ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כעשרים תושבים מודאגים מהמועצה האזורית גזר התכנסו לפגישה בהולה בתחילת החודש. על סדר היום: היתר הפליטה שמבקש בכל שבע שנים מפעל "נשר" שברמלה. ברקע הדברים, כוונת המפעל להגדיל את היקף שריפת הפסולת כדי לייצר מלט ונכונות המשרד להגנת הסביבה לאשר את המהלך.
ומה בעצם מבקשים ב"נשר" מהמשרד? המפעל הוא יצרן המלט המרכזי בישראל. כדי לייצר את חומר הגלם שנקרא קליניקר, המשמש לייצור מלט ובטון, יש צורך בטמפרטורה גבוהה שנוצרת משריפת חומרי בערה שונים. בשנים האחרונות ב"נשר" החלו להחליף את הדלקים המאובנים בחומרי בערה אחרים, בהם פסולת וחומרים מסוכנים. וכך, המדינה מקבלת פתרון לחלק מהזבל שלה והמפעל זוכה בדלק זול. והתושבים? ממשיכים לספוג זיהום בצורות שונות.
הבקשה של "נשר" להיתר פליטה היא הליך ביורוקרטי להפליא, שמתרחש כל שבע שנים, שבו מפעל שפולט חומרים מזהמים מבקש מהמשרד להגנת הסביבה היתר לפלוט אותם. אלא שההליך השגרתי הזה חושף את העוול הנוראי של הזיהום, את הפרקטיקה שבה מפעל בבעלות פרטית מקבל היתר קבוע לזהם את הסביבה באופן חוקי ולמטרות רווח. ואם לא יהיה שינוי דרמטי, בחודש הבא "נשר" יזכה בשבע שנים נוספות בחסות המשרד להגנת הסביבה.
תושבי המועצה נאבקים במפעל כבר שנים ארוכות ללא הצלחה. סימני שאלה רבים מרחפים מעל החומרים שנפלטים לסביבה, שהעניקו ל"נשר" את המקום השלישי במדד המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה, הראשון מבין המפעלים הפרטיים.
לציבור יש כעת חלון הזדמנויות צר לנסות ולהשפיע על שבע השנים הבאות. היתר הפליטה ש"נשר" יקבל יעצב במידה רבה את האוויר שהם ינשמו, וכעת, לקראת קבלת ההחלטה בסוף החודש, לציבור יש אפשרות להגיש הערות. למשרד להגנת הסביבה מצידו יש הזדמנות להוכיח שהוא מתעדף את התושבים ובוחר להטיל מגבלות משמעותיות על "נשר".
ובינתיים, ב"נשר" לא מבזבזים זמן. תושבים סיפרו ל"שקוף" שנציגים מחברת "קשרי קהילה" שמתמחה בין היתר בקשרים בין התושבים לחברה, פנו אליהם בניסיון לקדם פגישה בין בכירים במפעל לוועד הפעולה. אלא שמסתבר שפעילים מתוך הוועד כבר ניסו בעבר לקדם פגישה כזו, ולא נענו. ב"נשר" טוענים שההפך הוא הנכון, שניסו לא אחת להיפגש עם התושבים, אולם איש לא הגיע לפגישות. כך או כך, נראה שכרגע ב"נשר" זקוקים להם ועושים מאמץ ליזום אירוע כזה.
התושבים מצידם דורשים לכל הפחות שהמשרד להגנת הסביבה יתייחס למפעל כאל מתקן לשריפת פסולת. הגדרה כזו תחייב את המשרד להוציא היתר פליטה שונה, תחייב את "נשר" לעמוד בדרישות מחמירות יותר, תחייב בשינוי ההגדרה של סוג וכמות המזהמים שמותר להם לפלוט, וכן תחייב אותם להשתמש בטכנולוגיות שונות להפחתת פליטות.
ומה היקף שריפת הפסולת שאינה מסוכנת? המשרד להגנת הסביבה הציב לנשר שורה של תנאים שיאפשרו למפעל להגדיל משמעותית את היקף שריפת הפסולת ולהגיע לעד 85% בשריפת פסולת רגילה ולעד 40% פסולת מסוכנת. מחמירים ככל שיהיו, אף אחד מהתנאים האלה אינו תואם את רגולציה המוטלת על מפעל לשריפת פסולת.
