ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המשרד להגנת הסביבה קנס את מפעל נשר ב-6 מיליון שקל – ולא שולל תביעה פלילית

נעמי נידם, יעל געתון
במפעל המלט הודיעו כי יערערו על העיצומים שמתייחסים לשמונה מקרים מלפני כ-3 שנים • בכיר המשרד ל"שקוף": "התגובה מראה שזה פוגע בהם קשה, נשקול לבצע יותר בדיקות פתע" • פעילים במאבק נגד המפעל: הפתרון האמיתי הוא להרחיק אותו מאזורי מגורים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

נעמי נידם, יעל געתון
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מפעל המלט "נשר" (צילום: משה שי, פלאש 90)

המשרד להגנת הסביבה הטיל קנס כספי בגובה של כ-6 מיליון שקלים על מפעל המלט "נשר" ברמלה, שפלט זיהום אוויר חריג שמסכן את בריאות תושבי היישובים הסמוכים. מדובר בשמונה מקרים שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות, בהם נפלטו לאוויר חלקיקים נשימים, שגורמים למחלות נשימה, לב, דם וסרטן שונות, ואדי כספית רעילים שעלולים להוביל בין היתר למחלות עצבים, פגיעה במערכת העיכול ובדיבור.

"הקנס הזה הוא איתות אזהרה מאוד משמעותי", אמר ל"שקוף" גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה. "ארגז הכלים שלנו לא מסתכם בזה. יכול להיות שביום מן הימים נמצא את עצמנו מגישים תביעה פלילית".

אדי הכספית גורמים למחלות עצבים. שכונת גן חקל ברמלה, הצמודה למפעל "נשר" (צילום: יעל געתון)

הנהלת "נשר" איימה לערער על העיצומים. "הודעת המשרד על כוונתו להטיל עיצום כספי על נשר מבוססת על שני נושאים משנת 2019, המוצגים בצורה חלקית ומגמתית, תוך התעלמות בוטה ומכוונת ממכלול העובדות שעמדו בפני המשרד. על כך נערער בערכאות משפטיות", מסרו בהודעה רשמית.

מעקב "שקוף"- מפעל המלט "נשר" מזהם ומסתיר נתונים:

את ההליך החלו במשרד לאחר הצטברות מקרים שהיוו חשד להפרת חוק אוויר נקי. חלק מהמידע על הזיהום החריג הגיע בעקבות ביקורות פתע של המשרד. "ערכנו חמש ביקורות כאלה מאז 2017", אמר מזור. "בהחלט נשקול ונבחן את האפשרות להוציא יותר בדיקות פתע, אם נחשוב שזה משנה משמעותית את יכולות הפיקוח על המפעל".

בימים אלו נמשכים גם הליכים נוספים נגד המפעל, שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק, בעל ערוץ 13, בגין אירועים נוספים של פליטה, לכאורה, של מזהמים לאוויר.

"זה סכום מטורף"

הבשורה על הטלת הקנס התקבלה בדעות חלוקות על ידי פעילים סביבתיים ומקומיים. "הידיעה הזו אינה יכולה לנחם אותנו אלא להיפך, באה למעשה להרדים אותנו שכאילו העניין בטיפול צמוד", טען ישראל פרץ, חבר מליאת המועצה האזורית 'גזר'. "לדעתי קנסות כספיים לא פותרים את הבעיה אלא נותנים תחושת הקלה מזויפת. הפתרון האמיתי הוא להעביר את המפעל רחוק מאזורי מגורים".

מנגד, פרופ' חיים כהן, פעיל במאבק נגד הזיהום, טען כי "קנסות גבוהים למפעל שגורם לזיהום סביבתי הינם גורם חשוב כלכלי שמניע את המפעל להפחית משמעותית את הזיהומים שנפלטים ממנו. ברגע שפליטות מזהמות הופכות לעלויות גבוהות שמקטינות את הרווח הכלכלי למפעל זה יהיה פקטור חשוב שייתן לו מוטיבציה משמעותית להפחתת הזיהום שנפלט ממנו".

