ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד המשפטים מתכוון לפרסם בימים הקרובים נוהל שיחייב כללים חדשים במפגש של עובדי ממשלה עם שדלנים (לוביסטים), כך עולה מתשובת המשרד לפנייה של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שמתפרסמת לראשונה ב"שקוף". הנוהל יכלול "התייחסות לאופן תיעוד הפגישות וקביעתן, בדרך שתבטיח שקיפות, פיקוח ובקרה בהתאם לעיסוקה של כל יחידה", נכתב בתגובת המשרד.
היכולת של הציבור לפקח כיום על פעילות שדלנים במשרדי הממשלה היא אפסית – על אף שיש לכך השפעה ישירה על חיי היום יום שלנו. מאחורי כללים והחלטות של השלטון, שמחייבים את כל אחד ואחת, עלולים לעמוד גורמים בעלי אינטרס. כך למשל, אם משרד התחבורה מחליט לחייב כל רכב לרכוש אביזר בטיחות או לעבור קורס – חשוב לבדוק האם חברה שעתידה להרוויח מכך כסף ניסתה להשפיע על עובדי המשרד להעביר את ההחלטה.
בעוד שבכנסת חלים כללי שקיפות בסיסיים, שמחייבים לוביסטים לענוד סרט כתום ולהירשם ככאלה, בממשלה הפעילות מתנהלת באפלה גמורה. לפני שנה פרסמנו ב"שקוף" כי עמותת 'הצלחה' בראשות עו"ד אלעד מן נמצאת במגעים עם משרד המשפטים בנוגע לפרסום נוהל מפגשים עם שדלנים שיחייב את כלל משרדי הממשלה. עם פרסום הנוהל, משרד המשפטים יצטרף בכך למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה, שהצהירו כי אימצו נוהל דומה בקדנציה האחרונה.
מכתב התשובה מכיל רמז לצעד משמעותי נוסף שעתיד להתרחש בתחום: נציבות שירות המדינה, האחראית על גיוס וניהול של כל עובדי המדינה, עובדת במקביל על נוהל דומה. נוהל של הנציבות עשוי להוות פתרון רוחבי שיחייב את כלל עובדי המדינה בכלל משרדי הממשלה.
חשוב לציין כי הנוהל אינו פותר את הבעיה בגינה לוביסטים רבים חומקים מכללי השקיפות – ההגדרה הצהרה למיהו שדלן. כיום בתחום הלובי פועלים גם שדלנים המכנים את עצמם "יועצים אסטרטגיים" או "מנהלי משברים" שמערבבים בין ייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור לבין פעולות שדלנות. בכך הם חומקים תחת ההגדרה, אינם מחויבים לפרסם רשימת לקוחות וחומקים מתחת לרדאר.
תהליך אסדרת מפגשים מול שדלנים ע"י נהלי מנכ"לי משרדי ממשלה מתרחש לאור הכישלון בקידום אסדרה בחקיקה ראשית על ידי הכנסת והממשלה. למעשה המחוקק הישראלי מסרב מאז 2008 להתקדם בתהליך אסדרת פעילות הלוביסטים בכנסת ובמשרדי הממשלה, ולקדם "חוק שדלנים" אחוד ורוחבי לכנסת, למשרדי הממשלה ולמוסדות ציבור, על כן כל פרסום של נוהל כזה חשוב לטובת השקיפות. אולם מעמד של נוהל אינו דומה למעמד חקיקה ראשית – ניתן לשנות אותו לפי החלטה של כל רגולטור שמתחלף, בעוד שינוי חקיקה ראשית מסובך בהרבה וגורר גם דיון ציבורי.
הנוהל של משרד המשפטים הוא כאמור צעד בכיוון הנכון, אך לעת עתה מהמתואר במכתב לא ניתן לדעת עד כמה מפורטים יהיו הדיווחים שעובדי המשרד יחוייבו בהם. בכתבה מקיפה שפרסמנו ב"שקוף", תיארנו כי נוהל דומה שאימץ משרד האוצר, הוביל לפרסום של מידע מחורר ולא מספיק.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק