ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חשד: "נשר" מחקה ממערכת הניטור מידע על זיהום כספית מסוכן

מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" חושפים טענות קשות נגד המפעל המזהם, שתוצאות השימוע בעניינו צפויות להתפרסם בקרוב. לפי דוח פנימי, לפחות פעמיים הצביעה מומחית מטעם המשרד להגנת הסביבה על פליטת כספית בכמות גבוהה מהמותר, אך כשביקשה לבדוק את מערכת הניטור גילתה כי הנתונים לא נשמרו. "נשר": "חלק גדול מהסעיפים בהתראה חסרי כל בסיס"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מפעל נשר רמלה. צילום: משה שי, פלאש 90
מפעל נשר רמלה. צילום: משה שי, פלאש 90

האם במפעל "נשר" מעלימים במכוון נתונים ומזהמים את הסביבה באופן שיטתי? מסמכים שהגיעו לידי "שקוף", חוות דעת, התראות ומכתבים שטרם פורסמו, חושפים טענות קשות של המשרד להגנת הסביבה נגד המפעל. אם יתבררו כנכונות, הן משרטטות תמונה מדאיגה של התנהלות רשלנית ופגיעה חוזרת בתושבים ובסביבה לאורך שנים.

בקרוב המשרד להגנת הסביבה יגיש למפעל המלט "נשר" דין וחשבון בנושא. כל אותן עבירות לכאורה של תעשיית המלט הישראלית ברמלה לאורך השנים האחרונות, תלונות התושבים, חריגות מזהמים ותקלות, יתרכזו למסך משפטי אחד שבו יוכרע האם על המפעל ומנכ"לו היוצא, אלדד בן משה – שעבר לתפקיד היו"ר – לשאת בעונש. לרשות המשרד להגנת הסביבה כלים רבים, החל מעיצומים כלכליים ועד צו מנהלי לצמצום זיהום אוויר ואף תביעה פלילית.  

רק לפני שלושה חודשים שופט בית המשפט המחוזי בירושלים המליץ לנשר למשוך את הערעור שהגישו על גובה הקנס שקיבלו בקיץ האחרון – כמעט שישה מיליון שקלים, בעיקר בשל חריגות כספית שהתרחשו בשנת 2019. יש לציין כי למרות הפנייה של "נשר" לבית המשפט והטענות שהקנס אינו מידתי, המשרד להגנת הסביבה נהג ב"נשר" במידת הרחמים וזיכה את המפעל בהנחה מפנקת כשהפחית 20% מהקנס המקורי, גובהו היה כמעט 7.5 מיליון שקל. הסיבה כמעט פרוזאית: התנהגות טובה. בחמש השנים שקדמו לאירועים ל"נשר" לא היו כל עבירות. 

יו"ר נשר, אלדד בן משה (צילום: יח"צ)

אלא שהזמנים השתנו: התושבים החלו לגלות מעורבות, הגישו תלונות ותבעו החמרה באכיפה ובהיתרים, כשבמקביל, סדרת תחקירים וכתבות של "שקוף" חשפו את התנהלות המפעל והפוליטיקה מאחורי הזיהום שלו. אם יוכרע הדין ו"נשר" יענשו, לא יעמוד לזכותם העבר ואף לא מערכת היחסים עם הרשות המקומית. 

מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מלמדים שבחמש השנים האחרונות העבירות לכאורה גברו לצד הזיהום. אם לא ימצא פתרון מהיר – בכל אירוע כזה, היקף הנזק ישפיע על רבבות: בשנים הקרובות היקף הבנייה מסביב למפעל יגדל, לצידו יוקם בסיס הבקו"ם החדש, פארק תעסוקה אדיר מימדים ושכונות מגורים חדשות. האוכלוסייה גדלה וכך גם האחריות של מנהלי המפעל על חיי התושבים. 

"נשר לא מכירה באחריותה לבריאות הציבור"

ובמה דברים אמורים? בין היתר בהמשך פליטות כספית לכאורה מעבר למותר. חוות הדעת של פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ופרופסור לאפידמיולוגיה, שצורפה למסמכי ההודעה על הקנס הקודם, קבעה את הנזק האפשרי: פגיעה הורמונלית, נזק למערכת החיסון, פגיעה בעובר ובהתפתחות הילד, פגיעות בריאות, בכבד ובמקרים של הרעלה חמורה, אף מוות. 

לאורך הדרך, גם בתגובה לכתבה הזו, מפעל "נשר" חוזר וטוען כי החריגות היו זניחות ופליטת הכספית אינה מזיקה כפי שמצטייר. חוות הדעת של לוין, כפי שאנחנו חושפים פה לראשונה, לא רק שמעלה חשש כבד לבריאות התושבים, אלא שלוין קורא למפעל לקחת אחריות. "קראתי בצער את הטענה השגויה של החברה", כתב בחוות הדעת, "כי לפליטות אלו לא היתה כל השפעה בריאותית או סביבתית", אמר."טענה זאת חוטאת לאמת המדעית ולבריאות הציבור ואינה מבוססת על עובדות. יתר על כן, הטענה השגויה של חברת 'נשר' מדגימה כי היא אינה מכירה באחריותה לבריאות הציבור והסביבה, עובדה המחדדת את הצורך בפיקוח ואכיפה". 

עוד הוסיף כי תגובת החברה הפושרת לחריגות בכספית והניסיון לחמוק מעונש מעידים "על חוסר הבנה בדבר הנזק החמור שפליטות כספית, באופן ספציפי, גורמות לאדם ולסביבה". וכי טענת חברת "נשר" כי אין שום סיכון בריאותי או סביבתי מפליטות כספית לאוויר, "עומדת בניגוד למדע, לשכל הישר, לחוק בישראל ולמקובל בעולם". 

לוין מצטט מחקר שנערך בשנים 2019-2020 באיטליה בקרב ילדים המתגוררים ולומדים באזור עירוני שחשוף לזיהום של מפעל מלט. במחקר נמצאה עדות ברורה להצטברות כספית בגופם של הילדים על סמך מדידות ריכוזים בציפורניי הילדים. לשיטתו, טענת המפעל כי אין נזק בריאותי ואו סביבתי מכספית "מופרכת במיוחד כאשר לוקחים בחשבון כי החריגה מהיתרי הפליטה מהמפעל שנמצאה עבור כספית בשנת 2019 היא רק קצה קצהו של הזיהום המזיק לבריאות ולסביבה הקשור במפעל".

"טענת נשר חוטאת לאמת המדעית". פרופ' לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ניתן היה לצפות שבשנים שאחרי חריגות הכספית, המפעל יתקן את דרכיו, בטח כשעל הפרק עומדים מיליונים וברקע המפעל התמודד בשנים האחרונות עם קשיים כלכליים. אלא שמסמכים שהגיעו לידי "שקוף" המתארים את ההליכים שהמשרד להגנת הסביבה מנהל נגד "נשר" בשנים האחרונות ומצביעים לכאורה על מגמה הפוכה. 

העלמת נתונים מסתורית

במסמך שנושא את הכותרת "מפגעי זיהום אוויר ממפעל 'נשר'" שיצא בפברואר בשנה שעברה, מפורטת חוות דעת קשה מטעם מומחה של מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה. על פני 12 עמודים מפורטות טענות שונות ובהן כיצד נעלמו נתונים על חריגות כספית במועדים שונים לאחר שהמפעל נתפס לכאורה בחריגות. בין היתר חוות הדעת מפרטת כיצד בספטמבר לפני כשנתיים המשרד להגנת הסביבה מדד חריגה של 233.3% מעל המותר בזמן דיגום סביבתי במחסנים הלוגיסטים של רשת "הום סנטר" הקרובים למפעל. כשבמשרד ביקשו לבדוק את נתוני הניטור הרציף, אותה מערכת שמותקנת על ארובות המפעל ואינה חשופה לציבור, גילו לתדהמתם כי אין שידור נתונים. 

חוות-דעת-מומחה-נשר-רמלה-סימוכין-10.-doc

זו לא היתה הפעם היחידה ששידור הנתונים נעלם באורח מסתורי. בדיקה אקראית של פקידי המשרד העלתה חריגות כספית שהתרחשו בנובמבר 2020. כמה חודשים מאוחר יותר ביקשו במשרד לחזור ולבדוק שוב את הנתונים ההם וגילו כי הם נעלמו ואת מקומם מחליף הכיתוב שאין שידור. "במסגרת האירועים נמצא כי המפעל לכאורה מחק נתונים מתוך מערכות הניטור הרציף", כתבו במשרד בחוות הדעת והוסיפו כי במסגרת האירועים התרחש זיהום אוויר חזק ובלתי סביר וזאת עוד לפני שהוכח אם אכן הנתונים נעלמו במזיד. 

למרות שהאירועים התרחשו לפני שנתיים ויותר, רק במרץ בשנה שעברה המשרד ערך שימוע ל"נשר". אלא שגם חריגות הכספית לכאורה לא היו האירוע היחיד – לא בשימוע הזה ולא בהמשך. 