הפגנת תושבים ברמלה. "(צילום: יעל געתון)

במשרד מאמינים כי לסכום תהיה השפעה משמעותית. "עיצום של שישה מיליון שקל זה סכום מטורף", אומר מזור. "אלו סכומים שהתעשייה לא מתה עליהם בכלל. גם התגובה שלהם מראה שזה כן פוגע בהם חזק. וזה לא סוף הדרך: אנחנו ממשיכים בפעילות הפיקוח והאכיפה, הסכום הזה לא יהיה הסכום האחרון".

איך נקבע הסכום המדויק של הקנס – 5,991,680 שקל?

"על פי התקנות בחוק אוויר נקי שמתוקפן אנחנו עובדים. יש סכום מוגדר לכל הפרה. במקרה הזה יש 8 הפרות מצטברות, פשוט מחברים ביניהן. בדקנו עוד הפרות – אך לא לכולן היו ראיות מספיקות. ידענו שזה לא יעבור ככה סתם ונצטרך להמשיך להגן על זה בבתי משפט, כפי שנשר מבטיחים שיקרה".

הייתה משמעות ללחץ הציבורי?

"מן הסתם אנחנו מאוד מתחשבים במה שהציבור אומר. גם כשיצא היתר הפליטה התייחסנו ואת חלק מהשיקולים הכנסנו להיתר. בעבר כמעט ולא הייתה התעניינות ציבורית, אנחנו לא חושבים שזה טוב, הציבור צריך להיות ער לכך שהסביבה שלו תהיה טובה".

בעלי נשר וחדשות 13 לן בלווטניק (צילום מסך)

מה בנוגע לביקורת ביחס לכך שההליך נמשך שלוש שנים?

"אני יכול להבין, שלוש שנים זה הרבה זמן. צריך להבין שמאחורי זה עומדים הרבה מאוד ישיבות ובדיקות של נתונים, לאסוף אותם, להשיב לכל הטענות של המפעל. היינו רוצים לקצר את הזמנים, בין היתר זה תלוי במפעל, בכמות הטיעונים וגם בסכומים. בסוף זה גם עניין של כוח אדם".

"אין סיבה לתת צ'ק פתוח"

חבר הכנסת אלון טל, שיזם בכנסת האחרונה דיון בנושא, הגיב להחלטת המשרד וטען כי יש לקצר את משך היתר הפליטה (אישור שניתן למפעל וקובע בין היתר את תקרת הזיהום). "אני מברך על כך שהמשרד אינו עובר לסדר היום, ועל הקנס המשמעותי. אולם מה שחשוב זה שהמפעל ישתפר בצורה מיידית", מסר. "כתבתי עבור המשרד חוות דעת משפטית הדורשת להשתמש בחוק 'אוויר נקי' ולהתלות את היתר הפליטות לשלוש שנים במקום לתת היתר לשבע שנים. לצערי חוות הדעת לא התקבלה, אולם זה הצעד האמיתי והמשמעותי שהמשרד להגנ"ס צריך לעשות כעת. מול מפעל מזהם שקיימים נגדו שימועים פתוחים ועדויות על תקלות חוזרות ונשנות, אין סיבה לתת צ'ק פתוח. בטח ובטח כשמשרד הבריאות מדווח על תחלואה עודפת באזור, ויש חשש לקשר לזיהום המגיע מהמפעל".

מזור אומר שבדק את האפשרות לקצר את משך היתר הפליטה. "לצערי אין לנו אפשרות חוקית כזו כרגע. זו הפשרה שהגיעו אליה כשחוקקו את החוק".

לחצו לכל כתבות מפת המזהמים
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת נעמי נידם

Picture of נעמי נידם
העורכת הראשית של אתר "שקוף". עיתונאית, גרה במצפה רמון. עברתי בתקשורת המיינסטרים וגם בעצמאית, מהעיתון הצבאי "במחנה", דרך עריכה ב"מקור ראשון", באתר החדשות nrg, ובהמשך כתחקירנית ב"עושים סדר" וככתבת ב"שיחה מקומית".בשנים האלה למדתי על בשרי כמה כוח יש למילים. הוא יכול להיות הרסני, והוא יכול להיות מהפכני. מאושרת מכך שבחרתי לנטוש את הרייטינג, את הדיווח המהיר והשטחי של אתרי החדשות - וליצור ב"שקוף" עיתונות חוקרת שמשנה את המציאות.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק