ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
באזור התעשייה שברמלה שורר זיהום אוויר "חמור עד בלתי סביר", כך עולה ממסמך פנימי שהגיש המשרד להגנת הסביבה לעיריית רמלה והגיע לידי "שקוף". מי שעלולים לנשום את הרעלים מקרוב ולהיפגע הם חיילי צה"ל: הצבא נמצא בתהליכי תכנון והקמה מתקדמים של מערך בסיסים חדש באזור, "אופק רחב", שיחליף את הבקו"ם בתל השומר ומפקדות נוספות.
יש לציין כי כבר היום מחנה פיקוד העורף שברמלה נמצא פחות מקילומטר בקו אווירי מאזור התעשייה. הבנייה המתוכננת אף תקרב את המערך למפעלים. הבסיס יכלול כ-9,000 חיילים ומדי יום יעברו בו 5,000 מבקרות ומבקרים. יעד האיכלוס הוא ב-2027.
המסמך הוא חלק מחוות דעת שנשלחה לעיריית רמלה, בעקבות כוונת קבוצת "רדימיקס" להקים מפעל בטון חדש באזור התעשייה. במסמך מתואר הזיהום החריג הקיים כיום – והמלצה חד משמעית להימנע מהקמת המפעל. "כיום קיימות חריגות משמעותיות מערכי איכות האוויר. חריגות אלו מהוות זיהום אוויר חזק או בלתי סביר בניגוד לחוק", נכתב. "מחשש לבריאות הציבור, לא מומלץ להכניס תוספת פליטות חלקיקים לאזור התעשייה עד שתהיה הטבה משמעותית במצב איכות האוויר באזור זה".
אך בעוד שהקמת מפעל הבטון עשויה להימנע בעקבות ההמלצה הנחרצת – התכנון להוביל אלפי חיילים דרך האזור המזוהם לא צפוי להשתנות. דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית "שקוף" כי השפעות איכות האוויר נבדקו בעבר (תגובה מלאה בתחתית הכתבה) ותוצאותיהן מלמדות כי "אין השפעות סביבתיות משמעותיות".
נזכיר כי בדירוג המפעלים המזהמים האחרון של המשרד להגנת הסביבה, מפעל "נשר" שבאזור התעשייה רמלה הוכתר כמפעל הפרטי המזהם ביותר בארץ.
מי שחתומה על המסמך שהגיע לידי "שקוף" היא רכזת איכות אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה במחוז, אירה אלימלך. "מפעל נשר ותחנת הכוח גזר הם בין הפולטים הגדולים במרשם הפליטות לסביבה", הדגישה. עוד כתבה כי העלויות החיצוניות של מפעלים אלה מסתכמות ב-515 מיליון שקל שנובעות מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה "העלויות החיצוניות מבטאות את הערך הכספי של אובדן רווחה חברתית כתוצאה מפליטת מזהמי אוויר וגזי חממה ומשקפות בעיקר את הפגיעה בבריאות האדם".
החשש לפגיעה בבריאות התושבים מבוסס בין היתר על ממצאים ראשונים של משרד הבריאות שפורסמו בחודש יוני האחרון המעידים על עלייה בתחלואת הסרטן בקרב גברים בערים רמלה ולוד.
חוות הדעת נשלחה למהנדסת עיריית רמלה, ז'אנה סולוביצק בשבוע שעבר, יחד עם שורה של נמענים נוספים מקבוצת רדימיקס ומהמשרד להגנת הסביבה. בתגובה לפניית "שקוף", אישרו במשרד להגנת הסביבה את תוכן המסמך והוסיפו כי לעיריית רמלה יש אחריות לא מבוטלת למצב.
"המשרד פנה פעמים רבות לעיריית רמלה על מנת שתפעיל את סמכויותיה על פי דין לשם צמצום ומניעת זיהום האוויר באזור התעשייה שבשליטתה, לשיפור התשתיות, ניקיון הדרכים ופיקוח על מפגעי האבק באזור התעשייה", כתבו בתגובה לפניית "שקוף".
ואילו בעיריית רמלה טוענים כי "בימים אלו מבוצע פרויקט נרחב באחד המפעלים לשיפור עמידה בתנאי איכות הסביבה והפחתת פליטות". עוד הוסיפו כי לטענתם העירייה משקמת ומטפלת במפגעים, במדרכות ובתשתיות באזור התעשיה. מעניין לציין כי בניגוד למשרד להגנת הסביבה, שמו של מפעל המלט "נשר" נשמט מתגובתה של העירייה כאחד ממקורות הזיהום.
במקביל, המחאה נגד זיהום האוויר באזור עלתה מדרגה: בשבוע שעבר עשרות מתושבי רמלה, לוד והסביבה הפגינו לראשונה בשער מפעל "נשר", במחאה על זיהום האוויר. הם הצביעו בין היתר על היקף התקלות והאירועים שהתרחשו במפעל בחצי שנה האחרונה, כפי שחשפנו בסדרת כתבות ב"שקוף", ויש להם פוטנציאל לפגוע בבריאות התושבים.
לאחר הביקורת הציבורית על היעדרם, בהפגנה נכחו לצד התושבים גם ארגוני הסביבה גרינפיס, שומרי הבית ומגמה ירוקה שלראשונה הצטרפו לסייע לתושבים. עוד הגיע חבר הכנסת לשעבר פרופ' אלון טל, שקרא לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן לקחת אחריות ולטפל בזיהום של המפעל.
"הזיהום של אזור התעשייה מרעיל אותנו כבר שנים, עכשיו יש לנו הוכחות לזה", אמר אריאל פרננדו, ממובילי המאבק ב"נשר". "אנחנו מצפים מהעירייה ומהמשרד להגנת הסביבה לפעול נגד הזיהום לפני שיהיה מאוחר מדי, זה החיים שלנו ושל הילדים שלנו. אני כבר 17 שנים נלחם בזיהום ומרגיש מיואש. בסוף לא תהיה לנו ברירה, ונעזוב את העיר הזו. אף אחד לא רוצה לגור במקום שבו יש עלייה במחלת הסרטן ולא יודעים מדוע". שותף לו למאבק, תושב העיר, חזי משה שאף הוא מדווח על יאוש גדול בקרב התושבים.
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון שמעורב במאבק התושבים מהאזור בזיהום האוויר אומר כי מהנתונים העולים מהמסמך ומהתייחסויות המשרד להגנת הסביבה, "ניתן לקבוע שזיהום האוויר באזור התעשייה רמלה ממשיך להיות גבוה גם בשנת 2022".
לדבריו, בחלק מהימים יש עדיין חריגה מערך הסביבה של חלקיקים הקבוע בחוק, כלומר "ערך שחריגה ממנו מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר", הסביר. "לכן יש לברך על עמדת המשרד והחלטות ועדות התכנון לדחות את בקשת רדימיקס להקים מפעל בטון נוסף במקום".
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
3 תגובות
ראשית, תודה לך יעל געתון, על המאמר וכמובן של העיסוק בנושא והעלאתו למודעות ולדיון.
שמי חנה כליף, תושבת האזור (כפר שמואל, מועצה אזורית גזר). מזה כשנתיים התפרצה אצלי בעיה בריאותית (אסתמה, אלרגיה חזקה) שגוררת נטילת תרופות רבות, ניתוח (סינוסים) שעברתי וסיבוכים נוספים. אין לי מידע הקושר לזיהום באזורנו ומצד שני איני יכולה להמנע מהמחשבה שאולי יש קשר.
חשבתי שנכון יהיה ליידע אותך כעוסקת בנושא.
שוב תודה,
חנה כליף
שלום, מכירה תלונה כזאת מתושבת בכפר בן נון.
א. חייב להתקיים בהקדם סקר בריאות מקיף בכל האזורים הסמוכים למפעל לוד רמלה מודיעין ומועצה גזר.
ב. חייבים להציב תחנות ניטור נוספות בכל הגזרות כדי לקבל תמונה מלאה נכונה.
ג. חובה להתריע בפני ראשי המועצות על ההשלכות המתמשכות של הזיהום מול הפיתוח המתקדם של אזור הרג"מ והאיכלוס הסמוך המיועד של בסיסי צה"ל.
ד. להגיע לדיון מול המשרד לאיכות הסביבה כדי שיפעלו לאכיפה והחמרת הרגולציה בנושא הפלטות.
חנה, אני סבורה, כמוך, שיש קשר בין זיהום האוויר שמקורו במפעל נשר, לבין בריאותך.
בתי גרה במושב יד רמב"ם, השייך למועצה אזורית גזר, וגם היא סובלת מבעיית אלרגיה חריפה, סיבוך ריאתי, ועברה עקב כך בדיקות פולשניות ונוטלת כמובן תרופות באופן יומיומי.
יעל געתון מציפה את הנושא הכאוב, והלוואי שיימצא לזה פתרון שלא יפגע בתושבי העיר והמושבים בסביבה.