בתגובה לטענות, במשרד להגנת הסביבה מסרבים להתרגש ואף מסבירים שהם נסמכים על הנחיות האיחוד האירופי, שם קיימים כ-100 מפעלי מלט שפועלים באופן דומה, שורפים היקפי פסולת לא מסוכנת בהיקף זהה ואינם מוגדרים כמפעל לשריפת פסולת. אלא שעולה השאלה, האם המפעלים באירופה צמודים לשכונות מגורים, פולטים זיהום אוויר חסר תקדים כמו נ"שר"? האם אותם מפעלים הפרו לכאורה את היתר הפליטה? האם המפעלים האלה נקראו לשני שימועים בתוך שלוש שנים בגלל חריגות לכאורה, בהם חריגות כספית?
"העניין הוא שמפעל 'נשר' הוגדר כמפעל בטון ומלט, ולא מתקן לשריפת פסולת", אומרת על כך חברת המועצה דרורה בלגה, החברה בוועדה לאיכות הסביבה בגזר. "החשש שלי שמתבצעת שריפה בלתי מבוקרת עם ניטור לקוי, ואין כאן אכיפה כמו שצריך וכולם שותקים". עד כמה שריפת פסולת מסוכנת? אפילו המשרד להגנת הסביבה לא יודע.
מסמך שפרסם המשרד להגנת הסביבה בעצמו לפני כשנתיים, הבהיר כי לתהליך חיסרון סביבתי בולט. שימוש בפסולת כחומר בערה עלול לייצר טווח רחב של שריפת חומרים שלא כולם ידועים. "בניגוד לתוצרי הבערה מדלקים סטנדרטיים שתכולתם מוכרת ומתוכננת מראש", הסבירו מומחי המשרד במסמך, "אפשר לקבל מבערת הפסולת סוגי זיהום משתנים בקשת גדולה ולכן עלול להתעורר קושי בהתאמת הטיפול בגזי הפליטה". במילים אחרות, קשה לדעת וקשה לשלוט בטווח החומרים שנפלטים משריפת פסולת באופן מלא.
מה הם שורפים עוד חוץ מפסולת בנשר? המסמך מספק לנו רמז נוסף. ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל איכות הסביבה ב"נשר", כותב שם כי המפעל שורף גם צמיגים, למשל: "בשבע השנים האחרונות קולט כשני שלישים מהצמיגים המשומשים בארץ, שמשמשים גם כמקור אנרגיה למפעל". כלומר לצד שריפת פסולת, עולה באש גם גומי. וזה לא הכל. לאורך השנים שרפו בנשר גם חומרים מסוכנים. איזה? הציבור אינו יודע ורק כעת, בתמורה להטבה שתאפשר להם להרחיב את שריפת החומרים הלא מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה מתכנן לדרוש מנשר שקיפות גם בנושא החומרים המסוכנים.
"בזמן שריפת פסולת מסוכנת נוצר זיהום אוויר רב", הסביר ל"שקוף" ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין ד"ר אריה ונגר. "הזיהום תלוי בכמות הפסולת, סוג הפסולת, בתנאי השריפה ומתקני הטיפול". לדבריו, "שריפת פסולת מסוכנת סמוך למרכזי אוכלוסיה אינה סבירה ומעוררת חשש רב, בעיקר כי אנחנו יודעים מהעבר שהפיקוח על סוג הפסולת הנשרפת ופליטת המזהמים לא היו מספקים". לשיטתו, בשל כמות הפסולת הגדולה ש"נשר" מתכננים לשרוף, על המשרד להגנת הסביבה להתייחס למפעל כאל משרפת פסולת, ובהתאם – תנאי הפליטה ישתנו: "כנהוג עבור משרפות של פסולת מסוכנת ולא תנאים מקלים המתאימים לתעשיית המלט".
המפעל אמנם ממוקם בתוך רמלה, בצמוד לשכונת גן חקל, אבל מהזיהום סובלים כולם. בכל פעם שנושבת רוח מערבית, הפליטות של המפעל נושבות אל תוך המועצה האזורית והיישובים ליד. "וזה לא רק בני האדם, זה גידולים חקלאיים ומטעים והכל נספג ביבולים, ואת התוצרת לא רק אנחנו אוכלים", הדגישה חברת המועצה בלגה.
"הדאגה העיקרית שלנו היא לגבי חומרים שלא מתפרקים בשריפה", אמר ל"שקוף" פעיל הסביבה בני רגיל, ממובילי פורום התושבים למען אוויר נקי סביב "נשר". הוא מספר כי לפני כשנה ב"נשר" ערכו ניסוי בשריפת פסולת, שעליו מתבססת כעת הדרישה שלהם להרחיב את הפעולות. התושבים דרשו לראות את תוצאות הניסוי ולהיות שותפים לתהליך, אולם במשרד להגנת הסביבה לא מיהרו לחשוף אותן לתושבים בזמן אמת, אלא רק שבוע לפני פרסום טיוטת הבקשה. "זאת עוד דרך שבה הם בוחרים למדר את התושבים", אמר רגיל. במשרד להגנת הסביבה דוחים את הטענות ואומרים כי העיכוב נבע מהשלמות שהמפעל נדרש להעביר לניסוי.
וזו לא הפעם הראשונה שבה נתונים חשובים לא נחשפים לציבור. המשרד לא חושף גם את תוצאות ניטור הארובות של המפעל. לפני כשלוש שנים המפעל החל לדווח באופן קבוע על תוצאות הניטור, אולם בניגוד לתחנות ניטור אחרות ברחבי הארץ שחשופות לכולם, המשרד לא חושף את הנתונים הללו. מי שמבקש לדעת אם יש חריגה בפליטת המזהמים, נאלץ להסתפק בתחנות הניטור המרוחקות מהמפעל, שלא בהכרח ישקפו את מדד הזיהום שנפלט מהארובות שלו בזמן אמת, פעמים רבות בשל כיווני הרוח ואף בשל מזהמים נוספים באזור.
ואם לא די בזה, בדיקת "שקוף" העלתה כי רק בשלוש השנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה ערך להנהלת המפעל שני שימועים בשל חריגות לכאורה בפליטות מזהמים. הראשונה התרחשה ב-2019, אז מצא המשרד להגנת הסביבה חריגות לכאורה בפליטות הכספית. לפני כחודש התקיים שימוע נוסף, בגין חריגות לכאורה שנמדדו לפני כשנה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, המשרד להגנת הסביבה לא הטיל קנסות או הליכים מנהליים נגד "נשר".
"אנחנו רוצים לדעת מה קורה באוויר", מוסיף רגיל. "הקריאה שלנו היא לא לסגור את המפעל, אלא לנשום אוויר נקי ושהמשרד יפעיל רגולציה שתתאים למשרפת פסולת". לדבריו, חלק מהחומרים מתפרקים בשריפה לחומרים פחות רעילים, וחלקם, כמו כספית וכרום, לא מתפרקים וזה חלק מהחשש הגדול.
חשוב לציין, לצד ההטבות שלהם המפעל זוכה, כמו הסתרת הניטור שנפלט מהארובות, הליך שימועים ארוך והגדלה משמעותית של כמות הפסולת שנשרפת ועיכוב פרסום תוצאות הניסוי, המשרד גם מתכנן לפעול לטובת התושבים. "בהיתר הפליטה המעודכן יידרש המפעל לראשונה לפרסם לציבור את רשימת הפסולת המסוכנת הנקלטת במפעל", אמרו. וזו אינה הדרישה היחידה: "במסגרת תנאי היתר הפליטה המעודכנים, יידרש המפעל לצמצם בצורה ניכרת את הפליטות מהמפעל". במשרד אף פירטו שמדובר במזהמים שנפלטו מהארובות כמו כספית ותחמוצות חנקן.
לאחר פגישת התושבים, חברת המועצה בלגה יצאה עם תחושות קשות. "כולם שותקים מסביב", היא אומרת. לטענתה, המפעל פיזר תרומות שמרדימות את הסביבה: "זה נראה כאילו מסביב כל מיני גופים מקבלים משהו מ'נשר', ולכן הן שותקים במידת מה. ומדינת ישראל שותקת גם ובמקום למצוא פתרון לפסולת היא מטמינה את הפסולת בריאות שלנו. הפסולת נשרפת ותוצרי השריפה נכנסים לריאות של התושבים".
נזכיר כי המפעל נמצא בבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13. היחצ"ן של המפעל, אגב, הוא אלי קמיר, שם שעלה לכותרות לאחרונה סביב תיק 4000, כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, תיק 4000 ותיק 1270, אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.
המשתתפים סיפרו שהפגישה היתה מצומצמת ושבדרך כלל מגיעים יותר, מרמלה וגם ממקומות נוספים באזור. אולי זה הייאוש אל מול הזיהום, אולי חוסר האמון ביכולת שלהם לשנות את רוע הגזרה, ואולי בכלל העיסוק בכירורגיה המסובכת של הזיהום מבריחה את ההמון. אלא שאם ממש מתאמצים, אפשר לדלות קורטוב של אופטימיות. המשרד להגנת הסביבה מתגאה שהוא החמיר כעת את הדרישות מהמפעל. אולי זה הזמן של התושבים לעמוד בעוז מול המשרד להגנת הסביבה, מול "נשר" והבעלים של ערוץ 13 ולדרוש החמרה נוספת, משמעותית, לדרוש מיצוי כל הכלים ושקיפות מלאה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
