עלו על הגל: משרד הכלכלה פרסם נוהל התנהלות מול שדלנים

משרד הכלכלה והתעשייה אימץ נוהל חדש להתנהלות מול שדלנים (לוביסטים). הנוהל, שמבוסס על המלצת המשנה ליועמ"שית גיל לימון מ-2022, פורסם בשבוע שעבר. כך עולה מתשובה לבקשת חופש המידע שקיבל עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה". זהו המשרד החמישי שמאמץ נוהל עבודה עם שדלנים, והוא מצביע על מגמה חיובית במשרדי הממשלה. כפי שדיווחנו לאחרונה, שמונה משרדים נוספים מצויים בשלבים שונים של אימוץ הנוהל.

הנוהל שאימץ משרד הכלכלה דומה ברובו לאלה שפרסמו לאחרונה משרד התיירות והמשרד לשוויון חברתי, אבל עם הבדל משמעותי: עובדי המשרד אינם חייבים לדווח מיידית על פגישות שקיימו עם שדלנים. חובת הדיווח במשרד הכלכלה היא לפרק זמן של עד שלושה חודשים – כל רבעון. זאת לעומת שני הנהלים הקודמים המחייבים דיווח מיידי על הפגישות ולא יאוחר משבועיים. 

הנוהל של משרד הכלכלה מחריג אמנם פגישות העוסקות בנושאים מהותיים, המחייבים דיווח מיידי, אך ההגדרה של "נושא חריג או מהותי" היא מעורפלת ועשויה להתפרש באופנים שונים על ידי הפקידות הציבורית. 

בתגובה לפניית "שקוף" בנושא, נמסר כי אף שמשרד הכלכלה והתעשייה "רואה חשיבות רבה בשקיפות ובשיתוף הציבור ככלל" בעשייתו, "עובדי ועובדות המשרד פועלים במקצועיות לקידום סוגיות שתחת אחריותם/ן ואין כל צורך להטיל עליהם משימות בירוקרטיות ומילוי ניירת שתגזול סתם מזמנם" (התגובה המלאה בסיום הידיעה).

אליה וקוץ בה

השקפת הפגישות שבעלי אינטרס מקיימים עם הפקידות הציבורית נועדה לאפשר לציבור לעקוב בזמן אמת אחר השיקולים השונים שעשויים להניע החלטות מדיניות קריטיות. 580 לקוחות מיוצגים על ידי שדלנים בכנסת: החל מבנקים ואיגודים מסחריים ועד מוסדות חינוך ועמותות המגזר השלישי. פעילות הלובינג שלהם נוגעת לכיס של כולנו, ומשפיעה בין היתר על מחיר החלב, התרופות המוכנסות לסל, תקני הבטיחות הנקבעים בחוק, הקלות במיסוי, ולמעשה כל עניין הדורש קביעת מדיניות. 

דיווח רבעוני חוטא למטרת הבסיס של החלת שקיפות על פעילות השדלנים. מדובר בפרק זמן ארוך שבו ההחלטות הסופיות עשויות כבר להתקבל. 

ניקח לדוגמה את תקנות הסימון התזונתי של מוצרי מזון, שנועדו לאותת לציבור על מוצרים מזיקים יותר או פחות. ב-20 בנובמבר 2017 החלו דיוני ועדת הבריאות בנושא – דיונים שהסתיימו ב-25 בדצמבר 2017, אז נערכה ההצבעה על התקנות. אם בפרק זמן קצר זה גורמים מהתעשייה היו מנסים להפעיל לחצים על משרד הכלכלה, הדבר לא היה מדווח לממונים, אלא אחרי שהתקנות כבר אומצו.  

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה כי "שדלנים אינם על תקן חשודים מיידים, מפגש עמם לגיטימי וקידום אינטרסים חברתיים, כלכליים, מסחריים או אחרים, הינו ראוי, כל עוד הם מייצגים ציבור באופן ראוי ושקוף. ולכן, מתווה זה נראה לנו מאזן נכון בין הדברים".

זו אינה הבעיה היחידה בנוהל הדיווח החדש. בדומה לנהלים קודמים שפרסמו משרדי הממשלה השונים, גם משרד הכלכלה אינו מתכוון לפרסם באופן יזום ואקטיבי את המפגשים שקיימו עובדיו עם שדלנים. 

בהיעדר חובה כזו, הציבור נדרש להגיש בעצמו בקשת חופש מידע כדי לקבל את המידע שנצבר על מפגשי שדלנים במשרד. על בקשה מסוג זה ניתן להשיב בפרק זמן של עד 120 יום. כך, נחסמת בפועל האפשרות של הציבור לדעת בזמן אמת מי נפגש עם מי ומתי.  

כמו בשאר הנהלים, חובת הדיווח לממונים לא חלה על המנכ"ל, המשנה למנכ"ל או מנהל יחידת סמך. הללו יכולים לשקול לדווח בכל זאת ליועץ המשפטי של המשרד או היחידה. עם זאת, יודגש כי חובת התיעוד חלה גם עליהם. 

בדומה לשני הנהלים האחרים שפורסמו החודש, חובת התיעוד כוללת פירוט של מועד הפגישה, מהות הפנייה לעובד והנושא בו עסקה, זהות השדלן המשתתף בפגישה וזהות כל הנוכחים, זהות הלקוח שהשדלן מייצג וסיכום תמציתי של עיקרי הפגישה. אם הפגישה כללה התחייבות כשלהי כלפי השדלן יש לציין זאת בתיעוד. 

הרחבת הגדרת שדלן – עם החרגה בעייתית

למרות השפעתם הנחושה של שדלנים על אורחות חיינו, המחוקק הישראלי אפשר לציבור לעקוב רק אחרי חלק קטן מפעילותם כשחוקק את "חוק הלוביסטים" ב-2008. החוק מגדיר שדלן רק כמי שפועל בתחום הכנסת, ומחריג את פעילותם של שדלנים בתחומי משרדי הממשלה.

באוקטובר 2022, הפיץ המשנה ליועמ"שית מסמך שנועד להסדיר את פעילות השדלנים גם במשרדי הממשלה. בעקבות המלצות לימון, במשרדי ממשלה רבים פועלים כעת לאימוץ נהלים המסדירים מפגשים מסוג זה.

בדומה למשרד התיירות והמשרד לשוויון חברתי, משרד הכלכלה אימץ הגדרת שדלן רחבה, הכוללת גם מי שמכונים "שדלנים ביתיים" (In-house lobbyists): אחראי רגולציה בגוף מסחרי או אחר, מנכ"לים וכל גורם הפועל לקידום אינטרסים של גוף כלשהו בפני מקבלי החלטות.

עם זאת, ההגדרה של שדלן בנוהל משרד הכלכלה כוללת החרגה בעייתית של ארגוני עובדים ומעסיקים. החרגה זו עשויה להוביל למצב בו גופים מסחריים גדולים ייצגו אינטרסים בפני מקבלי ההחלטות במשרד באמצעות ארגוני העובדים והמעסיקים שלהם, וכך יעקפו את חובות השקיפות הכלולות בנוהל. 

כך קרה בשנה שעברה כשעובדי חברת "תנובה" שכרו לוביסט, בנקודת הזמן בה החל קמפיין תקשורתי נגד יוקר המחייה והעלאת המחירים של החברה. תגובת ארגון העובדים לפרסום של "שקוף" הייתה בזמנו ש"אם העובדים שלנו יפגעו בעקבות המאבק הציבורי – נתגייס בכל כוחנו".

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה

משרד הכלכלה והתעשייה רואה חשיבות רבה בשקיפות ובשיתוף הציבור ככלל, וקבוצות מייצגות שונות, בעשייתו ומזמין אותו תמיד לשתף ולקחת בה חלק. 

עובדי ועובדות המשרד פועלים במקצועיות לקידום סוגיות שתחת אחריותם/ן ואין כל צורך להטיל עליהם משימות בירוקרטיות ומילוי ניירת שתגזול סתם מזמנם.

זאת ועוד, שתדלנים אינם על תקן חשודים מיידים, מפגש עמם לגיטימי וקידום אינטרסים חברתיים, כלכליים, מסחריים או אחרים, הינו ראויי כל עוד הם מייצגים ציבור באופן ראוי ושקוף ולכן מתווה זה נראה לנו מאזן נכון בין הדברים.