"בהנהלת 'נשר' מרגישים את הלחץ מצד הציבור, זה אפקטיבי"

שנים ארוכות שמפעל המלט "נשר", סבל מתת סיקור. זיהום אוויר אינו מושך מספיק, רמלה שם הוא ממוקם, אינה מקליקה וזהות הבעלים של המפעל, לן בלוונטיק, שמחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה, עשויים היו להוות חסם. לאחרונה במשרד להגנת הסביבה מרגישים שינוי. "הלחץ והמודעות חשובים בכל מקום בטח ליד מפעל כזה, בעבר זה לא היה וזה היה חסר", אמר בשיחה עם "שקוף" גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה. "זה היה חסר בשנים קודמות ואנחנו מרגישים במפגשים איתם (עם הנהלת 'נשר' י"ג), הם מגיעים עם כובד המשא מהאוכלוסיה. זה אפקטיבי". 

הריאיון עימו נערך כשברקע המחוז תחת ניהולו הוציא למפעל צו מנהלי. מדובר בצעד חריג, כלי לטיפול מידי בכשלי המפעל, שהתרחש פעמים ספורות בלבד בעבר נגד מפעלי תעשייה ברחבי הארץ. מטרת הצו להורות למפעל להגיש תוכנית להפחתה של זיהום אוויר בזמן קצוב, עד השלושה בספטמבר, אחרת המשרד להגנת הסביבה יוכל להפעיל את סמכויותיו, כמו להשבית חלקים מהמפעל. 

"המשרדים שלנו בתצפית ישירה על נשר", מספר מזור, "הכל אנחנו רואים מהחלון. אנחנו עוקבים אחר המפעל הרבה מאוד זמן, באופן קבוע. הטלנו עיצום כספי בשנה שעברה. אנחנו משתמשים בכל הכלים שאנחנו יכולים".

בריאיון שערכנו עמך לפני כשנה לאחר הקנס שהמפעל ספג, אמרת שאתה סבור שהקנס יעזור להפחית את התקלות. הופתעת מהמשך ההפרות?

"לא הופתעתי, בעיקר כי בין הזמן שאנחנו מתחילים לפעול, לבין ההודעה על העיצום, ראינו שהתרחשו הפרות נוספות. אנחנו לא מופתעים, אבל היינו מצפים לראות מפעל שמצליח לעמוד בהיתר הפליטה בצורה הרבה יותר מוקפדת.

הצו מגלם הליכי אכיפה רבים, שימועים והתראות שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות נגד המפעל, את רובם חשפנו כאן בעבר. הצו הוא למעשה שלב אחד בתוך הליך מתמשך, מסבירים במשרד. "אם במפעל יעמדו בדרישות הצו, זה לא בהכרח פוטר אותם מעונשים הקבועים בחוק, הצו הוא כלי אחד מתוך שורה של כלים, הוא צופה פני עתיד מאשר מסתכל אחורה".

הקנס שהמפעל ספג, בדיוק לפני שנה, נחתם לאחר שנים ארוכות של הליכי אכיפה, שהחלו עוד ב-2019. הזמן הארוך, שמאפיין את מסלולי האכיפה במשרד, הוביל לביקורת ציבורית רחבה. "הדברים לוקחים זמן", השיב מזור. "אנחנו צריכים לאסוף את החומרים מכמה וכמה הליכים במקביל, לוודא שהכול מדויק, ולהליך יש לוחות זמנים. אם תסתכלי, לו היית יכולה להיות זבוב על הקיר, ואני מניח שהיית רוצה, בפגישות שלנו עם 'נשר', הם מתלוננים עלינו קשות, על עודף אכיפה, ועל כך שעל כל דבר קטן אנחנו מציקים להם". 

אלא שבמקרה הזה, השימוע נערך ב-23 לחודש יולי, והצו יצא שבוע לאחר מכן.  

"ספציפית בחלק של הצו היינו זריזים, בחלקים אחרים לא. יש תהליכים יותר מהירים ויש פחות. הציבור רואה את הדברים הגדולים, אבל את הזרוע שלנו המפעל מרגיש כל הזמן בכל מיני אמצעים".

אילו עוד אמצעים?

"למשל, מדי פעם אנחנו מעלים רחפן למעלה. זה אחד האמצעים שלנו, יש לנו גם מצלמות על המפעל, אנחנו בודקים אותן, יש לנו דיגומי פתע, סיורי פתע, עוברים על דוחות של המפעל, יש שלושה מעגלי ניטור סביב המפעל וגם פניות מכל מיני גורמים, כולל אותך. במקרה כזה, אנחנו הולכים אחורה ומסתכלים במצלמות, מבקשים התייחסות ורואים אם המפעל עדכן. זה הזמן לבקש מהציבור שמדווח – חשוב שהדיווח יהיה מדויק, זה עוזר לנו לאבחן את האירוע עצמו. אם נניח רואים אבק בשעה מסוימת ואחרי עשרים דקות שוב, חשוב להפריד בין האירועים ולצרף צילום".

