במשרד הבריאות בודקים לראשונה אם יש עלייה בסרטן סמוך למפעל נשר ברמלה

אחרי מאבק ארוך של התושבים, משרד הבריאות בודק אם יש עלייה בתחלואת סרטן ביישובים הסמוכים למפעל המלט נשר שברמלה. זאת, בשל חריגות לכאורה בפליטת הכספית של המפעל לפני כשלוש שנים. בימים אלה, המשרד נמצא בשלבים אחרונים של תהליך הבדיקה, וצוות המשרד מאמת את התוצאות ומשווה את רמות התחלואה ביישובים הממוקמים בכיווני הרוח לעומת היישובים האחרים בסביבת המפעל.

• ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"
• הם מבעירים גם צמיגים: ב"נשר" רוצים לשרוף עוד חומרים שעלולים לזהם
• מפעל "נשר" מרעיל את התושבים? במשרד להגנת הסביבה מושכים זמן ומסתירים נתונים

הרקע לדברים התרחש ב-2019, אז המשרד להגנת הסביבה מצא כי מהמפעל נפלטו כמויות כספית ומזהמים נוספים לכאורה שחורגים מההיתר שניתן לו. בשנת 2020 המפעל עבר שימוע בעקבות החריגות, "בגין חשד להפרות על תנאי היתר הפליטה שניתנו למפעל, וכמו כן הפרות של חוק אוויר נקי", כך הסבירו ל"שקוף" במשרד.

המידע הגיע למשרד הבריאות בעקבות לחץ פעילים והליך שיתוף ציבור. בין התושבים הבולטים במאבק נמנה פרופסור חיים כהן, תושב המועצה האזורית גזר בשני העשורים האחרונים. בין תפקידיו, כהן מכהן כפרופסור במחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת בן גוריון. לפני כעשרים שנה, בעת שכיהן כראש הוועד ביישוב שבו הוא מתגורר, הבחין לראשונה בפליטות מזהמים, ובעיקר אבק מהמפעל. 

הוא ניסה בעבר מספר פעמים, הן בתפקידו בוועד והן כחבר בוועדת איכות הסביבה במועצה, להסב את תשומת ליבם של גורמים במשרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, מפעל נשר והמועצה לנושא. הוא ביקש לבדוק את הדברים בהקשר הבריאותי (סקר אפידמיולוגי על מחלות דרכי הנשימה בגיל הרך), אולם אף גורם לא הסכים לטפל בנושא.

הילדים תחילה

כהן אמנם מברך את המהלך של המשרד לבדוק את רמת התחלואה, אך טוען כי במשרד פועלים בכיוון השגוי. הוא סבור כי בשל ההיתכנות לקשת מזהמים רחבה ובעיקר אבק, יש תחילה לבדוק תחלואה בדרכי נשימה לגיל הרך, ולא לבדוק את כלל האוכלוסייה, כפי שמתכוונים במשרד. 

"ילדים שמערכת הנשימה שלהם מתפתחת יהיו הנפגעים העיקריים במידה שאכן יש אבק שנפלט", הוא מסביר. לדבריו, נשר פולט אבק משני סוגים – אבק דק שמכיל בעיקר חלקיקי סידן קרבונט ומגנזיום קרבונט, וחלקיקי אפר אבקתי שנפלטים דרך הארובות של מתקני השריפה והתנורים במפעל ועשויים להכיל מתכות כבדות מסוכנות ורעילות. בשני הסוגים, הוא אומר, חשיפה שלהם לבני אדם באופן שוטף תגרום למחלות דרכי הנשימה ומי שבעיקר פגיע הם ילדי הגיל הרך.

סימני שאלה רבים מרחפים מעל החומרים שנפלטים לסביבה מהמפעל, אלה שהעניקו ל"נשר" את המקום השלישי במדד המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה, הראשון מבין המפעלים הפרטיים. לדברי כהן, מזהמים נוספים נפלטים למעט סוגי אבק – תרכובות רעילות כמו דיאוקסינים (כשיש שריפה של חומר אורגני בטמפרטורה שנמוכה מ-1,200 מעלות), מתכות כבדות, תחמוצות חנקן וחומרים אורגניים שלא עברו שריפה מלאה. "הם יכולים לגרום בעיקר למחלות בדרכי הנשימה, סרטן ופגיעה באברים פנימיים בגוף האדם", הוא מציין.

המשרד להגנת הסביבה יחדש את היתר הפליטה?

בינתיים, בזמן שהמשרד שוקד כבר שלוש שנים על מיצוי ההליך מול "נשר", החריגות במפעל נמשכות לכאורה. כפי שחשפנו לפני כחודש, גם בשנת 2021 המשרד להגנת הסביבה ניטר חריגות נוספות מארובות המפעל. אלא שגם הפעם איש לא מיהר לקיים שימוע, וזה נערך רק בחודשים האחרונים.

המפעל, שקיים כבר כמעט 100 שנה, הוא יצרן המלט המרכזי בארץ. הוא בבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון, חשוב לציין בנקודה זו, הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13.

היחצ"ן של המפעל, אגב, הוא אלי קמיר, שם שעלה לכותרות לאחרונה סביב תיק 4000 – כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום.

בסוף החודש היתר הפליטה של המפעל מסתיים והוא עתיד לקבל היתר חדש לשבע שנים. התושבים מנהלים מאבק עיקש מול המשרד להגנת הסביבה והנהלת המפעל בניסיון להקטין את ממדי הזיהום שנפלטים ממנו ולקבוע רגולציה מחמירה בהיתר. ביום שני הקרוב המאבק שלהם עולה לירושלים. ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים דיון מהיר לקראת היתר הפליטה החדש. 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "למשרד הבריאות אין סמכות רגולטיבית או סמכות אכיפה בתחום זיהום אוויר. החריגות ממפעל 'נשר' נודעו למשרד במסגרת תהליך שיתוף הציבור. יחד עם זאת, משרד הבריאות מבצע בדיקת רמת התחלואה הרלוונטית לסוג החשיפה כמו כספית ברמות גבוהות. תחלואת הסרטן היא התחלואה הרלוונטית בכלל האוכלוסייה. בשלב הנוכחי צוות המשרד עושה תיקוף הבדיקה של רמת התחלואה על ידי השוואת רמות התחלואה ביישובים הממוקמים בכיווני הרוח לעומת היישובים האחרים בסביבת המפעל".