משרד התיירות אימץ נוהל מורחב לפיקוח העבודה עם לוביסטים

משרד התיירות פרסם השבוע נוהל מורחב לפיקוח העבודה עם שדלנים (לוביסטים). בין היתר, המשרד יאסור על עובדיו לקיים פגישות עם שדלנים במסעדות, בתי קפה ובתי מלון, וימנע מהם לקבל הזמנה לארוחה על חשבון השדלן, אלא באישור מנכ"ל המשרד, דני שחר. בנוסף, פגישות עם שדלנים יחויבו בתיאום מראש ויתועדו, וחובת הדיווח תחל גם על פגישות שבדיעבד התברר שהצטרף אליהן שדלן. 

הנחיות אלה ואחרות נקבעו כחלק מ"נוהל עבודה עם שדלנים ביחס לפעילות כלכלית", שפרסם השבוע המשרד, ושנועד להסדיר – ולהצר – את האופן בו מתקיימות כיום פגישות בין עובדי ציבור לגורמים בעלי אינטרס. הנוהל כולל לראשונה גם סעיף ענישה על הפרת ההנחיות, שעשויה להיחשב לעבירת משמעת.

היכולת של הציבור לפקח כיום על פעילות שדלנים במשרדי הממשלה היא אפסית – על אף שיש לכך השפעה ישירה על חיי היום יום שלנו. מאחורי כללים והחלטות של השלטון, שמחייבים את כל אחד ואחת, עלולים לעמוד גורמים בעלי אינטרס. כך למשל, אם משרד התיירות מחליט לחייב כל רכב לרכוש אביזר בטיחות או לעבור קורס – חשוב לבדוק האם חברה שעתידה להרוויח מכך כסף ניסתה להשפיע על עובדי המשרד להעביר את ההחלטה.

מכאן חשיבות הנהלים לשקיפות, שמאפשרים לציבור ולעיתונות לעקוב אחרי המפגשים. מדובר בנוהל רביעי מסוגו המתפרסם במשרד ממשלתי, בעקבות המלצת המשנה ליועמ"שית, גיל לימון. הנהלים הקודמים פורסמו במשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשוויון חברתי. אלא שבהשוואה אליהם, הנוהל של משרד התיירות כולל מרכיבים מתקדמים יותר. 

שקיפות על לוביסטים בממשלה – מעקב "שקוף":

• חשיפה: משרד המשפטים יפרסם נוהל שקיפות במפגשים עם שדלנים
• מנכ"לים יקבלו פטור מתיעוד פגישות עם שדלנים
• שקופים בקושי: מה רצו הלוביסטים שנכנסו למשרד האוצר?

הראשי שבהם הוא הרחבת הגדרת שדלן כך שכלולים בה גם "שדלנים ביתיים" (In-house lobbyists) שאינם נכללים כרגע בהגדרת שדלן בכנסת. המדובר בגורמים המועסקים על ידי חברה אחת ולא בחברת שדלנות. הללו כוללים, בין היתר, גם מנכ"לים עורכי דין ואחראי רגולציה שעד כה חמקו מתחת לרדאר.

מדובר בהתקדמות משמעותית בהגדרת שדלן בישראל, הנחשבת לאחת מהגדרת השדלן הצרות ביותר בחוקי שדלנים בעולם. אימוץ הגדרה רחבה על ידי משרדי ממשלה נוספים עשויה להוביל לבסוף גם לשינוי ההגדרה בכנסת. נכון להיום, היכולת של הציבור לפקח על פעילות שדלנים במשרדי הממשלה זניחה עד כדי אפסית – על אף שיש לכך השפעה ישירה על חיי היום יום שלנו. מוטב שהגדרת שדלן תתבסס על פעולותיו של אדם ולא על אופן העסקתו (חיצוני או במשכורת), טיב הלקוח (מסחרי או חברתי) או מידת העיסוק שלו בתחום (חלקית או משמעותית).  

יש לציין שהנוהל תוקן: ביום שלישי בלילה הוא עלה בגרסה "רזה" יותר, בה הושמטה ההגדרה מיהו שדלן. לאחר פניית "שקוף" הוסר הנוהל שפורסם ולאחר מכן הועלה מחדש עם הרחבה משמעותית. 

נקודות לשיפור

אף שהנוהל מהווה התקדמות ביחס לנהלים אחרים, ובמקומות מסוימים גם מגדיל ללכת מעבר להצעת המשנה ליועמ"שית, קיימות בו עדיין חולשות. העיקריות שבהן הן היעדר הנחייה ליצירת מרשם שדלנים במשרד התיירות, כפי שקיים בכנסת, והיעדר דיווח יזום ומתמיד לציבור על מפגשים אלה, לרבות הנגשת החומרים הנלווים לפגישות. 

הנוהל גם מחריג מהגדרת השדלן עובדי גופים יציגים כמו התאחדות המלונות, מארגני התיירות הנכנסת וארגון מורי הדרך, אף שבפועל כל עשייתם היא לובינג מול הממשל. ההחרגה עשויה לגרום לכך שגופים מסחריים פרטניים יקדמו אינטרסים רק באמצעות הגופים היציגים ובכך יעקפו את הנוהל. 

לבסוף, ראוי שתהיה הנחיה מסודרת הנוגעת לאופן תיעוד הפגישות עם שדלנים ביומנים. זאת, לאור בקשות חופש מידע, המחייבות שיתוף יומני בכירים. ניתן היה להנחות, למשל, שהמידע אודות הפגישות יפורסם לצד היומנים. 

קיימות חולשות נוספות בנוהל, אך כאלה שאינן באחריות משרד התיירות. בישראל אין חוק שדלנים רוחבי למשרדי ממשלה, הכולל הקמת מרשם שדלנים במשרדי ממשלה ופרסום מידע באופן יזום ובחתך רוחבי. בהיעדר חוק מאחד כזה, הציבור אינו מסוגל להבין את מכלול העשייה השדלנית של גורם מסוים בפני כל גופי הממשל ולהשקיף על עשייה שדלנית רוחבית בחתכי מידע אחרים (חתך הלוביסט, חתך חברת הלובינג, חתך נושא לקידום וכד').  

אם למשל חברת סיגריות שולחת שדלנים למשרדי ממשלה שונים כדי לנסות לטרפד הצעת חוק שפוגעת ברווחיה, ראוי שהציבור יוכל לראות את מכלול העשייה השדלנית של אותה חברה במשרדי הממשלה השונים, ובחתך רוחבי, וכך יוכל לדרוש מהממשלה תשובה לפגיעה הפוטנציאלית בבריאות הציבור.