ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מתקפת הטילים פגעה בבזן: "האסון הבא הוא עניין של זמן"

המתקפה האיראנית על הצפון פגעה בצנרת במתחם בזן במפרץ חיפה – אך המפעלים ממשיכים לפעול. ארגוני הסביבה מזהירים מפני "מטען נפץ אזרחי בלב מטרופולין", ודורשים פינוי מיידי. על אף שהתקבלה החלטת ממשלה לפינוי המתחם, בזן מפעילה לובי שמשכנע חברי כנסת לפעול לביטולה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

חברת בזן (בתי זיקוק נפט) במפרץ חיפה הודיעה היום (א') לבורסה כי בעת מתקפת הטילים אמש על ישראל, נפגעו קווי צינורות ההולכה אשר נמצאים במתקן, ללא פצועים או נפגעים. לפי הודעתה השפעת הפגיעה עדיין נבחנת, כשמתקני הזיקוק ממשיכים לעבוד אך "חלק ממתקני ההמשך במתחם הודממו". במשרד להגנת הסביבה מסרו כי לא נשקפה סכנה לתושבי חיפה והאזור. מהודעת המשרד לא ניכרת כוונה לפנות את המתחם או להפסיק את פעילותו.

בתי הזיקוק בחיפה (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

בעשורים האחרונים מזכירים ארגוני הסביבה שוב ושוב כי ריכוז המפעלים במפרץ חיפה בסמוך לבתי מגורים מהווה סכנה ביטחונית. מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, קרא הבוקר לממשלה לפעול לפינויו המיידי. "בזן חייב להתפנות עכשיו, לפני שנצטרך להסביר למה לא עשינו את המובן מאליו", אמר. "הפגיעה בסופ"ש היא לא עוד תמרור אזהרה – זו נורת חירום בוהקת. האסון הבא הוא לא אפשרות תיאורטית, אלא עניין של זמן. הממשלה, רשויות התכנון והרשויות המקומיות חייבות להאיץ את הפינוי לפני האסון הבא".

"מתחם בזן הוא אסון שמחכה להתפוצץ", הוא הוסיף. "מתקניה של חברת הנפט הגדולה בישראל ממוקמים בלב מטרופולין שבו חיים מאות אלפי בני אדם – בסמוך לבתים, בתי חולים ומוסדות חינוך. זהו יעד אסטרטגי לכל דבר, לא פחות מבסיס צבאי או שדה תעופה – ולכן הוא חייב להיות מפונה במיידי".

משכנעים את הפוליטיקאים

בעשורים האחרונים נאבקו ארגוני הסביבה והתושבים לפנות את המתחם המזהם והצליחו לקדם החלטת ממשלה היסטורית לפינוי התעשייה המזהמת. אלא שזו מתעכבת, כאשר ברקע הלוביסטים של בזן פועלים כדי לבטלה. מעקב "שקוף" העלה כי בזן דווקא טוענת כי המצב הביטחוני ממחיש את הצורך בהישארותה במפרץ.

"המזל שלנו כמדינה זה שהחלטת הממשלה לא יושמה עדיין", כך מנכ"ל בזן, אסף אלמגור, בדיון בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר השנה. "כל אחד מאיתנו יכול להריץ בראש שלו תרחישי 'מה היה קורה אילו בזן לא הייתה פה', מה היה קורה במערכת הביטחון ומה היה קורה במשק האנרגיה".

בעוד חברי הכנסת מהנהנים, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומי שהוביל את ועדת המנכלים שהמליצה על פינוי מפרץ חיפה, התערב: "אתה סתם מפזר הפחדות כל מה שאתה אומר לא נכון. אלה רמזים של כאילו. אנחנו מייבאים נפט גולמי, אם היו סוגרים פה את הנמלים לא היה נפט גולמי? אם הייתה פה מלחמה, כמו שאנחנו חוששים ממנה, בזן הייתה נעצרת, על מי אתה עובד?"

באותו דיון, התברר כי שורה של חברי כנסת מהקואליציה השתכנעו והביעו עמדות המחזקות את האינטרסים של קבוצת האנרגיה. בדיקת "שקוף" העלתה כי מאחורי הקלעים התקיימו פגישות בין חברי הכנסת החברים בוועדה לוועד העובדים של בזן, בתיווך חברת הלובינג של הוועד, גלעד יחסי ממשל ולובי, כמו גם סיור פרטי במפעל.

ח"כ שלום דנינו (הליכוד) שנכח בישיבה, הסכים לספר בשיחה עם "שקוף" על המפגשים: "עלו שם, בביקור שלנו בבזן, של ועדת הכלכלה, אירועים שהם ברמה האסטרטגית של המדינה. וחשבנו שצריך רגע לחשוב עוד פעם (על החלטת הממשלה, י"ג)". 

"פגשנו שם את משה קפלינסקי, יושב הראש, פגשנו את המנכ"ל והם הציגו לנו את התרומה האסטרטגית שלהם בכמה תחומים וחשבנו שזה שווה דיון. חשבתי שבאמת ראוי שאנחנו נבדוק את העניין הזה ברמה הכלכלית, אבל מסתבר שיושבת על זה שכבה של חשיבה אסטרטגית של מדינת ישראל".


ארגוני סביבה מתעקשים מנגד, שה"שכבה האסטרטגית" היא דווקא הסיכון הביטחוני, שקיבל המחשה באירוע הפיצוץ האחרון. "מאות אלפים ממשיכים לחיות בצלו של מטען נפץ אזרחי", הדגיש הוכמן. "ארגוני הסביבה מתריעים כבר שנים: שיקולים כלכליים ציניים לא יכולים לגבור על ביטחון הציבור. אבל במקום לפעול, ממשלות העדיפו להתכחש לסכנה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. וואו, איזה סיקור שיטחי שלא מבין כלום בסיטואציה.
    נתחיל מזה שהחלטת הממשלה לא מתעכבת, יש תהליכי תכנון שמתקדמים כל הזמן. אפשר לבקר אולי את הקצב ולקרוא להאצת התהליכים. אבל לטעון שההחלטה לא מיושמת, מעיד שהכותבת לא טרחה להתאמץ לברר.
    ציטוטים מדיונים בכנסת, עם כל הכבוד זה רעש לבן וסיקור עיתונאי בינוני (שקוף, לא מתאים לכם). אם חברי כנסת מהליכוד נשמעו שהם קונים את הטיעונים של בז"ן, שיהיה להם לבריאות, אבל הפינוי נמצא כבר בתהליכים.
    אי אפשר לפנות את בז"ן בלי תכנון, זה קשקוש. צריך לתכנן מה יחליף את התוצרים של בז"ן ולהיערך לכך. זה אפשרי לגמרי, ויפה שעה אחת קודם. אבל אי אפשר לעשות את זה בשליפה מהמותן.
    כמי שגרה בקריות, אני הראשונה לרצות לראות את המפעלים נסגרים ואני חושבת שאפשר לעשות את זה מהר יותר. אבל כל מה שכתוב כאן, כולל כל הדוברים, זה רעש לבן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,780 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק