ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

שנתיים אחרי: הציבור עדיין לא יודע כמה זיהום נפלט מארובות המפעלים

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מחסור בתקציב ובעיות ביורוקרטיה מונעות את חשיפת הנתונים של כ-300 מערכות ניטור שמותקנות על ארובות המפעלים המזהמים בישראל, אף שחלקן הותקנו כבר לפני זמן רב • בינתיים לאיש אין גישה לנתונים החשובים על כמות החומרים המזהמים שנפלטים מהמפעלים - פרט לאנשי המשרד • במשרד אומרים: מודעים לחשיבות המערכת ומשקיעים את מרב המאמצים להשלים את הפרויקט

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כמה זיהום נפלט מהארובות? מפעל נשר ברמלה

בישראל מותקנות כ-300 מערכות ניטור על ארובות של 70 מפעלים מזהמים, אך הנתונים על כמות הזיהום שנפלט מהן אינם חשופים לציבור – בשל בעיית כוח אדם במשרד להגנת הסביבה. מדובר במידע שהמפעלים המזהמים בארץ מספקים באופן רציף למשרד בשנים האחרונות, מידע הכולל ניטור של חומרים מזהמים שנפלטים לאוויר בזמן אמת, אולם פרט לעובדי המשרד, לאיש אין גישה לנתונים. 

למה חשוב לחשוף את הנתונים האלה לציבור? בבתי הזיקוק מודדים בין היתר חלקיקים, תחמוצות חנקן ואמוניה. במפעל המלט "נשר" בודקים בין היתר תחמוצות חנקן וכספית. המידע שיגיע ממדידת כמות החומרים האלה מפתח הארובה ייתן תמונה מדויקת, שאינה משתנה לפי כיוון הרוח או תלויה במזהמים אחרים. 

לפני כשלושה חודשים נחשפנו לסיפור, אז פנינו למשרד להגנת הסביבה בניסיון להבין מדוע נקודות הניטור הרציף על ארובות "נשר" אינן חשופות לציבור למרות הזמן הארוך שהמשרד מקבל מהן נתונים באופן סדיר. 

במשרד ענו אז ל"שקוף" כי הם בעיצומו של תהליך, והוסיפו כי מדובר בפרויקט מורכב וייחודי לישראל. עוד הסבירו כי בארצות הברית ניטור הארובות אינו חשוף לציבור ובאיחוד האירופי החלו לאחרונה לקדם תקנות רלוונטיות. ובישראל? "במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2022, המשרד צפוי להשלים את פיילוט נתוני הניטור של ארובות במפעלים, לאחר סיום ההכנות המקצועיות והטכניות".

מלחמה או קורונה? זה עלול להתעכב שוב

אלא שלפחות בכל הנוגע למפעל "נשר", המערכת הותקנה כבר ב-2019 יחד עם הבטחה שבקרוב הנתונים יחשפו לציבור. כמה חודשים לאחר שהותקנה, כתבת גלובס שני אשכנזי פנתה למשרד להגנת הסביבה בניסיון להבין מדוע הנתונים אינם חשופים. "המשרד עדיין בוחן את אמינות מערכות הניטור", ענו לה אז, והסבירו שהמערכת נמצאת עוד בפיתוח. "ככל שאין בידי המשרד ודאות מלאה שהנתונים מייצגים את הפליטות מהמפעל בצורה האמינה ביותר, המשרד לא מפרסם את נתוני מערכות הניטור", הסבירו.

שריפה בבזן, ארכיון (צילום: יאיר גיל)

ומה קרה מאז? לאחרונה ערך המשרד להגנת הסביבה דיון ציבורי לקראת היתר הפליטה החדש של "נשר". מנהל אגף איכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר צור גלין, התייחס לנושא לאחר שחבר הכנסת אלון טל (כחול לבן) הפנה את תשומת ליבו לשאלת "שקוף" בעניין. "אנחנו בשלבי הקמה של אתר", ענה תשובה דומה לזו שניתנה לפני שנתיים. "יש לנו 280 או 250 מערכות ניטור בכל הארץ. כדי להקים אתר שיקלוט כל הזמן את הנתונים ויפרסם לציבור – זה פרויקט, פרויקט הנדסי וחישובי נקרא לזה ככה".

אלא שהפעם התגלתה סיבה נוספת. לדברי גלין, מדובר בחוסר תקציב. "אנחנו כעת כבר אפיינו את האתרים, יש לנו בעיה כספית, עכשיו נשאר להעביר לנו את הכסף, ואתם מכירים, ביורוקרטיה ממשלתית, זה לא מתי שאני רוצה", הסביר לנוכחים, בהם תושבי רמלה והסביבה. עוד הוסיף כי אינו יכול לנקוב בתאריך מדויק לעליית האתר לאוויר: "זה יהיה עוד חודשיים, שלושה, ארבעה חודשים – אבל זה יהיה. זה לא שיש לנו החלטה עקרונית לא לפרסם, להפך. החלטה עקרונית שקיבלנו זה לפרסם את כל נתוני הארובות של כל 300 מערכות הניטור בישראל, יש לנו פה עניין של בניית האתר".