בקיץ האחרון המשרד להגנת הסביבה שלח התראה נוספת להנהלת "נשר" וזאת לאחר שגורמים במשרד וברשויות המקומיות תיעדו שורה של תמונות וסרטונים בהם רואים עננת אבק נפלטת מהמפעל. בדיקה בנתוני הדיווח העלתה כי "נשר" לא עדכנו את המשרד כפי שהחוק מחייב. 

אפשר שמדובר בטעות, אלא שחמישה מקרים כאלה שהתרחשו בקיץ האחרון יחד עם שני אירועים נוספים שחשפנו ב"שקוף", עלולים להצביע על שרטוט מדיניות – אם מתוך חוסר הקפדה, אם בשל רשלנות ואם מסיבות אחרות. היתר הפליטה מחייב את נשר לדווח למשרד על כל אירוע שיש בו פוטנציאל לפגוע בסביבה והחל מיוני האחרון, גם לדווח ציבור. אי הדיווח הוא עבירה על החוק, אך גם ריבוי האירועים בעצמו. ואיך התגלו התקלות שלא דווחו? באופן אקראי, אם בשל פקיד עירני של המשרד, אם תושב שתיעד ואם מתוך מקורות עיתונאיים. 

תיעוד אבק סמיך מ"נשר" (באדיבות התושבים)

ניתן היה לצפות שבמשרד להגנת הסביבה יבינו את המשמעות העמוקה והצורך בשיתוף פעולה של הציבור, אלא שלמרות ריבוי המקרים הלא מדווחים, במשרד להגנת הסביבה מתעקשים שלא לפתוח לכולם את שידור המצלמות על המפעל שיכולות היו לסייע

עד שיוכרע הדין, ועד שנדע אם בן משה ושותפיו ישלמו מחיר אישי או שהמפעל יצא ללא רבב, התושבים שנחשפו לחלק מהנתונים כבר החלו לפעול בערוצים נוספים. בחודש האחרון קבוצה של תושבים מרמלה, המועצה האזורית גזר ומודיעין פנו למשרד הבריאות בדרישה לחשוף את ממצאי המחקר שהחלו לערוך בשנה שעברה וכן לבצע בדיקות נוספות כדי לבחון אם זיהום המפעל פגע וממשיך לפגוע בבריאות התושבים.  בנוסף, הפעילים הגישו השבוע תלונה למשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה וקראו לפתוח בחקירה אם הנהלת המפעל עומדת בהתחייבויותיה. 

בינתיים, למרות חוות הדעת, למרות הקנס וההוכחות שהמפעל כבר חרג בעבר בפליטות כספית מזיקה ומסוכנת, ב"נשר" ממשיכים לטעון שהם נהגו כשורה, בעבר וגם כעת. לשיטתם, חריגות הכספית בגינן נקנסו חסרות משמעות, גם בהיבטים בריאותיים ושאר הטענות, שמתבררות בימים אלה, הן לא פחות מהאשמות שווא. 

התגובה המלאה של מפעל "נשר" 

"הטענה כי פליטות הכספית מנשר חורגות מהמותר חסרת בסיס. ראשית, רמות הפליטה המותרות בנשר מבוססות על הרגולציה האירופאית, והפליטות בפועל נמוכות משמעותית מהרמות המותרות. מספר קטן של חריגות חצי שעתיות שאירעו לפני מספר שנים אינו מייצג את הפליטה לאורך זמן. יתרה מכך, מקרים אלו לא הגדילו במאום את הפליטה השנתית מנשר, בשל פליטות נמוכות יותר שקדמו לאותן חצאי שעות (בהן השתחררה נקודתית כספית שהצטברה במערכת לפני כן). כפי שגם נכתב בחוות דעת של טוקסיקולוג בכיר (שאף ביצע עבודות רבות עבור המשרד להגנ"ס), לפליטות רגעיות אלה לא היו כל השפעות בריאותיות או סביבתיות. 

באשר לשאר הנושאים המוזכרים, אלה נמצאים עדיין בהליך בירור מול המשרד להגנ"ס, כך שלא נוכל להתייחס לדברים בשלב זה. נציין רק כי במועד הדיון בטענות הצגנו הוכחות ברורות כי חלק גדול מהסעיפים שנכללו במכתב ההתראה חסר כל בסיס, ואף קבלנו על כך כי המשרד להגנ"ס לא בדק את המידע לעומק (לרבות מידע שהועבר להם בזמן אמת) טרם שהעלה בכתב האשמות שווא".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,910 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!