המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות פרסם נוהל התנהלות מול לוביסטים

משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בראשות השרה אורית סטרוק, פרסם ביוני 2023 נוהל התנהלות מול שדלנים (לוביסטים) – נוהל שיסייע לציבור לפקח על פגישות של בעלי אינטרס עם פקידי הממשל. כך עולה מתשובה שקיבל לאחרונה עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", במענה לשאלה רוחבית ששלח בתחילת מאי לכל משרדי הממשלה.

בכך, המשרד חובר לחמישה משרדים ממשלתיים נוספים בישראל שהחליטו על אימוץ הנוהל השקוף, האחרונים בהם הם המשרד לשוויון חברתי, משרד התיירות ומשרד הכלכלה. כפי שפרסמנו לאחרונה, תשעה משרדי ממשלה נוספים, מלבד משרד ההתיישבות, מצויים בשלבים שונים של אימוץ נוהל להתנהלות מול שדלנים, כשבנוסף גם בלשכת ראש הממשלה נשקלת האפשרות של אימוץ נוהל. 

נוהל ההתנהלות מול שדלנים נועד לסייע לציבור לפקח על פעילות שלרוב נעשית במחשכים ושיש לה השפעה ישירה על חיי היום יום שלנו: פגישות של פקידי ממשל עם גורמים בעלי אינטרס. כך למשל, אם משרד התחבורה מחליט לחייב כל בעל רכב לעבור קורס מסוים – חשוב לבדוק האם חברה שעתידה להרוויח מכך כסף ניסתה להשפיע על עובדי המשרד להעביר את ההחלטה.

הרקע לתהליך החשוב, והצובר תאוצה, של אימוץ נוהל להשקפת פגישות מסוג זה הוא המלצה ששלח המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ב-6 באוקטובר 2022. ההמלצה של לימון כללה הצעה לנוהל משרדי בנושא העבודה מול שדלנים ביחס לפעילות כלכלית. 

"פעילות השדלנים עשויה לפגוע בשוויון", נימק עו"ד לימון את הסיבות להמלצתו על אימוץ הנוהל. "קיים חשש כי גורמים בעלי אמצעים לשכור לוביסטים יהנו מייצוג-יתר של האינטרסים שלהם בפני הרשות המנהלית". בנוסף, כתב לימון, "קיים חשש למסירת מידע לא מאוזן וייתכן שאף לא מדויק שעל בסיסו תתקבלנה החלטות מנהליות". לטענתו, מאחר וכך הדבר עשוי לפגוע בטוהר המידות ובמנהל התקין. 

לימון הסביר ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כי פעילות השדלנים בכנסת מוסדרת בחוק הכנסת, אולם במשרדי הממשלה הסוגייה לא אוסדרה עדיין ונמצאת בשלבים שונים של ניסוח ופרסום נהלים. הצעתו של לימון נועדה אפוא לייצר אחידות, ככל האפשר, בנוסח הנהלים השונים שיאומצו.

הוחרגו מהנוהל – השדלנים הביתיים

הנוהל שפרסם המשרד של סטרוק ביוני האחרון והועבר כעת לידי "שקוף", דומה לנהלים האחרונים שפרסמו משרדי הממשלה. הנוהל מחייב לקיים עם שדלנים רק מפגשים שתוכננו מראש ושהעיסוק בהם נסוב אך ורק סביב הנושאים שתוכננו מראש. תיעוד הפגישה צריך לכלול את מועדה, מהות הפנייה לעובד המשרד ונושא הפגישה, זהות השדלן וכלל הנוכחים, זהות הלקוח של השדלן וסיכום תמציתי של ההתנהלות. 

היה והפגישה כללה התחייבות מפורשת כלשהי או התחייבות משתמעת של עובד המשרד כלפי השדלן או לקוחותיו, העובד חייב לציין זאת בדיווח ולהעביר את הדיווח לממונה עליו "בסמוך ככל האפשר" לסיום תיעוד הפגישה. גם אם היה רצוי לתחום את החובה של העברת הדיווח לממונה ב"ולא יאוחר משבוע לאחר מכן", עדיין מדובר בנוסח טוב יותר מאשר זה שפרסם בשעתו משרד הכלכלה, בו הדיווחים מחויבים אחת לרבעון (שלושה חודשים). דיווח בסמוך למועד חשוב על מנת שהציבור יוכל לדעת בזמן אמת מי משפיע על הליך קבלת ההחלטות במשרדים הממשלתיים, ואף להשפיע בעצמו על התהליך, עוד בטרם הסתיימו הפגישות.

פן חיובי נוסף בנוהל שפרסם משרד ההתיישבות הוא הרחבת הגדרת שדלן לכזו הכוללת מה שמכונה "שדלן ביתי" (In-house Lobbying) – שדלן שמבצע פעילות לובינג עבור מעסיקו או עבור עסק שבבעלותו. זאת בניגוד לשדלנים צד-שלישי המועסקים בחברות שדלנות או או עובדים באופן עצמאי.

אולם לצד ההתפתחות החיובית, הנוהל מחריג סוגים רבים מדי של "שדלנים ביתיים", שאינם חייבים בדיווח. שתי החרגות ראויות לציון באופן מיוחד: שדלנים שעובדים "בגוף יציג" כגון התאחדות התעשיינים או הסתדרות העובדים. משמעות הדבר היא שאם עסקים גדולים ירצו שפעילות הלובינג שלהם תעבור מתחת לרדאר הם יוכלו לבחור לייצג את האינטרסים שלהם באמצעות האיגודים המסחריים שלהם. 

ההחרגה הבעייתית השנייה בנוהל היא של שדלן צד-שלישי – בעלי תפקידים ברשויות מקומיות ובתאגיד שהוקם בחוק, גם אם השדלן אינו עובד בגופים האלה. בכך החוק מחריג שדלנים מטעם 70 תאגידים ממשלתיים כגון חברת החשמל, מקורות, התעשייה האווירית, נמל חיפה ונמל אשדוד.

הבא בתור: בנק ישראל

גם בבנק ישראל עובדים בימים אלה על גיבוש נוהל התנהלות מול שדלנים. כך עולה מתשובה נוספת שהתקבלה בעמותת "הצלחה" לפני חודשיים. לעו"ד מן נמסר כי לאחר הפרסום של משרד המשפטים הנוגע לאימוץ נוהל הנוגע למפגשים עם שדלנים, החלה עבודה פנימית גם בבנק ישראל. ואולם, טרם נקבע לוח זמנים להשלמת הנוהל הרצוי. 

בעקבות פנייתו, עו"ד מן קיבל עדכון גם מרשות החדשנות, אלא ששם למרבה הצער לא פועלים לאימוץ נוהל מפגשים עם שדלנים. וזאת אף שברשות מרבים להיפגש עם שדלנים מחברות מסחריות. לטענת הרשות: "סיכומי פגישות עם גורמים חיצוניים מתועדות בדרך כלל במיילים", ולאחרונה הוטמעה אפשרות לתיעוד פגישות במערכת ה-CRM. ואולם, לעת עתה אפשרות זו לא פעילה בכל המחלקות ברשות. 

בסיכומו של דבר, שנת 2023 הייתה שנת מפנה ביחס משרדי הממשלה לחובתם לאסדר פעילות שדלנית בתחומם, כשהמנוע מאחורי השינוי הוא פניית המשנה ליועמ"שית. ניתן להעריך שהמומנטום יימשך לתוך 2024, וזאת לאור ריבוי משרדי הממשלה הפועלים בימים אלה לגיבוש נהלים דומים לאלה שכבר פורסמו.