"זה כישלון של כולנו": מדד "שקוף" מראה כי רק 2 ח"כים פעלו בעקביות למען הסביבה

העיסוק במשבר האקלים ובסוגיות סביבתיות עלה מדרגה בשנים האחרונות. המציאות האקלימית העולמית מכתיבה סדר יום ציבורי שכבר לא ניתן יותר להתעלם ממנו. עד כמה העיסוק הזה חלחל לכנסת ישראל? מי הם חברי הכנסת שהובילו את סדר היום הירוק ומי פעלו כדי לטרפד אותו? מדד הפיקוח הפלרמנטרי של "שקוף" מציג: הפרלמטר הסביבתי הראשון.

התוצאות במדד היו מובהקות וחותכות: שניים מחברי הכנסת התגלו באופן מובהק כמי שמשבר האקלים והדאגה לסביבה נמצאים בראש סדרי העדיפויות שלהם – אלון טל (המחנה הממלכתי) ומוסי רז (מרצ). מעבר לכך, ח"כים בודדים עסקו בסביבה כחלק שולי מעבודתם, או נשאו דגל ספציפי בתוך התחום. רוב גדול מבין חברי הכנסת, 118 נבחרי ציבור, גילו מעורבות אפסית בתחום שמכתיב את האוויר שאנחנו נושמים, הבריאות שלנו, התנאים בהם נחיה כאשר יחריף משבר האקלים וישראל תתמודד עם גלי חום, שיטפונות והגירת פליטים מאסיבית.

"נדמה לי שגם אני וגם חבריי לא הצלחנו להעביר אף חוק סביבתי משמעותי בכנסת הזו", אומר בכנות ח"כ רז, אחד משני מצטייני המדד. הוא מסייג לרגע את דבריו ומאוחר יותר יסביר בהרחבה על ההישג הכי משמעותי שלו. "זו היתה כנסת עם מודעות ודיונים, הצלחות משאילתות ומאבקים, אבל הכנסת לא העבירה חוק אחד סביבתי משמעותי ודרמטי וזה כישלון שלי ושל כולנו".

כך יצרנו את מדד הפרלמטר הסביבתי

רגע לפני התוצאות הרשמיות, כמה מילים על השיטה. מדד הפרלמטר הסביבתי מורכב משלושה עמודי תווך עיקריים: הראשון הוא הצעות לסדר שעסקו בסביבה ומשבר האקלים. הצעה לסדר היא כלי משמעותי בידי ח"כים ליזום דיון בנושא שחשוב להם, אפשרות שנתונה לרוב בידי יו"ר ועדה בלבד. השני הוא נוכחות בוועדות הכנסת שדנו בנושאים סביבתיים. הוועדות שנבדקו הן פנים והגנת הסביבה, הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, ועדת משנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור, הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל והוועדה לפניות הציבור. עמוד התווך השלישי הוא הגשת שאילתות בנושאים סביבתיים, כלי פיקוח שמאפשר לח"כים לחלץ תשובות משרי ושרות הממשלה. 

בחנו גם קידום של הצעות חוק, וגילינו שכמעט שלא נכנסו חוקים חדשים לספר החוקים שעוסקים בסביבה, למעט תיקוני חקיקה ספורים, בטח שלא הצעות חוק פרטיות. כהונת הכנסת הקצרה אינה הסבר מספק: לא התגלו גם חוקים סביבתיים שקודמו ועברו קריאה ראשונה. כמו כן, בחרנו שלא להתייחס כלל להגשת הצעות חוק ללא הצלחה בקידומן – פעמים רבות הן מתגלות כ"הצהרות חוק", ומשמשות בעיקר ליחסי ציבור. המדד לעומת זאת, מודד פיקוח אחר הממשלה ועשייה פרלמנטרית בפועל.

בניגוד למדד הפרלמטר הכללי של "שקוף", שמודד מבחינה כמותית את העשייה הפרלמנטרית, כאן אנחנו בוחנים את ליבת העיסוק של חברי הכנסת, האידיאולוגיה שהם משרתים ועד כמה הם נכונים לצלול לתוך העשייה הסביבתית והשפעותיה. עיסוק בנושאי סביבה משפיע על כמעט כל תחומי החיים. פעמים רבות נדרשנו להכריע האם שאילתא בנושא הסעות המונים היא סביבתית ומה דינו של דיון העוסק בציפוף עירוני. במקרים אלה בדרך כלל נדרשנו לבדיקת עומק ורק אם הנושא עסק באופן מובהק בתחום הסביבה והאקלים, חבר הכנסת שעסק בו קיבל ניקוד. לכן, מרבית הנושאים הקשורים לתחבורה ציבורית ובנייה לא נכנסו. 

לאחר ששקללנו את הציונים, ערכנו מחקר איכותני ובררנו החוצה חלק מהתוצאות. כך למשל, חבר כנסת שנכח בדיון העוסק בזיהום אוויר, אך הגיע רק כדי לטעון בעד הגורם המזהם, הוסר מהרשימה. בין הדוגמאות, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) שבדיון בנושא המפעל המזהם "נשר" טען שהעיסוק בסביבה עלול להפוך "למשהו שכופה כפייה דתית של המאמינים בדת הזו", והתבטאויות נוספות שחוטאות באופן בוטה לעיסוק הסביבתי. בנוסף, החלטנו לא לתת ניקוד ליו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ וליד טאהא. מתוקף תפקידו ניהל דיונים רבים הנוגעים לסביבה, אך כמעט ולא השתמש בשלל הכלים האחרים שעמדו לרשותו. 

בסיום תהליך הסינון, חילקנו את רשימת חברי הכנסת לשלושה מעגלים עיקריים לפי מידת העשייה שלהם. מעגל ראשון, המצטיינים, אלו שני ח"כים שהעיסוק בסביבה הוא בליבת העשייה שלהם. במעגל השני נמצאים ארבעה חברי כנסת שהשתמשו בסט הכלים הפרלמנטריים מעת לעת כדי לקדם את התחום הסביבתי. במעגל השלישי נמצאים יתר חברי הכנסת – פרלמנטרים שכמעט מעולם לא עסקו בסביבה, בטח שלא באופן שוטף ומתוכנן כחלק מאג'נדה סדורה.

סייג אחרון לסיום: הפרלמטר של "שקוף" מודד הישגים על סמך כלים פרלמנטריים מסוימים, ועשוי להיות עיוור לעבודה מאחורי הקלעים. במציאות של בית הנבחרים הישראלי, חברי כנסת פועלים בשלל חזיתות שלעיתים לא יבואו לידי ביטוי במדד מסוג זה. יחד עם זאת, אנחנו מוצאים שכלים אלה, ושעות רבות שהושקעו בניתוח הנתונים, עדיין מצליחים לשקף באופן מהימן מי מנבחרי הציבור בחר להשקיע את מרצו בתחום הסביבה ומי זנח אותו לחלוטין. וכעת לתוצאות.

המצטיינים: אלון טל מוסי רז

במעגל הראשון בלטו שני חברי כנסת בלבד שקיבלו את הציון הגבוה ביותר ובפער משמעותי מהשאר: ח"כ מוסי רז (מרצ) וח"כ אלון טל (כחול לבן). נזכיר כי ח"כ רז שובץ במקום השני בבחירות הקרובות לכנסת ברשימתו, ואילו ח"כ טל נדחק למקום ה-24 ברשימת "המחנה הממלכתי", וסביר שלא נראה אותו בכנסת הבאה.

מהנתונים שהגיעו לידי "שקוף" עולה כי עד למועד ההצבעה על פיזור הכנסת, ח"כ טל הגיש 19 הצעות סביבתיות לסדר, 20 שאילתות ונכח ב-46 דיונים שעסקו בסביבה. לצידו, ח"כ רז הגיש 12 שאילתות בנושאים סביבתיים, נכח ב-60 דיונים והוביל 12 הצעות לסדר. "חשוב להבין שחברה מוגדרת בסופו של דבר על ידי החוליה החלשה שלה", אמר טל בריאיון ל"שקוף". "אם אנחנו מוצאים בתחום הסביבתי אוכלוסיות חולות ופגיעות, אנחנו חייבים לתת להן לא רק תשומת לב, אלא לתעדף את הסיוע".

ח"כ טל נכנס מלכתחילה על הטיקט הסביבתי, וארגוני הסביבה מכירים אותו היטב. הוא איש אקדמיה ואקטיביסט, הקים את ארגון אדם טבע ודין ואף כיהן כמנכלו. במסגרת עבודתו שם יזם מאבקים משפטיים למען הסביבה, כמו בין היתר תביעות על זיהום אוויר נגד מפעלים מזהמים ועתירות בנושאי תכנון ובנייה. הקים את המרכז לחינוך סביבתי "מכון הערבה ללימודי הסביבה", כיהן כיו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל "חיים וסביבה" ונמנה על מקימי "צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה". 

בכנסת הנוכחית הקים ועמד בראש ועדת משנה "השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור", אך בעיניו עיקר עשייתו התבטאה דווקא בפעילות מאחורי הקלעים ומחוץ לכנסת: בליווי מאבקים סביבתיים, השתתפות בוועדות תכנון, הגשת תובענות משפטיות, השתתפות בהפגנות ומכתבים לרשויות הרלוונטיות. עוד ציינו בלשכתו כי החלטת הממשלה בנושא פינוי מפרץ חיפה, שהגם שאינה חפה מבעיות, הושגה לא מעט בזכות לחץ פרלמנטרי של טל והשדולה להבראת מפרץ חיפה שהוביל.

"זה מצער שאלון (ח"כ אלון טל י"ג) לא יהיה בכנסת הבאה", אמר שותפו לכס המצטיינים ח"כ רז בפתח השיחה עימו. הריאיון התקיים תוך שהוא נוסע בתחבורה הציבורית למחוז חפצו. לפני שפנה לדבר על הישגיו, הוא ביקש דווקא לציין את שותפו למאבק הסביבתי. "אני מכיר אותו 25 שנה, והוא כתב את אחד החוקים הכי חשובים שהעברתי, חוק ייצוג ארגוני הסביבה. זה שהוא לא יהיה בכנסת הבאה, זה הפסד גדול", אמר. 

"אני פועל כאיש סביבה כבר 40 שנה, אם זה באקדמיה, בחברה האזרחית ובפוליטיקה ואין לי שום כוונה לשנות את זה עכשיו", נמסר מלשכתו של טל. "איינשטיין כתב פעם: 'למי שיש את הפריבילגיה לדעת, יש גם את החובה לפעול'. לצערי, לצד הישגים לא מבוטלים, אני יודע שיש נסיגה מדאיגה בהרבה חזיתות, וחלום הקיימות הולך ומתרחק. אני בטוח שאמצא מסגרת ראויה ואפעל כדי להשפיע על המדיניות הסביבתית והאקלימית של ישראל". 

"יש כישלונות לצד ההצלחות"

ח"כ רז אינו חוסך בביקורת כלפי הקדנציה הזו, אך הוא יודע לציין גם שיאים. "ההישג הכי גדול שלי בכנסת הזו בעיני, ויש שיגידו שהוא לא סביבתי, זה החוק לאיסור פרסומת לסיגריות בעיתונות", הוא אומר. למי שאינו מכיר, כבר כיום לערוצי התקשורת אסור לפרסם מוצרי עישון על פי חוק שעבר ב-2019, אך העיתונות המודפסת הצליחה לחמוק בזמנו מהחקיקה. רז תיקן את העיוות – אך נאלץ להתפשר על כך שהחוק יחול על העיתונות המודפסת רק בעוד שבע שנים. "לא יתכן שזיהום מהתעשייה הורג 2,000 ישראלים בשנה וזה יחשב פוגע ואילו זיהום מסיגריות הורג 8,000 ולא יחשב כפגיעה בסביבה", הסביר. "אני מחשיב את ההחלטה הזו כחוק הכי חשוב וסביבתי, וודאי הכי חשוב שלי והכי חשוב מאז ייצוג בוועדות לפני עשרים שנה".

עשייה נוספת שניתן לזקוף לזכותו, אותה סיקרנו מקרוב ב"שקוף", היא נוכחות עקבית בדיונים על הקמת רשות הרגולציה והכנסת ההיבט הסביבתי. יחד עם ח"כ גבי לסקי, השניים התעקשו לכלול בחוק התחשבות בשיקולי סביבה וחברה בכל החלטה על ביטול חוקים ורגולציות קיימות, על מנת שהשיקול הכלכלי לא יהיה היחיד. "אני רוצה שיהיה קל יותר להקים עסק בישראל, אבל אם זה פוגע בסביבה או בבריאות – אז לא", טען בזמנו באחד הדיונים. יו"ר ועדת החוקה דאז גלעד קריב קיבל את הדרישה והסייג נכנס לחוק. במקרה אחר קבע, בעקבות פרסומי "שקוף", שכספי הקרן לאזרחי ישראל שהגיעו כתוצאה מרווחי הגז, לא יושקעו בדלקים פוסיליים.

• דרישה בדיוני חוק הרגולציה: להכניס שיקולי סביבה
• "תשקיעו בנשק? בנפט?" מועצת קרן העושר תגבש כללי אתיקה להשקעות

ח"כ רז עצמו דווקא לא חוסך ביקורת מהכנסת הנוכחית, ומונה שורה של כשלונות באחריותו ובאחריות שותפיו לקואליציה. הוא מבין שלמרות שלראשונה מזה שנים מפלגתו היתה שותפה פעילה לממשלה ואף החזיקה בתיק הסביבה, הם לא הצליחו לקדם מהפכות של ממש, בטח לא כאלה שפעילי הסביבה בארץ ציפו להן. הוא מונה כדוגמה את החוקים האנטי סביבתיים שדווקא כן עברו והם לא הצליחו למנוע, כמו חוק הותמ"ל עליו כתבנו בהרחבה ב"שקוף" ואת ההחלטה להקים ישובים חדשים בדרום. 

"יש כאן כישלונות לצד ההצלחות", הוא מסייג. "היתה קדנציה מוצלחת בעיקר בגלל השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג", הוא מפרגן לראש סיעתו לשעבר, "אבל היו כנסות שהעבירו חוקים סביבתיים משמעותיים הרבה יותר". הוא נזכר ומציין כדוגמה את חוק "אוויר נקי" שעבר בכנסת ה-17 וחוק "שמירת הסביבה החופית", שעבר בכנסת ה-16.

הפרדוקס אותו מציין רז, בין הכוונות הסביבתיות המוצהרות של חלק מחברי הכנסת המכהנים לבין מימושן, נתגלע באופן מובהק במאבק שטל הוביל נגד המפעל המזהם "נשר", בעקבות סדרת הכתבות של "שקוף". "רוב חברי הכנסת לא ערים לזה שיש מפעל סמוך לבתי תושבים ומה ההשלכות", טען טל בריאיון בנושא. "שמענו שנה שלמה, במיוחד מהליכוד ומהאופוזיציה שכל הזמן דיברו וביקרו את הקואליציה, אמרו 'תל אביביים צפונבונים שמתעלמים מצרכי הפריפריה'. אבל אלו רק סיסמאות – לא נעשה כלום למען תושבי רמלה ולוד והמועצה אזורית גזר במשך שנים על שנים".

"זה ציווי מהתורה": המעגל השני של מדד הפרלמטר

בראש רשימת המעגל השני של חברי הכנסת שעוסקים בסביבה, ניצב ח"כ להב-הרצנו שזכה במקום השלישי בפרלמטר הסביבתי של "שקוף". הוא קידם חמש הצעות לסדר בנושאים סביבתיים, נכח ב-46 דיונים, אך הגיש שתי שאילתות בלבד שעסקו באופן מובהק בנושאים אלה. מבדיקה שערכנו עולה כי הוא עסק בעיקר בתחום השמירה על השטחים הפתוחים ובתחום הפסולת. להב-הרצנו סירב להתראיין בשל העומס.

אחריו בהפרש ניכר ח"כ עופר כסיף (חד"ש) הגיש 15 שאילתות, הוביל חמש הצעות לסדר, אך נכח בשני דיונים סביבתיים בלבד. כסיף עסק רבות בזכויות בעלי החיים וכן בזיהום שיוצרת התחנה המרכזית בתל אביב.

עוד במעגל השני, חברת הכנסת והשרה להגנת הסביבה לשעבר, גילה גמליאל (ליכוד). גמליאל עסקה בבעיות הסביבה המקומיות כגון רמת התחלואה בסרטן באשקלון והסכם קצא"א וזאת לצד סוגיית יעדי האקלים של ישראל. למרות קשת הנושאים הרחבה והעיסוק המובהק בתחום, העשייה הפרלמנטרית של גמליאל כללה שש הצעות לסדר, תשע שאילתות, והיא נכחה בשלושה דיונים סביבתיים בלבד לאורך הקדנציה כולה.

מיד אחרי גמליאל, מדורג במעגל השני ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). אזולאי הגיש תשע שאילתות, הוביל חמש הצעות לסדר ונכח בשלושה דיונים סך הכל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. זה המקום לציין כי אזולאי דורג בפרלמטר הכללי של "שקוף" כאחד מחברי הכנסת המצטיינים במשכן.

"אני תמיד מקשיב לאזרח", הסביר בשיחה עימו. "אני קורא את המיילים שאני מקבל, וכאשר מגיעה פניה ואני מבין שהאדם צודק אני נלחם, לא משנה מה יש על הקנה. יום אחד הנושא הסביבתי יהיה בשל כך במקום הראשון, כמו במאבק על פי גלילות, ויום אחד לא". 

לדבריו, למרות שהסביבה לא במרכז העיסוקים שלו, עדיין מדובר בערך שתואם את השקפת עולמו: "לשמור על ארץ ישראל נקייה זה חלק מהציווי וההליכות מהתורה והמקורות. זה קו תורני", הסביר. לדבריו, הציווי המוביל מבחינתו בעיסוק הסביבתי הוא "ונשמרתם לנפשותיכם": "אדם צריך לשמור על עצמו ועל הבריאות שלו וכשיש מזהמים, זה מזהם את האוויר והגוף ואנחנו רואים כל מיני מחלות שגורמות לתמותה. ערך האדם ובריאותו הם במקום הראשון".

"לשמור על ארץ ישראל נקייה זה חלק מהציווי וההליכות מהתורה והמקורות. זה קו תורני"

ח"כ ינון אזולאי, ש"ס

יחד עם זאת, באחד המאבקים הסביבתיים המשמעותיים בכנסת הוא דווקא עמד בקו הנגדי לארגונים הירוקים. בדיון על מיסוי הכלים החד פעמיים הוא חלק על הדרך שהממשלה בחרה לנקוט בה כדי לצמצם את השימוש בפלסטיק. "זה נושא שנוי במחלוקת", הבהיר. "אני אמנם מנסה לחנך את עצמי ולהשתמש בכלים רב פעמיים, אבל בכל דבר שנדרש לערוך בו שינוי, זה צריך להיות בחינוך ודרכי נועם ולא לעשוק את החלש".

מעגל שלישי: "אני פה בשביל רווחת בעלי החיים"

המעגל השלישי של חברי הכנסת משתרע על ספקטרום רחב של עשייה פרלמנטרית וקצוות שונים של הקשת הפוליטית. כך למשל ח"כ רם שפע (עבודה), ח"כ עמיחי שיקלי וחברת הכנסת יסמין סאקס-פרידמן (יש עתיד) גילו עשייה סביבתית מינורית, אך לא אפסית לחלוטין. 

הפעילות של סאקס-פרידמן הייתה ממוקדת בתחום זכויות בעלי החיים: "אני בכנסת קודם כול בשביל רווחת בעלי החיים", אמרה בראיון ל"שקוף". "אני לא מתכוונת לוותר. זו משימת חיי. זה בדם שלי, אני רוצה לשנות, שיקשיבו".

היא קידמה הצעת חוק למניעת מה שמכונה "המשלוחים החיים" – העברת בהמות לשחיטה ממדינה למדינה באוניות מסע בתנאים קשים תוך גרימת סבל רב. "זו החקיקה שניהלתי עליה הכי הרבה דיונים ואין משרד שלא מעורב בה", אמרה בריאיון ל"שקוף". "החל ממשרד החוץ, משרד הכלכלה, החקלאות, הדתות. יש שתי סיבות מרכזיות לקידום הצעת החוק הזאת – הראשונה היא חמלה. מדובר בפרקטיקה אכזרית שיש לה שפע של תחליפים. אין סיבה להמשיך איתה. והשנייה היא ההשפעה הסביבתית של התעשייה הזו, שמזהמת כמו כל כלי הרכב".

פרידמן מוסיפה שלצערה ההצעה נפלה ולא הספיקה לעבור בקריאה טרומית. יחד עם זאת, היא מדגישה שזו תהיה החקיקה הראשונה שתקדם בכנסת הבאה ביחד עם 13 הצעות חוק נוספות שהיא קידמה וממשיכה לקדם, כמו למשל פרויקט לצמצום זריקת מזון ומניעת סבל לבעלי החיים.