חבר הכנסת טל ביקש מהמשרד להגנת הסביבה לנקוב בתאריך. גלין ענה כי הנחה את האגף לייצר את האתר תוך ארבעה חודשים, אולם מיהר לסייג את דבריו. "אם לא יהיה כסף, או מלחמה או קורונה זה יכול לעכב את זה", אמר.

במשרד מתעכבים – בגלל תקציב וביורוקרטיה. השרה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, גדעון מזור, הוסיף כי "יש חברה שעובדת על זה, יש ביורוקרטיה על זה ואנחנו אוכלים קש על הרבה מאוד דברים". במשרד לא ציינו באיזו חברה מדובר וכמה כסף חסר.

בימים אלה המשרד להגנת הסביבה מנהל שני שימועים נגד מפעל "נשר" אותם חשפנו ב"שקוף", אחד מהם החל לפני שלוש שנים. במשרד לא אומרים באיזה שלב השימוע או מה הממצאים, בטענה שזה יפגע בהליך מול החברה המזהמת. יחד עם זאת, בהיעדר כל מידע נוסף, יש לאפשר לציבור להתעדכן בזמן אמת על החומרים שנפלטים מהארובות המזהמות בארץ. 

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה

מסגרת הפיקוח והניטור הדיגיטלי שמבצע המשרד להגנת הסביבה על מפעלים, מקבל המשרד כבר כיום נתוני ניטור מכ-300 מערכות ניטור בארובות בכ-70 מפעלים. המשרד החל לפתח יכולות פיקוח דיגיטליות, והפרויקט המרכזי הוא יוזמת חיבור למערכות המשרד של מכשירי הניטור על ארובות המפעלים, שלהם פוטנציאל הזיהום הגדול ביותר והם מייצרי הפליטות הגבוהות ביותר.

"יוזמה ייחודית זו של המשרד מאפשרת לבנות מערכות פיקוח מתקדמות יותר ולאפשר את הצגת הנתונים לציבור. זאת, בדומה לתחנות ניטור האוויר במערך הניטור הארצי, המפורסמות ומונגשות לציבור באתר המשרד ובאפליקציה 'אוויר בסביבה'.

"פרסום כלל נתוני הניטור הארצי של הארובות לציבור באופן שיטתי הוא פרויקט ייחודי, מורכב, וככל הידוע לנו מעטות המדינות – אם בכלל – המפרסמות את נתוני ניטור הארובות מכל הארץ לציבור. הפרסום לציבור מחייב שמערכות הניטור יהיו מאומתות, בעלות זמינות נתונים גבוהה, בעלות מהימנות ואמינות גבוהה, עם בקרה מתאימה על כיול המכשירים והנתונים.

"לצורך כך, המשרד להגנת הסביבה יצר סטנדרטים לכיול ולבקרה; ביצע מהלך הסמכה עם הרשות להסמכת מעבדות וכן נקט צעדים נוספים שיבטיחו את תקינות הנתונים. כיום המשרד נמצא בשלב שבו נערכים בקרה וטיוב הנתונים ובדיקות תוקף למערכת הניטור הרציף לכלל הארובות.

"על-מנת לפרסם ולהנגיש את הנתונים בצורה שתאפשר הפקת ניתוחים אל מול התקן, הפקת דוחות וצפייה בצורה שתאפשר קבלת תמונת מצב מלאה – ממש כמו שמספק היום המשרד בנתוני תחנות הניטור הסביבתיות – נדרשת עבודה מתחום מערכות המחשוב.

"המשרד מודע לחשיבות מערכת כזו, שהרי יזם אותה במסגרת שיפור הניטור הדיגיטלי, ומשקיע את מרב המאמצים כדי להשלים את הפרויקט בהקדם. עם סיום עבודות התשתית המחשוביות, המשרד יתחיל לחבר בהדרגה את מערכות ניטור הארובות שהושלמה בדיקתן, ושנעשתה עבורן בקרת נתונים.

"ככל הידוע לנו מעטות המדינות המפרסמות את נתוני ניטור הארובות לציבור בכלל הארץ, אם בכלל. לדוגמה, באירופה אין אף מדינה שבה יש פרסום לאומי דרך מערכת מרכזית. במספר מדינות כדוגמת אירלנד, אנגליה ומחוזות מסוימים בגרמניה, יש פרסום של דוחות שנתיים שמסכמים את נתוני הניטור הרציף וכן מספר מפעלים באירופה מפרסמים את נתוני הניטור הרציף שלהם לציבור. בארה"ב יש פרסום של דוחות תקופתיים (רבעוניים או שנתיים) של תוצאות ניטור רציף.

"בימים אלו מקודמת רביזיה בדירקטיבת ה-IED האירופית שתחייב את המדינות באירופה לפרסם את המידע לציבור, ואולם טרם הוחלט על אישורה הסופי או על תאריך כניסתה לתוקף".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק