אותם מפעלים מככבים במדד המזהמים – מדוע נשקלות הקלות שיטיבו איתם?

המפעלים של עידן עופר מככבים ברשימת התעשיות המזהמות ביותר בישראל, כבר כמעט עשור ברציפות. המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (שני) את "הרשימה האדומה", דירוג המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בארץ לשנת 2021. במקום הראשון והשלילי במדד, מפעל הפוספטים "כיל רותם" של עידן עופר, שזינק למקום הראשון אחרי ששנתיים "זכה" במקום השני. אחריו בתי הזיקוק השייכים לקבוצת בז"ן, שבשנה הזו עדיין היתה בבעלות עופר. עוד ברשימה ממפעליו, כרמל אוליפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה, שניהם מקבוצת בזן.

במסיבת העיתונאים המקוונת, שנערכה ערב פרסום המדד, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא פסחה על אף אחת מהקלישאות: הבטיחה להשקיף נתונים, לקצר זמני אכיפה ואפילו התייחסו במשרדה לטיפול רוחבי בגובה הקנסות. אלא שבזמן שההצהרות מילאו את חלל הזום, המשרד להגנת הסביבה שבראשו היא עומדת, דווקא מקדם רפורמה מקיפה שפוגעת אנושות בחוק אוויר נקי.

מטרתה הרשמית של הרפורמה ברישוי המפעלים היא לייעל את שיטת הרישוי ולעמוד בתקנים בינלאומיים, אולם במסגרת ההליך, המשרד להגנת הסביבה, בראשות סילמן ומנכ"ל המשרד, גיא סמט, מעניקים לתעשיות הקלות משמעותיות. כך למשל, החוק שכרגע נמצא בדיונים בוועדת הפנים והסביבה, מציע להאריך את משך היתר הפליטה (הרישיון שניתן למפעלים לפלוט זיהום) משבע שנים לעשר. 

כמו כן, כיום המפעלים מחוייבים לבחור בטכנולוגיה המיטבית להפחתת פליטות, מונח מקצועי לאמצעים שנבחרו ואושרו לפי תקנים מחמירים בעולם. החוק החדש יעניק למפעלים הנחה מסוימת גם בתחום הזה ויאפשר להם לבחור טכנולוגיה מבין קשת אפשרויות, ולא רק את זו הטובה ביותר.

"אנחנו לא מכירים הקלות", ענה סמט לשאלת "שקוף". "לא יצאה אף הנחיה כזו לדרג המקצועי. אם הדרג המקצועי סבור שהוא צריך לבחון את הדברים בצורה אחרת…" אמר. וסילמן הוסיפה: "זה בדיון בוועדה בכלל". השאלה שהופנתה לשרה, ביקשה לבדוק אם לאור השינויים הקטנים במיקום התעשיות שמככבות בראש הרשימה, יש בכלל מקום להקלות. ניכר כי במשרד לא ציפוי לשאלה. 

"אלה דיונים שהתקיימו בין המשרד וכלל הגורמים", המשיך סמט, "ועדיין המשרד דורש את הציוד הכי חדיש וטוב, בתקנים הכי טובים. ברגע שרישוי משולב יעבור, נקבל הפחתה יותר משמעותית מגורמים תעשייתיים שעד היום קיבלו היתרים שונים ואחרים", ניסה להסביר, אולם ללא התייחסות עניינית למשך היתר הפליטה או טכנולוגיה מיטבית. "אין שום הנחייה של השרה ולא שלי", סיים את דבריו. וסילמן חיזקה אותו: "שום הקלות בחוק אוויר נקי וכרגע אנחנו בתחום הזה בוועדה של פנים והגנת הסביבה של הכנסת, של חוק רישוי משולב", אמרה, "אז אפשר לבוא ולעמוד מקרוב", הזמינה את הציבור. 

אלא שב"שקוף" דווקא "עמדנו מקרוב" על הנושא, ובדיון האחרון בכנסת הדברים נשמעו אחרת לגמרי. "השינויים הללו, אני חושש, עלולים כן לגרום נזק", הזהיר בדיון פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "מטרת חוק אוויר נקי היא להגן על בריאות הציבור והסביבה – חובת ההוכחה היא על מי שרוצה לעשות את השינוי, שהשינוי הזה לא מזיק לבריאות הציבור והסביבה בישראל".

נוכח המדד החדש, הוסיף בשיחה עם "שקוף" כי "המשרד לא מגן מספיק טוב על הציבור, ועוד פוטרים את המפעלים מהחובה לפעול לפי הטכנולוגיה המיטבית? זה חלק מהבלוף הזה. מפעלים שמזהמים, פורעי חוק, שנה אחרי שנה, מסכנים את בריאות הציבור וממשיכים לקבל הקלות. למה?" 

להכניס את "נשר" למדד

המדד מתבסס בין היתר על עבירות סביבתיות, פליטת מזהמים לסביבה ותוכניות להתייעלות סביבתית. הרשימה מפרסמת רק חברות ציבוריות וחברות שבבעלות ממשלתית וכאן גם חסרונה: אין ברשימה מפעלים פרטיים כמו למשל מפעל המלט "נשר". בנוסף, הרשימה מתבססת על מידע שהתרחש לפני יותר משנתיים ומאז חלו תמורות רבות, כמו שינויי בעלויות ואפילו סגירת מפעלים, למשל מפעל "צין".

"המדד מציג רק חברות ציבוריות, אין לנו סמכות כרגע בחוק כדי לפרסם חברות פרטיות", הבהירה סילמן. "אנחנו יודעים שאלה חברות שגם מזהמות ואני חושבת באופן אישי שהמדד צריך להתפתח גם לכיוונים האלה, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה, ואנחנו נבדוק את האופציות של חקיקה בנושא", הבטיחה.

סילמן התייחסה באופן נקודתי למפעל המלט "נשר", שבליבת הסיקור של "שקוף": "נניח 'נשר' רמלה, שקנסנו אותם זה מכבר על הפרות, אנחנו מקבלים הרבה תלונות של תושבים, וגם שם נמצאים בליווי צמוד", שיתפה. יחד עם זאת, הבהירה: "הם לא מופיעים במדד, אנחנו יכולים להציג רק חברות ציבוריות, אבל גם לכיוון הזה אנחנו הולכים".

במשרד להגנת הסביבה ניסו לקדם את המסר כי למדד יש השפעה גדולה על החברות עצמן. "התאחדות התעשיינים והתעשייה מוטרדים מהמדד", אמר מנכ"ל המשרד, גיא סמט. "יש לו אפקטיביות מסויימת, סביב המדד מתעוררת שאלות קשות". אלא שגם הוא סייג: "הוא (המדד י"ג) לא מושלם, הוא מתייחס לחלק מהחברות ולא לאחרות, הוא מוגבל ביכולת שלו".

"אין הפתעות"

הרשימה מציגה 45 חברות ציבוריות וממשלתיות שמחזיקות ב-123 מפעלים. עשרת המפעלים הראשונים הם: כיל רותם, בתי הזיקוק לנפט (בזן), פז בתי הזיקוק, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן מערכת הולכה, שפד"ן, גדיב תעשיות פטרוכימיה, אורות רבין ומפעל טיהור שפכים של רהט.

המשרד להגנת סביבה פירט את העבירות של כל מפעל ומפעל, ואף הסבירו כי המדד מתייחס להפרות שהתרחשו עד שלוש השנים לפני מדד, כאשר ניתן משקל גדול יותר להפרות בשנת 2021, השנה אליה מתייחס המדד. כך למשל, מפעל הפוספטים רותם אמפרט קיבל את עיקר הניקוד שלו על צו מנהלי שניתן לאחר הזרמת שפכים, הפרות תשתיות, וחריגת פליטות ומזהמים לאוויר. בתי הזיקוק קיבלו את עיקר הניקוד השלילי על חריגות מפליטות מזהמים, ועל אירוע חומרים מסוכנים.

בתי הזיקוק לנפט קיבלו ניקוד שלילי בעיקר על חריגות פליטת מזהמים במסגרת אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מיכל שהתרחש ב-2020. בפז בתי הזיקוק באשדוד תועדו חריגות בפליטות לאוויר, ובעיקר על כך דורגו. כרמל אוליפינים של קבוצת בזן, קיבלה ב-2021 צו מנהלי בשל חריגה בפליטה לאוויר וכן תועדו העברות לנחל הקישון. 

"אין הפתעות, אתם תוכלו לראות גם פה שאנחנו מכירים את השמות האלה, שמות מוכרים, אנחנו מפקחים עליהם קרוב, הציבור לא תמיד חייב לראות את המדד, כדי להרגיש בפועל ביום יום שלו את את ההשפעות הסביבתיות של אותן חברות", אמרה סילמן. "התממשות של סיכון סביבתי יכולה לגרור להפסדים לבעלי מניות ואג"חים של חברות שמזהמות את הסביבה, ובסופו של דבר זה משפיע עלינו".

איפה הכתבים הכלכליים?

מטרת המדד, כפי שציינו במשרד, בין היתר לספק למשקיעים מידע על חברות ציבוריות. מפעל שפעם אחר פעם נקנס בסכומים גבוהים, ופעם אחר פעם מפר את החוק, עלול לחזור על כך בעתיד. . אלא שבמסגרת מסיבת העיתונאים לא הוזמנו כתבי כלכלה ולא הוצגו מדדים אופרטיביים שימחישו את אפקטיביות המדד. 

בנוסף, זו השנה ה-11 שהמדד מתפרסם, אולם לא ניתן להשוות בין הרשימות לאורך השנים, בשל שינוי מתודולוגיה שערכו במשרד להגנת הסביבה. "לא ינתן ניקוד שונה לפליטות לסביבה בהתאם לכמות או ריכוז החומר הנפלט, אלא נקבע ניקוד אחיד", כתבו במצגת בנושא.

"הפרות שעניינן דרישות תשתית, תפעול, ואי טיפול בנפגע, יכללו במדד אך ורק במקרים שבהם בוצעה בעקבות ההפרה, אכיפה". מדובר בסעיף שעשוי להיטיב עם התעשיות הגדולות, בעיקר בשל היכולת שלהן להילחם בדרישות המשרד, לגייס סוללת עורכי דין ולמצות את כל הכלים המשפטיים שעומדים לרשותן, בניגוד לתעשיות קטנות או ממשלתיות. יחד עם זאת, במשרד להגנת הסביבה ערכו תיקונים גם על שנים עברו, ופרסמו את הרשימה של שנת 2019 לפני ואחרי התיקון. 

שינוי השיטה לא שינה באופן משמעותי את הרשימה, למעט חברות בודדות כמומפעל הפוספטים "צין" של כיל שנסגר סופית לפני שנתיים, ומפעלי ים המלח של עידן עופר, עימן השינוי יטיב בשנת 2019 המפעל דורג במקום השביעי ואילו שינוי המתודולגיה שיפר אותו למקום ה-14. מנגד, מתקן טיהור השפכים של רהט, זינק ברשימה ממקום 23 למקום השביעי של אותה השנה.

בניגוד למדד הקודם, השנה במשרד להגנת הסביבה לא הכניסו את תחנות הדלק. הסיבה המרכזית היא העדר משאבים וכן פער קטן בין תחנות הדלק עצמן. "מאז 2015 ועד 2019 אנו רואים שהפערים בין חברות הדלק הגדולות מאוד במדד הצטמצמו ונהיו קטנים, לכן קיבל המשרד החלטה להפסיק לעת עתה לערוך את מדד תחנות הדלק", הבהירו. 

תגובות

מקבוצת בתי הזיקוק נמסר בתגובה: "קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה. במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, בזן הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".

מכיל נמסר בתגובה: "בכל הקשור ל-ICL, היקף ההשקעה והפעילות אינו דומה לשאר המפעלים בישראל ויעידו על כך הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים. רותם היא היחידה מבין מפעלי ICL בכל הארץ שעדיין מדורגת גבוה כאשר מדובר למעשה בתשלובת של 11 מפעלים שהתמודדו עם פרויקטים סביבתיים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא אח ורע בישראל, בטווח של שנים בודדות ותוך גרירת ניקוד בגין אירוע אשלים משנת 2017. רותם כיום נמצאת במגמת שיפור משמעותית ואף חסרת תקדים ואנו נמשיך בהעמקת המגמה ובתרומה אדירה לכלכלה ולחברה בישראל".