המשרד לשוויון חברתי מאמץ נוהל שקיפות על מפגשים עם לוביסטים 

המשרד לשוויון חברתי יתחיל לחייב את עובדיו לדווח על מפגשים עם לוביסטים במסגרת נוהל חדש אותו מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג, פרסם אתמול את נוהל הדיווח, כפי שעולה מתשובת המשרד לבקשת חופש המידע שהגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה". 

היכולת של הציבור לפקח כיום על פעילות שדלנים במשרדי הממשלה היא אפסית – על אף שיש לכך השפעה ישירה על חיי היום יום שלנו. מאחורי כללים והחלטות של השלטון, שמחייבים את כל אחד ואחת, עלולים לעמוד גורמים בעלי אינטרס. כך למשל, אם משרד התחבורה מחליט לחייב כל רכב לרכוש אביזר בטיחות או לעבור קורס – חשוב לבדוק האם חברה שעתידה להרוויח מכך כסף ניסתה להשפיע על עובדי המשרד להעביר את ההחלטה.

שקיפות על לוביסטים בממשלה – מעקב "שקוף":

• חשיפה: משרד המשפטים יפרסם נוהל שקיפות במפגשים עם שדלנים
• מנכ"לים יקבלו פטור מתיעוד פגישות עם שדלנים
• שקופים בקושי: מה רצו הלוביסטים שנכנסו למשרד האוצר?

"עבודת השדלנים חשובה בהבאת נושאים שונים לידיעת מקבלי ההחלטות וכחלק מהשיח עם הציבור. לצד זאת, יש להבטיח כי הדברים נעשים בשקיפות ובאופן שבו נבחנים מלוא האינטרסים ללא פגיעה בשוויון", מסר המנכ"ל בינג ל"שקוף". "קביעת נוהל בנושא חשובה כדי שתהיה הנחיה סדורה לעובדים בכל הדרגים כיצד לפעול לאור העקרונות הנ״ל".

במסגרת הנוהל, חובה על עובדי המשרד לתאם מראש כל מפגש עם לוביסט ולהגדיר את הנושא היחיד עליו מותר יהיה לשוחח. לאחר מכן יחוייבו העובדים לתעד את הפגישה ולהעביר דיווח לממונים, על מועדה, מהות הפנייה לעובד והנושא שבו היא עסקה, זהות השדלן וכלל הנוכחים בפגישה, זהות לקוח השדלן ותמצית של התנהלות הפגישה. בנוסף, סעיף חדש קובע כי "ככל האפשר, יש ליידע על כך את השדלן בעת קביעת הפגישה ואישורה". 

יחד עם זאת, מנכ"ל ומנהלי יחידות סמך לא יהיו מחויבים לדווח על הפגישות אלא רק לתעד אותן, בהתאם להמלצות המשנה ליועמ"ש לימון. הם יכולים לדווח ביוזמתם על הפגישות ליועץ המשפטי של המשרד או של יחידת הסמך. כך או כך, על המידע שנצבר חל חוק חופש המידע, וניתן לקבל אותו לפי דרישה. 

הבעייתיות בנוהל עליו המליץ המשנה ליועמ"שית 

אימוץ הנוהל הופך את המשרד לשוויון חברתי למשרד השלישי בישראל המפרסם ומיישם נוהל כזה, לצד משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. הסעיפים גובשו בהתאם להמלצות המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, שלפני שנה הודיע על גיבוש נוהל שדלנים שיחייב את כל משרדי הממשלה. מעבר לעיכוב הרב, בנוהל הכללי, כמו גם בזה שאומץ כעת, קיימות פרצות משמעותיות, כפי שכתבנו בהרחבה ב"שקוף". 

בעלי האינטרס שמעוניניים להשפיע על המשרדים, בדרך כלל יחפשו את החורים בנהלים דרכם הם יכולים להיכנס. אחד החורים הללו הוא השמטת דיווח על "לוביסטים ביתיים". הכוונה למי שתפקידם הוא שדלנות, אך לא עובדים בחברת שדלנות שזו כל מהותה, אלא מתוך חברה מסוימת. כך למשל, נדב פרי, העיתונאי לשעבר, הוא כיום "אחראי רגולציה" של חברת דלק קידוחים, ותפקידו ככל לוביסט הוא להשפיע על מקבלי ההחלטות לטובת רווחי החברה ששכרה אותו.

לפי דו"ח ה-OECD שפורסם בשנת 2021, מבין 22 מדינות בהן קיימת אסדרת פעילות שדלנים, 18 מהן מחייבות שקיפות על מפגשים עם "לוביסטים ביתיים" מסחריים. ישראל היא אחת מארבע המדינות שבהן "לוביסטים ביתיים" אינם כלולים בהגדרת שדלן. 

כלומר מפגשים עם נציגים של חברות ענק, בנקים, חברות נפט וכדומה, ימשיכו להישאר באפלה. רוב מוחלט של מפגשי השרים, המנכ"לים והדרגים הבכירים הוא עם "לוביסטים ביתיים" ובכך מפגשים רבים ימשיכו להישאר מחוץ לנוהל. 

בדיקה ביומני השר עמיחי שיקלי והמנכ"ל מאיר בינג, מעלה שככל הנראה לא נחזה בעתיד בדיווחים רבים על פגישות עם שדלנים לפי ההגדרה הנוכחית של שדלן. כל למשל, פגישות ישירות עם עמותות, קרנות וארגוני דת, כגון עם עמותת רגבים, עמותת מרכז דהאן, העמותה למנהיגות ישראלית, עמותת עתידנא ועוד, שלפי יומני השר והמנכ"ל הן רבות יותר מאשר פגישות עם שדלנים, לא ידרשו דיווח אלא אם תורחב הגדרת שדלן כך שתכלול "לוביסטים ביתיים" מעמותות, קרנות וארגונים דתיים. 

יחד עם זאת, מדובר בהתקדמות משמעותית נוכח המצב הקיים. פרסום הנוהל במשרד ממשלתי שלישי, קטן ככל שיהיה, הוא בעל משמעות רוחבית התורמת לצבירת תאוצה של התהליך ותחייב לבסוף את כל משרד הממשלה, כולל הגדולים והחשובים שבהם. בכך החלטת המנכ"ל בינג החולש על משרד ממשלתי קטן, עשויה להשפיע בעתיד הלא רחוק גם על החלטות מנכ"לי משרדים גדולים.