מסתמן: לשכת ראש הממשלה תאמץ נוהל התנהלות מול לוביסטים

סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, עו"ד לירון הנץ, המליצה ללשכת ראש הממשלה לאמץ נוהל התנהלות מול שדלנים (לוביסטים). כך עולה מתשובה לבקשת חופש המידע שהגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", שהתקבלה השבוע (שלישי, 28.11). 

אם אמנם יפורסם נוהל כזה בלשכת ראש הממשלה ויחידות הסמך, הוא עשוי לסייע בפיקוח על מפגשי שדלנים עם פקידי ממשל – מפגשים המתנהלים כיום ללא חובת דיווח. כך יוכל הציבור לדעת אילו גורמים נפגשו עם גורמי ממשל בטרם התקבלו החלטות בעניינם.

בתשובה שקיבל עו"ד מן נמסר כי "ביום 11.09.23 התקבלה התייחסות מסמנכ"לית אגף ממשל וחברה לגבי הטמעת הצעת הנוהל והכללים המפורטים בה, שעיקרה המלצה על אימוץ הנוהל תוך ביצוע התאמות שנדרשות למשרד".  

עם זאת, לא ברור מהמכתב מה טיב "ההתאמות שנדרשות למשרד". מחד, בלשכה יכולים לבחור להרחיב את הגדרת שדלן, כפי שמומלץ בדו"חות ה-OECD בנושא, וכפי שעשו במשרד התיירות ובמשרד לשוויון חברתי. מאידך, בלשכה עשויים לבחור להותיר את הגדרת השדלן המצומצמת שקיימת כיום בחוק הכנסת ומאפשרת לשדלנים מסוימים לעבור מתחת לרדאר.

אחד השיפורים המשמעותיים הקיימים בנוהל המוצע על ידי לימון הוא הרחבת הגדרת שדלן מעבר לשדלנים "צד-שלישי" – שדלנים מקצועיים הנשכרים על ידי גוף כדי לקדם אינטרסים. לימון הרחיב את ההגדרה כך שתכלול גם "שדלן ביתי" (In-house Lobbyist) – שדלנים שהם עובדי הגוף אותו הם מייצגים ושעבורו הם מקדמים את האינטרס מול מקבלי ההחלטות. נוסח ההמלצה של הנץ לא מספק תשובה באיזה מההגדרות יבחרו במשרד ראש הממשלה, אם אמנם יאומץ הנוהל.

החשש: פגיעה בטוהר המידות

השקפת הפגישות שבעלי אינטרס מקיימים עם הפקידות הציבורית נועדה לאפשר לציבור לעקוב אחר השיקולים השונים העשויים לעמוד מאחורי החלטות מדיניות קריטיות. 577 לקוחות מיוצגים על ידי שדלנים בכנסת: החל מבנקים ואיגודים מסחריים ועד מוסדות חינוך ועמותות המגזר השלישי. פעילות הלובינג שלהם נוגעת לכיס של כולנו, ומשפיעה בין היתר על מחיר החלב, התרופות המוכנסות לסל, תקני הבטיחות הנקבעים בחוק, הקלות במיסוי, ולמעשה כל עניין הדורש קביעת מדיניות. 

למרות השפעתם של שדלנים על אורחות חיינו, המחוקק הישראלי אפשר לציבור לעקוב רק אחרי חלק קטן מפעילותם כשחוקק "חוק הלוביסטים" ב-2008. אלא שהחוק מגדיר שדלן רק כמי שפועל בתחום הכנסת. באוקטובר 2022, הפיץ המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מסמך הכולל המלצה לאסדרת פעילות השדלנים גם במשרדי הממשלה. בעקבות המלצות לימון, במשרדי ממשלה רבים פועלים לאימוץ נהלים המסדירים מפגשים מסוג זה. 

"פעילות השדלנים עשויה לפגוע בשוויון: קיים חשש כי גורמים בעלי אמצעים לשכור לוביסטים ייהנו מייצוג-יתר של האינטרסים שלהם בפני הרשות המנהלית", נימק עו"ד לימון את הסיבות לגיבוש הנוהל. לדבריו, "קיים חשש למסירת מידע לא מאוזן וייתכן שאף לא מדויק שעל בסיסו תתקבלנה החלטות מנהליות" שלטענתו עשוי במקרים מסוימים להביא לפגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין. 

בתחילת מאי השנה שלח עו"ד מן בקשת חוק חופש מידע רוחבית לכלל משרדי הממשלה, בכלל זאת ללשכת ראש הממשלה, כדי להבין אם במשרדיהם אומץ והופץ נוהל להתנהלות במפגשים עם שדלנים, כפי שהמליץ המשנה ליועמ"שית.

המלצת עו"ד הנץ ממשרד ראש הממשלה מצטרפת לשורת משרדי ממשלה עליהם דיווחנו בספטמבר כי פרסמו או עתידים לפרסם נוהל התנהלות מול שדלנים, בהם משרד המשפטים, הכלכלה, הבריאות והמשרד לביטחון פנים. 

יודגש כי הנוהל שהציע עו"ד לימון אינו מחייב נבחרי ציבור בדיווח, אולם כן מחייב את הדרגים הבכירים במשרדי הממשלה, בכלל זה מנכ"לים. 

לפי דו"ח השוואתי של ה-OECD שפורסם בשנת 2021 וסוקר 24 מדינות בהן קיימים חוקים המסדירים פעילות מול שדלנים בזרועות הממשל, ב-71% מהמדינות האסדרה כללה חובת שקיפות על מפגשים החלה על שרי הממשלה, כשישראל מצויה בין שבע המדינות (29%) בהן שרי ממשלה אינם מחויבים לדווח על מפגשים עם לוביסטים. 

למעשה, בישראל גם חברי הכנסת וצוות לשכותיהם אינם מחויבים בשקיפות מפגשיהם עם שדלנים, כיוון שהחקיקה משנת 2008 שנועדה לאסדר פעילות לוביסטים במשכן, אינה כוללת חובת שקיפות על מפגשים מסוג זה.