ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

צעד חריג: בשל הזיהום, המדינה מאיימת להשבית חלקים מ"נשר" בצו מנהלי

לאחר קנס של שישה מיליון שקלים בשנה שעברה - המשרד להגנת הסביבה מחריף את האכיפה מול המפעל ברמלה. אם ההנהלה בראשות היו"ר אלדד בן משה לא תגיש תכנית להפחתת זיהום האוויר, ישקלו בין היתר הליך פלילי או סגירת מתקנים. בין הסעיפים: שתי תקלות שהתגלו למשרד מפרסומי "שקוף". תושבי רמלה: "המלחמה לא נגמרה, אבל המאמץ הוכיח את עצמו"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר נשר והמנכ"ל היוצא, אלדד בן משה

המשרד להגנת הסביבה הוציא צו מנהלי לטובת הפחתת הזיהום שנפלט ממפעל המלט "נשר" שברמלה. המפעל, בניהולו של היו"ר הנוכחי והמנכ"ל הפורש אלדד בן משה, נחשד בשנים האחרונות בשורת הפרות של חוק אוויר נקי, כמו גם אי דיווח על תקלות למשרד להגנת הסביבה. בשנה שעברה נקנס המפעל בשישה מיליון שקלים – אך מאז המשיכו בשורה של הפרות ובהן דיווח חלקי על תקלות שעשויות לפלוט זיהום, שעלול להזיק לבריאות תושבי רמלה והסביבה.

מדובר בצעד חריג: המשרד להגנת הסביבה הוציא את הצו פעמים ספורות בלבד בעבר נגד מפעלי תעשייה. מטרתו להורות למפעל להגיש תכנית להפחתה של זיהום אוויר בזמן קצוב, בתוך כחודש בלבד (עד השלישי בספטמבר) – אחרת המשרד יוכל להפעיל את סמכויותיו, כמו השבתת חלקים מהמפעל. 

"חלק מההפרות והעבירות אשר מפורטות חוזרות ונשנות. המפעל קיבל לגביהן התראת בעבר", כתבו במשרד להגנת הסביבה ל"נשר". "במקרים רבים המפעל אינו מדווח כלל על תקלות במתקניו. רוב הדיווחים שכן מועברים, מועברים שלא בהתאם לנדרש". 

עשן שחור מיתמר מעל מפעל נשר ברמלה
עשן שחור מיתמר מעל מפעל נשר ברמלה (צילום: באדיבות תושבים)

במסגרת פרויקט "מפת המזהמים" של "שקוף" המתמקד ב"נשר" בשנתיים האחרונות, חשפנו שוב ושוב כיצד "נשר", אשר בבעלותו של המיליארדר לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13 וחברת החדשות שלה, לא מדווח על תקלות למשרד המפקח עליו. לא מדובר בביורוקרטיה – העדר מידע על פליטת כספית למשל, מונע מהתושבים מידע חשוב על חומר שסכנותיו לבריאות רבות: פגיעה הורמונלית, נזק למערכת החיסון, פגיעה בעובר ובהתפתחות הילד, פגיעות בריאות, בכבד ובמקרים של הרעלה חמורה, אף מוות. 

בין שורת הסעיפים הארוכה שמשתרכת מאז שנת 2020 שבגינה נתן המשרד להגנת הסביבה את הצו, ציין המשרד כי גורם חיצוני דיווח על שני אירועים שבהם עננת אבק נפלטה מהמפעל, ואילו "נשר" לא דיווחו על כך בזמן אמת לציבור ולא דיווחו למפעל. שני האירועים הגיעו לידיעת המדינה לאור חשיפות ב"שקוף", בעקבות מידע שהגיע לידי המערכת. 

התושבים דורשים – הטלת אחריות אישית

תושב רמלה, פרננדו אריאל פרננדז, שהיה מראשוני המאבק לפני כמעט שני עשורים, ושותפו לפעילות בעיר, חזי משה, אמרו "כשהתחלנו ידענו מול מי אנחנו נלחמים, ידענו איך זה התחיל, אבל לא יכולנו לשער איך זה יסתיים. אמנם המלחמה לא נגמרה, אנחנו לפחות אנחנו יודעים שפעלנו בכיוון הנכון, והמאמץ הרב הוכיח את עצמו. אנחנו מודים לכל מי שהצטרף אלינו, הבין את גודל הבעיה, זו הצלחה משותפת". 

פרננדו אריאל פרננדו, ממובילי מאבק התושבים. "כשהתחלנו, ידענו מול מי אנחנו נלחמים" (צילום: יעל געתון)

"אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה יוצא להגנת כ-300,000 איש המתגוררים סביב המפעל והזכאים לנשום אוויר נקי", אמר האקטיביסט והקומיקאי עידן מור (גדי וילצ'רסקי), תושב מועצה אזורית גזר, ממובילי המאבק בזיהום האוויר של נשר. "יחד עם זאת, האכיפה נגד המפעל חייבת להיות גם במישור האישי והפלילי כנגד מנהלי המפעל והעומדים בראשו. ללא הטלת אחריות אישית, ספק אם נשר יעמוד בדרישות, כפי שלא עמד עד כה. לכאורה. אנו קוראים לחיים ביבס – ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטו המקומי, רותם ידלין – ראשת מועצת גזר, מיכאל וידל – ראש עיריית רמלה ויאיר רביבו – ראש עיריית לוד, לגלות אחריות לחיי תושביהם ולהיות אלו שניצבים בחזית המאבק".

פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית סמי שמעון וממובילי המאבק בזיהום המפעל, הסביר כי ההחלטה להשתמש בצו היא "כורח המציאות". לדבריו, החלטה זו, ופעולות הפיקוח והאכיפה שהביאו להוצאת הצו, "נעשו לאחר מאבק תקשורתי וציבורי בלתי מתפשרים נגד המפעל המזהם ונגד המשרד, שלא פעל בנחישות מספקת. מהלך זה מדגיש שוב את החשיבות של אכיפה סביבתית ציבורית ואת התפקיד המרכזי שיש לתקשורת בהגנה על הציבור הרחב".

"מהלך זה מדגיש שוב את החשיבות של אכיפה סביבתית ציבורית ואת התפקיד המרכזי שיש לתקשורת בהגנה על הציבור הרחב"

פרופ' עדי וולפסון, המכללה האקדמית סמי שמעון, ממובילי המאבק

עוד הוסיף כי "'נשר' והמשרד להגנת הסביבה חייבים לזכור שאנחנו רוצים מעשים ולא רק הבטחות ודיבורים". בין היתר וולפסון מתייחס לשקיפות: "אנחנו דרושים מהמשרד לפתוח את נתוני הניטור הנאספים בארובות ועל גדרות המפעלים בארץ, כדי לאפשר לציבור מעקב צמוד יותר על הפליטות מהמפעלים ושמירה על איכות האוויר ועל בריאות הציבור. אין ספק שהמעקב הצמוד והבלתי מתפשר של "שקוף" על הפליטות וההטעיות בדיווח של נשר היו גורם מכריע בפעילות של המשרד ובהחלטה להוציא למפעל צו מנהלי".

בדרך לדיון בכנסת?

בעקבות פנייה של פעילי סביבה, ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) פרסם כי בכוונתו לקדם דיון דחוף בכנסת בנושא. לדרישה מצטרף גם מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, שלאחרונה ארגונו הצטרף למאבק נגד זיהום האוויר של המפעל. "אנו קוראים ליו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ יעקב אשר, לכנס את הוועדה בדחיפות לדיון מיוחד בנזקים הבריאותיים של התושבים", אמר ל"שקוף". "הבריאות של תושבי רמלה ולוד אינה הפקר – הגיע הזמן לדרוש משילות גם בבריאות שלנו". 

ח"כ יוראי להב הרצנו. הודיע כי יקיים דיון בכנסת בנושא (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

עוד הוסיף הוכמן כי מדובר במפעל הפרטי המזהם ביותר בישראל, שנמצא בלב ליבה של המדינה ועלול לפגוע בבריאות של 300 אלף איש ממודיעין, רמלה, לוד ותושבי המרכז. "המפעל חרג מהיתר הפליטה, נחשד כי הסתיר מידע מהמדינה וממשיך לצפצף על החוק. לפני שנה בדיוק הוא קיבל קנס מגוחך וראו איזה פלא – זה לא מנע ממנו להמשיך לזהם".

בין החומרים ששימשו את המשרד להגנת הסביבה בדרך למתן הצו: המצלמה שמדווחת מנשר, דוחות דיגום, ניידת, דיגומי פתע, דיווחים של הציבור וסיורים. כך למשל, בסיור בדצמבר האחרון עלו שורה של הפרות. בין היתר תיארו כיצד באחד המקרים משתתפי סיור במפעל "התקשו בנשימה ונאלצו לשים מסכות פנים מגנות" בנקודה מסוימת, בשל חלקיקי מלט שריחפו חשופים באוויר. 

עוד הפרות שמפורטות בצו, כפי שחשפנו את בעבר: אי דיווח על דיגומי ארובות ותקלות, עדכון באיחור ניכר של נתונים, תקלות ללא דיווח. במשרד מציינים כי למשל אירוע של דיווח שהתרחש לאחרונה חוזר על עצמו "ומכאן, שהמפעל לא הפיק את הלקחים הנדרשים בנושא". זאת ועוד, נכון למועד שליחת הצו, במשרד מדוויחים כי עדיין חסרים דיגומים שעל המפעל היה לעשות, בשנת 2022. "למרות שהמפעל עודכן ותוזכר במכתבים חוזרים ונשנים". 

עמית מרמור, אחראי קיימות ב"נשר" (צילום: יעל געתון)

במסגרת הצו, ההנהלה נדרשת כעת להציג תכנית בה יפורטו נהלים הנוגעים למתקנים נוספים, ציוד, תהליכי ייצור וכמובן עדכון הנתונים החסרים. במוקד האיום נמצא מתקן הנקרא "טחנה 13", אותו עשוי המשרד להשבית בעוד כחודש באם הדרישות לא יבוצעו.

במקביל, בימים האחרונים מאחורי הקלעים פעילי הסביבה מקדמים את הקמת המועצה המפקחת על "נשר", גוף אזרחי-אקדמי בשיתוף הנהלת המפעל, כפי שחשפנו כאן לראשונה. "כולי תקווה שבדרך זו הציבור יוכל לעקוב מקרוב אחר התנהלות המפעל בהיבט הסביבתי, להעביר רעיונות ומסרים מטעמו, ולסייע בשיפור פני הדברים", אמר יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומובילי היוזמה. 

תגובת "נשר": "נשר היא חברה שפועלת כחוק, על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ותוך עמידה ביעדים בינלאומיים מחמירים. החברה משקיעה משאבים אדירים מדי שנה בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות לשיפור מתקניה, ולראייה, בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בפליטות מהמפעל, וזו נמשכת גם היום. אנו לומדים את האמור בצו ומגבשים בימים אלה תכנית למילוי ההרחבות שמבקש הצו להיתר הפליטה שניתן לחברה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק