ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
המשרד להגנת הסביבה הטיל קנס כספי בגובה של כ-6 מיליון שקלים על מפעל המלט "נשר" ברמלה, שפלט זיהום אוויר חריג שמסכן את בריאות תושבי היישובים הסמוכים. מדובר בשמונה מקרים שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות, בהם נפלטו לאוויר חלקיקים נשימים, שגורמים למחלות נשימה, לב, דם וסרטן שונות, ואדי כספית רעילים שעלולים להוביל בין היתר למחלות עצבים, פגיעה במערכת העיכול ובדיבור.
"הקנס הזה הוא איתות אזהרה מאוד משמעותי", אמר ל"שקוף" גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה. "ארגז הכלים שלנו לא מסתכם בזה. יכול להיות שביום מן הימים נמצא את עצמנו מגישים תביעה פלילית".
הנהלת "נשר" איימה לערער על העיצומים. "הודעת המשרד על כוונתו להטיל עיצום כספי על נשר מבוססת על שני נושאים משנת 2019, המוצגים בצורה חלקית ומגמתית, תוך התעלמות בוטה ומכוונת ממכלול העובדות שעמדו בפני המשרד. על כך נערער בערכאות משפטיות", מסרו בהודעה רשמית.
מעקב "שקוף"- מפעל המלט "נשר" מזהם ומסתיר נתונים:
את ההליך החלו במשרד לאחר הצטברות מקרים שהיוו חשד להפרת חוק אוויר נקי. חלק מהמידע על הזיהום החריג הגיע בעקבות ביקורות פתע של המשרד. "ערכנו חמש ביקורות כאלה מאז 2017", אמר מזור. "בהחלט נשקול ונבחן את האפשרות להוציא יותר בדיקות פתע, אם נחשוב שזה משנה משמעותית את יכולות הפיקוח על המפעל".
בימים אלו נמשכים גם הליכים נוספים נגד המפעל, שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק, בעל ערוץ 13, בגין אירועים נוספים של פליטה, לכאורה, של מזהמים לאוויר.
הבשורה על הטלת הקנס התקבלה בדעות חלוקות על ידי פעילים סביבתיים ומקומיים. "הידיעה הזו אינה יכולה לנחם אותנו אלא להיפך, באה למעשה להרדים אותנו שכאילו העניין בטיפול צמוד", טען ישראל פרץ, חבר מליאת המועצה האזורית 'גזר'. "לדעתי קנסות כספיים לא פותרים את הבעיה אלא נותנים תחושת הקלה מזויפת. הפתרון האמיתי הוא להעביר את המפעל רחוק מאזורי מגורים".
מנגד, פרופ' חיים כהן, פעיל במאבק נגד הזיהום, טען כי "קנסות גבוהים למפעל שגורם לזיהום סביבתי הינם גורם חשוב כלכלי שמניע את המפעל להפחית משמעותית את הזיהומים שנפלטים ממנו. ברגע שפליטות מזהמות הופכות לעלויות גבוהות שמקטינות את הרווח הכלכלי למפעל זה יהיה פקטור חשוב שייתן לו מוטיבציה משמעותית להפחתת הזיהום שנפלט ממנו".
במשרד מאמינים כי לסכום תהיה השפעה משמעותית. "עיצום של שישה מיליון שקל זה סכום מטורף", אומר מזור. "אלו סכומים שהתעשייה לא מתה עליהם בכלל. גם התגובה שלהם מראה שזה כן פוגע בהם חזק. וזה לא סוף הדרך: אנחנו ממשיכים בפעילות הפיקוח והאכיפה, הסכום הזה לא יהיה הסכום האחרון".
איך נקבע הסכום המדויק של הקנס – 5,991,680 שקל?
"על פי התקנות בחוק אוויר נקי שמתוקפן אנחנו עובדים. יש סכום מוגדר לכל הפרה. במקרה הזה יש 8 הפרות מצטברות, פשוט מחברים ביניהן. בדקנו עוד הפרות – אך לא לכולן היו ראיות מספיקות. ידענו שזה לא יעבור ככה סתם ונצטרך להמשיך להגן על זה בבתי משפט, כפי שנשר מבטיחים שיקרה".
הייתה משמעות ללחץ הציבורי?
"מן הסתם אנחנו מאוד מתחשבים במה שהציבור אומר. גם כשיצא היתר הפליטה התייחסנו ואת חלק מהשיקולים הכנסנו להיתר. בעבר כמעט ולא הייתה התעניינות ציבורית, אנחנו לא חושבים שזה טוב, הציבור צריך להיות ער לכך שהסביבה שלו תהיה טובה".
מה בנוגע לביקורת ביחס לכך שההליך נמשך שלוש שנים?
"אני יכול להבין, שלוש שנים זה הרבה זמן. צריך להבין שמאחורי זה עומדים הרבה מאוד ישיבות ובדיקות של נתונים, לאסוף אותם, להשיב לכל הטענות של המפעל. היינו רוצים לקצר את הזמנים, בין היתר זה תלוי במפעל, בכמות הטיעונים וגם בסכומים. בסוף זה גם עניין של כוח אדם".
חבר הכנסת אלון טל, שיזם בכנסת האחרונה דיון בנושא, הגיב להחלטת המשרד וטען כי יש לקצר את משך היתר הפליטה (אישור שניתן למפעל וקובע בין היתר את תקרת הזיהום). "אני מברך על כך שהמשרד אינו עובר לסדר היום, ועל הקנס המשמעותי. אולם מה שחשוב זה שהמפעל ישתפר בצורה מיידית", מסר. "כתבתי עבור המשרד חוות דעת משפטית הדורשת להשתמש בחוק 'אוויר נקי' ולהתלות את היתר הפליטות לשלוש שנים במקום לתת היתר לשבע שנים. לצערי חוות הדעת לא התקבלה, אולם זה הצעד האמיתי והמשמעותי שהמשרד להגנ"ס צריך לעשות כעת. מול מפעל מזהם שקיימים נגדו שימועים פתוחים ועדויות על תקלות חוזרות ונשנות, אין סיבה לתת צ'ק פתוח. בטח ובטח כשמשרד הבריאות מדווח על תחלואה עודפת באזור, ויש חשש לקשר לזיהום המגיע מהמפעל".
מזור אומר שבדק את האפשרות לקצר את משך היתר הפליטה. "לצערי אין לנו אפשרות חוקית כזו כרגע. זו הפשרה שהגיעו אליה כשחוקקו את החוק".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
6 מיליון שקל?
בדיחה עצובה.
הפשע משתלם!