"אם עשיתם הכול כמו שצריך – אין מה להסתיר"

רגע אחד קטן שהתרחש בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשבוע שעבר, זיקק אולי יותר מכל, את התהום שפעורה בין הציבור הרחב והמשרד להגנת הסביבה. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התעמתו עם מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אמיר זלצברג, על האופן שבו המשרד מנגיש לציבור נתונים ומידע. הדיאלוג בין הצדדים חשף את חוסר הנגישות של המשרד להגנת הסביבה, ואת רצון הציבור לקבל לתשובות, מידע ונתונים כדי לגבש תפיסת עולם מבוססת. 

ברקע הדיון, המשרד להגנת הסביבה התיר לבית הזיקוק אשדוד להחליף עד 5% מהנפט הגולמי שבשימושו ב"דלק קל", קונדנסט, ממאגר לווייתן. הציבור לא קיבל על כך כל מידע מערוצי התקשורת הרשמיים של המשרד ובדיון אף נחשף כי המשרד להגנת הסביבה ערך שינוי בהיתר הרעלים של בית הזיקוק, וכבר לפני כשבועיים הזרמת הקונדנסט ממאגר לווייתן לאשדוד החלה ללא עדכון הציבור. 

"כפי שהבנת, אדוני, יש עניין רב לציבור במהלך הזה", אמר להב הרצנו לזלצברג. מלינובסקי הוסיפה: "ברגע שמסתירים, לא מפרסמים דברים, תמיד עולות תיאוריות קונספירציה. פשוט תפרסמו ברבים, באתר האינטרנט, שהכול יהיה גלוי, אין מה להסתיר. אם אתם עשיתם הכול כמו שצריך, אין מה להסתיר, תפרסמו כדי שאנשים יוכלו לקרוא".

החשש העמוק של התושבים עלה בעיקר לנוכח היסטוריית ההפרות של בית הזיקוק ויכולתו להתמודד עם החומר הנדיף, לצד מתקנים מזהמים נוספים באזור התעשייה שפוגעים באיכות האוויר ובבריאות התושבים. לצד החששות, עלו גם לא מעט שאלות שבעיקר הצביעו על היעדר אותה הנגישות. 

זו אינה הפעם הראשונה שמתנהל דיון דומה מול המשרד להגנת הסביבה. בשיאו של הקיץ האחרון, התקיים דיון נוסף על אשדוד, בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. חברי הכנסת פנו לזלצברג כבר אז, ביקשו ממנו לפתוח לציבור גישה למצלמות המתעדות את הלפיד של בית הזיקוק, ללמוד יותר על נתונים ולגלות שקיפות. מנהל המחוז הבטיח כי יבדוק, אולם זה לא קרה. 

יש לציין כי זלצברג, איש מקצוע ותיק, אינו אשם. באופן מסורתי, המשרד להגנת הסביבה בורר היטב את הנושאים שאותם הוא מתווך לציבור. ייתכן שמדובר בעניין היסטורי, הרי עד לפני כמה שנים הציבור גילה עניין מועט בסביבה. וייתכן גם שזו מדיניות: ככל שהציבור יודע פחות, ככה הוא פחות יערים קשיים, ישאל שאלות, וידאג. ובסופו של דבר, גם בדיון הזה רבים מהמשתתפים, ובהם חברי הכנסת, גילו חוסר הבנה באשר להליכים שהמשרד מקיים וככל שהנושא יותר טכני ומורכב, כך האתגר לתווך אותו לציבור גדל.

מה קרה להבטחות?

השיח על שקיפות הנתונים עלה לאורך כל הדיון. "אני רוצה לדעת נתונים על הניטור", ביקש ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) במטרה ללמוד על היקפי בדיקות הפתע, הדיגומים והבדיקות שהמשרד עורך בבית הזיקוק ובאזור התעשייה כולו. "מתי היה, מה התוצאות, כל כמה זמן אתם עושים בדיקה ומה קורה במקרה שאתם מגלים שהתוצאות הן רעות. זו הזכות הבסיסית של התושבים, זה המינימום".

זלצברג הסביר לו על מערכות הניטור השונות, בדיקות הפתע וסיורי פיקוח. "והתושבים מעודכנים בתוצאות?", תהה כסיף.

בנקודה הזו, זלצברג סיפק תשובה חלקית בלבד וענה כי התושבים יכולים להתעדכן דרך אפליקציית "אוויר בסביבה" על נתוני תחנות הניטור שפזורות ברחבי הארץ. במילים אחרות, חריגות, הפרות, התראות, שימועים וצווים מנהליים אינם חשופים לציבור והמשרד להגנת הסביבה באופן עקבי לא מעדכן מיוזמתו – כפי שפרסמנו לא פעם. 

זלצברג הוסיף כי נתוני הניטור הרציף בארובות המפעלים אמורים לצאת באופן מסודר דרך מערכת חדשה שהמשרד להגנת הסביבה מקים כבר מספר שנים, אולם הדבר עדיין לא קרה. "יש תהליך שהמשרד מקדם עכשיו באופן רוחבי בכל המדינה", הוא הסביר. "זה תהליך במסגרת השקיפות ואני מקווה שהוא יושלם עוד השנה וכל הציבור יוכל לראות את כל המפעלים, את כל מכשירי הניטור הרציף". 

ומה באשר לאופן שבו התקבלה ההחלטה? כיצד התנהל התהליך שהוביל לשינוי בהיתר הרעלים של בית הזיקוק? להב הרצנו ניסה להבין כיצד זה התרחש, אילו בדיקות נעשו ועל סמך איזה נתונים. "האם בחנתם חלופות?", הקשה. 

"לא בחנו חלופות, בחנו את המשמעויות", הבהיר זלצברג. "תפקידנו כמשרד להגנת הסביבה הוא כאשר מגיעה תוכנית, לבחון את המשמעויות הסביבתיות שלה. אנחנו בודקים האם זה תואם את היתר הפליטה, אם זה תואם את היתר הרעלים, האם מתקיימים סיכונים וכדומה". עוד הוא הוסיף כי "במקרה הזה, מכיוון שהקונדנסט מחליף נפט גולמי בהיתר הפליטה, לא נדרש לעשות שינוי משמעותי בהיתר הרעלים, ורק התאמנו אותו כי קונדנסט בסופו של דבר הוא סוג של נפט". 

להב הרצנו המשיך לדרוש נגישות לחומר: "היכן ניתן למצוא את הסקירה שעשיתם? היא מפורסמת לציבור? הרי בחיפה, כשהועברו מלווייתן לחיפה, בוצעה חוות דעת של מומחה, חוות דעת מקיפה שהתייחסה להיבטים הסביבתיים, גם בהיבט של סביבה וגם בהיבט של בריאות הציבור. היכן הסקירה הזו שביצעתם?" זלצברג ענה לו שישמח להעביר לו מכתב שמפרט את הנושא. ומה לגבי הציבור? איש לא שאל וזלצברג לא השיב.

לצד העמימות הגדולה באשר לנתונים, זלצברג סיפק מידע רב על אודות התהליך, שיש בו כדי לענות על חלק מחששות הציבור, אולם קשה שלא לתהות מדוע יש צורך לכנס דיון בכנסת בשביל לספק לציבור מידע. "כשבית הזיקוק אשדוד הודיע לנו על הכוונה שלו לקלוט את אותו קונדנסט, אנחנו בחנו את הנושא הזה", הסביר. "הקונדנסט אכן נדיף כפי שנאמר פה, אבל הנפט הגולמי נדיף יותר. הקונדנסט אכן מכיל חומרים רעילים שהסמן העיקרי שלהם הוא בנזן, אבל הנפט הגולמי מכיל יותר. לכן יש אמצעי בקרה. גם הקונדנסט וגם הנפט הגולמי מאוחסנים במכלים עם אטם כפול, עם גל צף שמונע את האידוי בצנרות שמותאמות לכך וכך הלאה". 

ובאילו עוד אמצעים מבטיחים את שלום התושבים? האם התעשיות שמעורבות בהעברת הקונדנסט משתמשות בטכנולוגיות המיטביות (BAT)? מדוע המצלמות עדיין לא חשופות לציבור ומתי המשרד להגנת הסביבה יחשוף באופן עקבי צווים מנהליים? והאם ניתן לקבל את המכתב שזלצברג הבטיח ללהב הרצנו? פנינו למשרד להגנת הסביבה כדי לקבל מידע, אולם נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא התקבלה תגובה. 

ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) דרש מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הבריאות להעביר לוועדה תוך 14 ימים דוח שיסקור את ההשלכות של העברת החומר המסוכן מחיפה לאשדוד וכן לפרסם נתונים על התחלואה באזור.