועמדת משרד הבריאות, חלק מ-30 החברות הנתבעות מכחישות את הקשר בין הזיהום לתחלואה. הגדילה לעשות החברה הממשלתית תש"א, שמחזיקה במכליות נפט בסמוך לרחוב דגניה בקריית חיים, כשהשיבה ל"שקוף" כי "מדובר בבקשה שהוגשה באופן גורף וללא הבחנה בין עשרות משיבים, וכך שורבב שמה של תש"א ללא הצדקה וללא בסיס. לתש"א אין קשר לזיהום האוויר או לתחלואה הנטענים על ידי המבקשים".

חשוב לציין כי כבר הוכח בעבר מעל לכל ספק הקשר שבין תרכובות שנפלטות מתעשיות שונות לבין תחלואת סרטן. כמו כן, בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פרסמו שורה של מחקרים שמצביעים על תחלואה עודפת במפרץ חיפה ועל השלכות הזיהום. 

כמו כן, נייר עמדה משנת 2015 של משרד הבריאות בחן שכיחות של סרטן ריאה ושל לימפומה שאיננה הודג'קין בקרב תושבים הגרים בקרבת מיכלי הדלק בקריית חיים. "במחקר האקולוגי נמצא כי ישנה ירידה מובהקת בצפיפות מקרי סרטן חדשים ככל שגדל המרחק של כתובת המגורים ממיכלי הדלק", ציינו. החוקרים התחשבו במשתנים סוציו-דמוגרפיים, עישון, הכנסה, מרחק מהים, מרחק מכביש, אחוז האוכלוסייה היהודית. זאת ועוד, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2020 לבדה התקבלו כ-150 תלונות על מפגעי ריח מקומיים בקריית חיים, חלקם הגיעו ממכלי הענק. 

חברת החשמל טענה בתגובה ל"שקוף" כי "פעילות הייצור בתחנות הכוח של חברת החשמל, לרבות בתחנת הכוח חיפה, מתבצעת בהתאם לתנאי ההיתרים והרישיונות שניתנו לה. התובענה הייצוגית טרם אושרה, תגובת חברת החשמל לטענות שהועלו במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יוצגו ויידונו במסגרת ההליך המשפטי".

מפעל "נשר" ברמלה, שנכלל בתביעה כי בעבר פעל בחיפה, השיב כי "נשר דוחה את הטענות המופנות כלפיה במסגרת ההליך הייצוגי, והתייחסותה לנושא כפי שהוסברה בתשובתה לבית המשפט נתמכת בחוות דעת מומחים מהידועים בתחומם בעולם. הבקשה לאישור ההליך הייצוגי לוקה בכשלים רבים ומשמעותיים – משפטיים ועובדתיים. למען הסר ספק, לאורך כל שנות פעילותה בחיפה פעלה נשר כדין ובהתאם לרגולציה החלה עליה, ומזה למעלה מ-20 שנה (משנת 2000) לא פועלים במפעל בחיפה כבשנים או מתקנים תעשייתיים הצורכים דלקים".

ממתחם בתי הזיקוק לא התקבלה תגובה עד למועד כתיבת שורות אלה.