בשנים האחרונות כל דיגום פתע בארובת המפעל גילה חריגות, כך עולה ממסמך הצו. אך בשנה החולפת נערך דיגום פתע אחד בלבד. מדוע?

"דיגום פתע הוא מורכב. מגיע צוות עם מערכת סולמות והרמות, נכנס לתוך הארובה, זה אמור להיות מעין פיקוח-על וזה מה שמוודא שהמערכת תקינה. האופרציה הזו מורכבת, ואנחנו בסופו של דבר דורשים ממפעל אמצעים סבירים שדומים למה שמתרחש בעולם. אם המערכת שלהם היתה עובדת כמו שצריך, לא היה צורך בדיגומי פתע".

לא היה יותר פשוט לחשוף את מצלמות המפעל לציבור? אין לכם הרי את האמצעים לעקוב אחרי השידור מסביב לשעון, ולציבור יש. מדובר בעוד מאות זוגות עיניים של בעלי עניין ופעילי סביבה שיסייעו לעבודת המשרד.

"העלו בפנינו את הסוגיה, שלחנו לבדיקה משפטית וזה עדיין בבדיקה. אנחנו חושבים שזה ראוי שישקיפו את המצלמות, השאלה אם אפשר לדרוש את זה מהמפעל. לכן אנחנו כרגע בוחנים את זה משפטית. מבחינתנו, אין לנו בעיה, להפך. אנחנו נשמח". 

לקראת הריאיון, התושבים פנו וביקשו גם להציג שאלות. בין היתר, שאלה שחזרה על עצמה עסקה במיקומו של המפעל ובדיון אפשרי על העתקתו למקום אחר. האם זה עומד על הפרק מבחינתכם?

"קודם כל חשוב להגיד שאנחנו לא סוגרים מפעלים. זה לא התפקיד שלנו. אנחנו אחראיים על כך שאם הם נמצאים במקום מסוים הם לא יגרמו נזק לסביבה. כל מהלך אחר הוא מורכב, השיקולים לא רק סביבתיים, ואני מניח שאת יכולה להבין אותם. אין לנו מטרה להזיז ולסגור, אלא שיעבוד כמו שצריך. ובאופן עקרוני, צריך לשים לב שלא מזיזים מפגעים ממקום אחד לאחר. המדינה מצטופפת, כך שהאפשרויות הן או שהמפעל תמיד יהיה בקרבת אוכלוסיה או שהמדינה תחיה בלי מפעל מלט". 

מתקן חדש ומזהם

עניין הקפדנות עומד בליבו של הצו. רק בחודשים האחרונים התרחשו במפעל עשרות תקלות, חלקן אף לא דווחו כחוק. בנוסף, סיורים שערך המשרד להגנת הסביבה, דגימות פתע, ונתונים נוספים חשפו תמונה עגומה. "אנחנו רוצים שהמפעל יעבוד בצורה יותר מהודקת בכל הקשור לפליטות, מבקשים מערכת יותר טובה מהיום, רוצים לראות איפה יש דליפות ולמנוע אותן במקור, ודורשים תכנית עבודה מסודרת ומתודת עבודה שתוריד את כמות הבדיקות", אמר מזור. 

הוא מפרט שלאורך הדרך הדיגומים והתקלות לוקים בחסר, לא מגיעים בזמן, ואפילו הפורמט שלהם אינו עומד בדרישות המשרד. "את אלה ועוד, הצו אמור להסדיר". מה הסיבה לתפיסתו? "אני לא חושב שיש פה רשלנות או כוונת רעות, אלא יש בעיה בביצוע ובשורה התחתונה אנחנו לא מקבלים את הביצועים שאנחנו מצפים להם מהמפעל". 

בין הדרישות הרבות שהניחו לפתחה של הנהלת "נשר", במשרד מצפים לטיפול מידי בניטור הרציף. מדובר במערכת שמנטרת את הזיהום שנפלט מהארובות באופן שוטף, משמשת כ-70 מפעלים ברחבי הארץ ומשדרת למשרד להגנת הסביבה מסביב לשעון את הנתונים. בעתיד, המערכת אמורה להיחשף לציבור הרחב לאחר עיכובים רבים כפי שחשפנו.

"כשערכנו דגימות פתע, התוצאות לא היו דומות לניטור", הודה מזור. "כשאנחנו קיבלנו חריגה, הניטור הרציף לא הראה חריגה. הם צריכים בדק בית יסודי, הוכחות ואסמכתאות, כדי להראות שהניטור אמין ולאורך זמן ויש להם מערכת פנימית שעובדת".

