משרד הבריאות בדיון על הזיהום ממפעל נשר: עלייה בסרטן ברמלה ובלוד

תושבי רמלה והסביבה שכבר שנים נאבקים בזיהום שפולט מפעל "נשר" שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13, סימנו לעצמם הישג משמעותי השבוע. לאחר שנים ארוכות, המאבק שלהם הגיע לירושלים ועלה לדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. במסגרת הדיון שיזם ח"כ אלון טל (כחול לבן), הציג משרד הבריאות נתונים על עלייה מדאיגה בתחלואת הסרטן ברמלה ובלוד. יו"ר הוועדה ווליד טהא (רע"מ) אף הצהיר כי ייתכן שידרוש מהמשרד להגנת הסביבה לתת למפעל היתר פליטה זמני – ולא לשבע שנים כפי שמתכננים שם כעת.

מעקב "שקוף" אחר מפעל נשר ברמלה:

• ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"
• במשרד הבריאות בודקים לראשונה אם יש עלייה בסרטן סמוך למפעל נשר ברמלה
• מפעל "נשר" מרעיל את התושבים? במשרד להגנת הסביבה מושכים זמן ומסתירים נתונים
• הם מבעירים גם צמיגים: ב"נשר" רוצים לשרוף עוד חומרים שעלולים לזהם

כפי שחשפנו ב"שקוף", משרד הבריאות בדק את היקף התחלואה בסרטן באזור, לאחר שהמפעל עבר שני שימועים על חריגה לכאורה בפליטות מזהמים. הממצאים הראשוניים עלולים לאשש את מה שחששו ממנו שנים – לזיהום מהמפעל יש מחיר כבד. אלא שכרגע, מדובר עדיין בהשערות בלבד. כפי שהסבירה נציגת המשרד ד"ר רחל רענן, קשה להוכיח את הקשר בין סרטן לזיהום ממקור ספציפי, בשל משתנים נוספים במשוואה, כמו מזהמים נוספים, עישון, גיל ומצב בריאותי. במסגרת הדיון משרד הבריאות גם ציין כי לא נמצאה עלייה בשכיחות סרטן ביישובים קטנים מסביב למפעל.

אך משמעות הממצאים הדהדה בדיון: ישנה דרישה מוצדקת לערוך סקר אפידמיולוגי מלא באזור המפעל, כזה שיבדוק תחלואה נשימתית, מומים בעוברים, אשפוזים בקרב ילדים ומחלות נוספות. בתום הדיון יו"ר הוועדה, וליד טאהא, הצהיר כי הוא דורש ממשרד הבריאות לבדוק את מצב התחלואה שאינה סרטן, בקרב תושבי הסביבה ובעיקר בקרב ילדים. 

ח"כ טל הדגיש כי לא מדובר רק בסרטן. "אני רוצה לשים זרקור על הנושא של הכספית", חידד והסביר כי מדובר בכימיקל שפוגע בהתפתחות השכלית של עוברים. "בארצות הברית עשו מחקר והגיעו למסקנה ש-60 אלף עוברים נפגעים אצלם בשנה כתוצאה מחשיפה לכספית. נשאלת השאלה מה קורה ברמלה לוד והסביבה ובמועצה האזורית גזר".

במשרד להגנת הסביבה הגנו על המפעל המזהם

במרכז הדיון, אותו יזם ח"כ טל בעקבות סדרת הכתבות של "שקוף", עמדה דרישת מפעל "נשר" לקבל היתר פליטת מזהמים לשבע שנים נוספות – בזמן שעל הפרק עומדים שימועים מול המפעל בשל חריגה לכאורה בזיהום. חברי הכנסת תקפו את עמדת המשרד להגנת הסביבה. "מדוע לקבע טכנולוגיה לשבע שנים? האם לא היה חכם יותר לקצר את זה? וזה במיוחד נכון לאור זה שהיו שני שימועים", אמר טל. "לא אני ולא הציבור יודע מה היה באותם שימועים, נשאלת השאלה איך אנחנו מצפים מהציבור שגם ככה יש משבר אמון, לתמוך בהיתר כשלא שמענו מה קרה בשימוע, ומה הסנקציה".

יו"ר הוועדה טהא הוסיף על כך כי עד שמשרד הבריאות יעביר לידיו ניתוח מלא של נתוני התחלואה באזור הוא ישקול לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה לתת היתר פליטה זמני ולא היתר לשבע שנים כפי שהוא מתכוון לספק.

מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, גדעון מזור ניסה להצדיק את עמדת המשרד ונראה כי הוא מגן על האינטרסים של המפעל לא פחות מאשר על הציבור: "הם צריכים תקופת זמן ממושכת בלי שהרגולטור מעמיד בפניהם דרישות בתדירות גבוהה", אמר. עוד הוא הוסיף כי "נשר הוא מפעל משמעותי והוא מקבל פיקוח הדוק". בדבריו התייחס מזור לשימועים של נשר על אבק וכספית: "ההליכים הם מורכבים אבל מתקדמים. עד סוף יולי נסיים את התהליך הזה".

ח"כ טל הקשה וציין שאחד האירועים התרחש לפני זמן רב. "למה זה לוקח שלוש שנים להגיע למסקנות?" שאל בתקיפות. מזור הסביר כי במשרד כבר הגיעו מזמן למסקנות, והם "בתהליך מתקדם של סיום אותו מהלך". טל ביקש שישתף במסקנות, אולם זה האחרון סירב לשתף את הציבור: "אני יכול להגיד שיש תהליך של הטלת עיצום כספי, אני לא רוצה לפרט, כדי לשמור על התהליך כמה שיותר תקין. אבל זה לא משהו זניח". טל הבהיר לו כי "אור השמש זה החיטוי הכי טוב".

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שאף הוא נכח בדיון, תקף את עמדת המשרד להגנת הסביבה. "אם אתם בשלב של טיעונים להפרה מלפני שלוש שנים, איך אתה מוצא שהמנגנון הזה יעיל בהרתעה של גורמים מזהמים?", אמר למזור. "אנחנו דנים בהיתר הבא כשיש הפרות בהיתר הקודם שעדיין לא מוצו". עוד הוא הוסיף כי "זה אחד המפעלים המזהמים בישראל, לא הייתי רוצה להיות תושב שגר במקומות האלה, כשאני יודע שאם יש הפרות, לוקח שנים עד לאכיפה. וכבר אנחנו דנים על חידוש ההיתר". מזור הבטיח כי עד סוף יולי בכוונתם לסיים את התהליך. 

"אבק ידידותי"?

בימים אלה היתר הפליטה של נשר מסתיים. המשמעות היא שהמשרד להגנת הסביבה צריך לתת להם רישיון לשבע שנים נוספות לפלוט חומרים מזהמים לסביבה. בדרך כלל בנקודת זמן רגישה זו, שני הצדדים מבקשים לערוך שינויים.

ומה בעצם מבקשים בנשר מהמשרד? המפעל הוא יצרן המלט המרכזי בישראל. כדי לייצר את חומר הגלם שנקרא קליניקר, המשמש לייצור מלט ובטון, יש צורך בטמפרטורה גבוהה שנוצרת משריפת חומרי בערה שונים. בשנים האחרונות ב"נשר" החלו להחליף את הדלקים המאובנים בחומרי בערה אחרים, בהם פסולת וחומרים מסוכנים. וכך, המדינה מקבלת פתרון לחלק מהזבל שלה והמפעל זוכה בדלק זול. והתושבים? ממשיכים לספוג זיהום בצורות שונות. 

לדברי מנכ"ל המפעל אלדד בן משה, שימוש בפסולת כתחליף לדלקים מזהמים הוא "פתרון לבעיית ההטמנה". הוא הסביר בדיון מדוע שריפת הפסולת מהארובות היא פתרון סביבתי לא רק למפעל, אלא למדינת ישראל כולה. עוד הוא הוסיף כי המהלך יעלה להם כמיליארד שקלים נוספים. 

טאהא הזכיר לו ש"לפני הכל צריך לעמוד בערכים שנקבעים". בדבריו הוא התכוון לשני השימועים. המנכ"ל אמר על כך כי "המשרד להגנת הסביבה עושה לנו את המוות". טאהא סבר אחרת: "אני לא הרגשתי".

עוד אמר המנכ"ל כי הוא מצטער על כך שהפעם הראשונה שבה הוא נפגש עם התושבים היא בכנסת, וזכה על כך לפרץ של זעם מכיוונם. יו"ר הוועדה טאהא הסביר לו שיש לתושבים "דעה אחרת על האבק הידידותי". 

גם ח"כים התגייסו לטובת נשר

בדיון נכחו חברי כנסת רבים. הנהלת "נשר", מצד אחד והתושבים מנגד, הבינו שזו שעה שלא תחזור, הזדמנות יוצאת דופן לדון במפעל המזהם על רקע היתר מחודש לשבע שנים שלמות והתפתחויות טכנולוגיות. כך הגיעו לדיון חברי כנסת שאינם חברים קבועים בוועדה, כמו סימון דוידסון מיש עתיד. "אני קצת לא אוהב את ההשתלחות הזו על מפעל שהוא כל כך כל כך חשוב למדינת ישראל, וחשוב לי להגיד את הדברים האלו", אמר. עוד הודה כי הוזמן לסיור במפעל יחד עם חברת הכנסת ממפלגתו נירה שפק, וכי הוא התרשם עמוקות. 

"צריך לזכור שהמפעל הזה, התרומה הגדולה של המפעל הזה לחברה, כל הנושא של ספורט, כל הנושא של תרבות, חינוך, אני מאוד מאוד התרשמתי מאנשים שמאוד מאוד חיוביים ומאוד רוצים לעזור", אמר. במילים אחרות, דוידסון הודה כי המפעל משלם כסף רב כדי לקנות תדמית נקייה יותר ולטשטש את עקבות הזיהום, כפי שחשפנו ב"שקוף". על כך ענה לו טאהא: "כדי להביא אנשים לעשות ספורט, צריך לעשות אותם בריאים".

בסיום הדיון טל אמר ל"שקוף" כי אינו מתכוון להרפות מהנושא. "כנבחר ציבור, ברור לי שאסור להפקיר את תושבי רמלה-לוד והסביבה, ולתת היתר לשבע שנים שמקבע את הטכנולוגיה הקיימת", אמר. "אני מתכוון להגיע לשימוע שיתקיים במשרד להגנת הסביבה, כדי לשכנע אותם שניתן להשתמש בסעיף הרלוונטי בחוק, כדי לחדש את ההיתר רק בהתאם ליישום התיקונים הנדרשים, ולשימוש בטכנולוגיה המיטבית עכשיו ובמהלך השנים הקרובות". 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מועד חידוש היתר הפליטה אינו נתון להחלטת המשרד להגנת הסביבה, אלא כפוף למועדים הקבועים בחוק, ונציגי המשרד אף ציינו בדיון כי המשרד היה מעוניין לגמישות בחוק נושא המועדים לחידוש היתרי פליטה. 

"יום שני 30.5 היה המועד האחרון להגשת הערות הציבור לטיוטת ההיתר. כעת שוקלים במשרד להגנת הסביבה בכובד ראש את הערות  הציבור שהתקבלו, כמו גם נושאים נוספים שעלו בדיון בכנסת, לקראת גיבוש תנאי ההיתר הסופי.

"נדגיש כי היתר הפליטה מהווה כלי מרכזי בידי המשרד לביצוע רגולציה ופיקוח על הפליטות. בגין הפרתו ניתן לבצע הליכי אכיפה מנהליים או פליליים, כפי שבוצעו בעבר לא אחת על יד המשרד, לרבות נגד נשר, ולרבות הליך של הטלת עיצום כספי המתנהל בימים אלו נגד חברת נשר בגין הפרות של היתר הפליטה הקיים שלה".