ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מסתמן: לשכת ראש הממשלה תאמץ נוהל התנהלות מול לוביסטים

מתשובה לבקשת חופש המידע של עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", עולה כי סמנכ"לית במשרד ראש הממשלה ממליצה למשרד לאמץ נוהל שקיפות במפגשים עם שדלנים. בתשובה נכתב כי אימוץ הנוהל ייעשה "תוך ביצוע התאמות שנדרשות למשרד", כשלא ברור עדיין מה טיב ההתאמות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, עו"ד לירון הנץ, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בחודש אוקטובר (צילום מסך מתוך אתר הכנסת)

סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, עו"ד לירון הנץ, המליצה ללשכת ראש הממשלה לאמץ נוהל התנהלות מול שדלנים (לוביסטים). כך עולה מתשובה לבקשת חופש המידע שהגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", שהתקבלה השבוע (שלישי, 28.11). 

אם אמנם יפורסם נוהל כזה בלשכת ראש הממשלה ויחידות הסמך, הוא עשוי לסייע בפיקוח על מפגשי שדלנים עם פקידי ממשל – מפגשים המתנהלים כיום ללא חובת דיווח. כך יוכל הציבור לדעת אילו גורמים נפגשו עם גורמי ממשל בטרם התקבלו החלטות בעניינם.

בתשובה שקיבל עו"ד מן נמסר כי "ביום 11.09.23 התקבלה התייחסות מסמנכ"לית אגף ממשל וחברה לגבי הטמעת הצעת הנוהל והכללים המפורטים בה, שעיקרה המלצה על אימוץ הנוהל תוך ביצוע התאמות שנדרשות למשרד".  

עם זאת, לא ברור מהמכתב מה טיב "ההתאמות שנדרשות למשרד". מחד, בלשכה יכולים לבחור להרחיב את הגדרת שדלן, כפי שמומלץ בדו"חות ה-OECD בנושא, וכפי שעשו במשרד התיירות ובמשרד לשוויון חברתי. מאידך, בלשכה עשויים לבחור להותיר את הגדרת השדלן המצומצמת שקיימת כיום בחוק הכנסת ומאפשרת לשדלנים מסוימים לעבור מתחת לרדאר.

אחד השיפורים המשמעותיים הקיימים בנוהל המוצע על ידי לימון הוא הרחבת הגדרת שדלן מעבר לשדלנים "צד-שלישי" – שדלנים מקצועיים הנשכרים על ידי גוף כדי לקדם אינטרסים. לימון הרחיב את ההגדרה כך שתכלול גם "שדלן ביתי" (In-house Lobbyist) – שדלנים שהם עובדי הגוף אותו הם מייצגים ושעבורו הם מקדמים את האינטרס מול מקבלי ההחלטות. נוסח ההמלצה של הנץ לא מספק תשובה באיזה מההגדרות יבחרו במשרד ראש הממשלה, אם אמנם יאומץ הנוהל.

החשש: פגיעה בטוהר המידות

השקפת הפגישות שבעלי אינטרס מקיימים עם הפקידות הציבורית נועדה לאפשר לציבור לעקוב אחר השיקולים השונים העשויים לעמוד מאחורי החלטות מדיניות קריטיות. 577 לקוחות מיוצגים על ידי שדלנים בכנסת: החל מבנקים ואיגודים מסחריים ועד מוסדות חינוך ועמותות המגזר השלישי. פעילות הלובינג שלהם נוגעת לכיס של כולנו, ומשפיעה בין היתר על מחיר החלב, התרופות המוכנסות לסל, תקני הבטיחות הנקבעים בחוק, הקלות במיסוי, ולמעשה כל עניין הדורש קביעת מדיניות. 

למרות השפעתם של שדלנים על אורחות חיינו, המחוקק הישראלי אפשר לציבור לעקוב רק אחרי חלק קטן מפעילותם כשחוקק "חוק הלוביסטים" ב-2008. אלא שהחוק מגדיר שדלן רק כמי שפועל בתחום הכנסת. באוקטובר 2022, הפיץ המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מסמך הכולל המלצה לאסדרת פעילות השדלנים גם במשרדי הממשלה. בעקבות המלצות לימון, במשרדי ממשלה רבים פועלים לאימוץ נהלים המסדירים מפגשים מסוג זה. 

המשנה ליועמ"שית גיל לימון (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

"פעילות השדלנים עשויה לפגוע בשוויון: קיים חשש כי גורמים בעלי אמצעים לשכור לוביסטים ייהנו מייצוג-יתר של האינטרסים שלהם בפני הרשות המנהלית", נימק עו"ד לימון את הסיבות לגיבוש הנוהל. לדבריו, "קיים חשש למסירת מידע לא מאוזן וייתכן שאף לא מדויק שעל בסיסו תתקבלנה החלטות מנהליות" שלטענתו עשוי במקרים מסוימים להביא לפגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין. 

בתחילת מאי השנה שלח עו"ד מן בקשת חוק חופש מידע רוחבית לכלל משרדי הממשלה, בכלל זאת ללשכת ראש הממשלה, כדי להבין אם במשרדיהם אומץ והופץ נוהל להתנהלות במפגשים עם שדלנים, כפי שהמליץ המשנה ליועמ"שית.

המלצת עו"ד הנץ ממשרד ראש הממשלה מצטרפת לשורת משרדי ממשלה עליהם דיווחנו בספטמבר כי פרסמו או עתידים לפרסם נוהל התנהלות מול שדלנים, בהם משרד המשפטים, הכלכלה, הבריאות והמשרד לביטחון פנים. 

יודגש כי הנוהל שהציע עו"ד לימון אינו מחייב נבחרי ציבור בדיווח, אולם כן מחייב את הדרגים הבכירים במשרדי הממשלה, בכלל זה מנכ"לים. 

לפי דו"ח השוואתי של ה-OECD שפורסם בשנת 2021 וסוקר 24 מדינות בהן קיימים חוקים המסדירים פעילות מול שדלנים בזרועות הממשל, ב-71% מהמדינות האסדרה כללה חובת שקיפות על מפגשים החלה על שרי הממשלה, כשישראל מצויה בין שבע המדינות (29%) בהן שרי ממשלה אינם מחויבים לדווח על מפגשים עם לוביסטים. 

למעשה, בישראל גם חברי הכנסת וצוות לשכותיהם אינם מחויבים בשקיפות מפגשיהם עם שדלנים, כיוון שהחקיקה משנת 2008 שנועדה לאסדר פעילות לוביסטים במשכן, אינה כוללת חובת שקיפות על מפגשים מסוג זה.

מענה-לבקשת-חופש-מידע-בנושא-שדלנים-אלעד-מן

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

  1. יישר כח לך, למן וללימון.

    בהנחה שהחכי"ם נוכחים בעיקר במשכן ושהם ועוזריהם נלחצים פחות בטלפון, זה אכן עשוי להועיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!