בלב הצו, המשרד להגנת הסביבה דורש מנשר טיפול בהול במתקן שנקרא "טחנה 13". מדובר במתקן מרכזי שמהווה את התחנה האחרונה של המלט לפני אריזתו. מזור מעיד שמדובר במתקן חדש שהחל לפעול לפני שנה בלבד. "זו היתה אמורה להיות טחנה למופת", הודה. "אבל ראינו הרבה פליטות לא מוקדיות, נפלט אבק שלא ציפינו לו וגם לא המפעל". בין היתר, בצו מפורט כיצד בסיור שנערך בסביבות המתקן, חבשו המסיירים מסכה כי לא ניתן יהה לנשום נוכח החלקיקים שעפו באוויר.

הצו מפרט את התיקונים שבמפעל יאלצו לעשות, ומאיים באופן מפורש שאם לא יעמדו בהם, הטחנה תיסגר. "הם קיבלו חודשיים להתארגן ולהעביר דיווח על הפעולות שהם עושים כדי לתקן את הבעיות. אם זה לא יקרה – נסגור את הטחנה., בניגוד לשאר התיקונים, פה אנחנו לא אומרים להם שנשקול את הדברים, אלא שזה מה שיקרה". 

סוגיה נוספת שעולה על הפרק בקרב האוכלוסיה שגרה בסמוך למפעל, עוסקת בשריפת פסולת. הליך הכנת המלט דורש חומר בעירה. לאורך השנים, השתמשו ב"נשר" בפטקוק, מדובר בתוצר לוואי של הליך הזיקוק של נפט גולמי שמכיל מתכות כבדות וגופרית. שריפתו, משחררת לאוויר חומרים מזהמים רבים. בשנים האחרונות המפעל מקבל מחירייה סוגי פסולת שונים ומשתמש בהם כתחליף לחלק מצריכת הפטקוק. 

עבור המדינה מדובר בפתרון זול לבעיית הפסולת בישראל, עבור התושבים – אחד האיומים הגדולים על הריאות שלהם. לאורך הדרך עולה שאלה קבועה בקרב התושבים סביב "נשר" על ניגוד העניינים של המשרד להגנת הסביבה, מצד אחד מדובר ברגולטור של חוק אוויר נקי, שתפקידו להפחית את הזיהום ומנגד, המפעל משמש פתרון שאמנם אינו איכותי וממוקם נמוך בהיררכיית הטיפול בפסולת, אך הוא זול ועונה במהירות לבעיה הדרמטית של הטמנת הפסולת בישראל. "בראש סדר העדיפויות שלנו, לוודא שהמפעל עובד לפי התקנים הנדרשים ולא פולט לסביבה. כל תוספת, כל פעילות אחרת, תלויה בזה שהמפעל יעמוד בהיתר הפליטה באופן משביע רצון ולאורך זמן. מבחינתנו אין ניגוד עניינים", ענה. לצד זה, מזור ציין כי בעולם לא קיימות חלופות אחרות, מעבר לפטקוק ושימוש ברכיבי פסולת שונים. "הדבר הראשון זה הבטיחות של המפעל כלפי הסביבה ואחרי זה כל היתר. דבר ראשון שאנחנו בוחנים זה מניעת סיכונים לסביבה, אני לא מרגיש ניגוד עניינים".

לאחרונה, חשש התושבים קיבל חיזוק משמעותי. מאז שנכנסה לתפקיד, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הצהירה כי טיפול בפסולת הוא בראש סדר העדיפויות של המשרד. מזור דווקא מנסה להרגיע.  

"'נשר' אינם הפתרון הלאומי לבעיית פסולת. המפעל יכול להשתלב, אם הוא יעמוד בהיתר הפליטה ויחליט שהוא מפעל שיודע למנוע פליטות לסביבה. במפעל רוצים לעלות את כמות הפסולות אבל זה תלוי ביכולת שלהם לעמוד באיכויות התפעול הנדרשות, בדרישות החוק. אם המפעל יעמוד בהן, אפשר יהיה לבחון פעילויות נוספות, כרגע יש הפרות". 

מה אתה מצפה שיקרה לאור הצו החדש?

"אנחנו בתוך מהלך משמעותי, ואנחנו מצפים שהוא יוביל לקפיצת מדרגה, אם זה קשור לטחנה 13 ואם לדיגומים והדיווחים, פליטות לא מוקדיות ואמינות הניטור הרציף. אנחנו מקווים שהצו יהיה אפקטיבי ואנחנו נמשיך לעקוב. מבחינת התושבים, אנחנו ערניים ובודקים את הצילומים שהם שולחים וככל שיתנו מידע יותר מפורט, על משך הזמן ומועדים, אנחנו נוכל להיעזר בזה".